ביל אקמן
צילום: טוויטר

ילד הפלא של עולם ההשקעות האמריקאי - דרכו של ביל אקמן

המשקיע האקטיביסט ידוע בעקבות ההצלחות והכישלונות הגדולים שהפכו אותו מצד אחד לשנוי במחלוקת ומהצד השני לאחד המשקיעים הבולטים בעולם שלא פוחד מעימותים
אדיר בן עמי | (2)

ביל אקמן, המיליארדר היהודי שנחשב לדמות בולטת ויש שיגידו שנויה במחלוקת בעולם הפיננסים, אומנם לא התחיל את דרכו כמו בסיפורים הקלאסיים, של מיליארדר שגדל במשפחה חסרת אמצעים, אלא נולד למשפחה אמידה כשאביו שימש כאחד מהמנהלים הבכירים של חברת נדל"ן גדולה בניו יורק, אך אין ספק שאקמן הצליח לבנות מורשת משל עצמו, כשהפך למשקיע אקטיביסט עם החלטות נועזות והצלחות גדולות. 

אקמן נשוי בשנית לישראלית נרי אוקסמן, יש לו שלושה ילדים מנישואיו הראשונים ונחשב נכון ל-2023 לאחד ממנהלי קרנות הגידור המובילים בעולם. שוויו הנקי מוערך בכ-3.5 מיליארד דולר. 

ביל אקמן

תחילת דרכו

מסעו של אקמן התחיל באוניברסיטת הרווארד, כשסיים את לימודיו לתואר ראשון בהיסטוריה ב-1988 ולאחר מכן המשיך לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה. בעקבות השכלתו, הצטרף אקמן לאביו בתחום הנדל"ן. עם זאת, תשוקתו למימון הובילה אותו לייסד את קרן הגידור הראשונה שלו ב-1992 עם ג'ואל גרינבלט. למרות שהדברים פעלו היטב בקרן, אקמן החליט לסגור את הקרן ב-2002. כשנתיים לאחר מכן, המיליארדר פתח את פרשינג סקוור קפיטל בעזרת הון ראשוני של 54 מיליון דולר.

הקרן החדשה זכתה להצלחה במהירות, תוך שהיא מניבה תשואות מרשימות, כולל תשואה של 40% בשנת 2014 ותשואה של 58% ב-2019. מעבר להצלחה הפיננסית, אקמן, דרך פרשינג סקוור, עסק רבות בפילנתרופיה ובתרומות לעמותות הקשורות לילדים וחינוך. 

 

סגנון ההשקעות

החלטות ההשקעה של אקמן היו נועזות והיוו לעיתים קרובות מקור למחלוקת. המיליארדר מזדהה כמשקיע אקטיביסט המחפש חברות גדולות שיש להן פוטנציאל גדול אך נמצאות בקשיים כלכליים. גישתו של אקמן היא לפתור את הבעיות הכלכליות של החברות בהן הוא משקיע כך שמחירי המניות שלהן יעלו והוא יוכל לגרוף את הרווחים לכיסו. אקמן ידוע בעקבות מהלכים מוצלחים שהניבו לו מיליארדים אך גם בזכות מהלכים מסוכנים שגרמו לו להפסדים לא קטנים.

אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בקריירה של אקמן הוא הקרב שלו נגד חברת הרבלייף, שעליו גם נוצר סרט בשם "Betting on Zero". ב-2012 האשים המשקיע בפומבי את החברה בהונאות פירמידה על ידי מכירה של תוספי תזונה. המשקיע פתח פויזציית שורט בגובה של מיליארד דולר על מניית החברה, כאשר מנגד עמד משקיע אקטיביסט אחר, קארל אייקן, כשהשניים התנגחו ביניהם רבות. ההייפ התקשורתי שנוצר, משך גם את תשומת לב הרגולטורים בארה"ב שהחלו לחקור את הרבלייף. ב-2016 קבעה נציבות הסחר הפדרלית כי לא מדובר בהונאות פירמידה וב-2018 אקמן, שלא הצליח לשכנע את המשקיעים, חיסל את פוזיציית השורט שלו ויצא בהפסד. קארל אייקן לעומת זאת יצא ברווח של מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

העליות והמורדות

לאורך הקריירה שלו אקמן חווה הצלחות רבות אך גם כישלונות גדולים. מתשואות יוצאות דופן של עשרות אחוזים שסימנו למשקיעים כי אקמן אכן יודע מה הוא עושה, לעסקאות מסוכנות כמו הרבלייף, שהציגו את הסיכונים בסגנון ההשקעה של המיליארדר. בשנת 2020, אקמן הציג שוב למה הוא אחד המשקיעים הטובים בעולם כשהפך 27 מיליון דולר ל-2.6 מיליארד דולר תוך חודש, כשצפה את הירידה בשווקים על רקע מגיפת הקורונה ורכש חוזים להגנה מפני חדלות פירעון של אג"ח קונצרניות בדרגות השקעה וזבל. מחירי החוזים הללו טיפסו ככל שגדל הסיכון לחדלות הפירעון של האג"ח. 

ב-2017 התנצל פירסם אקמן התנצלות למשקיעי הקרן בשל החלטתו להשקיע בחברת התרופות וליאנט - "טעות ענקית", לדבריו, שגרמה להפסדים של כ-4 מיליארד דולר מכספי הקרן בניהולו. סיפור אחר התרחש כאשר אקמן החליט להשקיע למעלה ממיליארד דולר בנטפליקס בתחילת 2022, ימים ספורים לאחר שתחזית מאכזבת שפרסמה החברה למספר המנויים גרמה לירידות במניה. שלושה חודשים בלבד לאחר שפתח את הפוזיציה, בעקבות סבב נוסף של תחזיות שליליות לגבי מספר המנויים, סגר אותה אקמן והפסיד 400 מיליון דולר. 

 

השקעות הקרן כיום

ההחזקה הכי גדולה של אקמן כיום היא ברשת המסעדות צ'יפוטלה, המהווה כ-16.65% מהפורטפוליו כאשר פרשינג מחזיקה בכ-953.61 אלף מניות השוות 1.7 מיליארד דולר.  הבאה בתור היא Restaurant Brands הפועלת כחברת מסעדות בשירות מהיר. הקרן של אקמן מחזיקה ב-23.35 מיליון מניות בשווי של 1.56 מיליארד דולר. ההחזקה הזו מהווה 14.82% מתיק ההשקעות של הקרן. במקום השלישי נמצאת ענקית המלונאות הילטון, לה מלונות ברחבי העולם. פרשינג סקוור מחזיקה ב-10.31 מיליון מניות של רשת המלונות בשווי של 1.55 מיליארד דולר. החזקה המהווה 14.75% מהפורטפוליו.

השקעות אקמן

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ניריתי 09/01/2024 02:26
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, אקמן גיבור. לאקמן לא חסר דבר. יש לו הכל. אבל במקום לנוח על זרי הדפנה, הוא שכב על הגדר למען העם היהודי ולחם באופן פומבי באנטישמיות. בימים אלה הוא נאלץ להתמודד עם רדיפות כתוצאה מתמיכתו. נראה שחיילי ישראל נלחמים בשדה הקרב בשעה שאקמן הגיבורים כמוהו ולא נלחמים למען העם היהודי, מחוץ לגבולות ישראל.
  • 1.
    יהודי שלא שוכח שהוא יהודי (ל"ת)
    שי3 08/01/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

קוואלקום מזנקת 15%, אנבידיה עולה 1.3%, טסלה ב-3% - הנאסד״ק מוסיף 1.3%

זינוקים במניות השבבים בעקבות התחממות היחסים בין שתי המעצמות אבל התממשות בסקטור המתכות הנדירות בעקבות אותן החדשות

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

וול סטריט פותחת בירוק. זה מגיע אחרי שהיחסים בין ארה"ב לסין התחממו במהלך סוף השבוע וזה מצליח להחזיר לשווקים את האופטמיות. אם 2 הכלכלות יחתמו על הסכם סחר נוכל לומר ש״השתחררנו״ מיום השחרור, מהיום בו טראמפ הכריז על שורת מכסים על של שותפות הסחר. בינתיים הציפיות להסכם סחר בין שתי הכלכלות הגדולות שייחתם אפילו השבוע מזניקים את החוזים על המדדים ומעידים כי הולכת להיות פתיחה חזקה. הדאו ג'ונס עולה בכ-0.5%, מדד הדגל ה-S&P 500 מוסיף כ-0.8%, והמדד הטכנולוגי - הנאסד"ק מזנק עד 1.3% - כשהמניות בענף השבבים מובילות את העליות בהובלת אנבידיה NVIDIA Corp. 2.48%  שמטפסת 2.2% , ברודקום ו-AMD.

מי שתופסת את הכותרות היא דווקא קוואלקום, יצרנית השבבים שמייצרת שבבים בעיקר לתעשיית הסמארטפונים הודיעה על השקת שבב שמתאים לצרכים של תעשיית השבבים - בכך היא הולכת ראש בראש עם המלכה הגדולה - אנבידיה - ענקית השבבים מזנקת 18% - קוואלקום משיקה 2 שבבים שיתחרו באנבידיה.

ההבנות בין וושינגטון ובייג'ינג כוללות הקפאה של ההגבלות על ייצוא מתכות נדירות מסין, וגם ביטול של התוכנית להטלת מכסים של 100% מצד ארה"ב והסכמה על חידוש רכישות סיניות של פולי סויה. לפי ההערכות, ההסכם עשוי גם להסדיר את סוגיית טיקטוק בארה"ב, מה שמסיר מהמגרש את אחד ממוקדי המתח הבולטים של החודשים האחרונים. 

אבל לא הכל וורוד לצד האופטימיות מול סין, היחסים עם קנדה מעכירים קצת את האווירה. הנשיא טראמפ הודיע על מכס נוסף של 10% על יבוא מקנדה, אחרי שנפגע מפרסומת טלוויזיה.

הסקטור הטכנולוגי מגיב בחוזקה, מי שמובילות את העליות הן יצרניות השבבים אלו נפגעו באופן ישיר ממלחמות הסחר של טראמפ. אנבידיה, ברודקום ו-AMD מזנקות בכ-2%, ואילו טסלה ואפל מוסיפות סביב האחוז.