מסירות אפריל 2013: עליה בצל איומי שר התחבורה

שר האוצר הבטיח ירידת מחיר של 20%? בינתיים נראה שהשוק אינו מתרגש. סה"כ ענף הרכב באפריל התחזק ב-20% (בעיקר בשל חג הפסח ששיבש מעט את הנתונים) כשגם במצטבר השוק משדר אופטימיות
יואל שורץ | (3)

כצפוי, פסח שהשנה נערך במרץ במקום באפריל (כמו בשנה שעברה), שיבש מעט את הנתונים. במרץ חווינו ירידות חדות (13%-) ובאפריל עליות גבוהות (20%+) ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. אז מה מצב השוק באמת? כרגיל, האמת נמצאת באיזה שהוא מקום באמצע. אחרי פתיחה חזקה בינואר (עלייה של 12%), התמתנות בפברואר (עלייה של 2%) מצב השוק נותר עדיין במגמת עלייה קלה של קצת יותר מ-1% ביחס לנתוני ינואר-אפריל 2012, כשסה"כ מתחילת השנה התווספו למצוות כלי הרכב בישראל 74,561 כלים חדשים.
 

בפסגה ניצבת ביטחה יונדאי עם 3,105 כלי רכב שנמכרו בחודש אפריל ו-12,529 שנמכרו מתחילת השנה. מדובר בפער כפול ויותר ביחס לבאה אחריה בטבלה, קיה. זו הציגה בחודש שחלף היחלשות של 13% במסירות וירידה מצטברת של 9% מתחילת השנה. עם זאת, יש לומר כי בתאום מושלם, גם אם לא מתוכנן, השיקה היום (יום חמישי) 'טלקאר' יבואנית קיה, את הסיד החדשה. המכונית המשפחתית שמצטרפת להיצע דגמי החברה בשתי תצורות מרכב, סטיישן והאצ'בק, אמורה לספק זריקת עידוד לנתוני המכירות של היבואנית הקוריאנית. את השלישייה סוגרת טויוטה המציגה באפריל גידול של 3%, וכפול מזה במצטבר מתחילת השנה.

מבין היצרניות הבולטות החודש נציין את איסוזו – יצרנית של דגם אחד בישראל, שכובשת את הסגמנט שלה בעקביות עם D מקס (למעט הפוגה במעבר בין הדורות); מאזדה, המזנקת ב-161% ועושה דרכה לפסגה בעיקר בזכות ה-CX5, אבל גם באמצעות ה-6 החדשה שהושקה בארץ בתחילת שנה זו; מיצובישי (160%) שמציגה מכירות ערות לאאוטלנדר; אופל (123%) המככבת בזכות האסטרה בדגש על הברילינה (גרסת הסדאן) וסיטרואן (112%) העושה חייל עם ה-C אליזה. ואם כבר נגענו במכירות ה-C אליזה, הרי שרק מתבקש שנבדוק מה עשו המתחרות החדשות. ובכן, סיטרואן מכרה מתחילת השנה 403 מדגמי הרכב, פיג'ו מכרה 493 מדגמי ה-301 ואילו סקודה מכרה 176 מדגמי הראפיד, אם כי כאן יש לומר שזה הושג בעבודה של חודשיים בלבד. ובכל זאת, על אף המספרים הנאים, מדובר בטיפה בים כשמביטים בטבלה ומגלים שבאותה תקופה יונדאי מכרה 1761 יח' מדגמי ה-i25 (רובם כמובן לחברות ציי רכב).

בשוק היוקרה, לפחות החמישייה הראשונה משדרת "עסקים כרגיל". כנראה שהשוק מכין את עצמו למס היוקרה שיושת בקרוב. אודי מובילה את הטבלה עם 219 מסירות ועלייה של 63% ביחס לאפריל 2012; מרצדס עם 131 מסירות בחודש שחלף וזינוק של 102%; ב.מ.וו עם 110 מסירות ועליה של 59%; וולוו עם 52 מסירות (44%+) ולקסוס עם 50 מסירות (92%+). מן הראוי לציין כי גם בחישוב מצטבר מתחילת השנה החמישייה הזו מציגה התחזקות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
 
מסירות אפריל 2013 ביחס לנתוני אפריל 2012*:
 
* על פי נתוני איגוד יבואני הרכב

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עופר 07/05/2013 12:33
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה קיבלתי ריו חדשה מהעבודה וחייב להודות שהפתיעה אותי לטובה, אחלה רכב
  • 2.
    אורי 06/05/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
    ואחרי שבדקתי את הסיד החדשה מקרוב, היא בהחלט הולכת להקפיץ את המכירות של היבואנית הקוריאנית.
  • 1.
    טל 03/05/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ביזפורטל ויואל שורץ, על שדאגתם להתעלם ממכירת 125 מכוניות חשמליות מדגם רנו פלואנס z.e על ידי בטר פלייס החודש, וזאת למרות שהיו אמורים להתברג בטבלה במקום ה-23! עיתונאות הוגנת וישרה שאין כמוה...
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.