המכה שחטפו הבנקים: הרווח המצרפי נחתך ב-25% ל-1.3 מיליארד ש' "בלבד"
אתמול הגיעה לסיומה עונת הדו"חות לרבעון השלישי של 2011. ששלושת הבנקים הגדולים בישראל פרסמו את תוצאותיהם לרבעון שחלף, מהם עולה תמונה מורכבת אך השורה התחתונה ברורה - ירידה חדה ברווחים.
מסיכום רבעון שלישי שביצע Bizportal לדוחות המערכת הבנקאית, עולה כי הרווח הנקי הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל, מדובר בצניחה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לרבעון השני של השנה, התמונה עוד יותר עגומה, שכן אותו סיימו הבנקים ברווח מצרפי של 1.86 מיליארד שקל, כך שמדובר בירידה של 30%. בנק לאומי מציג בדוח כי הוא חשוף למדינות: איטליה, אירלנד, יוון וספרד בסך כולל של 1.12 מיליארד שקל.
צניחה דרמטית בשורת הרווח רשם בנק לאומי כשהציג צניחה של 74.4% לרמה של -155 מיליון שקל בלבד בהשוואה לרבעון המקביל. נציין כי לעומת אזהרת הרווח שפרסם לפני שבועיים, מדובר בתוצאה טובה יותר ממה שבנק ציפו בעת עריכת הדוחות.
מנגד, בנק מזרחי טפחות שפרסם מוקדם יותר השבוע את הדוח, היה היחיד שהצליח, למרות ההרעה בענף הבנקאות, להציג גידול ברווחיות בשיעור של 22.5% שהסתכמה ב-255 מיליון שקל. בכך עקף בנקים גדולים ממנו, כמו דיסקונט ולאומי.
הפגיעה בשורת הרווח הנקי של לאומי הגיעה בעיקר מכיוון סעיף ההפרשה לחובות מסופקים שתפחה ל-378 מיליון שקל, זינוק של 820% לעומת הרבעון המקביל. בהשוואה לרבעון השני של השנה מדובר בעלייה מתונה יותר שכן היא הסתכמה ב-517%.
את ההפסד הגבוה ביותר בהשקעה בניירות ערך, רשם בנק בינלאומי שהפסיד 81 מיליון שקל. בעוד שלאומי רשם הפסד של 71 מיליון שקל ואילו מזרחי טפחות רשם הפסד שולי של 1 מיליון שקל בלבד.
כמו כן נציין כי התשואה להון בחישוב שנתי של מזרחי ממשיכה להוביל בפער משמעותי את המערכת הבנקאית שהסתכמה ב-14.9%. את התשואה להון הנמוכה ביותר רשם הבינלאומי עם 7.3% בלבד.
על רקע המשבר העולמי החליטו בבנק ישראל לחייב את הבנקים לפרסם את חשיפתם להשקעות בחו"ל בדגש על אירופה, המצויה במשבר חובות שתרם נראה כיצד ומתי הוא יפתר. מסקירה של הדוחות ניתן לראות כי בנק פעולים
הגדיל את חשיפתו להשקעות באנגליה מרמה של 12 מיליארד שקל לרמה של 18 מיליארד מאז סוף הרבעון השלישי 2010 לסוף הרבעון החולף. מנגד, את חשיפתו להשקעה באיטליה הוא הקטין מ-159 ל-98 מיליון שקל.
ניתן לומר כי פרסום הדוח השלישי לשנה הנוכחית מראה את ההתדרדרות בתוצאות באה לידי ביטוי במחיר המניות בבורסה: מניית מזרחי רשמה את הירידה הנמוכה ביותר כשאיבדה 24% , פועלים והבינלאומי השילו 34% מערכן, מניית דיסקונט נחבטה עם צניחה של 37% ולאומי, שבשנתיים האחרונות הינו הבנק הגדול בישראל, נחתך בלא פחות מ- 41% . נציין כי מדד המעו"ף ירד בתקופה הזו 'רק' 21% .
יובל בן זאב: "פעילות הליבה דווקא נראית טוב, הירידה במניות מוגזמת"
מנהל המחקר בכלל פיננסים התייחס בשיחה עם Bizportal לדוחות הבנקים ואמר כי "בניגוד לפגידה שראינו בחברות הסלולר או בקמעונאיות המזון, בבנק פעילות הליבה דווקא נראית בסדר גמור ואפילו טוב. הבנקים ממשיכים לעשות כסף וכשמנטרלים את ההשפעות של נגזרים פיננסים וכו', רואים שהתשואה להון היא 8%-10%. כאשר הבנקים נסחרים ב-0.7% על ההון, אז לנוכח הדו"חות התמונה המצטיירת היא הרבה יותר אופטימית ממה שהיה נראה וזו הסיבה שהעלתי היום המלצות ל-4 ממניות הבנקים".
- 1.דורון 30/11/2011 19:47הגב לתגובה זונראה לי שעם עליה של 4% בבורסה קשה לקרוא לזה " מכה שחטפו הבנקים"
- שגיא 30/11/2011 20:33הגב לתגובה זועד עכשיו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
