לא יאמן: טרק לעצמו את דלת הרכב על האצבע, ויקבל 40 אלף שקל מהביטוח
יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן, נפגע כשטרק את דלת רכבו האחורית-שמאלית, על ידו הימנית ושבר אצבע. בתביעת הפיצויים שהגיש נגד חברת הביטוח "מגדל" הוא טען כי מדובר בתאונת דרכים, מכיוון שהפגיעה התרחשה לאחר שהעמיס את המצרכים שקנה לשבת במושב האחורי בדרכו להיכנס למושב הנהג כדי לנסוע עם אשתו לאסוף את בנו מבית הספר.
נציגי חברת הביטוח טענו שלא מדובר בתאונת דרכים מכיוון שבעת האירוע הרכב לא היה מותנע וחנה כדין במקום שאינו מקים סיכון תחבורתי.
לביא הגיש חוות דעת של ד"ר חיים אשור, מומחה בתחום כירורגיית כף היד, שכתב בחוות דעתו כי הנפגע סובל מהגבלה קלה בעקבות האירוע בשל צלקת קדמית מכאיבה, והעמיד את נכותו על 5% עבור הצלקת. לטענת לביא, הוא סובל מכאבים ומתחושת רדימות בידו הימנית ואף נזקק לשימוש במקבע יד. הפגיעה הותירה צלקת. הוא נעזר ברעייתו ובבנו בהכנת אוכל (שכן לא היה מסוגל לחתוך בסכין), בלבישת ופשיטת בגדיו (שכן לא יכול היה לרכוס כפתורים או שרוכים). הוא עדיין מתקשה בשימוש בסכין, גזירה במספריים, דפדוף ושימוש בכלי עבודה ביתיים ואף בעט ובעיפרון, הקלדה במחשב וגלילת עכבר המחשב.
השופטת ענת זינגר מבית משפט השלום בירושלים קיבלה כאמור את הטענות של לביא, וחייבה את חברת הביטוח בתשלום פיצוי בסך 40 אלף שקלים. "התאונה אירעה אגב הכניסה לרכב ומטעם זה היא בגדר שימוש ברכב מנועי", פסקה השופטת זינגר. "מאחר ואותו שימוש היה למטרת תחבורה, נסיעה מהמקום לאיסוף הבן, עסקינן אפוא בתאונת דרכים".
עוד נפסק כי לביא ואשתו היו בדרכם לאסוף את בנם מבית הספר, וכשהוא נפגע הייתה אשתו כבר ישובה במושב שליד כיסא הנהג והוא מצידו היה בדרכו להתיישב בכיסאו, אך עובר לכך פנה להניח על הספסל האחורי את המצרכים שרכשו לפני כן. "ברי כי היה בכוונת התובע לאחר הנחת הקניות וסגירת הדלת האחורית, לעבור למושב הנהג ולצאת לדרכו", קבעה השופטת והוסיפה כי בתי המשפט כבר פסקו כי "לא דומה הנחת שקית חלב שרכש אדם על המושב האחורי, כאשר כל מטרת הפעולה היא לפנות את ידיו לנהיגה, לטעינת מטען על משאית. מקום בו התובע ערך קניות לשבת ונפגע עת הניח המצרכים במושב האחורי בדרכו לצאת לנסיעה, הרי שפגיעתו הייתה במהלך כניסתו לרכב למטרת נסיעה ולכן עסקינן בפגיעה אגב שימוש ברכב מנועי".
בית המשפט פסק פיצוי של 3,500 שקל בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות בעבר, 5,000 שקל בגין עזרה בעבר ובעתיד, 25 אלף שקל בגין אובדן השתכרות ו-6,500 שקל בגין כאב וסבל. בסך הכול חברת הביטוח חויבה לפצות את לביא ב-40 אלף שקלים בגין התאונה, לצד תשלום של כ-6,000 שקלים בגין שכר טרחת עורך דינו.
- 12.איילת 25/06/2013 21:00הגב לתגובה זוהכנסת מצרכים לתא האחורי של הרכב אינה בגדר שימוש ברכב מנועי. כבר נקבע בפסיקה כי הגדרת המונח בחוק של "שימוש ברכב מנועי" יוצרת רשימה סגורה של שימושים העונים על ההגדרה. כניסה ויציאה מרכב הינה בגדר שימוש. הכנסת מצרכים לרכב אינם חלק מיציאה וכניסה לרכב. השימוש צריך להיות לצורכי תחבורה. המטרה המידית הייתה הכנסת מצרכים לרכב ולא נסיעה. כלומר השימוש שנעשה אינו "לצורכי תחבורה" וגם מטעם זה אין המדובר בתאונת דרכים. קיימת פסיקה סותרת.
- 11.דוד 25/06/2013 07:44הגב לתגובה זוב 2012 רוכבת אופנוע קיבלה פיצוי על זה שכבל קשירה מגומי השתחרר ופגע לה בעין במהלך קשירת הציוד לאופנוע.
- דוד 25/06/2013 16:03הגב לתגובה זוופסקי דין נראים לא הדיוניים, אבל חוק זה חוק.
- 10.ממש ככה 25/06/2013 07:32הגב לתגובה זוהשופטת קצת הגזימה.....
- 9.הניצוץ 25/06/2013 07:14הגב לתגובה זואני רציני , זה לצורך נסיעה ברכב ולשימוש ברכב מנועי , לפחות ככה הייתי חושב.
- 8.לזכור את שם השופטת 24/06/2013 19:28הגב לתגובה זוחודשים וקיבלתי אותו סכום.
- 7.למה לא יאמן? כי התרגלנו שחברות הביטוח מתנערות מהכל? (ל"ת)דג 24/06/2013 19:22הגב לתגובה זו
- 6.ישראל 24/06/2013 18:13הגב לתגובה זועוד פטנט פרנסה חדש... שופטת טיפשה בהצלחה בערעור
- 5.ישראל ישראלי 24/06/2013 17:47הגב לתגובה זואיך שהתחלתי לסוע בכבישים בארץ נשבר לי הזין. מבקש להכיר בזה כתאונת דרכים.
- 4.רק אהבה 24/06/2013 17:14הגב לתגובה זותמיד יצאתי רע איתם , תמיד שלפו לי סעיפים תמיד אבל תמיד מצאו דרך איך לא לתת את מה שמגיע . שמח לטובתו מכיוון שברור מתוקף הארוע . מנסיונ חברות הביטוח כל הזמן בוכות שמנסים לעבוד עליהם . אבל האמת היא שהם עושות זאת כל הזמן אז שמח שישלמו את מה שמגיע לו רק אהבה
- 3.אמיר 24/06/2013 17:12הגב לתגובה זולירון-תרגע. מדובר על יחיאל לביא, מנכ"ל של מספר חברות נדל"ן. אם היה מדובר עלי או עליך או סתם על נטשה המנקה ,השופטת היתה זורקת את כולנו מהמדרגות.
- 2./ 24/06/2013 17:08הגב לתגובה זולא יאומן כי יסופר. לי נשבר הזין מהממשלה אני דורש פיצויים לאלתר!!!
- 1.ירון 24/06/2013 16:37הגב לתגובה זומניח שמגדל יערערו תאונת דרכים רק כאשר הרכב נמצא בתהליך נסיעה ונפגע מרכב אחר , ממפגע בדרך או מתקלה ברכב . לא מטמטום
- דוד 25/06/2013 07:40הגב לתגובה זוכניסה לרכב לצורך נסיעה נחשבת שימוש ברכב. כלומר אם קרה לך משהו במהלך כניסה לרכב לצורך נסיעה, זה נחשב תאונת דרכים.
- תלמד לאיית לפני שאתה כותב יא טמבל מגוחךךךך (ל"ת)יעקב 24/06/2013 17:43הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)