מיניים חדשים בפיטנגו איזי-פורקס ג'ון ברייס ובזק

אבי אלקבץ מונה למנהל פיתוח עסקי וניהול הדסק העסקי ב-Easy-Forex. עינת ארצי מונתה למנהלת ה-Contact Center בג'ון ברייס הדרכה. רונה שגב-גל, הצטרפה לפיטנגו, בתפקיד שותפהומיכה לאור הצטרף לקרן, בתפקיד ונצ'ר פרטנר
שרון שפורר |

* אבי אלקבץ מונה לתפקיד מנהל פיתוח עסקי וניהול הדסק העסקי בחברת Easy-Forex העוסקת במסחר מקוון במט"ח. בתפקידו האחרון כיהן כמנהל יחידת היעוץ בחטיבה העסקית של בנק הפועלים.

* עינת ארצי מונתה למנהלת ה-Contact Center בג'ון ברייס הדרכה - חטיבת ההדרכה של מטריקס. במסגרת התפקיד תנהל ארצי את מוקד שירות הלקוחות והמכירות של החברה.

ארצי מגיעה לג'ון ברייס הדרכה עם ניסיון קודם בניהול מוקדי מכירות. בחמש השנים האחרונות עבדה בתחום זה בחברת סלקום ובקלאב מד. ארצי בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול מטעם המכללה למנהל ותואר שני במנהל עסקים מטעם הקריה האקדמית.

* רונה שגב-גל, הצטרפה לקרן פיטנגו, בתפקיד שותפה. רונה תוביל את ההשקעות בתחומי התוכנה לאירגונים. מהקרן נמסר, כי לרונה נסיון של למעלה מאחת עשרה שנים בתחומי היזמות, הון סיכון, והשקעות בחברות היי-טק תוך התמקדות בתחום התוכנה.

בתפקידה האחרון שימשה שגב גל שותפה כללית באוורגרין קרן הון סיכון והובילה את תחום ההשקעות בתוכנה. במסגרת זו הובילה את ההשקעה וישבה במועצת המנהלים של מספר חברות ביניהן Traiana, Aduva, Varonis Illuniator אשר נמכרה לסיסקו מערכות ל-Identify ול-Itemfield. לפני הצטרפותה לאוורגרין שימשה כסמנכ"ל פיתוח עסקי של קבוצת

והובילה השקעות בחברות ישראליות צעירות. קודם לכן שימשה כחברה במועצת המנהלים ובועדת ההשקעות של "כור טכנולוגיות".

לרונה שגב-גל עבר מוצלח כיזמית צעירה אשר הקימה וניהלה את חברת קידום טכנולוגיות, אשר התמחתה בשנת 1997. SEAבטכנולויות תלת-מימד, ונרכשה על ידי גב. שגב-גל בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה קוגניטית ופילוסופיה של המדעים בהצטיינות מאוניברסיטה העיברית בירושלים.

* מיכה לאור הצטרף לקרן פיטנגו, בתפקיד ונצ'ר פרטנר.

מיכה פורש לאחר אחת עשרה שנים מתפקידו כדירקטור הנדסה וארכיטקטורה בחברת סיסקו מערכות. בשנת 1993 הצטרף מיכה לסיסקו מערכות כארכיטקט ראשי לסדרת הנתבים, ואף היה האדריכל המוביל הנתב הנפוץ ביותר בקרב משתמשי האינטרנט. בפיתוח ה-GSR1200 בשנת 1997 הקים וניהל את מרכז הפיתוח הטכנולוגי של סיסק, שנבנה מאיש אחד וגדל בעזרתו למרכז פיתוח טכנולוגי שמונה למעלה מ-500 אנשים.

למיכה לאור תואר בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת בן גוריון, וכן תואר שני במנהל עסקים מאוניברסטת סאן חוזה. למר לאור 10 פטנטים רשומים בתחומי תקשורת נתונים, ועיצוב נתבים. כמו כן, מיכה פרסם מספר מאמרים בתחומים אלה.

* משה כהן, עד כה מנהל המרחב העסקי בחטיבת הצפון בבזק, נכנס השבוע לתפקידו החדש כמ"מ מנהל החטיבה והחליף את יוסי מלכא, שסיים את תפקידו.

מבזק נמסר, כי כהן, בן 46, הקים וניהל את המרחב העסקי בחטיבה בארבע השנים האחרונות. לפני כן ניהל את אגף המכירות והשירות. הוא עובד בבזק משנת 1985, בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וגיאוגרפיה, תואר שני (MBA) במינהל עסקים, ותואר שני נוסף בגיאוגרפיה (התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים), רס"ן במילואים, נשוי ואב לשלושה.

יוסי מלכא, בן 58, בוגר מכללת בזק, עובד בחברה משנת 1966, וניהל את חטיבת הצפון במשך יותר מחמש שנים. ביצע תפקידי ניהול בכירים בחטיבה מאז 1975. מלכא הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ומוסמך לניהול באוניברסיטת חיפה. עם סיום תפקידו עובר יוסי מלכא למטה החברה בתל אביב, שם יעמוד בראש מנהלת ההקמה של חטיבת שרשרת האספקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.