פתיחה חיובית בוול-סטריט: הנאסד"ק מוסיף 0.43%
בוול-סטריט נפתח היום המסחר בעליות שערים מתונות, זאת לאחר שמאז יומה הראשון של 2005 רשמו המדדים המובילים בבורסות של ניו-יורק ירידות שערים. היום יתרכזו המשקיעים בנתוני המאקרו ובעיקר בנתוני תביעות העבודה החדשות שפורסמו מעט לפני פתיחת המסחר. מחר יפורסמו נתוני התעסוקה החודשיים.
מדד הנאסד"ק מוסיף עם פתיחת המסחר 0.43% ונסחר בשער של 2,100 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה גם הוא ב-0.23% ל-10,622 נקודות.
מאקרו
כמדי יום חמישי גם היום התפרסם מדד תביעות מחוסרי העבודה (הג'ובלס קליימס). הצפי היה כי השבוע יוגשו 335 אלף תביעות חדשות, אולם בשטח אכזבו הנתונים עם עליה חדה יותר לרמה של 364 אלף תביעות חדשות, עליה של כ-40 אלף תביעות חדשות לעומת רמה של 326 אלף בשבוע שעבר.
<נ>במחסר עצמו
מניות ענקית התוכנה הגלובלית מיקרוסופט (MSFT) נסחרות בעליה של 0.23%, ברקע פרסום של הוול סטריט ז'ורנל כי החברה עשויה לחתום על שת"פ ענק עם סוני בכדי להציע מוצרי בידור במשותף.
הישראליות
סאביינט משחררת בקשה לתרופה חדשה ל-FDA בשם סולטאמוקס. התרופה נועדה לטפל בגידולי סרטן שד הרגישים לשינויים הורמונליים. התרופה עשויה להיות התרופה הראשונה שנכנסת לארה"ב מהחברה הבת של סאביינט הפועלת בבריטניה - רוזמונט פרמצוטיקלס. מניות סאביינט מגיבות היום למהלך בעליה של 6.05%.
רדויז'ן הודיעה כי חברת גאוקה תקשורת בחרה בערכת ה-MGCP של החברה בכדי לפתח מוצרי גישה המבוססים על טכנולוגיות IP. המוצרים שתפתח גאוקה מיועדת לפלח שוק ה-SOHO (עסקים קטנים, משרדים ביתיים), החברה המדוברת מתמחה במכירת מוצריה לאחת מענקיות הטלקום שפועלות בסין - צ'יינה יוניקום. מניות החברה עולות כעת בתל אביב ב-1.59%, והן הניבו תשואה של 17.46% ב-12 החודשים האחרונים. מניות הבחרה נסחרות היום בעליה של 3.33%.
חברת התוכנה מג'יק הודיעה היום כי תציג הרצאת אורח של ד"ר ג'ים צ'יימברס ללקוחות ולמתעניינים במוצרי החברה. הד"ר יציג הרצאה על חשיבות החדשנות במעשיו של ה-CIO בחברה. מניות מג'יק נסחרות בעליה של 2.17%.
אלווריון מסרה היום כי תאיץ את כניסתה לשוק ה-WIMAX לתקשורת נתונים אלחוטית בפס רחב. החברה קבעה לה יעד להציג הדגמות ראשונות של מוצרים בתחום זה עוד ב-2005. החברה מקווה שכבר ב-2006 יוכלו להשתמש מחשבי PDA ניידים בשבבים שינצלו את יכולות הרשתות האלחוטיות שלה. מניות אלווריון עולות היום ב-1.2%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
