לא יאמן: טרק לעצמו את דלת הרכב על האצבע, ויקבל 40 אלף שקל מהביטוח
יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן, נפגע כשטרק את דלת רכבו האחורית-שמאלית, על ידו הימנית ושבר אצבע. בתביעת הפיצויים שהגיש נגד חברת הביטוח "מגדל" הוא טען כי מדובר בתאונת דרכים, מכיוון שהפגיעה התרחשה לאחר שהעמיס את המצרכים שקנה לשבת במושב האחורי בדרכו להיכנס למושב הנהג כדי לנסוע עם אשתו לאסוף את בנו מבית הספר.
נציגי חברת הביטוח טענו שלא מדובר בתאונת דרכים מכיוון שבעת האירוע הרכב לא היה מותנע וחנה כדין במקום שאינו מקים סיכון תחבורתי.
לביא הגיש חוות דעת של ד"ר חיים אשור, מומחה בתחום כירורגיית כף היד, שכתב בחוות דעתו כי הנפגע סובל מהגבלה קלה בעקבות האירוע בשל צלקת קדמית מכאיבה, והעמיד את נכותו על 5% עבור הצלקת. לטענת לביא, הוא סובל מכאבים ומתחושת רדימות בידו הימנית ואף נזקק לשימוש במקבע יד. הפגיעה הותירה צלקת. הוא נעזר ברעייתו ובבנו בהכנת אוכל (שכן לא היה מסוגל לחתוך בסכין), בלבישת ופשיטת בגדיו (שכן לא יכול היה לרכוס כפתורים או שרוכים). הוא עדיין מתקשה בשימוש בסכין, גזירה במספריים, דפדוף ושימוש בכלי עבודה ביתיים ואף בעט ובעיפרון, הקלדה במחשב וגלילת עכבר המחשב.
השופטת ענת זינגר מבית משפט השלום בירושלים קיבלה כאמור את הטענות של לביא, וחייבה את חברת הביטוח בתשלום פיצוי בסך 40 אלף שקלים. "התאונה אירעה אגב הכניסה לרכב ומטעם זה היא בגדר שימוש ברכב מנועי", פסקה השופטת זינגר. "מאחר ואותו שימוש היה למטרת תחבורה, נסיעה מהמקום לאיסוף הבן, עסקינן אפוא בתאונת דרכים".
עוד נפסק כי לביא ואשתו היו בדרכם לאסוף את בנם מבית הספר, וכשהוא נפגע הייתה אשתו כבר ישובה במושב שליד כיסא הנהג והוא מצידו היה בדרכו להתיישב בכיסאו, אך עובר לכך פנה להניח על הספסל האחורי את המצרכים שרכשו לפני כן. "ברי כי היה בכוונת התובע לאחר הנחת הקניות וסגירת הדלת האחורית, לעבור למושב הנהג ולצאת לדרכו", קבעה השופטת והוסיפה כי בתי המשפט כבר פסקו כי "לא דומה הנחת שקית חלב שרכש אדם על המושב האחורי, כאשר כל מטרת הפעולה היא לפנות את ידיו לנהיגה, לטעינת מטען על משאית. מקום בו התובע ערך קניות לשבת ונפגע עת הניח המצרכים במושב האחורי בדרכו לצאת לנסיעה, הרי שפגיעתו הייתה במהלך כניסתו לרכב למטרת נסיעה ולכן עסקינן בפגיעה אגב שימוש ברכב מנועי".
בית המשפט פסק פיצוי של 3,500 שקל בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות בעבר, 5,000 שקל בגין עזרה בעבר ובעתיד, 25 אלף שקל בגין אובדן השתכרות ו-6,500 שקל בגין כאב וסבל. בסך הכול חברת הביטוח חויבה לפצות את לביא ב-40 אלף שקלים בגין התאונה, לצד תשלום של כ-6,000 שקלים בגין שכר טרחת עורך דינו.
- 12.איילת 25/06/2013 21:00הגב לתגובה זוהכנסת מצרכים לתא האחורי של הרכב אינה בגדר שימוש ברכב מנועי. כבר נקבע בפסיקה כי הגדרת המונח בחוק של "שימוש ברכב מנועי" יוצרת רשימה סגורה של שימושים העונים על ההגדרה. כניסה ויציאה מרכב הינה בגדר שימוש. הכנסת מצרכים לרכב אינם חלק מיציאה וכניסה לרכב. השימוש צריך להיות לצורכי תחבורה. המטרה המידית הייתה הכנסת מצרכים לרכב ולא נסיעה. כלומר השימוש שנעשה אינו "לצורכי תחבורה" וגם מטעם זה אין המדובר בתאונת דרכים. קיימת פסיקה סותרת.
- 11.דוד 25/06/2013 07:44הגב לתגובה זוב 2012 רוכבת אופנוע קיבלה פיצוי על זה שכבל קשירה מגומי השתחרר ופגע לה בעין במהלך קשירת הציוד לאופנוע.
- דוד 25/06/2013 16:03הגב לתגובה זוופסקי דין נראים לא הדיוניים, אבל חוק זה חוק.
- 10.ממש ככה 25/06/2013 07:32הגב לתגובה זוהשופטת קצת הגזימה.....
- 9.הניצוץ 25/06/2013 07:14הגב לתגובה זואני רציני , זה לצורך נסיעה ברכב ולשימוש ברכב מנועי , לפחות ככה הייתי חושב.
- 8.לזכור את שם השופטת 24/06/2013 19:28הגב לתגובה זוחודשים וקיבלתי אותו סכום.
- 7.למה לא יאמן? כי התרגלנו שחברות הביטוח מתנערות מהכל? (ל"ת)דג 24/06/2013 19:22הגב לתגובה זו
- 6.ישראל 24/06/2013 18:13הגב לתגובה זועוד פטנט פרנסה חדש... שופטת טיפשה בהצלחה בערעור
- 5.ישראל ישראלי 24/06/2013 17:47הגב לתגובה זואיך שהתחלתי לסוע בכבישים בארץ נשבר לי הזין. מבקש להכיר בזה כתאונת דרכים.
- 4.רק אהבה 24/06/2013 17:14הגב לתגובה זותמיד יצאתי רע איתם , תמיד שלפו לי סעיפים תמיד אבל תמיד מצאו דרך איך לא לתת את מה שמגיע . שמח לטובתו מכיוון שברור מתוקף הארוע . מנסיונ חברות הביטוח כל הזמן בוכות שמנסים לעבוד עליהם . אבל האמת היא שהם עושות זאת כל הזמן אז שמח שישלמו את מה שמגיע לו רק אהבה
- 3.אמיר 24/06/2013 17:12הגב לתגובה זולירון-תרגע. מדובר על יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן. אם היה מדובר עלי או עליך או סתם על נטשה המנקה ,השופטת היתה זורקת את כולנו מהמדרגות.
- 2./ 24/06/2013 17:08הגב לתגובה זולא יאומן כי יסופר. לי נשבר הזין מהממשלה אני דורש פיצויים לאלתר!!!
- 1.ירון 24/06/2013 16:37הגב לתגובה זומניח שמגדל יערערו תאונת דרכים רק כאשר הרכב נמצא בתהליך נסיעה ונפגע מרכב אחר , ממפגע בדרך או מתקלה ברכב . לא מטמטום
- דוד 25/06/2013 07:40הגב לתגובה זוכניסה לרכב לצורך נסיעה נחשבת שימוש ברכב. כלומר אם קרה לך משהו במהלך כניסה לרכב לצורך נסיעה, זה נחשב תאונת דרכים.
- תלמד לאיית לפני שאתה כותב יא טמבל מגוחךךךך (ל"ת)יעקב 24/06/2013 17:43הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
