נופלת בגלל הכותרות, עולה בגלל הביצועים, שווה קניה?
אתר ה-Seekingalpha.com, ללא ספק אחד האתרים המשפיעים על הסוחרים ושחקני הכותרת, זעק אתמול שאיזיצ'יפ היכה את הקונצנזוס בכל סעיפי התוצאות הרבעוניות. הקוראים היו יכולים לראות את שורת הכתבות "הרציניות" שהיו באתר על החברה. בראש הרשימה הופיעה כתבה מאת Vivek Gupta בשם: Cisco's New Processor: Good For Cisco; A Big Concern For EZchip. היא פורסמה בספטמבר 2013, וסיפרה על יציאתו של מעבד חדש של סיסקו (סימול: CSCO) שצפוי לפגוע קשות באיזיצ'יפ. סיסקו לא אמרה זאת ואיזיצ'יפ הכחישה נמרצות, אבל המניה נפלה בעקבות הכתבה ב-26%. באוקטובר 2013, לאחר שבדקנו העניין לעומק, שהכל שטויות, ואכן צדקנו. אלא שאותה נפילה באה לאחר שהמניה עלתה פי 3 בתקופה שבין מארס 2009 לנובמבר 2012. לאחר מכן, בנובמבר 2012 ועד אפריל 2013 היא התרסקה ב-50% (תחילה בגלל רבעון מאכזב ולאחר מכן הגיעה סדרה של הורדות המלצה). בעוד האנליסטים עסוקים בהורדת ההמלצות, באה איזי עם רבעון מצוין שהטיס את המניה מעלה ב-57% בין אפריל לאוגוסט 2013 - אז החלו השמועות על מעבד הפלא החדש של סיסקו.
מאז החברה פירסמה 4 רבעונים מצוינים. תוסיפו את זה לעובדה שמשקיעים רבים, שטיפה מבינים, ניצלו את המכות לאיסוף המניה ותקבלו את ההתאוששות שנמשכה עד יולי האחרון, עת יצאו מומחי Zacks.com בזעקה ש"EZCH נכנסת לטריטוריית מכירה", למה? "היא עלתה יותר מדי" - והמניה חזרה ואיבדה כ-20% מערכה. בדקנו את כל ההודעות והמאמרים על החברה לאורך ההתדרדרות, וגילינו דבר מעניין: אף מאמר ניתוחי על החברה, ובמיוחד אלו בנושא סיסקו, לא התבסס על עובדות. הכל נבנה על הנחות, כשאדם הגיוני בודק ונעזר בבדיקה של אדם אחר שמבין במעבדים – הם שניהם מגלים שאין לנאמר שום קשר עם העובדות. יכול מאוד להיות שכותבי אותם סיפורים בטוחים שאיש לא יבדוק, ולכן הם משלחים לשונם סתם (זו הרי ההוכחה לתרבות הכותרות). במאי כתבנו ן תחת הכותרת, "על מפולות בשוק המניות - איזיצ'יפ כדוגמא", ביולי "מבט חדש על איזיצ'יפ", ובשניהם ניסינו להביא בפניכם את העובדות.
אבל עזבו לרגע בצד את העובדות והנזקים שנגרמים לבעלי מניות, ותשאלו - מי לעזאזל טורח כל כך להפיץ שטויות ללא בדיקה על חברה כה שולית כמו איזיצ'יפ? מילא שצצות אלפי כותרות שמלוות במאמרים "מנומקים", שמסבירים איך טוויטר (סימול: TWTR) מחסלת את פייסבוק (סימול: FB) - בזה יש עניין למיליארד אנשים ועורכי אתרים שבטוחים שאף אחד מהם אינו בודק ולא אכפת לו מכלום. אבל לכתוב מאמר על פרעוש כמו איזיצ'יפ שמתעסקת במוצר כל כך מוגדר?! פשוט נשגב מבינתי. המסקנה פשוטה, ככל שיותר סוחרים ואלגוריתמים נכנסים לתמונה - כך גם יהיה המסחר תזזיתי יותר וללא קשר לערכים בטווח קצר ובינוני. סטיבן שלח לי אי מייל מההר שלו במונטנה, "אתה לא מבין שרוצים שכולם יעברו לקרנות המדדים - המסחר לפי ערכים רק מפריע לעשות כסף". בכלל שכחנו, אתמול איזיצ'יפ פרסמה את תוצאות הרבעון השני של השנה, מצוין שוב, אבל למי זה אכפת?
האם Adam Góral יממש את החלומות של דני גולדשטיין ואלי רייפמן?
בנובמבר 2013 עשינו ריענון על חברת סאפיינס (סימול: SPNS) http://wallstreet.bizportal.co.il/articles.php?id=198272. "האודיסאה של סאפיינס" הייתה הכותרת, ובכתבה ניסינו להבין את הפוטנציאל הטמון לאור ההתפתחויות החיוביות של השנים האחרונות. בשבוע שעבר פרסמה מג'יק (סימול: MGIC) את דוחותיה, שגם הם מצביעים על שיפור מתמשך. שתי אלו וחברת שירותי התוכנה מטריקס (סימול: MTRX.TA) הן ההחזקות של חברת פורמולה, שבגדול היא חברת החזקות שמשקיעה בחברות שפועלות בתחום העברת האינפורמציה ומספקות, ורטיקלית, שירותים ופתרונות בתחום, מתשתיות המחשוב ועד לשיווק ופתרונות אינטגרציה. נראה ששוב כדאי להתחיל ולעקוב אחריה ("שוב" כי בכמה הזדמנויות עבר נראה היה שהחברה תגיע רחוק, אבל המשקיעים התאכזבו).
- לאחר הרכישה של איזיצ'יפ: ולדמן מגיב לירידת מניית מלאנוקס
- המשקיעים מענישים את איזיצ'יפ: צוללת 25% אחרי הדו"חות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קבוצת פורמולה מחזיקה בכ-50% בכל אחת משלוש חברות התוכנה, סאפיינס, מג'יק ומטריקס. ההכנסות החברה ב-2013 הגיעו ל-796.7 מיליון דולרים, כאשר התרומה של השלוש הייתה 117.3 (סאפניינס), 144.7 (מג'יק) ו-534.7 (מטריקס) מיליוני דולרים. 66% מההכנסות בישראל (בעיקר ממכירות מטריקס), 19% ו-10.5% מההכנסות מגיעים מארה"ב ואירופה. 2013 היא השנה החמישית ברציפות של עליות במכירות וברווח, ונחתמה ברווח נקי של 107 מיליון ורווח למניה של 5.7 דולרים בדילול מלא. כלומר, מניית FORTY נסחרת על פי מכפיל היסטורי של כ-4.6 פעם - נמוך בהרבה מכל חברת החזקות ציבורית דומה (ויש רבות כאלו). הנתון הזה מטעה מעט, כיוון שחלק מהרווח הנקי ב-2013 קשור במכירת נכסים, אבל אפילו בהתעלמות מכך המכפיל נמוך מאוד.
מדוע זה קורה? מכמה סיבות
למרות שהחברה נסחרת בוול סטריט היא כלל אינה מוכרת שם - אין שום כיסוי אנליסטים ובקושי פרסומים. הסחירות הנמוכה מאוד במניה משפיעה גם היא לשלילה, משקלה הגדול של מטריקס בהכנסות החברה משפיע (לאחרונה לשלילה), הדיבידנד שיורד מאז 2011 וההיסטוריה של החברה אינם עוזרים. לצד כל אלה קיים חשש מתחרות חסרת רחמים בתחום. בקיצור, יש כאן מצב שמזכיר מאוד את אלרון (סימול: ELRN), עם הבדל אחד חשוב, הבעלות. פורמולה נשלטת ע"י קבוצת Asseco Poland SA הפולניה, חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה של וורשה. היא חברת ההחזקות השישית בגודלה באירופה בתחום ה-IT / תוכנה, עם התמחות בעיקר בתחום הפיננסי.
הכנסות Asseco עוברות את רף מיליארד הדולרים, והיא "יצירתו" של Adam Góral. גורל הוא איש עסקים, יזם, שמכיר היטב את תחום ה-IT והתוכנה. הוא אסף סביבו מומחים מובילים בפולין והצליח לפרוץ גלובלית. גיבוי של חברה כזו עשוי לתרום משמעותית להצלחתה של פורמולה (זה עדיין לא ניכר בפעילות). איך הגיעו הפולנים לישראל ולפורמולה אתם שואלים, הם קנו את השליטה בחברה הישראלית מקבוצת אמבלייז (אז בשליטתו של אלי רייפמן) בפרמיה נאה למחיר המניות בבורסה. אין בכלל ספק - למרות המחיר שנראה גבוה, הפולנים עשו עסקה טובה. הם השתלטו על בתי תוכנה מובילים, ידע ויכולות פיתוח שאין כדוגמתם בעולם ועל אפיקי השיווק הייחודיים והקשרים של החברות הישראליות. הפולנים, שראו באירופה ובעיקר במזרחה ככר נרחב להתפשטות, התכוונו למנף את הרכישה.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
השפעת שלוש ההחזקות הגדולות של פורמולה, מטריקס, מג'יק וסאפיינס על התנהגות המניה ברורה, אבל מה שמעניין, שמאז היציאה ממשבר 2008 דווקא MGIC ו-SPNS הן שמובילות את FORTY, ולמעשה מקזזות את הלחץ השלילי שמפעילה מטריקס (סימול: MTAX.TA) על המניה, במיוחד מאז תחילת 2013. אגב, אותם משקיעים בודדים שבכלל שמים לב ל-FORTY, נשענים בהחלטותיהם בעיקר על MGIC ו-SPNS, למרות משקלה הגדול בהרבה של מטריקס על עסקי פורמולה. בעקבות השיפור המשמעותי בפעילותן של השתיים, מניית FORTY הגיעה בתחילת אפריל 2014 לשיא 5 שנתי של 33.8 דולרים. זה קרה לאחר הפרסום של דוחות השתיים לרבעון הראשון של השנה - דוחות מרשימים ביותר. התדרדרת המניה מאז קשורה יותר במצב הכללי בשוק והציפיות לתיקון, בחרדה המתפשטת מהמצב הכלכלי שעלול להתפתח בישראל והציפיות לראות מה תציג מטריקס ברבעון הנוכחי. בשבוע שעבר הן פרסמו את דוחות הרבעון השני של 2014, ששוב היו מצוינים, וכך גם ההנחיות לעתיד.
האם ההשקעה ב-FORTY מעניינת?
מבחינה כלכלית בהחלט, אבל לא כרגע. כדאי להמתין ולראות מה קורה בשבועות הקרובים בוול סטריט, בישראל ובמיוחד במטריקס. המשקיעים המעטים שמתעניינים בחברה בוחנים אותה כחברה ישראלית. הבעלות הפולנית ופוטנציאל השיווק באירופה אינם נלקחים בחשבון, ובצדק. על פי כל המידע שנמצא כרגע בחוץ, MGIC ו-SPNS תמשכנה בהתאוששות שלהן, אבל מצבה של מטריקס, כמו מצבה של כלכלת ישראל בה היא פועלת, לא ברור, וישנו כמובן החשש מתיקון כללי בוול סטריט. בטווח הארוך אין לנו ספק שפורמולה מהווה השקעה מעניינת ביותר. "המשבר" במטריקס, לדעתנו, זמני וקצר טווח. ישראל לא תיכנס למיתון בעקבות המבצע וגם אין אנו צופים תיקון משמעותי בוול סטריט. לחברה כ-100 מיליון במזומן - מה שיאפשר רכישות נוספות. גם הפריצה באירופה תגיע. את החברה מוביל, בתפקיד המנכ"ל, גיא ברנשטין, שללא ספק מכיר היטב מה המשקיעים ו-וול סטריט רוצים.
- 8.רועי 14/08/2014 23:22הגב לתגובה זונראה לכה הגיוני שחברת ביו ישראלית עם הכנסה שנתית של 10 מיליון שח (2.5 לרבעון) תהיה מתומחרת ב 750 מיליון שח (כיום 600 מיליון שח אחרי הירידות). לדעתי לחץ המכירות ימשך. מצבים כאלה קיימים בהמון חברות ביו אמריקאיות - אבל את החברות האלה מובילים "כוכבים" שמהפנטים את המשקיעים. בכול אופן כשמתחילות מכירות שווי השוק בדרך כלל מתאזן לנורמליות גם בחברות האלו.
- 7.רועה צאן 14/08/2014 23:06הגב לתגובה זושלמה, מה דעתך על מחיר המניה של מיינד כיום? וכיצד אתה רואה את עתידה?
- 6.אורי 14/08/2014 20:25הגב לתגובה זווגם מזור מה לא כתבו עליה בקצור כל הענף על הפנים יהיה טוב אולי שלמה יעודד אותנו עם מידע חדש
- 5.מנחם 14/08/2014 20:08הגב לתגובה זוהאם אתה מסכים עם הירידות החדות לאחרונה, או שמא חושב שזו יכולה להיות הזדמנות קניה? אשמח לדעתך
- 4.חיים 14/08/2014 17:00הגב לתגובה זווככך היא נראית (עם זמי ויקי ינאי לא תגיע רחוק). מדובר על איש שווק ואיש כספים שמה שמעניין אותם זה להפגש עם כסף בכיס וכמה שיותר מהר. התוצאה כול פעם שהמניה קופצת הם מכניסים מהר כסף לכיס. כך לא מתנהגים אנשים שרוצים לבנות חברה של מיליארדים - כך מתנהגים סוחרים קטנים.
- 3.פלורי 14/08/2014 13:27הגב לתגובה זושלום שלמה ותודה על המאמרים שלך איני מחזיק בנייר פלוריסטם, אבל .... ירידה של הנייר לכיוון שער 920 מראה שהחלום רחוק יותר מאשר קרוב. האם לדעתך, נגמר החלום או שהפוטנציאל עוד ישנו והירידה הגדולה היא לצורך עלייה בעתיד ? תודה
- 2.יוגב 14/08/2014 13:25הגב לתגובה זושלמה תוכל באחד המאמרים העתידים הקרובים לעסוק בניירות תזזיתיים אלו? תוןדה
- 1.pfe 14/08/2014 13:24הגב לתגובה זושלמה, יש ירידה לאחרונה הדרגתית במניית פייזר, בעיקר לאחר פיצוץ העסקה עם ענקית התרופות האנגלית אסטרנקה.. לדעתך יש סיבה נוספת מדוע פייזר יורדת לאיטה לנמוך 52 שבועות ? האם נמצאת בנק' קנייה מעניינת ? תודה רבה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
