לא יאמן: טרק לעצמו את דלת הרכב על האצבע, ויקבל 40 אלף שקל מהביטוח

חברת הביטוח "מגדל" טענה שלא מדובר בתאונת דרכים משהרכב דמם וחנה במקום ללא סיכון תחבורתי, אבל השופטת ענת זינגר פסקה כי מדובר בפגיעה אגב כניסה לרכב לצורך נסיעה

יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן, נפגע כשטרק את דלת רכבו האחורית-שמאלית, על ידו הימנית ושבר אצבע. בתביעת הפיצויים שהגיש נגד חברת הביטוח "מגדל" הוא טען כי מדובר בתאונת דרכים, מכיוון שהפגיעה התרחשה לאחר שהעמיס את המצרכים שקנה לשבת במושב האחורי בדרכו להיכנס למושב הנהג כדי לנסוע עם אשתו לאסוף את בנו מבית הספר.

נציגי חברת הביטוח טענו שלא מדובר בתאונת דרכים מכיוון שבעת האירוע הרכב לא היה מותנע וחנה כדין במקום שאינו מקים סיכון תחבורתי.

לביא הגיש חוות דעת של ד"ר חיים אשור, מומחה בתחום כירורגיית כף היד, שכתב בחוות דעתו כי הנפגע סובל מהגבלה קלה בעקבות האירוע בשל צלקת קדמית מכאיבה, והעמיד את נכותו על 5% עבור הצלקת. לטענת לביא, הוא סובל מכאבים ומתחושת רדימות בידו הימנית ואף נזקק לשימוש במקבע יד. הפגיעה הותירה צלקת. הוא נעזר ברעייתו ובבנו בהכנת אוכל (שכן לא היה מסוגל לחתוך בסכין), בלבישת ופשיטת בגדיו (שכן לא יכול היה לרכוס כפתורים או שרוכים). הוא עדיין מתקשה בשימוש בסכין, גזירה במספריים, דפדוף ושימוש בכלי עבודה ביתיים ואף בעט ובעיפרון, הקלדה במחשב וגלילת עכבר המחשב.

לכתבות נוספות באתר תקדין - לחץ כאן

השופטת ענת זינגר מבית משפט השלום בירושלים קיבלה כאמור את הטענות של לביא, וחייבה את חברת הביטוח בתשלום פיצוי בסך 40 אלף שקלים. "התאונה אירעה אגב הכניסה לרכב ומטעם זה היא בגדר שימוש ברכב מנועי", פסקה השופטת זינגר. "מאחר ואותו שימוש היה למטרת תחבורה, נסיעה מהמקום לאיסוף הבן, עסקינן אפוא בתאונת דרכים".

עוד נפסק כי לביא ואשתו היו בדרכם לאסוף את בנם מבית הספר, וכשהוא נפגע הייתה אשתו כבר ישובה במושב שליד כיסא הנהג והוא מצידו היה בדרכו להתיישב בכיסאו, אך עובר לכך פנה להניח על הספסל האחורי את המצרכים שרכשו לפני כן. "ברי כי היה בכוונת התובע לאחר הנחת הקניות וסגירת הדלת האחורית, לעבור למושב הנהג ולצאת לדרכו", קבעה השופטת והוסיפה כי בתי המשפט כבר פסקו כי "לא דומה הנחת שקית חלב שרכש אדם על המושב האחורי, כאשר כל מטרת הפעולה היא לפנות את ידיו לנהיגה, לטעינת מטען על משאית. מקום בו התובע ערך קניות לשבת ונפגע עת הניח המצרכים במושב האחורי בדרכו לצאת לנסיעה, הרי שפגיעתו הייתה במהלך כניסתו לרכב למטרת נסיעה ולכן עסקינן בפגיעה אגב שימוש ברכב מנועי".

בית המשפט פסק פיצוי של 3,500 שקל בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות בעבר, 5,000 שקל בגין עזרה בעבר ובעתיד, 25 אלף שקל בגין אובדן השתכרות ו-6,500 שקל בגין כאב וסבל. בסך הכול חברת הביטוח חויבה לפצות את לביא ב-40 אלף שקלים בגין התאונה, לצד תשלום של כ-6,000 שקלים בגין שכר טרחת עורך דינו.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איילת 25/06/2013 21:00
    הגב לתגובה זו
    הכנסת מצרכים לתא האחורי של הרכב אינה בגדר שימוש ברכב מנועי. כבר נקבע בפסיקה כי הגדרת המונח בחוק של "שימוש ברכב מנועי" יוצרת רשימה סגורה של שימושים העונים על ההגדרה. כניסה ויציאה מרכב הינה בגדר שימוש. הכנסת מצרכים לרכב אינם חלק מיציאה וכניסה לרכב. השימוש צריך להיות לצורכי תחבורה. המטרה המידית הייתה הכנסת מצרכים לרכב ולא נסיעה. כלומר השימוש שנעשה אינו "לצורכי תחבורה" וגם מטעם זה אין המדובר בתאונת דרכים. קיימת פסיקה סותרת.
  • 11.
    דוד 25/06/2013 07:44
    הגב לתגובה זו
    ב 2012 רוכבת אופנוע קיבלה פיצוי על זה שכבל קשירה מגומי השתחרר ופגע לה בעין במהלך קשירת הציוד לאופנוע.
  • דוד 25/06/2013 16:03
    הגב לתגובה זו
    ופסקי דין נראים לא הדיוניים, אבל חוק זה חוק.
  • 10.
    ממש ככה 25/06/2013 07:32
    הגב לתגובה זו
    השופטת קצת הגזימה.....
  • 9.
    הניצוץ 25/06/2013 07:14
    הגב לתגובה זו
    אני רציני , זה לצורך נסיעה ברכב ולשימוש ברכב מנועי , לפחות ככה הייתי חושב.
  • 8.
    לזכור את שם השופטת 24/06/2013 19:28
    הגב לתגובה זו
    חודשים וקיבלתי אותו סכום.
  • 7.
    למה לא יאמן? כי התרגלנו שחברות הביטוח מתנערות מהכל? (ל"ת)
    דג 24/06/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ישראל 24/06/2013 18:13
    הגב לתגובה זו
    עוד פטנט פרנסה חדש... שופטת טיפשה בהצלחה בערעור
  • 5.
    ישראל ישראלי 24/06/2013 17:47
    הגב לתגובה זו
    איך שהתחלתי לסוע בכבישים בארץ נשבר לי הזין. מבקש להכיר בזה כתאונת דרכים.
  • 4.
    רק אהבה 24/06/2013 17:14
    הגב לתגובה זו
    תמיד יצאתי רע איתם , תמיד שלפו לי סעיפים תמיד אבל תמיד מצאו דרך איך לא לתת את מה שמגיע . שמח לטובתו מכיוון שברור מתוקף הארוע . מנסיונ חברות הביטוח כל הזמן בוכות שמנסים לעבוד עליהם . אבל האמת היא שהם עושות זאת כל הזמן אז שמח שישלמו את מה שמגיע לו רק אהבה
  • 3.
    אמיר 24/06/2013 17:12
    הגב לתגובה זו
    לירון-תרגע. מדובר על יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן. אם היה מדובר עלי או עליך או סתם על נטשה המנקה ,השופטת היתה זורקת את כולנו מהמדרגות.
  • 2.
    / 24/06/2013 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא יאומן כי יסופר. לי נשבר הזין מהממשלה אני דורש פיצויים לאלתר!!!
  • 1.
    ירון 24/06/2013 16:37
    הגב לתגובה זו
    מניח שמגדל יערערו תאונת דרכים רק כאשר הרכב נמצא בתהליך נסיעה ונפגע מרכב אחר , ממפגע בדרך או מתקלה ברכב . לא מטמטום
  • דוד 25/06/2013 07:40
    הגב לתגובה זו
    כניסה לרכב לצורך נסיעה נחשבת שימוש ברכב. כלומר אם קרה לך משהו במהלך כניסה לרכב לצורך נסיעה, זה נחשב תאונת דרכים.
  • תלמד לאיית לפני שאתה כותב יא טמבל מגוחךךךך (ל"ת)
    יעקב 24/06/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.