מצב המשק במלחמה: ענף הבינוי קורס; 19% מכוח העבודה מושבת
מחסור חמור בתוצרת טריה כמו פירות וירקות, מחסור בעובדים מקצועיים, עובדים זרים ועובדים פלסטינים, כמעט 20% מהעובדים מושבתים בגלל הלחימה בצורה ישירה או עקיפה ומכה לענף הבינוי - אלה רק חלק מהמסקנות שהתגבשו במסגרת מצגת שערך משרד הכלכלה והתעשייה בה הציג את תמונת המשק, בשבוע השישי למבצע חרבות ברזל. המשרד אמון על שמירת הרציפות התפקודית של המשק בשעת חירום ולכן הוא ניסה להבין מה קורה במלחמה הזאת. הכלכלה נפגעה, עובדים רבים גויסו למילואים והמשק לא מתפקד במצב רגיל.
כמות עובדים מושבתים במשק (משרד הכלכלה)
לגבי נתוני המזון - על פי הנתונים, ישנו מחסור בתוצרת טריה כמו ירקות ופירות, חלב וביצים שמקורה באזורי עימות. בשל כך, ישנה עליית מחירים מתונה של התוצרת הזאת שחשובה מאוד למשק.
בנוגע לנתוני התעסוקה - נמצא כי קיים מחסור גדול בעובדים מקצועיים וכן בעובדים זרים ובעובדים פלסטינים, מה שמשפיע בעיקר על ענף הבניה. כ-19% מכוח העבודה הישראלי מושבת בגלל הלחימה בצורה ישירה ועקיפה. בסך הכל, מעל 760 אלף עובדים מושבתים, כ-400 אלף מהם הם תושבים מפונים או מילואימניקים. בנוסף, כ-183 אלף הורים לילדים מושבתים. חלק מהילדים לא נמצאים בגנים ובבתי הספר באופן רציף והם נשארים איתם בבית. כ-319 אלף איש בבית בשל העובדה שהענפים בהם הם עובדים נפגעו.
לגבי כמות העובדים במשק הישראלי - 128 אלף פלסטינים יצאו ממעגל העבודה, בנוסף ל-12 אלף עובדים זרים. כ-6,800 עובדים פלסטינים בלבד נותרו. בסך הכל, יש חוסר של כ-79% בעובדים הלא ישראלים בענף הבינוי ועוד 44% בחקלאות ו-80% בענפי התעשיה והשירותים. עוד נמצא, כי 39% מדורשי העבודה נרשמו בלשכת התעסוקה אחרי תחילת המלחמה. נמצא כי ניכרת עליה משמעותית בהוצאת עובדים לחל"ת - כ-84 אלף איש יצאו בסך הכל לחופשה ללא תשלום.
כמה עובדים חסרים ומה מצב הפלסטינים? (משרד הכלכלה)
בחודש נובמבר השנה יש מעל 45 אלף דורשי עבודה, לעומת כ-12 אלף בתקופה המקבילה אשתקד (כמעט פי 4). הכי הרבה דורשי עבודה קיימים בתחום המוכרנים, אבל חסרים גם לא מעט שפים וטבחים - מעל 3,000 עובדים חסרים בכל אחד מהענפים.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
לגבי המסחר והעסקים - בשבועות הראשונים למלחמה משקי הבית צמצמו הוצאות ב-20%. כמו כן, נרשמו עליות מחירים בעקבות חוסרים. גם חוסר בכוח אדם השפיע מאוד על הרשתות.
מהנתונים עולה כי הישראלים מוציאים הרבה פחות בכרטיסי אשראי - 15% פחות לפי השבוע השישי ללחימה. השינוי המשמעותי ביותר הוא בהזמנת טיסות ובתי מלון - שם מזמינים הישראלים 44% פחות. גם העסקים הפסידו לא מעט כסף - בענף הבינוי 74% צופים פגיעה משמעותית בעסקים שלהם - הכי הרבה מכל הענפים. בשירותי המזון והמשקאות צופים פגיעה של 71%, בענפי התעשיה - 50%. כמו כן, מעל 50% מהעסקים צופים פגיעה של 50% לפחות בעסק שלהם. הגורם המשמעותי לפגיעה בפעילות החברות הוא היעדר ביקוש למוצר. העסקים צופים פגיעה משמעותית גם בצד ההיצע (היעדרות עובדים) ולא רק בצד הביקוש, כשגם במקרה הזה - ענף הבינוי נפגע הכי הרבה.
ומה לגבי התייקרות המוצרים? נמצא כי ישנה התייקרות של 2.6% בכלל המוצרים מאז החלה המלחמה. החיתולים הם המוצר שהתייקר הכי הרבה - 5.6%. גם בשמן זית, דגים ועוף נרשמה התייקרות של 5%-4%.
אילו ענפים צפויים להיפגע הכי הרבה? (משרד הכלכלה)
לגבי ענף התעשיה, דווח על מחסור חמור בעובדים, בעיות לוגיסטיות וגן בעיות תזרימיות של החברות. כושר הייצור בדרום עומד על 30% בלבד מהמשוקלל ובאזור קו העימות בצפון הוא עומד על 50% בלבד. עוד דווח על פגיעה משמעותית בענף התעופה - ישנו מחסור חמור בטיסות עקב המצב בישראל, וכן עליית מחירי השינוע וקושי בתפעול מעברים יבשתיים ממצרים וירדן.
- 2.זמן להכניס סינים. בונים מהר ובאיכות כפולה משונאינו. (ל"ת)asdf 13/11/2023 17:25הגב לתגובה זו
- 1.בונה 13/11/2023 16:17הגב לתגובה זועל חשבון הפסקת הזרמת הכספים הקואליציוניים. יש להפסיק מיידית את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה.
- בוט אירני (ל"ת)פרוזקטור טרולים 13/11/2023 17:29הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
