מסירות אפריל 2013: עליה בצל איומי שר התחבורה

שר האוצר הבטיח ירידת מחיר של 20%? בינתיים נראה שהשוק אינו מתרגש. סה"כ ענף הרכב באפריל התחזק ב-20% (בעיקר בשל חג הפסח ששיבש מעט את הנתונים) כשגם במצטבר השוק משדר אופטימיות
יואל שורץ | (3)

כצפוי, פסח שהשנה נערך במרץ במקום באפריל (כמו בשנה שעברה), שיבש מעט את הנתונים. במרץ חווינו ירידות חדות (13%-) ובאפריל עליות גבוהות (20%+) ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. אז מה מצב השוק באמת? כרגיל, האמת נמצאת באיזה שהוא מקום באמצע. אחרי פתיחה חזקה בינואר (עלייה של 12%), התמתנות בפברואר (עלייה של 2%) מצב השוק נותר עדיין במגמת עלייה קלה של קצת יותר מ-1% ביחס לנתוני ינואר-אפריל 2012, כשסה"כ מתחילת השנה התווספו למצוות כלי הרכב בישראל 74,561 כלים חדשים.
 

בפסגה ניצבת ביטחה יונדאי עם 3,105 כלי רכב שנמכרו בחודש אפריל ו-12,529 שנמכרו מתחילת השנה. מדובר בפער כפול ויותר ביחס לבאה אחריה בטבלה, קיה. זו הציגה בחודש שחלף היחלשות של 13% במסירות וירידה מצטברת של 9% מתחילת השנה. עם זאת, יש לומר כי בתאום מושלם, גם אם לא מתוכנן, השיקה היום (יום חמישי) 'טלקאר' יבואנית קיה, את הסיד החדשה. המכונית המשפחתית שמצטרפת להיצע דגמי החברה בשתי תצורות מרכב, סטיישן והאצ'בק, אמורה לספק זריקת עידוד לנתוני המכירות של היבואנית הקוריאנית. את השלישייה סוגרת טויוטה המציגה באפריל גידול של 3%, וכפול מזה במצטבר מתחילת השנה.

מבין היצרניות הבולטות החודש נציין את איסוזו – יצרנית של דגם אחד בישראל, שכובשת את הסגמנט שלה בעקביות עם D מקס (למעט הפוגה במעבר בין הדורות); מאזדה, המזנקת ב-161% ועושה דרכה לפסגה בעיקר בזכות ה-CX5, אבל גם באמצעות ה-6 החדשה שהושקה בארץ בתחילת שנה זו; מיצובישי (160%) שמציגה מכירות ערות לאאוטלנדר; אופל (123%) המככבת בזכות האסטרה בדגש על הברילינה (גרסת הסדאן) וסיטרואן (112%) העושה חייל עם ה-C אליזה. ואם כבר נגענו במכירות ה-C אליזה, הרי שרק מתבקש שנבדוק מה עשו המתחרות החדשות. ובכן, סיטרואן מכרה מתחילת השנה 403 מדגמי הרכב, פיג'ו מכרה 493 מדגמי ה-301 ואילו סקודה מכרה 176 מדגמי הראפיד, אם כי כאן יש לומר שזה הושג בעבודה של חודשיים בלבד. ובכל זאת, על אף המספרים הנאים, מדובר בטיפה בים כשמביטים בטבלה ומגלים שבאותה תקופה יונדאי מכרה 1761 יח' מדגמי ה-i25 (רובם כמובן לחברות ציי רכב).

בשוק היוקרה, לפחות החמישייה הראשונה משדרת "עסקים כרגיל". כנראה שהשוק מכין את עצמו למס היוקרה שיושת בקרוב. אודי מובילה את הטבלה עם 219 מסירות ועלייה של 63% ביחס לאפריל 2012; מרצדס עם 131 מסירות בחודש שחלף וזינוק של 102%; ב.מ.וו עם 110 מסירות ועליה של 59%; וולוו עם 52 מסירות (44%+) ולקסוס עם 50 מסירות (92%+). מן הראוי לציין כי גם בחישוב מצטבר מתחילת השנה החמישייה הזו מציגה התחזקות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
 
מסירות אפריל 2013 ביחס לנתוני אפריל 2012*:
 
* על פי נתוני איגוד יבואני הרכב

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עופר 07/05/2013 12:33
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה קיבלתי ריו חדשה מהעבודה וחייב להודות שהפתיעה אותי לטובה, אחלה רכב
  • 2.
    אורי 06/05/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
    ואחרי שבדקתי את הסיד החדשה מקרוב, היא בהחלט הולכת להקפיץ את המכירות של היבואנית הקוריאנית.
  • 1.
    טל 03/05/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ביזפורטל ויואל שורץ, על שדאגתם להתעלם ממכירת 125 מכוניות חשמליות מדגם רנו פלואנס z.e על ידי בטר פלייס החודש, וזאת למרות שהיו אמורים להתברג בטבלה במקום ה-23! עיתונאות הוגנת וישרה שאין כמוה...
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: