מנועי הענק האמריקניים / טור אישי

במפגש עם המנוע של הקורבט החדשה בז'נבה, ניצן גילה שהוא לא גדול כמו שחשבתם, ואפילו קטן יותר ממקביליו האירופאיים
ניצן אביבי |

שברולט קורבט סטינגריי בז'נבהלא פעם נתקלתם במגזין בביטויים בנוסח "מנועי הענק האמריקניים", והרי איזה עוד שם תואר אפשר להדביק למנועים בנפחים גדולים פי 3-4 ויותר ממשפחתית ישראלית ממוצעת? אלא שאז נתקלתי במנוע של שברולט קורבט החדשה בתערוכת ז'נבה. הוא עמד על כן משלו ליד הבמה עליה הוצגה הקורבט הפתוחה החדשה, ונראה הכל מלבד "ענק". למען האמת, הוא נראה די קטן. היה ברור לחלוטין שלא מדובר באיזה 1,600 צנוע, אבל הוא גם ממש לא נראה כמו מנוע שמאגד 8 צילינדרים, שכל אחד מהם בנפח של חצי מנוע קרוז. בדוכן אחר, של אחת היצרניות האירופאיות, עמד V6 בחצי מהנפח שנראה גדול בהרבה.

הסוד הוא כמובן בדבקות של שברולט בטכנולוגיה "עתיקה" של גל זיזים תחתון, שמפעיל את השסתומים – רק שניים לכל צילינדר, אגב – דרך מוטות דחיף (Pushrod). למיטב ידיעתי, אף מנוע אירופאי חדש לא תוכנן עם מוטות דחיף כבר 20 שנה לפחות, בטח יותר. כנ"ל לגבי מנועים מהמזרח. אז למצוא את השריד הארכיאולוגי הזה ב"מכונית הספורט של אמריקה"?!
 
 
מנוע הקורבט

אבל אולי בכל זאת האמריקנים לא כל כך מוזרים? הרי לא מדובר בסתם פיגור טכנולוגי – עובדה שהמנוע מציג טכנולוגיות עדכניות כגון הזרקה ישירה ותזמון שסתומים משתנה. אז מה הקטע? "המנוע שלנו קל וקטן יותר ממנוע ה-V8 המוגדש של ב.מ.וו, מפיק יותר הספק ויותר מומנט – והוא הרבה זול לייצור. כך אנו גם יכולים לייצר חרטום נמוך יותר, גם להשאיר מקום לחיזוקים מבניים מעל המנוע – וגם למכור את הקורבט במחיר נמוך בהרבה מהתחרות", עונה לי מנהל פרויקט הקורבט שבמקרה עובר בסביבה. יודעים מה, יש משהו במה שהוא אומר. נשארת רק שאלת צריכת הדלק – אם גם בסעיף צריכת הדלק המנוע הזה יכול להתחרות במנועים מאירופה ומהמזרח, אז באמת שאנחנו צריכים לעצור רגע ולחשוב אם אנחנו קונים את מה שאנחנו צריכים, או את מה שנראה מגניב בפרוספקט.
תחשבו רגע על שברולט ספארק עם מנוע 1,500 סמ"ק עם שסתומים עיליים – קטן, זול לייצור וחזק בהרבה מהמנוע הנוכחי. נשמע לא רע...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.