בשבוע הבא: אחד העם בשפגאט בין שתי החלטות רבית

ולמה שפגאט ולא ריצה או תופסת? בגלל שאתם יודעים היטב מה המשמעות של המרחק הזה, שהולך ונמתח, תופס עוד ועוד, עד שקשה לנשום... אה, כן - בדיוק כמו בשפגאט
חזי שטרנליכט |

לא פשוט לה לבורסה המקומית, במיוחד בשבוע הסוער שעבר עליה. מחזורי עתק שנשקו ל-2 מיליארד שקל ביום, תוך ירידות, הובילו את הפעילים לקבל בהלת קיץ, אנקת גבהים, ורטיגו - אתם תבחרו את המונח המדויק. בשבוע הבא לא יהיה יותר פשוט לסוחרים במניות של תל אביב.

שימו לב: ביום חמישי מכריע גרינספאן על העלאת הרבית, והוא יכנס את ה-FOMC (ועדת השווקים הפתוחים) של הפדראל ריזרב. הצפי הוא לעוד העלאה של הרבית, כנראה ברבע נקודות הבסיס. אבל השקל? גם לנו יש הכרעת רבית, שלושה ימים מוקדם יותר, ביום שני ב-16:30.

הבורסה תנסה לפרש את המהלך של הנגיד המקומי, פרופ' פישר, ומכיון שלא שמענו התבטאויות חריגות לאחרונה, מלבד התחזקות הדולר (שתיכף נדון בה), וראינו מדד "רגוע" בחודש מאי, יש לשער שהנגיד יבקש להמשיך את הקו, ולמתוח עוד את סביבת הרבית הנמוכה של השקל, כלומר, את השפגאט המוניטרי בין ירושלים לוושינגטון, עוד יותר.

המרווח המצטמצם הוכיח לציבור הישראלי, שגידול ביציבות, אמינות של משרד האוצר בהתבטאויות, ורגיעה גיאופוליטית, מאפשרים לפער הריביות המפורסם בין השקל לדולר, ללכת ולהצטמצם לרמות שכמותן אף כלכלן לא יכול היה לחלום בעבר.

דבר מעניין שאירע בחודשים האחרונים לדולר היה תחילתו של הליך נפילה של התשואות הרחוקות. כל כך מוזר היה האירוע שגרינספאן נדרש לו בנאומו והעריך כי הוא בר חלוף. בדרך כלל, כשיו"ר הפדראל ריזרב מקיים מדיניות רבית ברורה של העלאות מדודות, ואף מצהיר כך, נוטות התשואות לטווח הרחוק לעלות. אך לא כך לאחרונה. הרבית על הלוואות ל-30 שנה על הדולר ירדה שבוע ל-5.57% בארה"ב, מול 5.63% בשבוע שלפני כן (קיטון של 0.6%!).

הפרדי מאק מסרה כי הרבית הממוצעת על משכנתאות נפלה השבוע ל-5.16% מול 5.22% בשבוע שקדם לו. כל זאת, תוך שאנו מתקרבים להעלאה נוספת של הרבית. התהליך יכול להסביר צפייה לחזרה למיתון בארה"ב (משום שאז תרד הרבית), או פשוט איתות מוזר של השווקים לקראת עזיבתו הצפויה של גרינספאן.

אולי החלשות האיחוד האירופאי הובילה בנקים מרכזיים בעולם לשים מבטחם בדולר והם הגדילו את הביקושים לאחרונה מאוד? או שמא, הסינים פועלים מאחורי הקלעים, לאחר שזנחו את הרעיון של הפסקת הקיבוע של הרנמינבי (יואן) לעת עתה. קשה להסביר זאת, הפרופסורים יצטרכו להמציא גרפים חדשים.

כך שגם הדולר פותח "שפגאט" בין הדיבורים של גרינספאן למציאות. ואולי אותה נפילה של תשואות רחוקות איפשרה את אורח הנשימה המוניטרית בארץ. איש לא טוען שהרבית על השקל לא תאלץ לבסוף לשנות כיוון ולהמשיך לשבת במקומה, אך ברור, שככל שניתן לשמר את סביבת הרבית הנמוכה בלי לגרום נזק ליציבות - כך מוטב לכולם. זאת למרות שהחוסכים נפגעים, והלווים תמיד נדפקים - הבנקים ממשיכים לקפוץ ידם בהלוואות.

אז מה זה אומר על הבורסה? ובכן, האם תהיה התחלה של העלאות רבית על השקל ביום שני? זה נראה שזאת תהיה הפתעה מצידו של הנגיד הנכנס, ללא אזהרות מקדימות. מה עוד, שפרופ' פישר התבטא לאחרונה ואמר שהוא שוקל הפחתה נוספת של הרבית, אם זה יתאפשר. אבל הדולר שהחל לזנק עשוי לחבל בתוכנית היציבות, ויש לבחון את המשך התנודות שלו שיכולות לעורר גל של העלאות מחירים - כלומר, אינפלציה, ובמקרה קיצוני יותר - לערער את היציבות המוניטרית שהושגה.

אבל הסיפור האמיתי בדולר היו יציאת המניות המאסיבית עקב המימושים של הזרים בשבועות האחרונים, ואחר כך - הבהלה הישנה של הישראלים, שהדולר זורם להם במחזור הדם, וכל פיפס שלו מבהיל אותם. אולי גם הסיקור התקשורתי, שנפל שדוד לאינטרסים הרבים של אלו שהדולר החלש פגע בהם (ויש כל כך רבים, שתקצר היריעה מלספור...). אז השקל שהיה החלשלוש של השבועיים האחרונים, עשוי להמשיך ולספוג את החשש הציבורי, אבל הוא גם יכול לחזור ולהתחזק ואז לדפוק "פעמיים" את אלה שברחו מהמניות אל הדולר, רק בכדי לגלות שהם יצאו כשהן יורדות, ויפסידו על הדולר שיחזור לרדת.

אז בשבוע הבא, תפתח הבורסה המקומית שפגאט אחד גדול בין גרינספאן-פישר-השקל-והדולר, ושוב יחזור להיות כאן מעניין באחד העם. הפעילים יצטרכו להכריע - אוספים סחורה וחוזרים לעליות, או ממשיכים במימושים ומייצרים לנו עוד שבוע של ירידות. שעמום הססני, הוא האופציה הפחות סבירה, בהנתן השבוע שעבר עלינו.

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת - פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.