מיניים חדשים בפיטנגו איזי-פורקס ג'ון ברייס ובזק

אבי אלקבץ מונה למנהל פיתוח עסקי וניהול הדסק העסקי ב-Easy-Forex. עינת ארצי מונתה למנהלת ה-Contact Center בג'ון ברייס הדרכה. רונה שגב-גל, הצטרפה לפיטנגו, בתפקיד שותפהומיכה לאור הצטרף לקרן, בתפקיד ונצ'ר פרטנר
שרון שפורר |

* אבי אלקבץ מונה לתפקיד מנהל פיתוח עסקי וניהול הדסק העסקי בחברת Easy-Forex העוסקת במסחר מקוון במט"ח. בתפקידו האחרון כיהן כמנהל יחידת היעוץ בחטיבה העסקית של בנק הפועלים.

* עינת ארצי מונתה למנהלת ה-Contact Center בג'ון ברייס הדרכה - חטיבת ההדרכה של מטריקס. במסגרת התפקיד תנהל ארצי את מוקד שירות הלקוחות והמכירות של החברה.

ארצי מגיעה לג'ון ברייס הדרכה עם ניסיון קודם בניהול מוקדי מכירות. בחמש השנים האחרונות עבדה בתחום זה בחברת סלקום ובקלאב מד. ארצי בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול מטעם המכללה למנהל ותואר שני במנהל עסקים מטעם הקריה האקדמית.

* רונה שגב-גל, הצטרפה לקרן פיטנגו, בתפקיד שותפה. רונה תוביל את ההשקעות בתחומי התוכנה לאירגונים. מהקרן נמסר, כי לרונה נסיון של למעלה מאחת עשרה שנים בתחומי היזמות, הון סיכון, והשקעות בחברות היי-טק תוך התמקדות בתחום התוכנה.

בתפקידה האחרון שימשה שגב גל שותפה כללית באוורגרין קרן הון סיכון והובילה את תחום ההשקעות בתוכנה. במסגרת זו הובילה את ההשקעה וישבה במועצת המנהלים של מספר חברות ביניהן Traiana, Aduva, Varonis Illuniator אשר נמכרה לסיסקו מערכות ל-Identify ול-Itemfield. לפני הצטרפותה לאוורגרין שימשה כסמנכ"ל פיתוח עסקי של קבוצת

והובילה השקעות בחברות ישראליות צעירות. קודם לכן שימשה כחברה במועצת המנהלים ובועדת ההשקעות של "כור טכנולוגיות".

לרונה שגב-גל עבר מוצלח כיזמית צעירה אשר הקימה וניהלה את חברת קידום טכנולוגיות, אשר התמחתה בשנת 1997. SEAבטכנולויות תלת-מימד, ונרכשה על ידי גב. שגב-גל בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה קוגניטית ופילוסופיה של המדעים בהצטיינות מאוניברסיטה העיברית בירושלים.

* מיכה לאור הצטרף לקרן פיטנגו, בתפקיד ונצ'ר פרטנר.

מיכה פורש לאחר אחת עשרה שנים מתפקידו כדירקטור הנדסה וארכיטקטורה בחברת סיסקו מערכות. בשנת 1993 הצטרף מיכה לסיסקו מערכות כארכיטקט ראשי לסדרת הנתבים, ואף היה האדריכל המוביל הנתב הנפוץ ביותר בקרב משתמשי האינטרנט. בפיתוח ה-GSR1200 בשנת 1997 הקים וניהל את מרכז הפיתוח הטכנולוגי של סיסק, שנבנה מאיש אחד וגדל בעזרתו למרכז פיתוח טכנולוגי שמונה למעלה מ-500 אנשים.

למיכה לאור תואר בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת בן גוריון, וכן תואר שני במנהל עסקים מאוניברסטת סאן חוזה. למר לאור 10 פטנטים רשומים בתחומי תקשורת נתונים, ועיצוב נתבים. כמו כן, מיכה פרסם מספר מאמרים בתחומים אלה.

* משה כהן, עד כה מנהל המרחב העסקי בחטיבת הצפון בבזק, נכנס השבוע לתפקידו החדש כמ"מ מנהל החטיבה והחליף את יוסי מלכא, שסיים את תפקידו.

מבזק נמסר, כי כהן, בן 46, הקים וניהל את המרחב העסקי בחטיבה בארבע השנים האחרונות. לפני כן ניהל את אגף המכירות והשירות. הוא עובד בבזק משנת 1985, בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וגיאוגרפיה, תואר שני (MBA) במינהל עסקים, ותואר שני נוסף בגיאוגרפיה (התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים), רס"ן במילואים, נשוי ואב לשלושה.

יוסי מלכא, בן 58, בוגר מכללת בזק, עובד בחברה משנת 1966, וניהל את חטיבת הצפון במשך יותר מחמש שנים. ביצע תפקידי ניהול בכירים בחטיבה מאז 1975. מלכא הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ומוסמך לניהול באוניברסיטת חיפה. עם סיום תפקידו עובר יוסי מלכא למטה החברה בתל אביב, שם יעמוד בראש מנהלת ההקמה של חטיבת שרשרת האספקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.