מיניים חדשים בפיטנגו איזי-פורקס ג'ון ברייס ובזק
* אבי אלקבץ מונה לתפקיד מנהל פיתוח עסקי וניהול הדסק העסקי בחברת Easy-Forex העוסקת במסחר מקוון במט"ח. בתפקידו האחרון כיהן כמנהל יחידת היעוץ בחטיבה העסקית של בנק הפועלים.
* עינת ארצי מונתה למנהלת ה-Contact Center בג'ון ברייס הדרכה - חטיבת ההדרכה של מטריקס. במסגרת התפקיד תנהל ארצי את מוקד שירות הלקוחות והמכירות של החברה.
ארצי מגיעה לג'ון ברייס הדרכה עם ניסיון קודם בניהול מוקדי מכירות. בחמש השנים האחרונות עבדה בתחום זה בחברת סלקום ובקלאב מד. ארצי בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול מטעם המכללה למנהל ותואר שני במנהל עסקים מטעם הקריה האקדמית.
* רונה שגב-גל, הצטרפה לקרן פיטנגו, בתפקיד שותפה. רונה תוביל את ההשקעות בתחומי התוכנה לאירגונים. מהקרן נמסר, כי לרונה נסיון של למעלה מאחת עשרה שנים בתחומי היזמות, הון סיכון, והשקעות בחברות היי-טק תוך התמקדות בתחום התוכנה.
בתפקידה האחרון שימשה שגב גל שותפה כללית באוורגרין קרן הון סיכון והובילה את תחום ההשקעות בתוכנה. במסגרת זו הובילה את ההשקעה וישבה במועצת המנהלים של מספר חברות ביניהן Traiana, Aduva, Varonis Illuniator אשר נמכרה לסיסקו מערכות ל-Identify ול-Itemfield. לפני הצטרפותה לאוורגרין שימשה כסמנכ"ל פיתוח עסקי של קבוצת
והובילה השקעות בחברות ישראליות צעירות. קודם לכן שימשה כחברה במועצת המנהלים ובועדת ההשקעות של "כור טכנולוגיות".
לרונה שגב-גל עבר מוצלח כיזמית צעירה אשר הקימה וניהלה את חברת קידום טכנולוגיות, אשר התמחתה בשנת 1997. SEAבטכנולויות תלת-מימד, ונרכשה על ידי גב. שגב-גל בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה קוגניטית ופילוסופיה של המדעים בהצטיינות מאוניברסיטה העיברית בירושלים.
* מיכה לאור הצטרף לקרן פיטנגו, בתפקיד ונצ'ר פרטנר.
מיכה פורש לאחר אחת עשרה שנים מתפקידו כדירקטור הנדסה וארכיטקטורה בחברת סיסקו מערכות. בשנת 1993 הצטרף מיכה לסיסקו מערכות כארכיטקט ראשי לסדרת הנתבים, ואף היה האדריכל המוביל הנתב הנפוץ ביותר בקרב משתמשי האינטרנט. בפיתוח ה-GSR1200 בשנת 1997 הקים וניהל את מרכז הפיתוח הטכנולוגי של סיסק, שנבנה מאיש אחד וגדל בעזרתו למרכז פיתוח טכנולוגי שמונה למעלה מ-500 אנשים.
למיכה לאור תואר בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת בן גוריון, וכן תואר שני במנהל עסקים מאוניברסטת סאן חוזה. למר לאור 10 פטנטים רשומים בתחומי תקשורת נתונים, ועיצוב נתבים. כמו כן, מיכה פרסם מספר מאמרים בתחומים אלה.
* משה כהן, עד כה מנהל המרחב העסקי בחטיבת הצפון בבזק, נכנס השבוע לתפקידו החדש כמ"מ מנהל החטיבה והחליף את יוסי מלכא, שסיים את תפקידו.
מבזק נמסר, כי כהן, בן 46, הקים וניהל את המרחב העסקי בחטיבה בארבע השנים האחרונות. לפני כן ניהל את אגף המכירות והשירות. הוא עובד בבזק משנת 1985, בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וגיאוגרפיה, תואר שני (MBA) במינהל עסקים, ותואר שני נוסף בגיאוגרפיה (התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים), רס"ן במילואים, נשוי ואב לשלושה.
יוסי מלכא, בן 58, בוגר מכללת בזק, עובד בחברה משנת 1966, וניהל את חטיבת הצפון במשך יותר מחמש שנים. ביצע תפקידי ניהול בכירים בחטיבה מאז 1975. מלכא הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ומוסמך לניהול באוניברסיטת חיפה. עם סיום תפקידו עובר יוסי מלכא למטה החברה בתל אביב, שם יעמוד בראש מנהלת ההקמה של חטיבת שרשרת האספקה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
