מניית בואינג מטפסת ב-2% - המלצת קנייה בפרמיה של 20%
החברה מתקדמת בעסקת רכישת ספיריט; קונסנזוס האנליסטים - מחיר יעד של 200 דולר, פרמיה של 10.5%
מניית בואינג The Boeing Co 0.18% עולה כ-2% בטרום פתיחה ל-181 דולר על רקע התקדמות משמעותית בעסקת הרכישה של חלק מפעילות ספיריט איירוסיסטמס (NYSE: SPR), להרחבה - איירבאס ובואינג מחלקות את ספיריט ; מה המשמעות?
במקביל, קיבלה המניה המלצת קנייה מעודדת מצד חברת המחקר ברנשטיין. האם המניה יוצאת לדרך חדשה אחרי משברים ממושכים? מניית בואינג סבלה בשנים האחרונות ממספר זעזועים משמעותיים. ב-2019, התרסקויות של מטוסי 737 MAX הובילו להשבתה עולמית של הדגם ולפגיעה קשה במוניטין החברה. בינואר 2024, תקרית נוספת החריפה את המצב: דלת חירום נשמטה ממטוס 737 MAX 9 של אלסקה איירליינס במהלך טיסה, מה שהוביל להגברת הפיקוח הרגולטורי מצד מנהל התעופה הפדרלי (FAA) ולהאטה בקצב הייצור.
התקדמות בעסקת ספיריט איירוסיסטמס, חשובה לעסקי בואינג. ספיריט, יצרנית גופי מטוסים שהייתה בעבר חלק מבואינג, נמכרה על ידה ב-2005 כחלק ממדיניות של מיקור חוץ שנועדה להפחית עלויות. ואולם, ההחלטה התגלתה כבעייתית, שכן ספיריט התקשתה לעמוד בסטנדרטים הנדרשים, ובמיוחד לאחר התקרית ב-2024, שבה חלק שסופק על ידה היה מעורב. במסגרת העסקה הנוכחית, בואינג תרכוש מחדש את החלקים הקשורים לייצור מטוסי 737, בעוד שחלקים הקשורים לאיירבוס – כגון ייצור קטעי גוף למטוסי A350 ו-A220 – יועברו לידי איירבאס תמורת סכום סמלי של דולר אחד, בתוספת פיצוי של 559 מיליון דולר מספיריט לאיירבאס.
על פי ההסכם, בואינג תרכוש את מניות ספיריט במחיר של 37.25 דולר למניה, המהווה פרמיה לעומת מחיר השוק הנוכחי של ספיריט, העומד על כ-35.81 דולר. העסקה כולה מוערכת ב-4.7 מיליארד דולר במניות, כאשר הערך הכולל, כולל החובות של ספיריט, מגיע ל-8.3 מיליארד דולר. המהלך חשוב לשיפור השליטה של בואינג בשרשרת האספקה ולמניעת בעיות איכות עתידיות, במיוחד לאור העובדה שספיריט סבלה בשנים האחרונות מקשיים פיננסיים, עם הפסד נקי של 2.14 מיליארד דולר ב-2024.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המלצת קנייה בפרמיה של 20%
חברת המחקר ברנשטיין העלתה את דירוג בואינג מ"החזק" ל"קנייה" וקבעה מחיר יעד חדש של 218 דולר, לעומת 181 דולר קודם לכן. נכון להיום, מעל 60% מהאנליסטים המכסים את המניה ממליצים על קנייה או תשואת יתר, שיעור גבוה לעומת ממוצע של 55% למניות במדד S&P 500. מחיר היעד הממוצע למניית בואינג עומד כעת על כ-200 דולר. אלא שהסיכונים הגדולים עדיין קיימים.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
