מופע הארנבות של מנהיגי העולם, האם בקרוב נוכל למחוא כפיים?
הגיע קרקס לישראל. אף פעם לא הייתי בקרקס. כשהעברתי את שנות ה-20 בתל אביב נהגתי לומר שאין צורך לבקר בקרקס, מספיק לרדת לאלנבי, שם כבר זה המופע האמיתי. היום אחרי שחציתי את ה-30 ועברתי לגור בפתח תקווה ראיתי שקרקס מדארנו נטע אוהלו בצומת קרית אונו, ופתאום זה נראה מסקרן. נשים עם זקן, גמדים, לוליינים, לי זה קצת נשמע כמו מפגש של ה-G20.
מקור המילה "קרקס" מהמילה "סירקוס" (Circus) שפרושה מעגל או טבעת. הלוליינות של השוק הישראלי גם היא השלימה מעגל. כבר לא מנותק מהכפר הגלובלי כפי שנטו להאמין. יועצים מבינים כי הבורסה ברחוב אחד העם איננה חסינה בפני משברים ומלחמות בעולם. עכשיו יותר מתמיד צריך לחפש את ההשקעות מעבר לגבולות המוכר. ברור ששינוי כזה לא קורה ביום אבל יותר מעניין למה הוא מתרחש?? זה הרי לא קורה כשאין לחם לאנשים, אחרת בזה הם היו מתעסקים. השינוי מגיע כאשר הקולקטיב מרגיש שהוא לא מוכן להשלים עם המתרחש, ולהשאיר את הכספים בריבית אפסית בקרנות הכספיות כבר מייאש את הלקוחות.
בינתיים בשוק ההון במטה קסם לאחר שבעה חודשים רצופים של פדיונות כבדים משוק קרנות הנאמנות החלו המשקיעים להראות סימנים של שינוי מגמה. הגיוסים קטנים והתנודתיות עדיין גבוהה אך אין ספק שיש אור בקצה המנהרה.
חלקנו זוכר מקורס מבוא לכלכלה 101 שם מלמדים את ההשפעה של ההמונים על התנועות בשוק וזה דבר די אינטואיטיבי. אבל אם זה מה שלמדנו, איך זה שלא ידענו לעשות מזה כסף? ירידת מחירי מוצרי החלב הייתה פעולה שרוב הציבור ידע שתתרחש. האם יש מכשירים פיננסים המתאימים יותר לתקופתנו? כאלו שלא בלבוש "ויקטור צ'נדלר" דרכם אפשר גם להמר על אירועים פוליטיים.
יועצת מסניף של בנק מוכר בירושלים שאלה אותי אתמול "מה הקטע עם היוונים האלה, הכל היה סגור מה פתאום התעלולים האלה?" עניתי לה שאנחנו רואים רק את התוצאה של ההכרזה על משאל עם ,לעומת זאת העם היווני נמצא ברחובות , מפגין , כועס על הסנקציות המשתמעות מן ההסכם. היא ענתה לי, "אם כך, איך עושים כסף בשוק כזה?"
יש הרבה תשובות לשאלה הזו, אבל אם עקבתם בטורים האחרונים גיליתם כי לא זו מטרת הטור לדבר על איך לעשות כסף אלא לשתף אתכם, המשקיעים , היועצים והקוראים במה קורה מאחורי דלתות סגורות בבתי ההשקעות והבנקים. האמת היא שכולם פוחדים ממיתון אבל בניגוד לחודשים הקודמים, מתחילים לראות שוב השקעות באגחים קונצרניים טיפין טיפין. משווקי קרנות שנמצאים הרבה זמן בשוק יעידו כי לרוב אלה סממנים של שוק שמתחיל לחזור לגיוסים יציבים.
- 6.Antisopitalist 04/11/2011 18:46הגב לתגובה זוI would like to address the question how does one make money in this market. One way to make money( in the long run) is not to lose much when markets are volatile like these days. Capital preservation is the first task, not making money. Now, once that is taken care off, one must look at markets without looking at politics, because if one looks at politics to get answers about market direction that would mean sure loss. What is needed is the market reading skills, to predict what rabbits will politicians pull of their hats. In another words let the market tell you( if you can hear) what will happen politically to justify the moves, " learned" from market showing the way. That, of course, means , if one does not know how to read markets, one needs to stay out. And ones that do, need to be very cautiously executing the safe strategies with lowest error exposure markets can offer.
- 5.מעיין 04/11/2011 18:23הגב לתגובה זואני דווקא הרווחתי כסף על המהלך הזה
- מעוניין 04/11/2011 18:59הגב לתגובה זוסחורות?מטבעות?
- 4.אלדד כץ 04/11/2011 18:11הגב לתגובה זוכל אירופה מתנהלת כמו סוחרים מהשוק ברמלה, לא ראיתי מצב כזה בשוק כבר הרבה זמן שכל פיפס שאיזה אחד אומר מעיף את השוק שלושה ארבעה אחוזים, לא ייאמן.
- 3.אלי 04/11/2011 17:57הגב לתגובה זוכבר עוקב בפעם השלישית וזה טור לעניין. מקווה לשמוע עוד
- 2.ערן 04/11/2011 14:21הגב לתגובה זותודה רבה
- 1.כתבה נהדרת יפה ונכונה . (ל"ת)ספרטה 04/11/2011 13:48הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
