חישוב רווחי הון שנוצרו בחו"ל כאשר שער המטבע יורד
סעיף 7 לכללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל קובע כי יש לתרגם את ההכנסה מריבית או דיווידנד לפי שער החליפין במועד קבלת ההכנסה.
שאלה: ------------ לנישום חשבון בנק בחו"ל. הדוחות של הבנק הם בפרנקים שווייצריים. פיקדון מובנה נקוב בדולרים (שכלל השקעות במטבעות שונים) הגיע לפדיון בשנת המס המדווחת והניב רווח של 10,000 דולר. בתקופת הפיקדון ירד שער הדולר לעומת הפרנק השווייצרי בצורה משמעותית, ולכן הפדיון בפרנקים שווייצריים היה נמוך ב-4,000 פרנקים לעומת מחיר הרכישה, כלומר נוצר הפסד. השאלות: 1. האם לצורכי מס בישראל מדובר ברווח הון או בהפסד הון? 2. האם שערי המטבעות לעומת הש"ח במועד התחלת הפיקדון וסיום הפיקדון רלוונטיים לעניין מס רווח הון בישראל? 3. כיצד יש להציג את הנתונים בדוח השנתי לרשות המסים (מס הכנסה) בישראל? 4. מה לעניין רווחי הון מריבית, דיווידנדים ומכירת ניירות ערך בחו"ל? תשובה: ------------ סעיף 7 לכללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל), התשס"ד-2003, שהותקנו מכוח סעיף 240א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הכללים" ו"הפקודה", בהתאמה) קובע כלהלן: "לענין חישוב רווח ההון והפחת יחולו הוראות אלה: (1) מחירו המקורי של נכס, יתורגם לשקלים חדשים לפי שערו היציג של המטבע ביום הרכישה או במועד התשלום, לפי המוקדם; (2) תמורה תתורגם לשקלים חדשים, לפי שערו היציג של המטבע ביום המכירה של הנכס או ביום קבלת התשלום, לפי המוקדם." עינינו הרואות כי נקודת המוצא היא כי לעניין חישוב רווחי הון שמקורם בחו"ל, יש לתרגם את המחיר המקורי לפי שער החליפין ביום הרכישה ואת התמורה לפי שער החליפין ביום המכירה. הגדרת "מדד" בסעיף 88 לפקודה קובעת כדלקמן: "מדד המחירים לצרכן כפי שפורסם לאחרונה לפני היום שבו מדובר מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולגבי התקופה לפני שנת 1951 - המדד שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; ואולם מי שבהיותו תושב חוץ רכש נכס במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכש הנכס כמדד. על אף האמור, לענין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד" [ההדגשה אינה במקור - י"פ]. מהגדרה זו ניתן ללמוד כי במצב של עליית ערך המטבע יראו את שער המטבע במדד. במילים אחרות, מרכיב רווח ההון בגובה עליית השער יהיה שקול לסכום אינפלציוני פטור (בהנחה שנייר הערך נרכש לאחר 1.1.1994). עולה השאלה כיצד יש לחשב את רווח ההון כאשר שער המטבע יורד. לגישתנו, מאחר שהגדרת מדד "שותקת" בנוגע לירידת שער, יש להישאר בגדרי האמור בסעיף 7 לכללים. כלומר, יש לחשב את רווח ההון לפי התמורה (על פי שער החליפין ביום המכירה) בניכוי המחיר המקורי (על פי שער החליפין ביום הרכישה) תוך התעלמות מהירידה בשער המטבע הזר. למיטב ידיעתנו, רשות המסים אינה מקבלת גישה זו וטוענת תוך היקש לאמור בסעיף 92 לפקודה ("סכום הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית ואילו היה ריווח הון היה מתחייב עליו במס"), כי כשם שבעליית המטבע הזר יש להתעלם ממרכיב רווח ההון בגובה עליית השער כסכום אינפלציוני פטור, כך יש לנטרל את מרכיב רווח (הפסד) ההון הנובע מירידת השער, שכן אילו היה רווח היה פטור. לא נתון בשאלה לעיל מהם התאריכים הרלוונטיים של רכישת ומכירת הפיקדון המובנה. מבחינה עקרונית כאמור יש לתרגם את המחיר המקורי לש"ח לפי שער המטבע הזר ביום הרכישה, ואת התמורה לש"ח לפי שער המטבע הזר ביום המכירה. אם חלה עלייה בערך המטבע הזר, הרי מרכיב רווח ההון בגובה עליית ערך המטבע הוא סכום אינפלציוני פטור. אם חלה ירידה בשער המטבע הזר, קיימת מחלוקת בין גישתנו לגישת רשות המסים. מומלץ להגיש את הדוח על פי גישתנו, שכן לא קיימת פסיקה ספציפית בסוגיה זו (קיימת פסיקה בהיבטים אחרים של תיסוף כגון פסק הדין טבע, ת"א 56664-11, או פסק הדין מגדנית הדר, ע"מ 22037-11-11, אולם למיטב ידיעתנו טרם ניתנה פסיקה בסוגיה ספציפית זו). האמור חל גם על רווחי הון מניירות ערך בחו"ל. לעניין ריבית ודיווידנד, סעיף 3 לכללים קובע כהאי לישנא: "(א) הכנסה פסיבית, תתורגם לשקלים חדשים לפי שערו היציג של המטבע, ביום שבו שולמה ההכנסה או שהתקבלה לפי הענין. (ב) בהכנסה כאמור בסעיף קטן (א)שהיא הכנסה או הוצאה מריבית או מהפרשי הצמדה, יתורגמו לשקלים חדשים גם הסכומים שבשלם התקבלה אותה הכנסה או הוצאה, ההוצאה (בסעיף זה - ההשקעה), בכל אחד ממועדים אלה: (1) במועד ההשקעה; (2) בתום כל שנת מס או במועד מימוש ההשקעה, לפי המוקדם. (ג) שולמה ההכנסה הפסיבית או התקבלה לאחר שנת המס שבה דווחה, תתורגם ההכנסה לשקלים חדשים לפי שערו היציג של המטבע בתום שנת המס שבה דווחה וביום התשלום." עינינו הרואות כי יש לתרגם את ההכנסה מריבית או דיווידנד לפי שער החליפין במועד קבלת ההכנסה. המשיב - מנהל מחלקת מיסוי בין לאומי במשרד זיו שרון ושות' עורכי דין. לשעבר מפקח ארצי ביחידה למיסוי בין לאומי ברשות המסים התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
