איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

60% מתחת לסבב הקודם: הנפקת גאוזי היא תמרור אזהרה ללא מעט חברות ישראליות

יצרנית הזכוכית החכמה, שנכנסה לאחרונה לנאסד"ק ראתה איך השווי שלה יורד אל מתחת לזה שלפיו גייסה בשני הסבבים האחרונים; האם המקרה של גאוזי ישפיע על חברות ישראליות בינוניות שההנפקה קורצת להם?
איתן גרסטנפלד | (2)

המשקיע האגדי וורן באפט אמר פעם שבזמן הגאות כולם שוחים בהנאה אבל "רק כשמגיע שפל מגלים מי שחה ערום". בתקופה האחרונה חווות לא מעט חברות את אמרת השפר הזו על בשרן, כשהן נאלצות להתמודד עם המציאות בשווקים בתקופה שאחרי הגאות של תקופת הקורנה. מי שגייסו לפני שנתיים-שלוש בשווים גבוהים מאד, ניצבות עתה מול צורך בגיוס נוסף, בשוק שמעמיד בסימן שאלה את השווים המנופחים אליהן הגיעו ולעיתים גם את ההתנהלות שלהן עם הכסף שגייסו.

אחת מאותן חברות שנהנו מהכסף הזול שזרם לשווקים וחלחל לשוק הפרטי, היא יצרנית הזכוכית החכמה הישראלית גאוזי (Gauzy), שהונפקה לאחרונה בנאסד"ק. במהלך שנת 2020 גייסה החברה (סבב C) 17.8 מיליון דולר, במחיר של 15.3 דולר למניה. כעבור שנתיים, במהלך שנת 2022 גייסה החברה (סבב D) כ-51.6 מיליון דולר, במחיר של 31.1 דולר למניה.

את הסבב האחרון הובילה קרן אייבקס האמריקאית, המשקיעה בסטארט-אפים ישראלים, אשר מחזיקה כיום בכ-18.5% מהחברה. מלבד אייבקס השתתפו בסבבים קרנות ההון סיכון הישראליות אינפיניטי (7.3%), Olive Tree ( 7%) ו-Blue-Red  4.9%). משקיעה נוספת שהשתתפה באחד הסבבים היא חברת אייברי דניסון (Avery Dennison) האמריקאית, שהשקיעה בגאוזי באמצעות הפעילות בארץ, מפעל קוטלב בקיבוץ חניתה, אותו רכשה לפני כ-8 שנים.

מבט על ההנפקה ביחס לסבב הגיוס האחרון חושפים את ממדי האכזבה של המשקיעים בחברה. גאוזי החלה להיסחר לפני כשבועיים בנאסד"ק לאחר שהשלימה גיוס של 75 מיליון דולר לפי שווי של 319 מיליון דולר. עוד בטרם ההנפקה, האירוע הסתמן כאכזבה, שכן המחיר של המניה עמד על 17 דולר, הרף התחתון של המחירים אותו הציבה בשבוע קודם לכן. אלא שבחלוף קצת פחות משבועיים התבררו ממדי האכזבה, כאשר המניה ירדה בכ-31% למחיר של כ-11.7 דולר בלבד, המשקף לה שווי שוק של כ-223 מיליון דולר. כלומר, מניית החברה נסחרת בכ-62% מתחת למחיר שלה בסבב הגיוס האחרון, ואף מתחת לסבב הקודם.

בחברה בחרו לצאת להנפקה בין היתר בשל הצורך המיידי שלה במזומנים. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2024, בקופת החברה מזומנים בהיקף של 2.4 מיליון דולר, כל זאת בזמן שהיא רושמת הפסדים כבדים. מדובר בניסיון השני של החברה להנפיק את מניותיה לאחר שלפני כשנתיים הגישה החברה ל-SEC תשקיף חסוי. על פי הדיווחים, לפני שבחרה להשהות את תוכניות ההנפקה תכננה החברה לגייס סכום של 150 מיליון דולר לפי שווי של 600 מיליון שקל.

הזכוכית חכמה - גם המשקיעים?

גאוזי, הוקמה בשנת 2010 על ידי שלושה יזמים אייל פסו (מנכ"ל), אדריאן לופר (סמנכ"ל טכנולוגיות) ודימיטרי דוברנקו (מהנדס ראשי). החברה פיתחה זכוכית חכמה, אשר שולטת באור ובצל באמצעות אמצעים כימיים.בכך מתאימות עצמן הזכוכיות המותקנות בכלי רכב ובניינים לכמות השמש הנתונה. בין לקוחות החברה ניתן למנות יצרניות הרכב הונדה, פורד מרצדס ו-BMW כמו גם יצרנית המטוסים בואינג.

להערכת החברה, היא פועלת בשוק של 44 מיליארד דולר ב־2023, אשר צפוי לשלש את עצמו עד שנת 2028 לכ-124 מיליארד דולר. לפני כשלוש שנים נכנסה החברה גם לתחום ה־ADAS (מערכות עזר מתקדמות לנהגים), וה־APAS (מערכות עזר מתקדמות לנוסעים) בעקבות רכישת חברת ויז'ן סיסטמס. מלבד הקרנות הישראליות שהשקיעו בגאוזי, מייסדיה אייל פסו ואדריאן לופר מחזיקים גם הם בנתח משמעותי של 4.5% ו-1.8% מהחברה (בהתאמה).

על פי התשקיף, הכנסות החברה בשנת 2023 עמדו על 77.9 מיליון דולר, עליה של כ-59% ביחס לכ-49 מיליון דולר בשנת 2022. עם זאת, בשורה התחתונה ההפסד הנקי של החברה המשי להעמיק ועמד על 79.3 מיליון דולר, לעומת כ-37.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו, נמשכה גם ברבעון הראשון של 2024 אותו סיימה החברה עם הכנסות של 24.7 מיליון דולר (צמיחה של 42%), לצד הפסד מעמיק של 18.5 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מנכ"ל החברה מסביר על הטכנולוגיה. קרדיט רשות החדשנות

החברות הישראליות שמתחממות על הקווים

שנתיים קשות מאד עברו על שוק ההנפקות הראשוניות בארצות הברית. לאחר שנת שיא במהלך 2021, האינפלציה הגואה ועליית הריבית דחקו את המשקיעים מנכסים טכנולוגיים, והביאו ל"תקופת יובש" בכל הקשור להשקעות בטכנולוגיה הן בשווקים הציבוריים והן הפרטיים. אלא שלאחרונה, החל טפטוף של חברות טכנולוגיות המבקשות לרשום את מניותיהן למסחר. בין החברות הללו ניתן למצוא את פלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט REDDIT סטארט-אפ השבבים אסטרה לאבס, של היזם הישראלי אביגדור וילנץ וחברת אבטחת המידע רובריק. כל השלושה השלימו הנפקה מוצלחת, שלוותה גם בצמיחה במחיר המניה. עם זאת, בזמן האחרון ההתלהבות מהן מעט שכחה והן התייצבו, במה שמעלה את השאלה האם השוק באמת מוכן לגל ההנפקות הבא?

בין כה וכה, ההתחממות של השוק פתחה את התאבון לשורה של חברות ישראליות, אשר מבקשות לרשום את מניותיהן למסחר מעבר לים. בחודשים האחרונים הערכנו, כי על פי מה שמבסתמן בשנים הקרובות צפויות הנפקות של מעל 20 חברות ישראליות, כאשר מתוכן 6 חברות צפויות לההודיע על המהלך בטווח הקרוב של עד שנה-שנתיים. שתי החברות החברה שנמצאות בשלבים המתקדמים ביותר, הן ספקית פלטפורמת האבטחה לענן קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, וחברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר. מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ.

חברה נוספת שעשויה לרשום את מניותיה למסחר כבר בטווח הקרוב היא פלטפורמת ניהול הנסיעות וההוצאות הישראלית-אמריקאית נאוון (Navan), לשעבר טריפאקשנס, אשר מנהליה מצהירים חדשות לבקרים כי היא נערכת לקראת הנפקה ראשונית בסוף השנה. אליה ניתן לצרף את חברת eToro המפעילה פלטפורמת מסחר בניירות ערך ומטבעות קריפטו וכבר תקופה ארוכה חולמת על הנפקה לפי שווי שלא יפחת מ-3.5 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מניית הזכוכית 21/06/2024 07:32
    הגב לתגובה זו
    SGO מהמאה ה 16,אולם המראות בוורסאי,ועדיין בתשואה לא רעה
  • 1.
    ציטוט 21/06/2024 07:30
    הגב לתגובה זו
    החלק השני ,החלק הראשון "בהנאה" זו המצאת הכותב!
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.