כמחצית היוצאים לחל"ת שבו לעבודה, אבל האבטלה עדיין גבוהה
לאט לאט מצטמצמים הפערים שיצר המשבר בכלכלה הריאלית שיצר נגיף הקורונה ואיתו גם המשבר בשוק העבודה שהוציא כמיליון ישראלים לחל"ת. לפי נתוני התעסוקה שפרסם היום הלמ"ס, בחודש יוני 2020 מספר משרות השכיר היה 3.428 מיליון, או עלייה של 12.1% לעומת חודש מאי 2020.
לפי הנתונים, העלייה הייתה בכל ענפי המשק. בענף שירותי אירוח ואוכל הייתה העלייה הגבוהה ביותר – 96.3% לעומת חודש מאי 2020, בענף אומנות, בידור ופנאי הייתה עלייה של 42.9%.
עם זאת, השוואה ליוני 2019 נותנת אינדיקציה טובה יותר על המצב האמיתי בשוק. בחודש יוני 2020 מספר משרות השכיר ירד ב-9.7% לעומת יוני 2019. בענף שירותי אירוח ואוכל מספר משרות השכיר ירד ב-34.2%, בענף אומנות, בידור ופנאי הייתה ירידה של 31.6% ובענף המסחר הייתה ירידה של 9.6%.
בחודש יוני 2020 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.178 מיליון משרות שכיר - 63.5% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 12,308 שקל. בחודש יוני 2020 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 24,287 שקל, ירידה של 2.0% לעומת מאי 2020, אז עמד השכר על 24,782 שקל.
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
