מיקרוסופט
צילום: טוויטר

קנס עצום למיקרוסופט - 29 מיליארד דולר על מסים שלא שולמו

רשות המסים האמריקנית הגישה למייקרוסופט דרישה לתשלום בסך 29 מיליארד דולר על מסים שלא שולמו בין 2004 ל-2013; ההחלטה מגיעה בתום ביקורת בת מספר שנים שהרשות ביצעה במייקרוסופט בנושא; הסכום הסופי כולל בתוכו ריביות וקנסות על התקופה
רוי שיינמן | (1)

חקירות וקנסות נגד חברות גדולות הן לא דבר מיוחד כל כך, אבל הסכום שרשות המסים האמרקינית דורשת ממיקרוסופט לשלם חריג בגודלו. הרשות מנהלת ביקורת במייקרוסופט כבר מספר שנים ומסיקה את המסקנות במשך תקופה ארוכה - לחברה ענקית כמו מייקרוסופט יש כמויות אדירות של ספרים וכספים שזזים ולכן הדבר לקח זמן כה רב.

משרדי מייקרוסופט

משרדי מייקרוסופט

בשביל להבין את קנה המידה של הסכום בסך 29 מיליארד דולר, כדאי לציין שהתקציב של נאסא, סוכנות החלל האמריקנית, לשנת 2021 עמד על 23 מיליארד דולר. כן, זה באמת הרבה כסף, וכמו שאתם בטח מדמיינים מייקרוסופט לא תרוץ לרשות בשביל לשלם את הסכום.

מייקרוסופט טוענת שהיא קיבלה מהרשות הודעה על "התאמה של התוצאות" בתקופה הנבחנת המבקשת להחיל מס נוסף על העברות כספים בין חברות שמייקרוסופט לקחה בהן חלק. מייקרוסופט טוענת שהיא לא מסכימה להתאמות העלה ושהיא "תתנגד נחרצות" לבקשה של רשות המסים דרך ערוצי התקשורת שלהן ואפילו, אם יהיה צורך, בבית המשפט. לפי מייקרוסופט ההחלטה הסופית בעניין כנראה תתקבל תוך מספר שנים.

בבלוג שפירסמה מייקרוסופט היא מספרת כיצד שיתפה פעולה באופן מלא עם רשות המסים בתקופת הביקורת ועל כך שהדגישה לה שנעשו בחברה שינויים במבנה ההנהלה בתקופה, ולכן הביקורת לא רלוונטית לחברה היום וגם לא מתייחסת לאותם שינויים. "אנחנו מאמינים שתמיד פעלנו לפי החוקים של רשות המסים ושילמנו את המסים שאנחנו חייבים לארה"ב ולמדינות אחרות בכל העולם", כתבה החברה בבלוג, "מייקרוסופט היא אחת ממשלמות המס התאגידי הגדולות ביותר בארה"ב מבחינה היסטורית. מאז שנת 2004 שילמנו מעל 67 מיליארד דולר במסים לארה"ב".

זה לא חדש שהחברות הגדולות, בעיקר בסקטור הטכנולוגיה, נמצאות תחת זכוכית המגדלת של הרשויות השונות. רק לפני שבועיים דווח שרשות התחרות הצרפתית פשטה על משרדי אנבידיה במדינה בתום חקירה סמויה שניהלה נגדה בנושא של הגבלת התחרות בתחום מחשוב הענן. הרשויות בצרפת פועלות גם נגד חברות גדולות אחרות, כך למשל בספטמבר האחרון צרפת עצרה את המכירות של מכשיר אייפון 12 ואיימה בחיוב אפל בהחזרת המכשירים אחרי שטענה כי נמצא שהמכשירים פולטים קרינה מעבר לרמות המותרות והמהלך דחף את אפל לשחרר עדכון תוכנה ייעודי בצרפת למכשיר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אהבתי ההחלטה. מגיע לחברה כזו קנס (ל"ת)
    עמית 12/10/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.