בשבוע הבא: אחד העם בשפגאט בין שתי החלטות רבית
לא פשוט לה לבורסה המקומית, במיוחד בשבוע הסוער שעבר עליה. מחזורי עתק שנשקו ל-2 מיליארד שקל ביום, תוך ירידות, הובילו את הפעילים לקבל בהלת קיץ, אנקת גבהים, ורטיגו - אתם תבחרו את המונח המדויק. בשבוע הבא לא יהיה יותר פשוט לסוחרים במניות של תל אביב.
שימו לב: ביום חמישי מכריע גרינספאן על העלאת הרבית, והוא יכנס את ה-FOMC (ועדת השווקים הפתוחים) של הפדראל ריזרב. הצפי הוא לעוד העלאה של הרבית, כנראה ברבע נקודות הבסיס. אבל השקל? גם לנו יש הכרעת רבית, שלושה ימים מוקדם יותר, ביום שני ב-16:30.
הבורסה תנסה לפרש את המהלך של הנגיד המקומי, פרופ' פישר, ומכיון שלא שמענו התבטאויות חריגות לאחרונה, מלבד התחזקות הדולר (שתיכף נדון בה), וראינו מדד "רגוע" בחודש מאי, יש לשער שהנגיד יבקש להמשיך את הקו, ולמתוח עוד את סביבת הרבית הנמוכה של השקל, כלומר, את השפגאט המוניטרי בין ירושלים לוושינגטון, עוד יותר.
המרווח המצטמצם הוכיח לציבור הישראלי, שגידול ביציבות, אמינות של משרד האוצר בהתבטאויות, ורגיעה גיאופוליטית, מאפשרים לפער הריביות המפורסם בין השקל לדולר, ללכת ולהצטמצם לרמות שכמותן אף כלכלן לא יכול היה לחלום בעבר.
דבר מעניין שאירע בחודשים האחרונים לדולר היה תחילתו של הליך נפילה של התשואות הרחוקות. כל כך מוזר היה האירוע שגרינספאן נדרש לו בנאומו והעריך כי הוא בר חלוף. בדרך כלל, כשיו"ר הפדראל ריזרב מקיים מדיניות רבית ברורה של העלאות מדודות, ואף מצהיר כך, נוטות התשואות לטווח הרחוק לעלות. אך לא כך לאחרונה. הרבית על הלוואות ל-30 שנה על הדולר ירדה שבוע ל-5.57% בארה"ב, מול 5.63% בשבוע שלפני כן (קיטון של 0.6%!).
הפרדי מאק מסרה כי הרבית הממוצעת על משכנתאות נפלה השבוע ל-5.16% מול 5.22% בשבוע שקדם לו. כל זאת, תוך שאנו מתקרבים להעלאה נוספת של הרבית. התהליך יכול להסביר צפייה לחזרה למיתון בארה"ב (משום שאז תרד הרבית), או פשוט איתות מוזר של השווקים לקראת עזיבתו הצפויה של גרינספאן.
אולי החלשות האיחוד האירופאי הובילה בנקים מרכזיים בעולם לשים מבטחם בדולר והם הגדילו את הביקושים לאחרונה מאוד? או שמא, הסינים פועלים מאחורי הקלעים, לאחר שזנחו את הרעיון של הפסקת הקיבוע של הרנמינבי (יואן) לעת עתה. קשה להסביר זאת, הפרופסורים יצטרכו להמציא גרפים חדשים.
כך שגם הדולר פותח "שפגאט" בין הדיבורים של גרינספאן למציאות. ואולי אותה נפילה של תשואות רחוקות איפשרה את אורח הנשימה המוניטרית בארץ. איש לא טוען שהרבית על השקל לא תאלץ לבסוף לשנות כיוון ולהמשיך לשבת במקומה, אך ברור, שככל שניתן לשמר את סביבת הרבית הנמוכה בלי לגרום נזק ליציבות - כך מוטב לכולם. זאת למרות שהחוסכים נפגעים, והלווים תמיד נדפקים - הבנקים ממשיכים לקפוץ ידם בהלוואות.
אז מה זה אומר על הבורסה? ובכן, האם תהיה התחלה של העלאות רבית על השקל ביום שני? זה נראה שזאת תהיה הפתעה מצידו של הנגיד הנכנס, ללא אזהרות מקדימות. מה עוד, שפרופ' פישר התבטא לאחרונה ואמר שהוא שוקל הפחתה נוספת של הרבית, אם זה יתאפשר. אבל הדולר שהחל לזנק עשוי לחבל בתוכנית היציבות, ויש לבחון את המשך התנודות שלו שיכולות לעורר גל של העלאות מחירים - כלומר, אינפלציה, ובמקרה קיצוני יותר - לערער את היציבות המוניטרית שהושגה.
אבל הסיפור האמיתי בדולר היו יציאת המניות המאסיבית עקב המימושים של הזרים בשבועות האחרונים, ואחר כך - הבהלה הישנה של הישראלים, שהדולר זורם להם במחזור הדם, וכל פיפס שלו מבהיל אותם. אולי גם הסיקור התקשורתי, שנפל שדוד לאינטרסים הרבים של אלו שהדולר החלש פגע בהם (ויש כל כך רבים, שתקצר היריעה מלספור...). אז השקל שהיה החלשלוש של השבועיים האחרונים, עשוי להמשיך ולספוג את החשש הציבורי, אבל הוא גם יכול לחזור ולהתחזק ואז לדפוק "פעמיים" את אלה שברחו מהמניות אל הדולר, רק בכדי לגלות שהם יצאו כשהן יורדות, ויפסידו על הדולר שיחזור לרדת.
אז בשבוע הבא, תפתח הבורסה המקומית שפגאט אחד גדול בין גרינספאן-פישר-השקל-והדולר, ושוב יחזור להיות כאן מעניין באחד העם. הפעילים יצטרכו להכריע - אוספים סחורה וחוזרים לעליות, או ממשיכים במימושים ומייצרים לנו עוד שבוע של ירידות. שעמום הססני, הוא האופציה הפחות סבירה, בהנתן השבוע שעבר עלינו.
שבת שלום.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת - פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
