מיסוי הפניית משתכנים ביישובים - הלכת צינדורף
כותב המאמר דן בהלכה החדשנית השוללת את המדיניות לפיה "המלצת" הישוב או המתיישב הותיק למועמדים להתקשר בחוזי חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל מהווה אירוע מס של "מכירת זכות במקרקעין".
בית המשפט העליון קבע בע"א 8249/01 מנהל מס שבח מקרקעין- חדרה נ' צינדורף טל הלכה חדשנית השוללת מדיניות שהתגבשה ברשויות המס לפיה "המלצת" הישוב או המתיישב הותיק על מועמדים להתקשר בחוזי חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל מהווה אירוע מס של "מכירת זכות במקרקעין", זאת בין אם המומלץ הינו קרוב או מומלץ אחר.
באותו עניין דובר בתכנית הרחבה של מינהל מקרקעי ישראל לפי החלטה 612 אשר הוחלה על ישובים חקלאיים ובהם הדר עם, כפר שיתופי להתיישבות בע"מ, אליה ביקשו להצטרף המשיבים, בתו של בן המקום ובן זוגה, אשר נכללו במסגרת "רשימת מומלצים" אותה העביר הישוב למינהל מקרקעי ישראל.
אותם משיבים, אשר אינם מתגוררים בישוב, וזכו להיכלל בתוכנית ההרחבה כאמור, נדרשו לשלם בנוסף למס הרכישה בגין המגרש, מס רכישה בגין זכות ההמלצה או ההפניה עצמה. במילים אחרות, רשויות המס ביקשו לראות את זכות ההפניה כחלק מהזכות במקרקעין ובהתאם לגבות מס רכישה באשר לשווי הזכות.
בית המשפט המחוזי (ועדת ערר) לא קיבל את עמדת רשויות המס ואלה ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור וזאת הואיל ולעמדת בית המשפט הנכבד אין בעצם ההמלצה של ההורים חברי המושב על בניהם כמועמדים להתקשר בחוזי חכירה מול המינהל משום הענקתה של זכות במקרקעין, שכן לא מדובר בהעברת זכות חוזית בעלת כוח משפטי מחייב. בית המשפט אף הוסיף וציין כי "מנהל מס שבח שמבקש לחייב במס עיסקה ממשית או רעיונית, עליו להבהיר בצורה ברורה, מה העסקה הרלבנטית, מי הצדדים לה, מה מהותה ומה מקור ובסיס חיוב במס. אין זה ראוי כי הוא ייתלה בקונסטרוקציות בלתי ברורות ומשתנות משלב טיעון אחד לאחר". בכך ביטל בית המשפט העליון את החבות במס רכישה בגין זכות ההפנייה.
ברם, בטרם יעלוזו וישמחו מקבלי זכות ההפנייה יש לבחון היטב האמנם מדובר בקביעה מהפכנית הנושאת בשורה המטיבה עם נישומים ?
ובכן, עמדת רשויות המס, כפי שהוצגה בפסק הדין, לפיה המלצת ההורים על בניהם היא בבחינת עסקה שיש למסותה, הינה עמדה מקלה. ובמה דברים אמורים? בהיבט המוכר, "מכירת זכות מקרקעין" מחייבת את בני המושבים במס שבח העשוי להחשב בשיעורי מס היסטוריים המגיעים עד ל 12% בלבד וזאת באשר לתמורה המתקבלת בעד זכות ההפנייה, ככל שמתקבלת תמורה. אף בהיבט הרוכש כאשר לא נתקבלה כל תמורה, הרי שבגין מתנה בין קרובים, משולם מס רכישה בשיעור של 1/3 ממס הרכישה הרגיל אשר היה נדרש לתשלום ללא סיווגה כעסקת מתנה.
החלטת בית המשפט, הדוחה את עמדת רשויות המס, עשויה בהחלט להקשות את עורפן של רשויות המס, ואלו תזנחנה עמדה מקלה זו לטובת גישה מחמירה הרואה בשווי השוק את שוויה של העסקה עם המינהל ומשווי גבוה זה לגזור את מס הרכישה. דרישה כזו כבר הועלתה ע"י מנהל מס שבח בערעור הנ"ל כטענה חלופית ובית המשפט אמנם דחה אותה אך עשה זאת מטעמים דיוניים (עקב העלאתה לראשונה בשלב הערעור) ומבלי שהביע כל עמדה לגופה.
הנה כי כן, טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא של מס רכישה ברכישות בני משפחה נחלה במושבים.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.