דויטשה בנק
צילום: iStock

בדויטשה בנק טוענים כי הפד' שגה, וקוראים להשקה של QE

"אם מחיר הכסף לא יכול לרדת יותר, הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להדפיס יותר", כך טוענים היום בדויטשה בנק בעקבות הורדת הריבית האחרונה של הפד'. מניית הבנק משלימה ירידה של 33% ב-3 השבועות האחרונים
עמית נעם טל | (6)
נושאים בכתבה דויטשה בנק הפד

"כישלון במדיניות של הפד'", כך טוען היום ג'ורג' סרבלוס, ראש צוות המחקר בדויטשה בנק, בעקבות הורדת הריבית האחרונה מצד הפד'. סרבלוס מוסיף כי "אנו חולקים על הצהרות הבנק המרכזי כי יש מקום להילחם במשבר". 

מה הפיתרון של דויטשה בנק לסיטואציה? הדפסה כסף. "אם התשואות מתקרבות לאפס ומחיר הכסף לא יכול לרדת יותר, הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להדפיס יותר. השוק מתמחר בצדק כישלון מדיניות כפי שמשתקף בצניחה בתשואות האג"חים והירידה בציפיות באינפלציה בכל העולם".

"הברבור השחור הוא משבר נזילות", טוען סרבלס ומוסיף כי "בעת לחץ מתעוררת השאלה תמיד היכן הפגיעות במערכת הפיננסית. לדעתנו, זה לא משבר מימון כמו 2008, אלא משבר נזילות שעלינו לדאוג לו".

הקריאה להשקת פעולה "לא קונבנציונאלית" מצד הפד' לא מגיעה. מצוקת הנזילות הנזילות במערכת הבנקאית מחריפה בצורה דרמטית ומהירה בימים האחרונים (לכתבה המלאה). מרווחי ה-FRA/OIS לשיא מאז ספטמבר האחרון, הזמן שוק הריפו התפרק (לכתבה המלאה), דבר שחייב את הפד' להזרים כמויות אדירות של מזומנים לשווקים.  FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). ככל שהפער גדול יותר, המשמעות היא שהבנקים מעריכים כי שהריבית האפקטיבית בשוק תיהיה גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון - כלומר צפי לתנאי מימון נוקשים יותר.

חשוב לציין כי דויטשה בנק (סימול:DB)  הוא "החוליה החלשה בשרשרת" במערכת הבנקאית, כאשר הבנק עלה מספר רב של פעמים לכותרות בשל בעיותיו הפיננסיות. לאחר זינוק חד במהלך הרבעון האחרון של 2019 (הרבה בזכות התמיכת של הפד'), מניית הבנק משלימה ירידה של 33% ב-3 השבועות האחרונים. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קריסת שווקים תוך חודש (ל"ת)
    כלכלן 07/03/2020 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלון גל 07/03/2020 15:52
    הגב לתגובה זו
    מספר המקומות מוגבל
  • 3.
    הקריסות עו לפנינו (ל"ת)
    המפציץ 07/03/2020 04:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דירה=קורת גג 06/03/2020 23:12
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • גם שכל עוזר לפעמים (ל"ת)
    מוישה כאילו 07/03/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נו מה 06/03/2020 20:41
    הגב לתגובה זו
    עם החשיפה לניגזרים הגדולה ביותר.הוא חושב שהוא גדול מכדי ליפול.ממשלת גרמניה כנראה לא יכולה לחלצו אז הוא רוצה חילוץ מהפד.
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקאתר קידוח נפט קרדיט: גרוק

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט

למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים

הדס ברטל |

אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.      

 המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.

כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.

מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.