בשבוע הבא: אחד העם בשפגאט בין שתי החלטות רבית

ולמה שפגאט ולא ריצה או תופסת? בגלל שאתם יודעים היטב מה המשמעות של המרחק הזה, שהולך ונמתח, תופס עוד ועוד, עד שקשה לנשום... אה, כן - בדיוק כמו בשפגאט
חזי שטרנליכט |

לא פשוט לה לבורסה המקומית, במיוחד בשבוע הסוער שעבר עליה. מחזורי עתק שנשקו ל-2 מיליארד שקל ביום, תוך ירידות, הובילו את הפעילים לקבל בהלת קיץ, אנקת גבהים, ורטיגו - אתם תבחרו את המונח המדויק. בשבוע הבא לא יהיה יותר פשוט לסוחרים במניות של תל אביב.

שימו לב: ביום חמישי מכריע גרינספאן על העלאת הרבית, והוא יכנס את ה-FOMC (ועדת השווקים הפתוחים) של הפדראל ריזרב. הצפי הוא לעוד העלאה של הרבית, כנראה ברבע נקודות הבסיס. אבל השקל? גם לנו יש הכרעת רבית, שלושה ימים מוקדם יותר, ביום שני ב-16:30.

הבורסה תנסה לפרש את המהלך של הנגיד המקומי, פרופ' פישר, ומכיון שלא שמענו התבטאויות חריגות לאחרונה, מלבד התחזקות הדולר (שתיכף נדון בה), וראינו מדד "רגוע" בחודש מאי, יש לשער שהנגיד יבקש להמשיך את הקו, ולמתוח עוד את סביבת הרבית הנמוכה של השקל, כלומר, את השפגאט המוניטרי בין ירושלים לוושינגטון, עוד יותר.

המרווח המצטמצם הוכיח לציבור הישראלי, שגידול ביציבות, אמינות של משרד האוצר בהתבטאויות, ורגיעה גיאופוליטית, מאפשרים לפער הריביות המפורסם בין השקל לדולר, ללכת ולהצטמצם לרמות שכמותן אף כלכלן לא יכול היה לחלום בעבר.

דבר מעניין שאירע בחודשים האחרונים לדולר היה תחילתו של הליך נפילה של התשואות הרחוקות. כל כך מוזר היה האירוע שגרינספאן נדרש לו בנאומו והעריך כי הוא בר חלוף. בדרך כלל, כשיו"ר הפדראל ריזרב מקיים מדיניות רבית ברורה של העלאות מדודות, ואף מצהיר כך, נוטות התשואות לטווח הרחוק לעלות. אך לא כך לאחרונה. הרבית על הלוואות ל-30 שנה על הדולר ירדה שבוע ל-5.57% בארה"ב, מול 5.63% בשבוע שלפני כן (קיטון של 0.6%!).

הפרדי מאק מסרה כי הרבית הממוצעת על משכנתאות נפלה השבוע ל-5.16% מול 5.22% בשבוע שקדם לו. כל זאת, תוך שאנו מתקרבים להעלאה נוספת של הרבית. התהליך יכול להסביר צפייה לחזרה למיתון בארה"ב (משום שאז תרד הרבית), או פשוט איתות מוזר של השווקים לקראת עזיבתו הצפויה של גרינספאן.

אולי החלשות האיחוד האירופאי הובילה בנקים מרכזיים בעולם לשים מבטחם בדולר והם הגדילו את הביקושים לאחרונה מאוד? או שמא, הסינים פועלים מאחורי הקלעים, לאחר שזנחו את הרעיון של הפסקת הקיבוע של הרנמינבי (יואן) לעת עתה. קשה להסביר זאת, הפרופסורים יצטרכו להמציא גרפים חדשים.

כך שגם הדולר פותח "שפגאט" בין הדיבורים של גרינספאן למציאות. ואולי אותה נפילה של תשואות רחוקות איפשרה את אורח הנשימה המוניטרית בארץ. איש לא טוען שהרבית על השקל לא תאלץ לבסוף לשנות כיוון ולהמשיך לשבת במקומה, אך ברור, שככל שניתן לשמר את סביבת הרבית הנמוכה בלי לגרום נזק ליציבות - כך מוטב לכולם. זאת למרות שהחוסכים נפגעים, והלווים תמיד נדפקים - הבנקים ממשיכים לקפוץ ידם בהלוואות.

אז מה זה אומר על הבורסה? ובכן, האם תהיה התחלה של העלאות רבית על השקל ביום שני? זה נראה שזאת תהיה הפתעה מצידו של הנגיד הנכנס, ללא אזהרות מקדימות. מה עוד, שפרופ' פישר התבטא לאחרונה ואמר שהוא שוקל הפחתה נוספת של הרבית, אם זה יתאפשר. אבל הדולר שהחל לזנק עשוי לחבל בתוכנית היציבות, ויש לבחון את המשך התנודות שלו שיכולות לעורר גל של העלאות מחירים - כלומר, אינפלציה, ובמקרה קיצוני יותר - לערער את היציבות המוניטרית שהושגה.

אבל הסיפור האמיתי בדולר היו יציאת המניות המאסיבית עקב המימושים של הזרים בשבועות האחרונים, ואחר כך - הבהלה הישנה של הישראלים, שהדולר זורם להם במחזור הדם, וכל פיפס שלו מבהיל אותם. אולי גם הסיקור התקשורתי, שנפל שדוד לאינטרסים הרבים של אלו שהדולר החלש פגע בהם (ויש כל כך רבים, שתקצר היריעה מלספור...). אז השקל שהיה החלשלוש של השבועיים האחרונים, עשוי להמשיך ולספוג את החשש הציבורי, אבל הוא גם יכול לחזור ולהתחזק ואז לדפוק "פעמיים" את אלה שברחו מהמניות אל הדולר, רק בכדי לגלות שהם יצאו כשהן יורדות, ויפסידו על הדולר שיחזור לרדת.

אז בשבוע הבא, תפתח הבורסה המקומית שפגאט אחד גדול בין גרינספאן-פישר-השקל-והדולר, ושוב יחזור להיות כאן מעניין באחד העם. הפעילים יצטרכו להכריע - אוספים סחורה וחוזרים לעליות, או ממשיכים במימושים ומייצרים לנו עוד שבוע של ירידות. שעמום הססני, הוא האופציה הפחות סבירה, בהנתן השבוע שעבר עלינו.

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת - פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.