הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

תושב בית שאן מואשם בהגשת חשבוניות פיקטיביות של 433 מיליון שקל

חודש בלבד לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על העלמת מס בגובה 21 מיליון שקל, כתב אישום נוסף הוגש היום; איתר אנשי קש, ופיתה אותם להסכים להירשם כבעלי עניין בחברות

ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה העלמת מס חשבוניות פיקטיביות רשות המסים

חודש בלבד לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על העלמת מס בגובה 21 מיליון שקל, כתב אישום נוסף הוגש היום נגד יניב מועלם (43) תושב בית שאן, בגין קיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של למעלה מ-433 מיליון שקלים, באמצעות 588 חשבוניות מזויפות דרך שלוש חברות שבבעלותו בין השנים 2017-2019. כתב האישום מגיע שבועיים בלבד לאחר מעצרו של האיש.

 

לפי כתב האישום, למועלם מיוחסות עבירות פשע חמורות לפי חוק איסור הלבנת הון, ובהן עשיית פעולה ברכוש אסור, בהיקף של כ-60 מיליון שקל. זאת במטרה ליצור מצג של התנהלות עסקית כשרה, כדי להסוות את מקור וזהות בעלי הזכויות ברכוש האסור.

 

עוד הוא מואשם כי פעל להעברת התמורה בגין החשבוניות הפיקטיביות, באמצעות העברות בנקאיות למספר נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים). מיד או בסמוך להעברות, מועלם, או מי מטעמו ועל פי הנחייתו, משכו במזומן את ההעברות מנותני שירותי המטבע והעבירם במזומן למועלם.

 

בנוסף, צוין כי מועלם, איתר אנשי קש, ופיתה אותם להסכים להירשם כבעלי עניין בחברות, בתמורה לטובות הנאה שונות, אך מבלי שהיה בכוונתם לבצע פעילות עסקית, באמצעות החברות בהן נרשמו.

 

רק לפני חודש הוגש נגד מועלם כתב אישום אחר, גם הוא לבית המשפט המחוזי בנצרת, בגין הלבנת הון ועבירות מס דומות, אותן ביצע במהלך שנת 2015. סכומי המע"מ שקיזז על פי כתב האישום הקודם עמדו על כ-21 מיליון שקלים.

 

לטענת מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים, בתיק הנוכחי שכלל מועלם את שיטות הפעולה ואת התחכום בביצוע העבירות הללו, והגביר את קצב ביצוען תוך שהוא מקים חברות קש ורושם אותן על שמות אחרים, כאמור.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    433 מליון שח' וזהו?? (ל"ת)
    . 09/08/2019 06:51
    הגב לתגובה זו
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר. 

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.

להמשך הכתבה לחץ כאן