בשבוע הבא: אחד העם בשפגאט בין שתי החלטות רבית

ולמה שפגאט ולא ריצה או תופסת? בגלל שאתם יודעים היטב מה המשמעות של המרחק הזה, שהולך ונמתח, תופס עוד ועוד, עד שקשה לנשום... אה, כן - בדיוק כמו בשפגאט
חזי שטרנליכט |

לא פשוט לה לבורסה המקומית, במיוחד בשבוע הסוער שעבר עליה. מחזורי עתק שנשקו ל-2 מיליארד שקל ביום, תוך ירידות, הובילו את הפעילים לקבל בהלת קיץ, אנקת גבהים, ורטיגו - אתם תבחרו את המונח המדויק. בשבוע הבא לא יהיה יותר פשוט לסוחרים במניות של תל אביב.

שימו לב: ביום חמישי מכריע גרינספאן על העלאת הרבית, והוא יכנס את ה-FOMC (ועדת השווקים הפתוחים) של הפדראל ריזרב. הצפי הוא לעוד העלאה של הרבית, כנראה ברבע נקודות הבסיס. אבל השקל? גם לנו יש הכרעת רבית, שלושה ימים מוקדם יותר, ביום שני ב-16:30.

הבורסה תנסה לפרש את המהלך של הנגיד המקומי, פרופ' פישר, ומכיון שלא שמענו התבטאויות חריגות לאחרונה, מלבד התחזקות הדולר (שתיכף נדון בה), וראינו מדד "רגוע" בחודש מאי, יש לשער שהנגיד יבקש להמשיך את הקו, ולמתוח עוד את סביבת הרבית הנמוכה של השקל, כלומר, את השפגאט המוניטרי בין ירושלים לוושינגטון, עוד יותר.

המרווח המצטמצם הוכיח לציבור הישראלי, שגידול ביציבות, אמינות של משרד האוצר בהתבטאויות, ורגיעה גיאופוליטית, מאפשרים לפער הריביות המפורסם בין השקל לדולר, ללכת ולהצטמצם לרמות שכמותן אף כלכלן לא יכול היה לחלום בעבר.

דבר מעניין שאירע בחודשים האחרונים לדולר היה תחילתו של הליך נפילה של התשואות הרחוקות. כל כך מוזר היה האירוע שגרינספאן נדרש לו בנאומו והעריך כי הוא בר חלוף. בדרך כלל, כשיו"ר הפדראל ריזרב מקיים מדיניות רבית ברורה של העלאות מדודות, ואף מצהיר כך, נוטות התשואות לטווח הרחוק לעלות. אך לא כך לאחרונה. הרבית על הלוואות ל-30 שנה על הדולר ירדה שבוע ל-5.57% בארה"ב, מול 5.63% בשבוע שלפני כן (קיטון של 0.6%!).

הפרדי מאק מסרה כי הרבית הממוצעת על משכנתאות נפלה השבוע ל-5.16% מול 5.22% בשבוע שקדם לו. כל זאת, תוך שאנו מתקרבים להעלאה נוספת של הרבית. התהליך יכול להסביר צפייה לחזרה למיתון בארה"ב (משום שאז תרד הרבית), או פשוט איתות מוזר של השווקים לקראת עזיבתו הצפויה של גרינספאן.

אולי החלשות האיחוד האירופאי הובילה בנקים מרכזיים בעולם לשים מבטחם בדולר והם הגדילו את הביקושים לאחרונה מאוד? או שמא, הסינים פועלים מאחורי הקלעים, לאחר שזנחו את הרעיון של הפסקת הקיבוע של הרנמינבי (יואן) לעת עתה. קשה להסביר זאת, הפרופסורים יצטרכו להמציא גרפים חדשים.

כך שגם הדולר פותח "שפגאט" בין הדיבורים של גרינספאן למציאות. ואולי אותה נפילה של תשואות רחוקות איפשרה את אורח הנשימה המוניטרית בארץ. איש לא טוען שהרבית על השקל לא תאלץ לבסוף לשנות כיוון ולהמשיך לשבת במקומה, אך ברור, שככל שניתן לשמר את סביבת הרבית הנמוכה בלי לגרום נזק ליציבות - כך מוטב לכולם. זאת למרות שהחוסכים נפגעים, והלווים תמיד נדפקים - הבנקים ממשיכים לקפוץ ידם בהלוואות.

אז מה זה אומר על הבורסה? ובכן, האם תהיה התחלה של העלאות רבית על השקל ביום שני? זה נראה שזאת תהיה הפתעה מצידו של הנגיד הנכנס, ללא אזהרות מקדימות. מה עוד, שפרופ' פישר התבטא לאחרונה ואמר שהוא שוקל הפחתה נוספת של הרבית, אם זה יתאפשר. אבל הדולר שהחל לזנק עשוי לחבל בתוכנית היציבות, ויש לבחון את המשך התנודות שלו שיכולות לעורר גל של העלאות מחירים - כלומר, אינפלציה, ובמקרה קיצוני יותר - לערער את היציבות המוניטרית שהושגה.

אבל הסיפור האמיתי בדולר היו יציאת המניות המאסיבית עקב המימושים של הזרים בשבועות האחרונים, ואחר כך - הבהלה הישנה של הישראלים, שהדולר זורם להם במחזור הדם, וכל פיפס שלו מבהיל אותם. אולי גם הסיקור התקשורתי, שנפל שדוד לאינטרסים הרבים של אלו שהדולר החלש פגע בהם (ויש כל כך רבים, שתקצר היריעה מלספור...). אז השקל שהיה החלשלוש של השבועיים האחרונים, עשוי להמשיך ולספוג את החשש הציבורי, אבל הוא גם יכול לחזור ולהתחזק ואז לדפוק "פעמיים" את אלה שברחו מהמניות אל הדולר, רק בכדי לגלות שהם יצאו כשהן יורדות, ויפסידו על הדולר שיחזור לרדת.

אז בשבוע הבא, תפתח הבורסה המקומית שפגאט אחד גדול בין גרינספאן-פישר-השקל-והדולר, ושוב יחזור להיות כאן מעניין באחד העם. הפעילים יצטרכו להכריע - אוספים סחורה וחוזרים לעליות, או ממשיכים במימושים ומייצרים לנו עוד שבוע של ירידות. שעמום הססני, הוא האופציה הפחות סבירה, בהנתן השבוע שעבר עלינו.

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת - פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.