זהירות: קנייה ביום הראשון אחרי הנפקה היא מסוכנת; המקרה של Airbnb
Airbnb (סימול:ABNB) הונפקה שבוע שעבר לפי מחיר של 68 דולר המבטא שווי של 47 מיליארד דולר, כאשר התמחור האחרון היה 56-60 דולר. מיד עם תחילת המסחר מניית החברה זינקה ל-163 דולר (כ-150%) וסיימה את יום המסחר הראשון ב-147 דולר (זינוק של 130%). כעת היא נסחרת בירידה של 6.6% במחיר של 130 דולר, המבטא שווי של 77 מיליארד דולר. המשמעות היא שמי שרכש תוך כדי המסחר - הפסיד. הרע וההייפ של ההנפקות מייצר רווח למי שזכה לקנות במסגרת ההנפקה (גופים מוסדיים ומיוחסים), אבל בפועל, רוב המשקיעים לא נפגשים עם תמחור נוח ובפועל הנפקות מבחינתן זה הפסדים. בהנפקה של Airbnb מי שקנה עם תחילת המסחר מופסד כ-20%.
כך או אחרת, השנה של החברה לא החלה מההנפקה. הערכת השווי הפרטית האחרונה שקיבלה Airbnb היתה 18 מיליארד דולר, לאחר שגייסה חוב של 2 מיליארד דולר מוקדם יותר השנה, כאשר החברה נאבקה בהשפעות משבר הקורונה בחודשים הראשונים שלאחר התפרצות המגיפה. כלומר מאז השווי של החברה זינק במעל לפי 4.
לפני המשבר, Airbnb הייתה אחת מחמש החברות בעלות השווי הפרטי הגבוה בעולם, החברה לא הייתה זקוקה למזומנים ותכננה להירשם למסחר בלי לגייס הון. עם זאת, לאחר פרוץ המגפה, ובשיא הבהלה העולמית סביב הנגיף, חוותה החברה קריסה בהיקף ההזמנות - החברה קיבלה 19 מיליון הזמנות, לעומת 33 מיליון הזמנות בחודש הקודם. במקביל לקריסה מספר הביטולים זינק - בוטלו 23 מיליון הזמנות. החברה עברה חודשיים קשים. בהמשך לכך, ההכנסות ברבעון השני ירדו ב-72% והסתכמו ב-335 מיליון דולר בלבד. אך התאוששה במהירות במהלך הרבעון השלישי (לכתבה המלאה)
חברה נוספת שהונפקה בשבוע שעבר היא חברת משלוחי המזון דורדאש (DoorDash, סימול:DASH) אשר גייסה לפי מחיר של 102 דולר למניה סך של 3.4 מיליארד דולר. השווי לצורך הנפקה עמד על 39 מיליארד דולר. השווי היה גבוה ב-10% מהיעד שהציבה יום לפני ההנפקה וגבוה בכ-40% מהיעד שבוע לפני. (לכתבה המלאה) . עם ההנפקה זינקה מניית החברה בכ-80% ונסחרה סביב רמת המחירים של ה-180 דולר, הערב מתרסקת בכ-9% למחיר של 159 דולר.
- בעלי הדירות נגד Airbnb: נדחתה בקשה לסילוק ייצוגית
- בית המשפט אסר על השכרת דירות לטווח קצר: 'שימוש חורג ללא היתר'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הירידה, המניה משקפת שווי של מעל ל-50 מיליארד דולר עבור חברה משולחים הפסדית בארה״ב, ועד אתמול מחצית משווי חברת מקדולנדס (סימול:MCD) למשל. הנפקה מסמלת באורות בוהקים על צמיחה, אך יש לזכור שהצמיחה האמתית בשווי החברה החלה עוד לפני. כאשר המניה מונפקת לציבור היא כבר ״זינקה״ במאות אחוזים לפני וממשיכה לזנק על גב הציבור בשווים שחלקם רחוקים מלהיות מוצדקים. מימוש רגעי או ירידת מחירים ? הזמן יגיד.
- 6.כתבה מעניינת (ל"ת)סניר 17/12/2020 11:44הגב לתגובה זו
- 5.מתי 15/12/2020 11:34הגב לתגובה זובטח העם יוציא כסף שחור ויקנה
- 4.גאון 15/12/2020 09:45הגב לתגובה זולך חפש מה קרה בהנפקות אחרות השנה איזה כתבה אומללה
- 3.עמי 15/12/2020 09:24הגב לתגובה זובמקום דורדאש תקנו grub
- 2.1983 15/12/2020 08:32הגב לתגובה זוהזרמת כסף מטורף ללא בסיס בהנפקות ואחר כך אין מי שיחזיק את הזבל.
- 1.ואצלנו 15/12/2020 07:01הגב לתגובה זוזהבית כהן כל מה שהיא נוגעת נהפך זהב חחח
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
אנבידיה מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
אילון מאסק טסלהניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה
פסק דין תקדימי בדלאוור מבטל החלטה קודמת ומחזיר לתוקף את חבילת התגמול של אילון מאסק מ-2018, במהלך שמחזק את כוחו בטסלה ומסמן גבול חדש להתערבות משפטית בהחלטות בעלי מניות
בית המשפט העליון של מדינת דלאוור קיבל בסוף השבוע את ערעורו של אילון מאסק והחזיר לתוקף את חבילת השכר שאושרה לו בטסלה Tesla -0.45% בשנת 2018, לאחר שערכת בית משפט נמוכה יותר ביטל אותה לפני כשנתיים. אותה החלטה קודמת, שניתנה
לאחר משפט מתוקשר, קבעה כי הליך האישור של החבילה היה פגום, כי דירקטוריון טסלה פעל תחת השפעתו של מאסק, וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע הדרוש. השופטת אף הגדירה אז את היקף התגמול ככזה כחריג, שהיקפו בלתי נתפס.
כעת קבע בית המשפט העליון כי עצם
ביטול החבילה היה מהלך בלתי הוגן כלפי מאסק, שכן הוא הותיר אותו ללא כל תגמול עבור שש שנות עבודה שבהן הוביל את טסלה לצמיחה דרמטית. בפסק הדין נכתב כי הסעד שנבחר בערכאה הקודמת, ביטול מוחלט של ההסכם, חרג מהאיזון הראוי בין פיקוח שיפוטי לבין רצון בעלי המניות.
המשמעות האופרטיבית של החבילה
חבילת התגמול מ־2018 נבנתה כתוכנית חריגה בהיקפה, שהתבססה כולה על יעדים שאפתניים במיוחד. היא כללה 12 "מנות" של אופציות, שהיו אמורות להבשיל רק אם טסלה תעמוד ביעדי שווי שוק ותפעול שנראו אז דמיוניים בעיני רבים. בפועל, החברה
עמדה ביעדים הללו, אך מאסק לא מימש את האופציות בשל ההליך המשפטי שהתנהל במקביל. מאז, מניית טסלה זינקה משמעותית, וכיום מוערך שווי החבילה בכ-139 מיליארד דולר.
עם זאת, עבור מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, הכסף אינו בהכרח בראש מעייניו בהקשר הזה. הסיפור
מבחינתו הוא שליטה. מימוש האופציות צפוי להעלות את חלקו בטסלה מכ-12.4% לכ-18.1% מבסיס מניות מורחב, ובכך לחזק את כוח ההצבעה שלו ואת יכולתו להשפיע על עתיד החברה. מאסק חזר והבהיר בשנים האחרונות כי שליטה היא תנאי מרכזי עבורו להמשך מחויבות עמוקה לטסלה, במיוחד על
רקע מעורבותו במיזמים נוספים כמו SpaceX, חברת הבינה המלאכותית xAI ופלטפורמת X.
ההשלכות על טסלה ועל שוק ההון
הפסיקה מהווה סיום אפשרי לאחד המאבקים התאגידיים הבולטים של השנים האחרונות, אך גם פותחת דיון רחב יותר על גבולות השכר והכוח של מנכ"לים
בחברות ציבוריות. מצד אחד, עורכי הדין שהובילו את התביעה נגד מאסק טענו כי מדובר בניצחון עקרוני שכבר הושג בערכאה הראשונה, כאשר הדירקטוריון ובעל השליטה הועמדו לביקורת על הפרת חובות אמון. מצד שני, העליון שידר מסר ברור שלפיו בתי המשפט צריכים להיזהר מלהתערב בהחלטות
שאושרו ברוב גדול על ידי בעלי המניות עצמם.
