ניתוח

תשואת יתר על ארה"ב, תשואת חסר על סין: מה יקרה ב-2024?

ארה"ב תמשיך לצמוח, בדרום קוריאה תירשם התאוששות ומה יקרה באירופה ובסין? רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, עם תחזית ל-2024
רבקה אלגריסי | (8)

השווקים הפיננסים היו טובים למשקיעים בשנה שעברה והבורסה האמריקאית ממשיכה את המומנטום גם בינואר. כשאנחנו בוחנים את השווקים על פי גישת ה-TOP-DOWN (מלמעלה למטה) שבה ממליצים קודם על האזורים הגיאוגרפים ואחר כך על הסקטורים המומלצים ולסוף על המניות הספציפיות, אנחנו מקבלים בדומה לעבר שהשוק המעניין הוא ארה"ב. ברמה הגיאוגרפית אנו ממשיכים להמליץ ב"תשואת יתר" על ארה"ב שבה צריכים המשקיעים לדעתנו להשקיע את רוב התיק שלהם.

אנו צופים "נחיתה רכה" של הכלכלה האמריקאית, כלומר המשך צמיחה גם אם בקצב איטי יחסית, תוך המשך התמתנות בלחצים האינפלציוניים. תרחיש זה תומך בתחילתה של מגמת הורדת ריבית בארה"ב ומהווה גורם תמיכה לשוקי המניות. עם זאת, מאחר ושוקי המניות מושפעים בעיקר מצפיות, אופטימיות היתר של המשקיעים הצופים כ-6 הפחתות ריבית בשנת 2024 לעומת 3 הפחתות בלבד ע"פ הפד, מהווה להערכתנו גורם סיכון לשוקי המניות בעיקר בטווח הקצר.  

רבקה אלגריסי, לצד מומחי השקעות ומנכ"לים של חברות בורסאיות יופיעו בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ב-13 בפברואר

אנו ממליצים לגוון את החשיפה לארה"ב בהשקעה באסיה ללא סין, ובעיקר הודו דרום קוריאה וטאיוון. נציין שאנו ממליצים על חשיפה ברכיב נמוך על רקע הסיכון הגבוה יחסית שאנו מייחסים להשקעה זו. 

רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר פועלים  (צילום ענבל מרמרי)

 

האם להשקיע בהודו?

הודו – הכלכלה מוטת הייצוא צפויה ליהנות מרמות צמיחה גלובאליות גבוהות, הצטרפות למדד החוב של JPMORGAN יקל על גיוס הון, התמתנות האינפלציה תאפשר מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, בעוד רמות הייצוא ממשיכות לצמוח בקצב דו ספרתי ולתמוך בצמיחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

דרום קוריאה וטאיוואן - מצב כלכלי פנימי איתן, שקט בגזרה הגיאופוליטית מול סין, תחזית לשיפור בתעשיית המוליכים למחצה, המהווה חלק ניכר במדדים המובילים ב-2 המדינות, בתמיכת הטמעת פתרונות AI והתאוששות שוק ה-PC צפויה לתמוך במדדים. 

לגבי אירופה אנחנו בהמלצת "תשואת שוק" בעיקר על רקע קצב הצמיחה האיטי הצפוי גם בשנה הנוכחית, אינפלציה שאומנת מתמתנת אולם עדיין גבוהה, הגמישות המוניטארית הנמוכה כתוצאה ממבנה הגוש, חוסר העצמאות האנרגטית והתלות הגבוהה במחירי הנפט והגז כתוצאה מכך והמצב הגיאופוליטי המאתגר הכולל את המשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. עם זאת נציין את רמת התמחור הנוחה יחסית של המדדים האירופאים. 

סין מומלצת ב"תשואת חסר" בעיקר כתוצאה מצפי לצמיחה איטית יחסית לכלכלה מתפתחת וחששות לגלישה להאטה כלכלית משמעותית, צעדים מוניטריים ופיסקליים שטרם נשאו פרי, ובדגש על חששות מהתממשות משבר אשראי בסקטור הנדל"ן במדינה, מה שעלול לטלטל את הכלכלה הסינית ואת הכלכלה העולמית.

ברמה הסקטוריאלית בארה"ב, אנו ממליצים על סקטור הטכנולוגיה, התקשורת והתעשייה. 

 

מניות הטכנולוגיה - לאן?

סקטור הטכנולוגיה -  שנת 2023 הייתה שנתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות. מספר מועט של חברות טכנולוגיות המתאפיינות בשווי שוק גבוה ושמניותיהן רשמו עליות נאות בשנת 2023, הובילו את העליות בשוקי המניות בארה"ב. אנו צופים שהמגמה החיובית תימשך גם בשנת 2024, אם כי יתכן ובעוצמות נמוכות יחסית לאלה של 2023,  בהתבסס על ההערכה שיישום פתרונות AI, שתופס תאוצה מאז תחילת 2023, שדרוג מכשור מיושן, מעבר לרשתות תקשורת מתקדמות, יישום פתרונות AI, AR, VR, רכב אוטונומי וחשמלי, טלפונים חדשניים וענן, יוסיפו לתמוך בחברות הטכנולוגיה בכלל ובתעשיית המוליכים למחצה בפרט. ההערכות ל"נחיתה רכה" של הכלכלה האמריקאי תומכות אף הן. מבחינת תמחור, הסקטור נסחר כעת במחיר גבוה יחסית, במכפיל 33, לעומת 26.4 - ממוצע היסטורי ב- 5 שנים אחרונות. תשואת הסקטור ב-2023 הייתה 56.4%. 

סקטור התקשורת - סקטור התקשורת מומלץ ב"תשואת יתר" על רקע תמחור נוח יחסית (מכפיל 20.1, מעט גבוה מהממוצע ב-5 השנים האחרונות). צפי לצמיחה גבוהה יחסית ברווחיות החברות והנטייה של חברות הסקטור לחדשנות. ראוי לציין את אופיו הריכוזי של הסקטור.

סקטור התעשייה - סקטור מגוון מאוד המתאפיין בשונות גבוהה. מבין תתי הסקטורים נעדיף את התעופה והביטחון הנהנים מגידול בתקציבי ביטחון, חברות התעופה הנהנות מהגידול בביקושים והחזרה לשגרה ברחבי העולם, וביקוש לכלים כבדים מתעשיית הכרייה והבניין. הסקטור נסחר במחיר נוח ומתחת למכפיל הממוצע ב-5 השנים האחרונות (21.7 לעומת 23.4).   

מאחר ושלושת הסקטורים מתאפיינים בתנודתיות גבוהה מהממוצע, אנו ממליצים לשלב בתיקי ההשקעות מניות ספציפיות מסקטורים מגוונים המתאפיינות בתנודתיות נמוכה יחסית, זאת על מנת לאזן את רמת התנודתיות בתיק ההשקעות. 

בנוסף, אנו ממליצים על שילוב מניות QUALITY  המתאפיינות במינוף נמוך, מאזן איתן, נזילות גבוהה, מדיניות החזר השקעה (דיבידנד/רכישה חוזרת) עקבית למשקיעים, תזרים מזומנים חופשי גבוה וצמיחה איכותית ועקבית בתוצאות הפיננסיות.

רבקה אלגריסי היא מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים.

מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מה? 19/02/2024 07:05
    הגב לתגובה זו
    האם גם אתם מרגישים כבר כמה פעמים שהבורסה עולה מלאכותית למרות חדשות לא טובות? האם הפרוגרס דואג למכור ביוקר לקטנים, לפני נפילות דרסטיות כשהוא מבין שבבחירות הקרובות הוא מפנה את הכסא? איני יודע, לכן שואל מה דעתכם...
  • 6.
    היא מצוינת, לעומת כל האחרים (ל"ת)
    דני 08/02/2024 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לוצי 28/01/2024 22:57
    הגב לתגובה זו
    הכי קל זה להמליץ על ארה'ב , לדעתי השוק שם יקר
  • 4.
    מביך 28/01/2024 19:57
    הגב לתגובה זו
    שיטה מצויינת להפסיד את המכנסים אג"ח אמרקאי ל 10 שנים בתשואה טובה יותר מהמניות ונגלה עוד מעט שאחרי העליות...הפתעה באות הירידות או פיצוץ הבועה
  • מגיב 28/01/2024 20:51
    הגב לתגובה זו
    ככה זה אמריקה ב150 שנה האחרונות
  • 3.
    גילי 28/01/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    את הבועה האמריקאית מזמן היה צריך לזרוק לתהומות הנשיה
  • 2.
    החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום (ל"ת)
    סוקרטס 28/01/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מקצוענית אמיתית ובלי נפיחות עצמית (ל"ת)
    דניאל 28/01/2024 14:15
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.