מה צופים הכלכלנים של וול סטריט לכלכלת ארצות הברית לקראת 2022?
כלכלת ארצות הברית התאוששה בשנת 2021 לאחר שנת הסגרים וההגבלות, מתומרצת היטב על ידי הרחבה מוניטרית ופיסקלית כמו גם על ידי עליה חדה בצריכה. בחצי השני של השנה החלו שוב לרחף עננים כהים מעל שמי הכלכלה כאשר התעוררו בעיות בשרשרת האספקה הגלובלית והאינפלציה החלה להרים את ראשה מחדש לאחר זמן רב, בעוד הולך ומתברר שהקורונה לא ממהרת לעזוב אותנו עם התפרצות זני הדלתא והאומיקרון. לאור הנתונים המעורבים מפרסמים בימים אלו הכלכלנים בבנקים בארצות הברית את תחזיותיהם לשנה הבאה.
בסיכום השנה הנוכחית הנתונים מראים שהכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון הראשון ב-6.4% בשיעור שנתי, 6.7% בשני ובשלישי ב2.1% בלבד. נתוני הרבעון הרביעי טרם פורסמו.
מה צופנת בחובה שנת 2022? מסקירה של כמה מההערכות של הכלכלנים הבכירים בוול סטריט עולה שרובם צופים עליה יפה בתוצר של כ-4% והקלה באינפלציה אך לא ברמה שתאפשר לפד להימנע מעליות הריביות המתוכננות. יש להעיר שכמה מהתחזיות האלו ניתנו עוד קודם להתפרצותו של ווריאנט האומיקרון כך שיש לקחת אותם בערבון מוגבל לאור ההתפרצות האגרסיבית.
גולדמן סאקס: התפרצות האומיקרון מעלה את הסיכון וחוסר הוודאות לכלכלה. כלכלני הבנק הספיקו לעדכן את סקירתם לאור ההתפתחויות האחרונות בתחום הקורונה וחוששים שהתפרצות האומיקרון עלולה לגרום לחזרתם של הגבלות ממשלתיות כמו גם שינוי התנהגות וולונטרי כפי שחווינו בתחילת התפרצות המגפה. הכלכלנים עדכנו בהתאם את תחזיותיהם וצופים כעת שהתוצר הגולמי יצמח ב-3.8% לעומת 4.2% שצפו קודם לכן. הכלכלנים צופים שלוש השפעות אפשריות של האומיקרון על הכלכלה: ראשית הוא עלול להאט את הפתיחה מחדש של הכלכלה אך תהיה לו השפעה מועטה בלבד על הוצאות השירותים כיון שהכלכלה למדה להתנהל לצד התפשטות הווירוס. ההשפעה השנייה היא החרפת בעיות האספקה ממנה סובלת הכלכלה העולמית. לבסוף הופעת האומיקרון יכול לגרום לאנשים להרגיש פחות בנוח לחזור לעבודה ולגרום להמשך משבר התעסוקה ממנו סובלת הכלכלה הגדולה בעולם.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביחס לאינפלציה הכלכלנים סבורים שהאומיקרון יוצר שתי השפעות מנוגדות. מצד אחד הורדת ביקושים לשירותים מסוימים כגון נסיעות עשויים למתן את האינפלציה, אך ניסיון העבר מלמד שההשפעה כזו היא קצרת טווח, ומתהפך כאשר הביקוש חוזר. מצד שני קיימת השפעה על שרשרת האספקה ועל שוק העבודה כאמור, מה שעלול להקטין את ההיצע ולגרום להעלאת האינפלציה. ההשפעה הזו נראית יותר ארוכת טווח מההשפעה הממתנת של ירידת ביקושים לדעת הכלכלנים.
בנק אוף אמריקה: שנה הבאה תהיה שנת איזון מחדש. מישל מאייר כלכלנית הבנק צופה שגם התוצר וגם האינפלציה יאטו מהרמות הנוכחיות. "בעוד 2021 הייתה סיפור של עודף ביקוש וצמצום ההיצע, אנו חושבים ששנת 2022 תהיה שנה של איזון מחדש. זה אמור לקרר את התחממות האינפלציה אך לא מהר מספיק, מה שמשאיר לפד את הצורך להעלות את הריבית שלוש פעמים החל מיוני".
הצפי לשנה הבאה הוא גידול בתוצר של 4%. המדד העיקרי של הפד למדידת האינפלציה - הוצאות צריכה - יגיע ל-2.4%. מאייר מסבירה שיש הרבה מזומן בידי בעלי הבתים ובמאזני החברות וגישה לאשראי זול. הדבר מצביע על ביקוש חזק לשוק העבודה, מילוי מחדש של המלאים לאחר הדלדול בעקבות המגיפה והתגברות ההשקעות בטכנולוגיה שיתמכו בצמיחת הייצור. למרות האופק החיובי שהנתונים האלו מייצרים לכלכלה, הם מעמיסים על צד ההיצע ובכך על האינפלציה. לשנת 2023 צופה הכלכלנית האטה ל-2.2% צמיחת תוצר.
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
וולס פארגו: קשיי ההיצע יוקלו באופן הדרגתי במהלך שתי השנים הבאות. שנה הבאה תאופיין בשיפור ההשתתפות בשוק העבודה ובירידה בקשיי ההיצע לדברי כלכלני בנק ווולס פארגו המובלים על ידי ג'יי בריסון. יחד עם זאת הוא צופה שהאינפלציה תישאר גבוהה מספיק לחייב את הפד להעלאות את הריבית.
"המחסור הרחב בשוק העבודה, שרשרת העבודה המוכה ולחצי אינפלציה גבוהים הפכו למרבה הצער לסימני ההיכר של התאוששות הכלכלה מההאטה השל המגפה". יחד עם זאת הם סבורים שרבים מהגורמים השליליים הללו הם תופעות לוואי של ההתאוששות החזקה והבלתי צפויה של הכלכלה לאורך 18 החודשים האחרונים. "האמירה המשמעותית שלנו לחודש נובמבר היא שאנו צופים להקלה במהלך השנתיים הבאות שתאפשר המשך צמיחה חזקה במהלכן".
הצפי של הבנק הוא לגדילה בתוצר של 4.1% בשנה הבאה ובשנה שלאחריה האטה ל-3.3%. מאז נובמבר הספיק מנהל ההשקעות בבנק להוריד את התחזית ל-4% לאור התפתחות האומיקרון.
- 3.יצחק 27/12/2021 14:24הגב לתגובה זוכתבה שלמה מבלי להתייחס לקריפטו?!
- 2.שלומי 27/12/2021 05:52הגב לתגובה זומפולת הרבה יותר גדולה מ1929 ו2008 כי אינפלציה סופר גבוהה, העלאת ריבית צפויות, מכפילים הזויים והפסקת הנפקת האג"ח (הסם של הבורסה האמריקאית), לה מחירי המניות מכורות). מאסק לא לבד: זינוק במספר המיליארדרים שמכרו מניות בחברות שלהם ב-2021 לפי "וול סטריט ג'ורנל", בכירים בחברות הכלולות במדד S&P 500 מכרו מניות שלהן בסכום שיא של 63.5 מיליארד דולר מתחילת השנה, זינוק של 50% לעומת 2020; בין הסיבות לכך - כוונת ממשל ביידן להעלות את המס על עשירים. הם יודעים שהחברות שבבעלותם מתומחרות בטרוף ויחזרו לקנות לאחר המפולת.
- 1.דן 26/12/2021 22:05הגב לתגובה זואל תאמינו לנוכלים , המשבר העצום שעומד להתחיל כל רגע , יהיה גרוע בהרבה ממשבר המאה שהיה ב 1929 - לגזור ולשמור .
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
