בשבוע הבא: אחד העם בשפגאט בין שתי החלטות רבית

ולמה שפגאט ולא ריצה או תופסת? בגלל שאתם יודעים היטב מה המשמעות של המרחק הזה, שהולך ונמתח, תופס עוד ועוד, עד שקשה לנשום... אה, כן - בדיוק כמו בשפגאט
חזי שטרנליכט |

לא פשוט לה לבורסה המקומית, במיוחד בשבוע הסוער שעבר עליה. מחזורי עתק שנשקו ל-2 מיליארד שקל ביום, תוך ירידות, הובילו את הפעילים לקבל בהלת קיץ, אנקת גבהים, ורטיגו - אתם תבחרו את המונח המדויק. בשבוע הבא לא יהיה יותר פשוט לסוחרים במניות של תל אביב.

שימו לב: ביום חמישי מכריע גרינספאן על העלאת הרבית, והוא יכנס את ה-FOMC (ועדת השווקים הפתוחים) של הפדראל ריזרב. הצפי הוא לעוד העלאה של הרבית, כנראה ברבע נקודות הבסיס. אבל השקל? גם לנו יש הכרעת רבית, שלושה ימים מוקדם יותר, ביום שני ב-16:30.

הבורסה תנסה לפרש את המהלך של הנגיד המקומי, פרופ' פישר, ומכיון שלא שמענו התבטאויות חריגות לאחרונה, מלבד התחזקות הדולר (שתיכף נדון בה), וראינו מדד "רגוע" בחודש מאי, יש לשער שהנגיד יבקש להמשיך את הקו, ולמתוח עוד את סביבת הרבית הנמוכה של השקל, כלומר, את השפגאט המוניטרי בין ירושלים לוושינגטון, עוד יותר.

המרווח המצטמצם הוכיח לציבור הישראלי, שגידול ביציבות, אמינות של משרד האוצר בהתבטאויות, ורגיעה גיאופוליטית, מאפשרים לפער הריביות המפורסם בין השקל לדולר, ללכת ולהצטמצם לרמות שכמותן אף כלכלן לא יכול היה לחלום בעבר.

דבר מעניין שאירע בחודשים האחרונים לדולר היה תחילתו של הליך נפילה של התשואות הרחוקות. כל כך מוזר היה האירוע שגרינספאן נדרש לו בנאומו והעריך כי הוא בר חלוף. בדרך כלל, כשיו"ר הפדראל ריזרב מקיים מדיניות רבית ברורה של העלאות מדודות, ואף מצהיר כך, נוטות התשואות לטווח הרחוק לעלות. אך לא כך לאחרונה. הרבית על הלוואות ל-30 שנה על הדולר ירדה שבוע ל-5.57% בארה"ב, מול 5.63% בשבוע שלפני כן (קיטון של 0.6%!).

הפרדי מאק מסרה כי הרבית הממוצעת על משכנתאות נפלה השבוע ל-5.16% מול 5.22% בשבוע שקדם לו. כל זאת, תוך שאנו מתקרבים להעלאה נוספת של הרבית. התהליך יכול להסביר צפייה לחזרה למיתון בארה"ב (משום שאז תרד הרבית), או פשוט איתות מוזר של השווקים לקראת עזיבתו הצפויה של גרינספאן.

אולי החלשות האיחוד האירופאי הובילה בנקים מרכזיים בעולם לשים מבטחם בדולר והם הגדילו את הביקושים לאחרונה מאוד? או שמא, הסינים פועלים מאחורי הקלעים, לאחר שזנחו את הרעיון של הפסקת הקיבוע של הרנמינבי (יואן) לעת עתה. קשה להסביר זאת, הפרופסורים יצטרכו להמציא גרפים חדשים.

כך שגם הדולר פותח "שפגאט" בין הדיבורים של גרינספאן למציאות. ואולי אותה נפילה של תשואות רחוקות איפשרה את אורח הנשימה המוניטרית בארץ. איש לא טוען שהרבית על השקל לא תאלץ לבסוף לשנות כיוון ולהמשיך לשבת במקומה, אך ברור, שככל שניתן לשמר את סביבת הרבית הנמוכה בלי לגרום נזק ליציבות - כך מוטב לכולם. זאת למרות שהחוסכים נפגעים, והלווים תמיד נדפקים - הבנקים ממשיכים לקפוץ ידם בהלוואות.

אז מה זה אומר על הבורסה? ובכן, האם תהיה התחלה של העלאות רבית על השקל ביום שני? זה נראה שזאת תהיה הפתעה מצידו של הנגיד הנכנס, ללא אזהרות מקדימות. מה עוד, שפרופ' פישר התבטא לאחרונה ואמר שהוא שוקל הפחתה נוספת של הרבית, אם זה יתאפשר. אבל הדולר שהחל לזנק עשוי לחבל בתוכנית היציבות, ויש לבחון את המשך התנודות שלו שיכולות לעורר גל של העלאות מחירים - כלומר, אינפלציה, ובמקרה קיצוני יותר - לערער את היציבות המוניטרית שהושגה.

אבל הסיפור האמיתי בדולר היו יציאת המניות המאסיבית עקב המימושים של הזרים בשבועות האחרונים, ואחר כך - הבהלה הישנה של הישראלים, שהדולר זורם להם במחזור הדם, וכל פיפס שלו מבהיל אותם. אולי גם הסיקור התקשורתי, שנפל שדוד לאינטרסים הרבים של אלו שהדולר החלש פגע בהם (ויש כל כך רבים, שתקצר היריעה מלספור...). אז השקל שהיה החלשלוש של השבועיים האחרונים, עשוי להמשיך ולספוג את החשש הציבורי, אבל הוא גם יכול לחזור ולהתחזק ואז לדפוק "פעמיים" את אלה שברחו מהמניות אל הדולר, רק בכדי לגלות שהם יצאו כשהן יורדות, ויפסידו על הדולר שיחזור לרדת.

אז בשבוע הבא, תפתח הבורסה המקומית שפגאט אחד גדול בין גרינספאן-פישר-השקל-והדולר, ושוב יחזור להיות כאן מעניין באחד העם. הפעילים יצטרכו להכריע - אוספים סחורה וחוזרים לעליות, או ממשיכים במימושים ומייצרים לנו עוד שבוע של ירידות. שעמום הססני, הוא האופציה הפחות סבירה, בהנתן השבוע שעבר עלינו.

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת - פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חשמל
צילום: תמר מצפי

בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?

רשות החשמל משיקה מודל עדכון חצי-שנתי שמבוסס על מדדים כלכליים קבועים; הספקים ממתינים לפירוט מרכיבי התעריף שיקבע את רווחיותם; ואיך שער הדולר קשור? 

רן קידר |
נושאים בכתבה חשמל

תעריף החשמל יתייקר בינואר ב-1.5%, עדכון שמציב את העלייה בתחום התחתון של הטווח שפורסם מראש. השינוי נובע מעלייה במדד המחירים לצרכן, כאשר התחזקות השקל מול הדולר בלמה התייקרות גדולה יותר. לצד העדכון, רשות החשמל עוברת למודל חדש של קביעת תעריפים בתדירות גבוהה יותר, תחילה פעמיים בשנה ובהמשך אחת לרבעון.

לפי החלטת הרשות, ההתייקרות משקפת תוספת של כ-5.9 שקל בחודש לצרכן ביתי ממוצע. מאחר שמחיר החשמל משפיע על רוב המוצרים והשירותים במשק, צפויה השפעה עקיפה רחבה יותר, אם כי ברמה מתונה יחסית. שיעור ההתייקרות נמוך גם מהעלייה השנתית במדד, שעומד כעת על כ-2.5%.

המודל החדש שמיישמת הרשות מבוסס על מדדים מוגדרים מראש , בעיקר מדד המחירים לצרכן ושער הדולר, ומחליף שיטת עדכון שנתית שהסתמכה במידה רבה על תחזיות. המשמעות היא שמחיר החשמל ישקף באופן תדיר יותר את השינויים בפועל בתשומות הייצור, שמחירן מוצמד לרוב למטבע האמריקאי.

במהלך השנה הקרובה התכנון הוא להרחיב את מנגנון העדכון לתדירות רבעונית, מתוך רצון להגביר שקיפות ולאפשר לחברות האספקה וליצרנים להתנהל מול תעריף שחוזה מקרוב את תנאי השוק.

לצד פרסום שיעור ההתייקרות, ספקי החשמל עדיין ממתינים למסמכי ההרכב המלאים של התעריף. עבורם, המשמעות אינה טכנית בלבד: חלוקת המחיר בין רכיב קבוע לרכיב משתנה משפיעה ישירות על הרווחיות שלהם. בעוד את הרכיב הקבוע הם נדרשים לשלם במלואו, בגזרת הרכיב המשתנה הם עשויים לנהל מו"מ מול יצרני החשמל.