מסירות אפריל 2013: עליה בצל איומי שר התחבורה
בפסגה ניצבת ביטחה יונדאי עם 3,105 כלי רכב שנמכרו בחודש אפריל ו-12,529 שנמכרו מתחילת השנה. מדובר בפער כפול ויותר ביחס לבאה אחריה בטבלה, קיה. זו הציגה בחודש שחלף היחלשות של 13% במסירות וירידה מצטברת של 9% מתחילת השנה. עם זאת, יש לומר כי בתאום מושלם, גם אם לא מתוכנן, השיקה היום (יום חמישי) 'טלקאר' יבואנית קיה, את הסיד החדשה. המכונית המשפחתית שמצטרפת להיצע דגמי החברה בשתי תצורות מרכב, סטיישן והאצ'בק, אמורה לספק זריקת עידוד לנתוני המכירות של היבואנית הקוריאנית. את השלישייה סוגרת טויוטה המציגה באפריל גידול של 3%, וכפול מזה במצטבר מתחילת השנה.
מבין היצרניות הבולטות החודש נציין את איסוזו – יצרנית של דגם אחד בישראל, שכובשת את הסגמנט שלה בעקביות עם D מקס (למעט הפוגה במעבר בין הדורות); מאזדה, המזנקת ב-161% ועושה דרכה לפסגה בעיקר בזכות ה-CX5, אבל גם באמצעות ה-6 החדשה שהושקה בארץ בתחילת שנה זו; מיצובישי (160%) שמציגה מכירות ערות לאאוטלנדר; אופל (123%) המככבת בזכות האסטרה בדגש על הברילינה (גרסת הסדאן) וסיטרואן (112%) העושה חייל עם ה-C אליזה. ואם כבר נגענו במכירות ה-C אליזה, הרי שרק מתבקש שנבדוק מה עשו המתחרות החדשות. ובכן, סיטרואן מכרה מתחילת השנה 403 מדגמי הרכב, פיג'ו מכרה 493 מדגמי ה-301 ואילו סקודה מכרה 176 מדגמי הראפיד, אם כי כאן יש לומר שזה הושג בעבודה של חודשיים בלבד. ובכל זאת, על אף המספרים הנאים, מדובר בטיפה בים כשמביטים בטבלה ומגלים שבאותה תקופה יונדאי מכרה 1761 יח' מדגמי ה-i25 (רובם כמובן לחברות ציי רכב).
- 3.עופר 07/05/2013 12:33הגב לתגובה זולאחרונה קיבלתי ריו חדשה מהעבודה וחייב להודות שהפתיעה אותי לטובה, אחלה רכב
- 2.אורי 06/05/2013 14:34הגב לתגובה זוואחרי שבדקתי את הסיד החדשה מקרוב, היא בהחלט הולכת להקפיץ את המכירות של היבואנית הקוריאנית.
- 1.טל 03/05/2013 13:59הגב לתגובה זוכל הכבוד ביזפורטל ויואל שורץ, על שדאגתם להתעלם ממכירת 125 מכוניות חשמליות מדגם רנו פלואנס z.e על ידי בטר פלייס החודש, וזאת למרות שהיו אמורים להתברג בטבלה במקום ה-23! עיתונאות הוגנת וישרה שאין כמוה...
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
