בשבוע הבא: אחד העם בשפגאט בין שתי החלטות רבית
לא פשוט לה לבורסה המקומית, במיוחד בשבוע הסוער שעבר עליה. מחזורי עתק שנשקו ל-2 מיליארד שקל ביום, תוך ירידות, הובילו את הפעילים לקבל בהלת קיץ, אנקת גבהים, ורטיגו - אתם תבחרו את המונח המדויק. בשבוע הבא לא יהיה יותר פשוט לסוחרים במניות של תל אביב.
שימו לב: ביום חמישי מכריע גרינספאן על העלאת הרבית, והוא יכנס את ה-FOMC (ועדת השווקים הפתוחים) של הפדראל ריזרב. הצפי הוא לעוד העלאה של הרבית, כנראה ברבע נקודות הבסיס. אבל השקל? גם לנו יש הכרעת רבית, שלושה ימים מוקדם יותר, ביום שני ב-16:30.
הבורסה תנסה לפרש את המהלך של הנגיד המקומי, פרופ' פישר, ומכיון שלא שמענו התבטאויות חריגות לאחרונה, מלבד התחזקות הדולר (שתיכף נדון בה), וראינו מדד "רגוע" בחודש מאי, יש לשער שהנגיד יבקש להמשיך את הקו, ולמתוח עוד את סביבת הרבית הנמוכה של השקל, כלומר, את השפגאט המוניטרי בין ירושלים לוושינגטון, עוד יותר.
המרווח המצטמצם הוכיח לציבור הישראלי, שגידול ביציבות, אמינות של משרד האוצר בהתבטאויות, ורגיעה גיאופוליטית, מאפשרים לפער הריביות המפורסם בין השקל לדולר, ללכת ולהצטמצם לרמות שכמותן אף כלכלן לא יכול היה לחלום בעבר.
דבר מעניין שאירע בחודשים האחרונים לדולר היה תחילתו של הליך נפילה של התשואות הרחוקות. כל כך מוזר היה האירוע שגרינספאן נדרש לו בנאומו והעריך כי הוא בר חלוף. בדרך כלל, כשיו"ר הפדראל ריזרב מקיים מדיניות רבית ברורה של העלאות מדודות, ואף מצהיר כך, נוטות התשואות לטווח הרחוק לעלות. אך לא כך לאחרונה. הרבית על הלוואות ל-30 שנה על הדולר ירדה שבוע ל-5.57% בארה"ב, מול 5.63% בשבוע שלפני כן (קיטון של 0.6%!).
הפרדי מאק מסרה כי הרבית הממוצעת על משכנתאות נפלה השבוע ל-5.16% מול 5.22% בשבוע שקדם לו. כל זאת, תוך שאנו מתקרבים להעלאה נוספת של הרבית. התהליך יכול להסביר צפייה לחזרה למיתון בארה"ב (משום שאז תרד הרבית), או פשוט איתות מוזר של השווקים לקראת עזיבתו הצפויה של גרינספאן.
אולי החלשות האיחוד האירופאי הובילה בנקים מרכזיים בעולם לשים מבטחם בדולר והם הגדילו את הביקושים לאחרונה מאוד? או שמא, הסינים פועלים מאחורי הקלעים, לאחר שזנחו את הרעיון של הפסקת הקיבוע של הרנמינבי (יואן) לעת עתה. קשה להסביר זאת, הפרופסורים יצטרכו להמציא גרפים חדשים.
כך שגם הדולר פותח "שפגאט" בין הדיבורים של גרינספאן למציאות. ואולי אותה נפילה של תשואות רחוקות איפשרה את אורח הנשימה המוניטרית בארץ. איש לא טוען שהרבית על השקל לא תאלץ לבסוף לשנות כיוון ולהמשיך לשבת במקומה, אך ברור, שככל שניתן לשמר את סביבת הרבית הנמוכה בלי לגרום נזק ליציבות - כך מוטב לכולם. זאת למרות שהחוסכים נפגעים, והלווים תמיד נדפקים - הבנקים ממשיכים לקפוץ ידם בהלוואות.
אז מה זה אומר על הבורסה? ובכן, האם תהיה התחלה של העלאות רבית על השקל ביום שני? זה נראה שזאת תהיה הפתעה מצידו של הנגיד הנכנס, ללא אזהרות מקדימות. מה עוד, שפרופ' פישר התבטא לאחרונה ואמר שהוא שוקל הפחתה נוספת של הרבית, אם זה יתאפשר. אבל הדולר שהחל לזנק עשוי לחבל בתוכנית היציבות, ויש לבחון את המשך התנודות שלו שיכולות לעורר גל של העלאות מחירים - כלומר, אינפלציה, ובמקרה קיצוני יותר - לערער את היציבות המוניטרית שהושגה.
אבל הסיפור האמיתי בדולר היו יציאת המניות המאסיבית עקב המימושים של הזרים בשבועות האחרונים, ואחר כך - הבהלה הישנה של הישראלים, שהדולר זורם להם במחזור הדם, וכל פיפס שלו מבהיל אותם. אולי גם הסיקור התקשורתי, שנפל שדוד לאינטרסים הרבים של אלו שהדולר החלש פגע בהם (ויש כל כך רבים, שתקצר היריעה מלספור...). אז השקל שהיה החלשלוש של השבועיים האחרונים, עשוי להמשיך ולספוג את החשש הציבורי, אבל הוא גם יכול לחזור ולהתחזק ואז לדפוק "פעמיים" את אלה שברחו מהמניות אל הדולר, רק בכדי לגלות שהם יצאו כשהן יורדות, ויפסידו על הדולר שיחזור לרדת.
אז בשבוע הבא, תפתח הבורסה המקומית שפגאט אחד גדול בין גרינספאן-פישר-השקל-והדולר, ושוב יחזור להיות כאן מעניין באחד העם. הפעילים יצטרכו להכריע - אוספים סחורה וחוזרים לעליות, או ממשיכים במימושים ומייצרים לנו עוד שבוע של ירידות. שעמום הססני, הוא האופציה הפחות סבירה, בהנתן השבוע שעבר עלינו.
שבת שלום.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת - פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
