המשקיע האגדי וורן באפט אמר פעם שבזמן הגאות כולם שוחים בהנאה אבל "רק כשמגיע שפל מגלים מי שחה ערום". בתקופה האחרונה חווות לא מעט חברות את אמרת השפר הזו על בשרן, כשהן נאלצות להתמודד עם המציאות בשווקים בתקופה שאחרי הגאות של תקופת הקורנה. מי שגייסו לפני שנתיים-שלוש בשווים גבוהים מאד, ניצבות עתה מול צורך בגיוס נוסף, בשוק שמעמיד בסימן שאלה את השווים המנופחים אליהן הגיעו ולעיתים גם את ההתנהלות שלהן עם הכסף שגייסו.

אחת מאותן חברות שנהנו מהכסף הזול שזרם לשווקים וחלחל לשוק הפרטי, היא יצרנית הזכוכית החכמה הישראלית גאוזי (Gauzy), שהונפקה לאחרונה בנאסד"ק. במהלך שנת 2020 גייסה החברה (סבב C) 17.8 מיליון דולר, במחיר של 15.3 דולר למניה. כעבור שנתיים, במהלך שנת 2022 גייסה החברה (סבב D) כ-51.6 מיליון דולר, במחיר של 31.1 דולר למניה.

את הסבב האחרון הובילה קרן אייבקס האמריקאית, המשקיעה בסטארט-אפים ישראלים, אשר מחזיקה כיום בכ-18.5% מהחברה. מלבד אייבקס השתתפו בסבבים קרנות ההון סיכון הישראליות אינפיניטי (7.3%), Olive Tree ( 7%) ו-Blue-Red  4.9%). משקיעה נוספת שהשתתפה באחד הסבבים היא חברת אייברי דניסון (Avery Dennison) האמריקאית, שהשקיעה בגאוזי באמצעות הפעילות בארץ, מפעל קוטלב בקיבוץ חניתה, אותו רכשה לפני כ-8 שנים.

מבט על ההנפקה ביחס לסבב הגיוס האחרון חושפים את ממדי האכזבה של המשקיעים בחברה. גאוזי החלה להיסחר לפני כשבועיים בנאסד"ק לאחר שהשלימה גיוס של 75 מיליון דולר לפי שווי של 319 מיליון דולר. עוד בטרם ההנפקה, האירוע הסתמן כאכזבה, שכן המחיר של המניה עמד על 17 דולר, הרף התחתון של המחירים אותו הציבה בשבוע קודם לכן. אלא שבחלוף קצת פחות משבועיים התבררו ממדי האכזבה, כאשר המניה ירדה בכ-31% למחיר של כ-11.7 דולר בלבד, המשקף לה שווי שוק של כ-223 מיליון דולר. כלומר, מניית החברה נסחרת בכ-62% מתחת למחיר שלה בסבב הגיוס האחרון, ואף מתחת לסבב הקודם.

• ה-XRP מזנק ב-9%
• ה-SEC תובע את אלון מאסק בחשד להונאת בעלי מניות טוויטר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחברה בחרו לצאת להנפקה בין היתר בשל הצורך המיידי שלה במזומנים. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2024, בקופת החברה מזומנים בהיקף של 2.4 מיליון דולר, כל זאת בזמן שהיא רושמת הפסדים כבדים. מדובר בניסיון השני של החברה להנפיק את מניותיה לאחר שלפני כשנתיים הגישה החברה ל-SEC תשקיף חסוי. על פי הדיווחים, לפני שבחרה להשהות את תוכניות ההנפקה תכננה החברה לגייס סכום של 150 מיליון דולר לפי שווי של 600 מיליון שקל.

הזכוכית חכמה - גם המשקיעים?

גאוזי, הוקמה בשנת 2010 על ידי שלושה יזמים אייל פסו (מנכ"ל), אדריאן לופר (סמנכ"ל טכנולוגיות) ודימיטרי דוברנקו (מהנדס ראשי). החברה פיתחה זכוכית חכמה, אשר שולטת באור ובצל באמצעות אמצעים כימיים.בכך מתאימות עצמן הזכוכיות המותקנות בכלי רכב ובניינים לכמות השמש הנתונה. בין לקוחות החברה ניתן למנות יצרניות הרכב הונדה, פורד מרצדס ו-BMW כמו גם יצרנית המטוסים בואינג.

להערכת החברה, היא פועלת בשוק של 44 מיליארד דולר ב־2023, אשר צפוי לשלש את עצמו עד שנת 2028 לכ-124 מיליארד דולר. לפני כשלוש שנים נכנסה החברה גם לתחום ה־ADAS (מערכות עזר מתקדמות לנהגים), וה־APAS (מערכות עזר מתקדמות לנוסעים) בעקבות רכישת חברת ויז'ן סיסטמס. מלבד הקרנות הישראליות שהשקיעו בגאוזי, מייסדיה אייל פסו ואדריאן לופר מחזיקים גם הם בנתח משמעותי של 4.5% ו-1.8% מהחברה (בהתאמה).

על פי התשקיף, הכנסות החברה בשנת 2023 עמדו על 77.9 מיליון דולר, עליה של כ-59% ביחס לכ-49 מיליון דולר בשנת 2022. עם זאת, בשורה התחתונה ההפסד הנקי של החברה המשי להעמיק ועמד על 79.3 מיליון דולר, לעומת כ-37.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו, נמשכה גם ברבעון הראשון של 2024 אותו סיימה החברה עם הכנסות של 24.7 מיליון דולר (צמיחה של 42%), לצד הפסד מעמיק של 18.5 מיליון דולר.

• מנכ"ל ברודקום יקבל עד 616 מיליון דולר אם יעמוד ביעדי ה־AI
• אורקל טסה ב-40%; לארי אליסון האיש העשיר בעולם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?

 

מנכ"ל החברה מסביר על הטכנולוגיה. קרדיט רשות החדשנות

החברות הישראליות שמתחממות על הקווים

שנתיים קשות מאד עברו על שוק ההנפקות הראשוניות בארצות הברית. לאחר שנת שיא במהלך 2021, האינפלציה הגואה ועליית הריבית דחקו את המשקיעים מנכסים טכנולוגיים, והביאו ל"תקופת יובש" בכל הקשור להשקעות בטכנולוגיה הן בשווקים הציבוריים והן הפרטיים. אלא שלאחרונה, החל טפטוף של חברות טכנולוגיות המבקשות לרשום את מניותיהן למסחר. בין החברות הללו ניתן למצוא את פלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט REDDIT סטארט-אפ השבבים אסטרה לאבס, של היזם הישראלי אביגדור וילנץ וחברת אבטחת המידע רובריק. כל השלושה השלימו הנפקה מוצלחת, שלוותה גם בצמיחה במחיר המניה. עם זאת, בזמן האחרון ההתלהבות מהן מעט שכחה והן התייצבו, במה שמעלה את השאלה האם השוק באמת מוכן לגל ההנפקות הבא?

בין כה וכה, ההתחממות של השוק פתחה את התאבון לשורה של חברות ישראליות, אשר מבקשות לרשום את מניותיהן למסחר מעבר לים. בחודשים האחרונים הערכנו, כי על פי מה שמבסתמן בשנים הקרובות צפויות הנפקות של מעל 20 חברות ישראליות, כאשר מתוכן 6 חברות צפויות לההודיע על המהלך בטווח הקרוב של עד שנה-שנתיים. שתי החברות החברה שנמצאות בשלבים המתקדמים ביותר, הן ספקית פלטפורמת האבטחה לענן קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, וחברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר. מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ.

חברה נוספת שעשויה לרשום את מניותיה למסחר כבר בטווח הקרוב היא פלטפורמת ניהול הנסיעות וההוצאות הישראלית-אמריקאית נאוון (Navan), לשעבר טריפאקשנס, אשר מנהליה מצהירים חדשות לבקרים כי היא נערכת לקראת הנפקה ראשונית בסוף השנה. אליה ניתן לצרף את חברת eToro המפעילה פלטפורמת מסחר בניירות ערך ומטבעות קריפטו וכבר תקופה ארוכה חולמת על הנפקה לפי שווי שלא יפחת מ-3.5 מיליארד דולר.