אפל גוגל
צילום: טוויטר

הרגולטורים לוחצים: "פיצול של ענקיות כמו אפל וגוגל הוא אפשרי"

מאז הפירוק של AT&T לפני 40 שנה, אף חברה לא התמודדה עד כה עם אפשרות של פירוק בעקבות דרישת הרגולטורים בארצות הברית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אפל גוגל מטא

ענקיות הטכנולוגיה עומדות בפני אחד האתגרים המשמעותיים שלהן מזה עשרות שנים, כאשר הרגולטורים מגבירים לחצים על החברות ומאשימים אותן בפעילות אנטי תחרותית, האשמה שעלולה לגרום לראשונה בתעשייה לדרישה לפירוק של אפל APPLE וגוגל GOOGLE .

דבר כזה עלול לגרום לאפקט דומינו, כאשר מדינות מסביב לעולם יאמצו את ההחלטות שיתקבלו בארה"ב ואירופה. כבר כיום אפשר לראות את המספר ההולך וגדל של חקירות הגבלים העסקיים שנפתחות במדינות השונות לאחר פתיחת החקירות באיחוד האירופי וארה"ב. החברות לא במפתיע תקפו את ההאשמות, כאשר גוגל אמרה כי היא לא מסכימה עם האשמות של האיחוד האירופי בעוד אפל הצהירה שהתביעה האמריקאית שגויה בעובדות ובחוק.

מאז הפירוק של AT&T לפני 40 שנה, אף חברה לא התמודדה עד כה עם אפשרות של פירוק בעקבות דרישת הרגולטורים בארצות הברית. בשנת 1984, AT&T פוצלה לשבע חברות עצמאיות שנקראו "Baby Bells" במטרה לפרק את אחד המונופולים הגדולים של המאה ה-20. שלושת החברות היחידות ששרדו הן AT&T, Verizon ו-Lumen. 

​הרגולטורים טוענים כי אפל וגוגל בנו מערכות אקולוגיות בלתי חדירות סביב המוצרים שלהן, מה שמקשה על הלקוחות לעבור לשירותים מתחרים. משרד המשפטים האמריקאי הזהיר את אפל, חברה בשוויי של 2.7 טריליון דולר, כי האפשרות של פיצול החברה מונחת על השולחן במטרה להחזיר את התחרות לאחר שמשרד המשפטים חבר ל-15 מדינות במטרה לתבוע את יצרנית האייפון על מונופול בשוק הסמארטפונים, תוך סיכול יריבים וניפוח מחירים. 

סביר להניח שיקח שנים עד שבתי המשפט בארה"ב יגיעו להחלטה בנוגע לאפל וגוגל, אבל מדובר בהתראה עבור חברות הטכנולוגיה שיצטרכו לפעול בהתאם על מנת למזער סיכונים. עם זאת, זאת רק צרה אחת של חברות הטכנולוגיה. אפל, גוגל ואליהן מצטרפת גם מטא צפויות להיחקר בגין הפרות פוטנציאליות של חוק השווקים הדיגיטליים, חקירה שעלולה להוביל לקנסות גבוהים ואף לבסוף לצווי פירוק בגין הפרות חוזרות ונשנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.