מסירות אפריל 2013: עליה בצל איומי שר התחבורה
בפסגה ניצבת ביטחה יונדאי עם 3,105 כלי רכב שנמכרו בחודש אפריל ו-12,529 שנמכרו מתחילת השנה. מדובר בפער כפול ויותר ביחס לבאה אחריה בטבלה, קיה. זו הציגה בחודש שחלף היחלשות של 13% במסירות וירידה מצטברת של 9% מתחילת השנה. עם זאת, יש לומר כי בתאום מושלם, גם אם לא מתוכנן, השיקה היום (יום חמישי) 'טלקאר' יבואנית קיה, את הסיד החדשה. המכונית המשפחתית שמצטרפת להיצע דגמי החברה בשתי תצורות מרכב, סטיישן והאצ'בק, אמורה לספק זריקת עידוד לנתוני המכירות של היבואנית הקוריאנית. את השלישייה סוגרת טויוטה המציגה באפריל גידול של 3%, וכפול מזה במצטבר מתחילת השנה.
מבין היצרניות הבולטות החודש נציין את איסוזו – יצרנית של דגם אחד בישראל, שכובשת את הסגמנט שלה בעקביות עם D מקס (למעט הפוגה במעבר בין הדורות); מאזדה, המזנקת ב-161% ועושה דרכה לפסגה בעיקר בזכות ה-CX5, אבל גם באמצעות ה-6 החדשה שהושקה בארץ בתחילת שנה זו; מיצובישי (160%) שמציגה מכירות ערות לאאוטלנדר; אופל (123%) המככבת בזכות האסטרה בדגש על הברילינה (גרסת הסדאן) וסיטרואן (112%) העושה חייל עם ה-C אליזה. ואם כבר נגענו במכירות ה-C אליזה, הרי שרק מתבקש שנבדוק מה עשו המתחרות החדשות. ובכן, סיטרואן מכרה מתחילת השנה 403 מדגמי הרכב, פיג'ו מכרה 493 מדגמי ה-301 ואילו סקודה מכרה 176 מדגמי הראפיד, אם כי כאן יש לומר שזה הושג בעבודה של חודשיים בלבד. ובכל זאת, על אף המספרים הנאים, מדובר בטיפה בים כשמביטים בטבלה ומגלים שבאותה תקופה יונדאי מכרה 1761 יח' מדגמי ה-i25 (רובם כמובן לחברות ציי רכב).
- 3.עופר 07/05/2013 12:33הגב לתגובה זולאחרונה קיבלתי ריו חדשה מהעבודה וחייב להודות שהפתיעה אותי לטובה, אחלה רכב
- 2.אורי 06/05/2013 14:34הגב לתגובה זוואחרי שבדקתי את הסיד החדשה מקרוב, היא בהחלט הולכת להקפיץ את המכירות של היבואנית הקוריאנית.
- 1.טל 03/05/2013 13:59הגב לתגובה זוכל הכבוד ביזפורטל ויואל שורץ, על שדאגתם להתעלם ממכירת 125 מכוניות חשמליות מדגם רנו פלואנס z.e על ידי בטר פלייס החודש, וזאת למרות שהיו אמורים להתברג בטבלה במקום ה-23! עיתונאות הוגנת וישרה שאין כמוה...
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
