מסירות אפריל 2013: עליה בצל איומי שר התחבורה

שר האוצר הבטיח ירידת מחיר של 20%? בינתיים נראה שהשוק אינו מתרגש. סה"כ ענף הרכב באפריל התחזק ב-20% (בעיקר בשל חג הפסח ששיבש מעט את הנתונים) כשגם במצטבר השוק משדר אופטימיות
יואל שורץ | (3)

כצפוי, פסח שהשנה נערך במרץ במקום באפריל (כמו בשנה שעברה), שיבש מעט את הנתונים. במרץ חווינו ירידות חדות (13%-) ובאפריל עליות גבוהות (20%+) ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. אז מה מצב השוק באמת? כרגיל, האמת נמצאת באיזה שהוא מקום באמצע. אחרי פתיחה חזקה בינואר (עלייה של 12%), התמתנות בפברואר (עלייה של 2%) מצב השוק נותר עדיין במגמת עלייה קלה של קצת יותר מ-1% ביחס לנתוני ינואר-אפריל 2012, כשסה"כ מתחילת השנה התווספו למצוות כלי הרכב בישראל 74,561 כלים חדשים.
 

בפסגה ניצבת ביטחה יונדאי עם 3,105 כלי רכב שנמכרו בחודש אפריל ו-12,529 שנמכרו מתחילת השנה. מדובר בפער כפול ויותר ביחס לבאה אחריה בטבלה, קיה. זו הציגה בחודש שחלף היחלשות של 13% במסירות וירידה מצטברת של 9% מתחילת השנה. עם זאת, יש לומר כי בתאום מושלם, גם אם לא מתוכנן, השיקה היום (יום חמישי) 'טלקאר' יבואנית קיה, את הסיד החדשה. המכונית המשפחתית שמצטרפת להיצע דגמי החברה בשתי תצורות מרכב, סטיישן והאצ'בק, אמורה לספק זריקת עידוד לנתוני המכירות של היבואנית הקוריאנית. את השלישייה סוגרת טויוטה המציגה באפריל גידול של 3%, וכפול מזה במצטבר מתחילת השנה.

מבין היצרניות הבולטות החודש נציין את איסוזו – יצרנית של דגם אחד בישראל, שכובשת את הסגמנט שלה בעקביות עם D מקס (למעט הפוגה במעבר בין הדורות); מאזדה, המזנקת ב-161% ועושה דרכה לפסגה בעיקר בזכות ה-CX5, אבל גם באמצעות ה-6 החדשה שהושקה בארץ בתחילת שנה זו; מיצובישי (160%) שמציגה מכירות ערות לאאוטלנדר; אופל (123%) המככבת בזכות האסטרה בדגש על הברילינה (גרסת הסדאן) וסיטרואן (112%) העושה חייל עם ה-C אליזה. ואם כבר נגענו במכירות ה-C אליזה, הרי שרק מתבקש שנבדוק מה עשו המתחרות החדשות. ובכן, סיטרואן מכרה מתחילת השנה 403 מדגמי הרכב, פיג'ו מכרה 493 מדגמי ה-301 ואילו סקודה מכרה 176 מדגמי הראפיד, אם כי כאן יש לומר שזה הושג בעבודה של חודשיים בלבד. ובכל זאת, על אף המספרים הנאים, מדובר בטיפה בים כשמביטים בטבלה ומגלים שבאותה תקופה יונדאי מכרה 1761 יח' מדגמי ה-i25 (רובם כמובן לחברות ציי רכב).

בשוק היוקרה, לפחות החמישייה הראשונה משדרת "עסקים כרגיל". כנראה שהשוק מכין את עצמו למס היוקרה שיושת בקרוב. אודי מובילה את הטבלה עם 219 מסירות ועלייה של 63% ביחס לאפריל 2012; מרצדס עם 131 מסירות בחודש שחלף וזינוק של 102%; ב.מ.וו עם 110 מסירות ועליה של 59%; וולוו עם 52 מסירות (44%+) ולקסוס עם 50 מסירות (92%+). מן הראוי לציין כי גם בחישוב מצטבר מתחילת השנה החמישייה הזו מציגה התחזקות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
 
מסירות אפריל 2013 ביחס לנתוני אפריל 2012*:
 
* על פי נתוני איגוד יבואני הרכב

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עופר 07/05/2013 12:33
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה קיבלתי ריו חדשה מהעבודה וחייב להודות שהפתיעה אותי לטובה, אחלה רכב
  • 2.
    אורי 06/05/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
    ואחרי שבדקתי את הסיד החדשה מקרוב, היא בהחלט הולכת להקפיץ את המכירות של היבואנית הקוריאנית.
  • 1.
    טל 03/05/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ביזפורטל ויואל שורץ, על שדאגתם להתעלם ממכירת 125 מכוניות חשמליות מדגם רנו פלואנס z.e על ידי בטר פלייס החודש, וזאת למרות שהיו אמורים להתברג בטבלה במקום ה-23! עיתונאות הוגנת וישרה שאין כמוה...
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות