לא יאמן: טרק לעצמו את דלת הרכב על האצבע, ויקבל 40 אלף שקל מהביטוח
יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן, נפגע כשטרק את דלת רכבו האחורית-שמאלית, על ידו הימנית ושבר אצבע. בתביעת הפיצויים שהגיש נגד חברת הביטוח "מגדל" הוא טען כי מדובר בתאונת דרכים, מכיוון שהפגיעה התרחשה לאחר שהעמיס את המצרכים שקנה לשבת במושב האחורי בדרכו להיכנס למושב הנהג כדי לנסוע עם אשתו לאסוף את בנו מבית הספר.
נציגי חברת הביטוח טענו שלא מדובר בתאונת דרכים מכיוון שבעת האירוע הרכב לא היה מותנע וחנה כדין במקום שאינו מקים סיכון תחבורתי.
לביא הגיש חוות דעת של ד"ר חיים אשור, מומחה בתחום כירורגיית כף היד, שכתב בחוות דעתו כי הנפגע סובל מהגבלה קלה בעקבות האירוע בשל צלקת קדמית מכאיבה, והעמיד את נכותו על 5% עבור הצלקת. לטענת לביא, הוא סובל מכאבים ומתחושת רדימות בידו הימנית ואף נזקק לשימוש במקבע יד. הפגיעה הותירה צלקת. הוא נעזר ברעייתו ובבנו בהכנת אוכל (שכן לא היה מסוגל לחתוך בסכין), בלבישת ופשיטת בגדיו (שכן לא יכול היה לרכוס כפתורים או שרוכים). הוא עדיין מתקשה בשימוש בסכין, גזירה במספריים, דפדוף ושימוש בכלי עבודה ביתיים ואף בעט ובעיפרון, הקלדה במחשב וגלילת עכבר המחשב.
השופטת ענת זינגר מבית משפט השלום בירושלים קיבלה כאמור את הטענות של לביא, וחייבה את חברת הביטוח בתשלום פיצוי בסך 40 אלף שקלים. "התאונה אירעה אגב הכניסה לרכב ומטעם זה היא בגדר שימוש ברכב מנועי", פסקה השופטת זינגר. "מאחר ואותו שימוש היה למטרת תחבורה, נסיעה מהמקום לאיסוף הבן, עסקינן אפוא בתאונת דרכים".
עוד נפסק כי לביא ואשתו היו בדרכם לאסוף את בנם מבית הספר, וכשהוא נפגע הייתה אשתו כבר ישובה במושב שליד כיסא הנהג והוא מצידו היה בדרכו להתיישב בכיסאו, אך עובר לכך פנה להניח על הספסל האחורי את המצרכים שרכשו לפני כן. "ברי כי היה בכוונת התובע לאחר הנחת הקניות וסגירת הדלת האחורית, לעבור למושב הנהג ולצאת לדרכו", קבעה השופטת והוסיפה כי בתי המשפט כבר פסקו כי "לא דומה הנחת שקית חלב שרכש אדם על המושב האחורי, כאשר כל מטרת הפעולה היא לפנות את ידיו לנהיגה, לטעינת מטען על משאית. מקום בו התובע ערך קניות לשבת ונפגע עת הניח המצרכים במושב האחורי בדרכו לצאת לנסיעה, הרי שפגיעתו הייתה במהלך כניסתו לרכב למטרת נסיעה ולכן עסקינן בפגיעה אגב שימוש ברכב מנועי".
בית המשפט פסק פיצוי של 3,500 שקל בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות בעבר, 5,000 שקל בגין עזרה בעבר ובעתיד, 25 אלף שקל בגין אובדן השתכרות ו-6,500 שקל בגין כאב וסבל. בסך הכול חברת הביטוח חויבה לפצות את לביא ב-40 אלף שקלים בגין התאונה, לצד תשלום של כ-6,000 שקלים בגין שכר טרחת עורך דינו.
- 12.איילת 25/06/2013 21:00הגב לתגובה זוהכנסת מצרכים לתא האחורי של הרכב אינה בגדר שימוש ברכב מנועי. כבר נקבע בפסיקה כי הגדרת המונח בחוק של "שימוש ברכב מנועי" יוצרת רשימה סגורה של שימושים העונים על ההגדרה. כניסה ויציאה מרכב הינה בגדר שימוש. הכנסת מצרכים לרכב אינם חלק מיציאה וכניסה לרכב. השימוש צריך להיות לצורכי תחבורה. המטרה המידית הייתה הכנסת מצרכים לרכב ולא נסיעה. כלומר השימוש שנעשה אינו "לצורכי תחבורה" וגם מטעם זה אין המדובר בתאונת דרכים. קיימת פסיקה סותרת.
- 11.דוד 25/06/2013 07:44הגב לתגובה זוב 2012 רוכבת אופנוע קיבלה פיצוי על זה שכבל קשירה מגומי השתחרר ופגע לה בעין במהלך קשירת הציוד לאופנוע.
- דוד 25/06/2013 16:03הגב לתגובה זוופסקי דין נראים לא הדיוניים, אבל חוק זה חוק.
- 10.ממש ככה 25/06/2013 07:32הגב לתגובה זוהשופטת קצת הגזימה.....
- 9.הניצוץ 25/06/2013 07:14הגב לתגובה זואני רציני , זה לצורך נסיעה ברכב ולשימוש ברכב מנועי , לפחות ככה הייתי חושב.
- 8.לזכור את שם השופטת 24/06/2013 19:28הגב לתגובה זוחודשים וקיבלתי אותו סכום.
- 7.למה לא יאמן? כי התרגלנו שחברות הביטוח מתנערות מהכל? (ל"ת)דג 24/06/2013 19:22הגב לתגובה זו
- 6.ישראל 24/06/2013 18:13הגב לתגובה זועוד פטנט פרנסה חדש... שופטת טיפשה בהצלחה בערעור
- 5.ישראל ישראלי 24/06/2013 17:47הגב לתגובה זואיך שהתחלתי לסוע בכבישים בארץ נשבר לי הזין. מבקש להכיר בזה כתאונת דרכים.
- 4.רק אהבה 24/06/2013 17:14הגב לתגובה זותמיד יצאתי רע איתם , תמיד שלפו לי סעיפים תמיד אבל תמיד מצאו דרך איך לא לתת את מה שמגיע . שמח לטובתו מכיוון שברור מתוקף הארוע . מנסיונ חברות הביטוח כל הזמן בוכות שמנסים לעבוד עליהם . אבל האמת היא שהם עושות זאת כל הזמן אז שמח שישלמו את מה שמגיע לו רק אהבה
- 3.אמיר 24/06/2013 17:12הגב לתגובה זולירון-תרגע. מדובר על יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן. אם היה מדובר עלי או עליך או סתם על נטשה המנקה ,השופטת היתה זורקת את כולנו מהמדרגות.
- 2./ 24/06/2013 17:08הגב לתגובה זולא יאומן כי יסופר. לי נשבר הזין מהממשלה אני דורש פיצויים לאלתר!!!
- 1.ירון 24/06/2013 16:37הגב לתגובה זומניח שמגדל יערערו תאונת דרכים רק כאשר הרכב נמצא בתהליך נסיעה ונפגע מרכב אחר , ממפגע בדרך או מתקלה ברכב . לא מטמטום
- דוד 25/06/2013 07:40הגב לתגובה זוכניסה לרכב לצורך נסיעה נחשבת שימוש ברכב. כלומר אם קרה לך משהו במהלך כניסה לרכב לצורך נסיעה, זה נחשב תאונת דרכים.
- תלמד לאיית לפני שאתה כותב יא טמבל מגוחךךךך (ל"ת)יעקב 24/06/2013 17:43הגב לתגובה זו
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
