מזרחי: גידול של 9.9% ברווח ל-100 מיליון שקל

דו"חות מרשימים: התשואה על ההון הגיעה ל-10% לעומת 9.7% ברבעון המקביל, אשתקד ו-10% בכל 2004. ההפרשה לחובות המסופקים צנחה ב-30.3% ל-53 מ' ש'
שרון שפורר |

בנק המזרחי דיווח היום על גידול של 9.9% ברווח הנקי ברבעו הראשו של 2005 ל-100 מיליון שקל לעומת 91 מיליון שקלים חדשים ברבעון המקביל אשתקד. התשואה על ההון העצמי הגיעה ל-10% לעומת 9.7% ברבעון המקביל, אשתקד ו-10% בכל שנת 2004. בבנק פירטו את הגורמים המרכזיים שתרמו לעליה ברווחים ברבעון הראשון של שנת 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד: א. גידול של 20 מיליון שקל, כ-5.2%, ברווח מפעולות מימון. הגידול נגרם בעיקר מגידול בפעילות השוטפת, מהשפעת השינויים בשערי החליפין על תרומת חברה מאוחדת בחו"ל ומהכללה לראשונה של הרווח מפעולות מימון של בנק אדנים בדוח רווח והפסד המאוחד. ב. קיטון של 23 מיליון שקל, כ-30.3%, בהפרשה לחובות מסופקים, בעיקר כתוצאה מירידה בהפרשה הספציפית בגין לקוחות בודדים וממאמצי גביה בתחום המשכנתאות. ג. גידול של 12 מיליוני שקלים חדשים, כ-4.7%, בהכנסות התפעוליות. העליה נובעת ברובה מגידול בהכנסות מדמי ניהול מקרנות נאמנות, ומהכללה לראשונה של ההכנסות התפעוליות בבנק אדנים בדוח רווח והפסד המאוחד. הגורמים המרכזיים שהשפעתם מיתנה את העליה ברווחי הקבוצה: א. הגידול בהוצאות תפעוליות ואחרות בסך 34 מיליון שקל, כ-8.8%. עיקר הגידול נובע מגידול בהוצאות משכורת ונלוות, כתוצאה מעדכוני שכר אוטומטיים ומהרחבת הגדרת "שכר" בחוק מס ערך מוסף, במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2004, אשר הביאה להגדלת חבות הבנק במס שכר. כמו כן, הושפע הגידול בהוצאות אלה מעליה בהוצאות הפחת ובהוצאות האחזקה, ומהכללה לראשונה של ההוצאות התפעוליות של בנק אדנים בדוח רווח והפסד המאוחד. ב. השפעה מצטברת לתחילת שנה של שינוי שיטה חשבונאית, בסך 4 מיליוני שקלים חדשים, בגין יישום לראשונה של תקן חשבונאות מספר 19, הקובע את כללי ההכרה, המדידה, ההצמדה והגילוי לגבי סעיף ההפרשה למיסים בדוחות הכספיים. השפעה זו הקטינה את הרווח הנקי לאחר מסים במלוא סכומה. הוצאות השכר בקבוצה הסתכמו ברבעון הראשון של השנה ב-270 מיליון שקל, לעומת 253 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-6.7%. הגידול נובע מעדכוני שכר אוטומטיים ומהרחבת הגדרת "שכר" בחוק מס ערך מוסף, במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2004, אשר הביאה להגדלת חבות הבנק במס שכר. כמו כן הושפע הגידול מהכללה לראשונה של הוצאות השכר של בנק אדנים בדוח רווח והפסד המאוחד. קצת מהמאזן. סך כל המאזן הסתכם ב-31 במארס 2005 ב-81.581 מיליארד שקל לעומת 79.019 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 3.2%. האשראי לציבור של הבנק הסתכם בכ-63.6 מיליארד שקל - גידול של 5.6% לעומת סוף הרבעון הראשון של 2004 ופיקדונות הציבור צמחו ב-4.8% לכ-68.4 מיליארד שקל לעומת ה-31 במארס 2004. באשר לפעילות החוץ מאזנית, כפי שהיא קרויה קופות גמל - שווין הנכסי של הקופות שבניהול הקבוצה הסתכם ב-31 במארס 2005 בכ-20 מיליארד שקל לעומת כ-18.6 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2004, גידול של כ-7.5%. השווי הנכסי של הקופות שבבעלות הקבוצה הסתכם ב-31 במארס 2005 ב-11 מיליארד שקל לעומת 10.8 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2004, גידול של כ-1.9%. ב-18 במאי 2005 הודיע הבנק בדיווח מיידי, כי הוא מנהל משא ומתן עם חברת איי.בי.איי. אחזקות וניהול ועם קלי ביטוח מנהלים ותכניות פנסיה סוכנות לביטוח, למכירת מלוא החזקותיו (60%) במניות "נתיבות" חברה לניהול, העוסקת בניהול קופות גמל. בשלב זה טרם סוכמו פרטי העסקה. להערכת הנהלת הבנק, לא תהיה למכירת המניות השפעה מהותית על כלל עסקי הבנק. נכסי 37 קרנות הנאמנות של קבוצת הבנק המנוהלות על-ידי עמדה - חברה לניהול הסתכמו ב-31 במארס 2005 בכ-5.2 מיליארד שקל לעומת כ-4.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2004, גידול של כ-13%. קרנות הנאמנות של הבנק כוללות 2 קרנות שהוקמו במהלך 2005, מתוכן קרן אחת שמתמחה בחשיפה למדד המניות תל אביב 25, וקרן אחת שעיקר השקעתה באגרות חוב תוך יישום אסטרטגיות מעו"ף וארביטראז', במטרה להביא לתשואה הגבוהה מתשואת מדד אגרות החוב. ולבסוף - קצת על הפעילות ברחבי הגלובל. הפעילות הבינלאומית של הקבוצה מתבצעת באמצעות חברות בנות, סניפים ונציגויות. הפריסה בחוץ לארץ כוללת ארבע שלוחות בנקאיות - בציריך, בלונדון, בלוס אנג'לס ובאיי קיימן, ושתי נציגויות - בפרנקפורט ובמכסיקו סיטי. הפעילות בחוץ לארץ מתמקדת בבנקאות פרטית בינלאומית, במתן שירותים פיננסיים ללקוחות ישראליים המקיימים פעילות בחוץ לארץ, במימון סחר חוץ, באשראי מקומי וכן בהשתתפות באשראים סינדיקטיביים בסניף לונדון. חברת הבת בנק המזרחי שוויץ בציריך מתמחה במתן שירותי בנקאות פרטית. הסניפים בלונדון ובלוס אנג'לס מפעילים תמהיל של בנקאות עסקית ופרטית. סניף איי קיימן מתמחה בבנקאות פרטית. כחלק מהיעד של הרחבת בסיס הלקוחות של הבנק בחוץ לארץ, הבנק מפעיל נציגויות בפרנקפורט, גרמניה ובמכסיקו סיטי. בנוסף, פועלים נציגים ניידים המשווקים את שירותי הקבוצה במקומות שבהן לא מפעיל הבנק משרדים. כדי לתמוך בשיווק שירותי השלוחות בחוץ לארץ ללקוחות ישראליים, פועל במסגרת הפעילות הבינלאומית נציג שלוחות חו"ל בישראל. פעילותו מתמקדת בעיקר בשיווק ללקוחות פרטיים בארץ. כחלק מיישום המדיניות לפתח שירותי בנקאות פרטית בינלאומית, פועלים במסגרת הפעילות הבינלאומית שני מרכזי בנקאות פרטית בינלאומית לתושבי חוץ, בירושלים ובתל אביב. יונייטד מזרחי בנק (שוויץ) לימיטד - הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2005 הסתכם ב-536 אלף פר"ש לעומת 562 אלף פר"ש בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-4.6%. תרומת בנק המזרחי (שוויץ) לתוצאות העסקיות של הקבוצה, המושפעת מהשינויים בשערי החליפין בין הפרנק השוויצרי לבין השקל, הסתכמה ברבעון הראשון של שנת 2005 בהפסד של כ-4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך המאזן של בנק המזרחי שוויץ ליום 31 במרץ 2005 הסתכם ב-163.9 מיליון פרנקים שוויצריים לעומת 127.9 מיליוני פר"ש בסוף שנת 2004. הנתונים הללו אינם כוללים סעיפים חוץ מאזניים כגון פיקדונות בנאמנות (FIDUCIARY) ותיקי ניירות ערך של לקוחות המהווים מרכיבים עיקריים בפעילותו העסקית של הבנק בשוויץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.