לא יאמן: טרק לעצמו את דלת הרכב על האצבע, ויקבל 40 אלף שקל מהביטוח

חברת הביטוח "מגדל" טענה שלא מדובר בתאונת דרכים משהרכב דמם וחנה במקום ללא סיכון תחבורתי, אבל השופטת ענת זינגר פסקה כי מדובר בפגיעה אגב כניסה לרכב לצורך נסיעה

יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן, נפגע כשטרק את דלת רכבו האחורית-שמאלית, על ידו הימנית ושבר אצבע. בתביעת הפיצויים שהגיש נגד חברת הביטוח "מגדל" הוא טען כי מדובר בתאונת דרכים, מכיוון שהפגיעה התרחשה לאחר שהעמיס את המצרכים שקנה לשבת במושב האחורי בדרכו להיכנס למושב הנהג כדי לנסוע עם אשתו לאסוף את בנו מבית הספר.

נציגי חברת הביטוח טענו שלא מדובר בתאונת דרכים מכיוון שבעת האירוע הרכב לא היה מותנע וחנה כדין במקום שאינו מקים סיכון תחבורתי.

לביא הגיש חוות דעת של ד"ר חיים אשור, מומחה בתחום כירורגיית כף היד, שכתב בחוות דעתו כי הנפגע סובל מהגבלה קלה בעקבות האירוע בשל צלקת קדמית מכאיבה, והעמיד את נכותו על 5% עבור הצלקת. לטענת לביא, הוא סובל מכאבים ומתחושת רדימות בידו הימנית ואף נזקק לשימוש במקבע יד. הפגיעה הותירה צלקת. הוא נעזר ברעייתו ובבנו בהכנת אוכל (שכן לא היה מסוגל לחתוך בסכין), בלבישת ופשיטת בגדיו (שכן לא יכול היה לרכוס כפתורים או שרוכים). הוא עדיין מתקשה בשימוש בסכין, גזירה במספריים, דפדוף ושימוש בכלי עבודה ביתיים ואף בעט ובעיפרון, הקלדה במחשב וגלילת עכבר המחשב.

לכתבות נוספות באתר תקדין - לחץ כאן

השופטת ענת זינגר מבית משפט השלום בירושלים קיבלה כאמור את הטענות של לביא, וחייבה את חברת הביטוח בתשלום פיצוי בסך 40 אלף שקלים. "התאונה אירעה אגב הכניסה לרכב ומטעם זה היא בגדר שימוש ברכב מנועי", פסקה השופטת זינגר. "מאחר ואותו שימוש היה למטרת תחבורה, נסיעה מהמקום לאיסוף הבן, עסקינן אפוא בתאונת דרכים".

עוד נפסק כי לביא ואשתו היו בדרכם לאסוף את בנם מבית הספר, וכשהוא נפגע הייתה אשתו כבר ישובה במושב שליד כיסא הנהג והוא מצידו היה בדרכו להתיישב בכיסאו, אך עובר לכך פנה להניח על הספסל האחורי את המצרכים שרכשו לפני כן. "ברי כי היה בכוונת התובע לאחר הנחת הקניות וסגירת הדלת האחורית, לעבור למושב הנהג ולצאת לדרכו", קבעה השופטת והוסיפה כי בתי המשפט כבר פסקו כי "לא דומה הנחת שקית חלב שרכש אדם על המושב האחורי, כאשר כל מטרת הפעולה היא לפנות את ידיו לנהיגה, לטעינת מטען על משאית. מקום בו התובע ערך קניות לשבת ונפגע עת הניח המצרכים במושב האחורי בדרכו לצאת לנסיעה, הרי שפגיעתו הייתה במהלך כניסתו לרכב למטרת נסיעה ולכן עסקינן בפגיעה אגב שימוש ברכב מנועי".

בית המשפט פסק פיצוי של 3,500 שקל בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות בעבר, 5,000 שקל בגין עזרה בעבר ובעתיד, 25 אלף שקל בגין אובדן השתכרות ו-6,500 שקל בגין כאב וסבל. בסך הכול חברת הביטוח חויבה לפצות את לביא ב-40 אלף שקלים בגין התאונה, לצד תשלום של כ-6,000 שקלים בגין שכר טרחת עורך דינו.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איילת 25/06/2013 21:00
    הגב לתגובה זו
    הכנסת מצרכים לתא האחורי של הרכב אינה בגדר שימוש ברכב מנועי. כבר נקבע בפסיקה כי הגדרת המונח בחוק של "שימוש ברכב מנועי" יוצרת רשימה סגורה של שימושים העונים על ההגדרה. כניסה ויציאה מרכב הינה בגדר שימוש. הכנסת מצרכים לרכב אינם חלק מיציאה וכניסה לרכב. השימוש צריך להיות לצורכי תחבורה. המטרה המידית הייתה הכנסת מצרכים לרכב ולא נסיעה. כלומר השימוש שנעשה אינו "לצורכי תחבורה" וגם מטעם זה אין המדובר בתאונת דרכים. קיימת פסיקה סותרת.
  • 11.
    דוד 25/06/2013 07:44
    הגב לתגובה זו
    ב 2012 רוכבת אופנוע קיבלה פיצוי על זה שכבל קשירה מגומי השתחרר ופגע לה בעין במהלך קשירת הציוד לאופנוע.
  • דוד 25/06/2013 16:03
    הגב לתגובה זו
    ופסקי דין נראים לא הדיוניים, אבל חוק זה חוק.
  • 10.
    ממש ככה 25/06/2013 07:32
    הגב לתגובה זו
    השופטת קצת הגזימה.....
  • 9.
    הניצוץ 25/06/2013 07:14
    הגב לתגובה זו
    אני רציני , זה לצורך נסיעה ברכב ולשימוש ברכב מנועי , לפחות ככה הייתי חושב.
  • 8.
    לזכור את שם השופטת 24/06/2013 19:28
    הגב לתגובה זו
    חודשים וקיבלתי אותו סכום.
  • 7.
    למה לא יאמן? כי התרגלנו שחברות הביטוח מתנערות מהכל? (ל"ת)
    דג 24/06/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ישראל 24/06/2013 18:13
    הגב לתגובה זו
    עוד פטנט פרנסה חדש... שופטת טיפשה בהצלחה בערעור
  • 5.
    ישראל ישראלי 24/06/2013 17:47
    הגב לתגובה זו
    איך שהתחלתי לסוע בכבישים בארץ נשבר לי הזין. מבקש להכיר בזה כתאונת דרכים.
  • 4.
    רק אהבה 24/06/2013 17:14
    הגב לתגובה זו
    תמיד יצאתי רע איתם , תמיד שלפו לי סעיפים תמיד אבל תמיד מצאו דרך איך לא לתת את מה שמגיע . שמח לטובתו מכיוון שברור מתוקף הארוע . מנסיונ חברות הביטוח כל הזמן בוכות שמנסים לעבוד עליהם . אבל האמת היא שהם עושות זאת כל הזמן אז שמח שישלמו את מה שמגיע לו רק אהבה
  • 3.
    אמיר 24/06/2013 17:12
    הגב לתגובה זו
    לירון-תרגע. מדובר על יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן. אם היה מדובר עלי או עליך או סתם על נטשה המנקה ,השופטת היתה זורקת את כולנו מהמדרגות.
  • 2.
    / 24/06/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא יאומן כי יסופר. לי נשבר הזין מהממשלה אני דורש פיצויים לאלתר!!!
  • 1.
    ירון 24/06/2013 16:37
    הגב לתגובה זו
    מניח שמגדל יערערו תאונת דרכים רק כאשר הרכב נמצא בתהליך נסיעה ונפגע מרכב אחר , ממפגע בדרך או מתקלה ברכב . לא מטמטום
  • דוד 25/06/2013 07:40
    הגב לתגובה זו
    כניסה לרכב לצורך נסיעה נחשבת שימוש ברכב. כלומר אם קרה לך משהו במהלך כניסה לרכב לצורך נסיעה, זה נחשב תאונת דרכים.
  • תלמד לאיית לפני שאתה כותב יא טמבל מגוחךךךך (ל"ת)
    יעקב 24/06/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.