גיא טל
צילום: משה בנימין

פאואל נכשל בניהול ציפיות השוק או שזו חלק מהאסטרטגיה?

בעבר השוק ידע לחזות בדיוק רב את מהלכי הפד זמן רב מראש, כעת נראה שהפד לא מצליח לפזר את חוסר הוודאות שיוצרות ההתבטאויות של ראשיו והדבר גורם תנודתיות רבה, מה הגורם לחוסר הבהירות?
גיא טל | (5)

הפד' ידוע במשך שנים בניהול מושכל של ציפיות השוק. המשקיעים כמעט אף פעם לא "מפספסים" בהערכותיהם לגבי מהלכי הפד' והציפיות משתקפות במהלכים השונים כמו שערי הריבית על אגרות החוב זמן רב לפני כל החלטה, ובצורה די מדויקת. אולם נדמה שלאחרונה גם היכולת הזו נסדקה. העדות לכך היא התנודתיות הגבוהה בשוק סביב תאריכי פרסום החלטות הפד או הפרוטוקולים מהישיבות, כמו גם השינויים התכופים בהערכות השוק לגבי ההחלטות הללו, וכן חוסר הקונצנזוס בציפיות השוק, בשונה מהעבר. מדוע הפד לא מצליח להבהיר לשוק את כוונתיו? 

ביום חמישי הקרוב תחל וועידת הנגידים השנתית בג'קסון הול שבמדינת וויומינג בארצות הברית. כל העיניים יהיו נשואות אל יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול ואל נאומו שיערך ביום שישי, כשהמשקיעים יחפשו לשמוע רמזים נוספים בדבריו. השוק צמא לאינדיקציות ברורות יותר לגבי המהלכים הבאים בהם ינקוט הבנק המרכזי של ארצות הברית בנוגע לשערי הריבית ולהפחתת המאזן (הידוק מוניטרי), כמו גם לגבי ציפיות הפד' עצמו ביחס לצמיחה ולאינפלציה, שיתנו כיוון לגבי צעדיו הבאים. מה חושב פאואל על שוק הדיור המתקרר במהירות (למרותהשאין עדיין ירידה במחירים), על אינדיקטורים כלכליים שנחלשים (מדד מנהלי הרכש), על שוק התעסוקה החזק אבל שמראה סימנים ראשונים של האטה? האם שוב נשמע רק התבטאויות כלליות? 

לא מצליח להיות ברור לשוק, או שמא לא רוצה?

המשקיעים משוועים ליותר בהירות, אותה פאוול מסרב (או לא יכול?) לספק. הניסוחים שלו בחודשים האחרונים הם לא מחייבים ומספקים דו משמעויות יותר מאשר החלטיות והנחיות ברורות. הוא כן אומר שהיעד החשוב ביותר הוא הורדת האינפלציה, אך לא נותן שום אינדיקציה לכך שכדי להילחם בה הוא יהיה מוכן להעלות את הריבית ב-1% ב-21 בחודש הבא. הוא גם לא רומז שייתכן שתהיה העלאת ריבית 'איטית' יותר של 0.25%. במילים אחרות, השוק לא מצליח להבין מה יהיה הצעד הבא  של הפד.

ייתכן שזו החלטה מודעת של פאואל שמעוניין בחוסר בהירות מסויים, על מנת שאיום ההידוק המוניטרי ירחף מעל השווקים, מבלי "ללחוץ על ההדק" ולממש אותו בכל עוצמתו בפועל, ומצד שני, מבלי צורך "לשבור את המילה" עם איומי סרק. 

למה שהפד ינקוט בעמימות?

נסביר זאת מעט יותר. הפד רוצה לקרר את האינפלציה. לצורך כך מספיק שהשווקים הפיננסים והריאליים (מה שקרוי לעיתים בעגת הסוחרים: "וול סטריט" ו"מיין סטריט") יחששו מהעלאת ריבית והאטה מה שיגרום להם למתן את הפעילות הכלכלית ויביא להתמנות העליה במחירים. אולם מה יקרה אם השוק יחשוש ממשהו שבסוף לא יקרה? במצב שבו הפד לא יקיים את הבטחותיו\ איומיו, לדוגמה, יגיד שהוא יעלה את הריבית בשיעור גבוה ובסוף יעלה אותה בשיעור נמוך יותר, ה"חרב" הזאת שבה מנופף הפד תהפוך להיות חסרת משמעות בחודש שלאחר מכן - הפד יאבד את האמון של השוק. מצד שני, אם הפד יודיע מראש על מדיניות מקלה, הרי שלא ישיג את מטרתו למתן את הפעילות הכלכלית לצורך המלחמה באינפלציה, וגם אז צעדי הפד יהפכו לחסרי משמעות. ייתכן שזו הסיבה שפאוול בוחר להתבטא באופן שהשוק חושש ולא בטוח מצד אחד, ומצד שני הוא משאיר לעצמו מספיק חבל כדי לא לפעול במלא העוצמה בצורה שתפגע באמת בפעילות הכלכלית. כלומר חוסר הבהירות הזו משרת את מטרותיו. 

ייתכן, עם זאת, שהפד באמת רוצה לשמור את כל האופציות פתוחות, כפי שפאואל ושאר חברי הפד' חוזרים ואומרים, שהם בוחנים בקפידה את הנתונים ולפי זה מחליטים על המשך המהלכים. במקרה זה הם לא מספקים בהירות לשוק בגלל שהמצב לא בהיר, כלומר הם באמת לא יודעים מה יהיו הצעדים הבאים שלהם, ולא בגלל שהם רוצים שהשוק יחשוש.  

גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שהפד עדיין נושא על גבו את גיבנת הכישלון בהערכת האינפלציה בשנה שעברה. לאורך תקופה ארוכה הפד' הגדיר את האינפלציה כ"חולפת" ואיחר בנקיטת הצעדים המתאימים כדי לבלום אותה. ייתכן שדווקא בגלל זה מעדיפים הפעם בבנק המרכזי לשבת על הגדר. הכלכלנים עדיין מנסים להבין מה גרם לטעות הזו, והדיונים בנושא נותרים לעת עתה ללא מענה מוחלט. גם הדיונים לגבי השאלה כמה זמן תימשך האינפלציה וכמה קשה היא תהיה עדיין לא מובילים למסקנות ברורות. במצב כזה ייתכן שעדיף "להיות צנועים" ולא לצאת בהצהרות נחרצות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הנסיבות המקלות של הפד - העולם לא חווה מציאות כזו בעבר

לזכותו של הפדרל ריזרב ופאוואל, כמו גם שאר נגידי הבנקים המרכזיים, נציין שתנאי המאקרו בשנתיים האחרונות היו יוצאי דופן וייחודיים, כך שקשה להאשים אותם בחוסר יכולת לפעול בצורה מדויקת. מגיפת הקורונה גרמה להתרסקות ביקושים חסרת תקדים, ומיד לאחריה נוצרו ביקושי יתר חסרי תקדים. גם במצב נורמלי שבו צד ההיצע נהנה מגמישות מוחלטת, היינו צפויים לראות קשיים גדולים בתגובה נאותה לכאלה שינויים קיצוניים.

אבל המצב לא נורמלי. צד ההיצע לא נהנה מגמישות כלל אלא נתקל בעצמו בקשיים חסרי תקדים. אם זה בנמלים או עקב המלחמה באוקראינה, סגרים בספקית המוצרים הגדולה בעולם, סין, ובהמשך לכל זה, מחירי אנרגיה מאד לא יציבים וגבוהים מאד לאורך מרבית התקופה. אלו תנאים כאוטיים וקשים מאד להתמודדות הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש, כך שלבנקים המרכזיים ניתנת "הנחה" ביחס לחוסר היכולת שלהם לצפות את האינפלציה, ובכישלון שנרשם עד כה בניסיונות לרסן אותה ולהחזיר את האיזון בין הביקוש להיצע, אותו איזון שמנע את עליות המחירים במשך זמן כה רב. 

מכל מקום, יתכן מאד שהכישלון הזה, והעבודה שאנו עדיין בטריטוריה שאינה מוכרת מספרי הכלכלה מכל כך בהרבה בחינות, גורמת לצניעות, או שמא הססנות, בניהול ציפיות השוק ובהתבטאות בכירי הבנקים, ובראשם פאוול. 

האם בכל זאת הפד צריך להיות החלטי וברור יותר?

יחד עם זאת, יש הסוברים שהפד חייב להיות יותר החלטי וברור בהתבטאויותיו. נשיא הפד לשעבר בניו יורק וויליאם דאדלי כתב בשבוע שעבר שהפד חייב להזהיר משקיעים שוריים שמזלזלים במדיניות ההידוק המוניטרי של הפד ומקפיצים את ערך הנכסים. הוא אמר זאת בהקשר של השוק השורי בחודש יולי והחלק הראשון של אוגוסט, שנבע בין השאר, מההבנה של המשקיעים שהפד הולך להיות יותר "רך" במדיניות שלו.

יש החולקים על הקשר הישיר שטווה דאדלי בין ערך הנכסים בשוק המניות לבין האינפלציה, אולם הביקורת מציפה את הנקודה עליה אנו מדברים - התבטאויות לא ברורות שעלולות לגרום להערכות מוטעות של השוק, דבר שהפד נמנע ממנו בעבר. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עמיאל 24/08/2022 16:31
    הגב לתגובה זו
    ההססנות שלו והפחד ניכר במבט שלו. הוא מונהג על ידי בעלי ההון.
  • 4.
    מי זה 24/08/2022 15:06
    הגב לתגובה זו
    מאחוריו זה גיי.פי.מורגן.הכל מבוים המקורבים "יודעים" קודם.
  • 3.
    י.ה. 24/08/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר אהבתי. אני.
  • 2.
    שוק ההון הנוכחי מונע כרגע ע"י חבורות של מהמרים מפגרים בשכלם ולכל טוב שהפד יוצר "ערפל קרב" (ל"ת)
    007 24/08/2022 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נ.ש. 24/08/2022 12:27
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר מי שהפך את השוק לתלותי בו זה הפד ב2008 וכל מה שקרה בהמשך. מ2015 הוא מנסה להתנער אבל כל מה שהוא עושה גורם לשוק עוד יותר להיות תלוי בו כי הוא לא באמת מוביל אלא מובל. וכשאתה מובל ולא מוביל זה התוצאה. לכן הבעיה בראש ובראשונה בפד וזה לא קשור לזה שלא היה אף פעם דבר כזה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.