מופע הארנבות של מנהיגי העולם, האם בקרוב נוכל למחוא כפיים?

לאחר תקופה ארוכה, מנהיגי העולם החלו לקחת אחריות והמשקיעים החלו לשמים לב. האם השינוי בשווקים קרב?
ג'נט צ'יקו | (10)

הגיע קרקס לישראל. אף פעם לא הייתי בקרקס. כשהעברתי את שנות ה-20 בתל אביב נהגתי לומר שאין צורך לבקר בקרקס, מספיק לרדת לאלנבי, שם כבר זה המופע האמיתי. היום אחרי שחציתי את ה-30 ועברתי לגור בפתח תקווה ראיתי שקרקס מדארנו נטע אוהלו בצומת קרית אונו, ופתאום זה נראה מסקרן. נשים עם זקן, גמדים, לוליינים, לי זה קצת נשמע כמו מפגש של ה-G20.

מקור המילה "קרקס" מהמילה "סירקוס" (Circus) שפרושה מעגל או טבעת. הלוליינות של השוק הישראלי גם היא השלימה מעגל. כבר לא מנותק מהכפר הגלובלי כפי שנטו להאמין. יועצים מבינים כי הבורסה ברחוב אחד העם איננה חסינה בפני משברים ומלחמות בעולם. עכשיו יותר מתמיד צריך לחפש את ההשקעות מעבר לגבולות המוכר. ברור ששינוי כזה לא קורה ביום אבל יותר מעניין למה הוא מתרחש?? זה הרי לא קורה כשאין לחם לאנשים, אחרת בזה הם היו מתעסקים. השינוי מגיע כאשר הקולקטיב מרגיש שהוא לא מוכן להשלים עם המתרחש, ולהשאיר את הכספים בריבית אפסית בקרנות הכספיות כבר מייאש את הלקוחות.

בינתיים בשוק ההון במטה קסם לאחר שבעה חודשים רצופים של פדיונות כבדים משוק קרנות הנאמנות החלו המשקיעים להראות סימנים של שינוי מגמה. הגיוסים קטנים והתנודתיות עדיין גבוהה אך אין ספק שיש אור בקצה המנהרה.

חלקנו זוכר מקורס מבוא לכלכלה 101 שם מלמדים את ההשפעה של ההמונים על התנועות בשוק וזה דבר די אינטואיטיבי. אבל אם זה מה שלמדנו, איך זה שלא ידענו לעשות מזה כסף? ירידת מחירי מוצרי החלב הייתה פעולה שרוב הציבור ידע שתתרחש. האם יש מכשירים פיננסים המתאימים יותר לתקופתנו? כאלו שלא בלבוש "ויקטור צ'נדלר" דרכם אפשר גם להמר על אירועים פוליטיים.

יועצת מסניף של בנק מוכר בירושלים שאלה אותי אתמול "מה הקטע עם היוונים האלה, הכל היה סגור מה פתאום התעלולים האלה?" עניתי לה שאנחנו רואים רק את התוצאה של ההכרזה על משאל עם ,לעומת זאת העם היווני נמצא ברחובות , מפגין , כועס על הסנקציות המשתמעות מן ההסכם. היא ענתה לי, "אם כך, איך עושים כסף בשוק כזה?"

יש הרבה תשובות לשאלה הזו, אבל אם עקבתם בטורים האחרונים גיליתם כי לא זו מטרת הטור לדבר על איך לעשות כסף אלא לשתף אתכם, המשקיעים , היועצים והקוראים במה קורה מאחורי דלתות סגורות בבתי ההשקעות והבנקים. האמת היא שכולם פוחדים ממיתון אבל בניגוד לחודשים הקודמים, מתחילים לראות שוב השקעות באגחים קונצרניים טיפין טיפין. משווקי קרנות שנמצאים הרבה זמן בשוק יעידו כי לרוב אלה סממנים של שוק שמתחיל לחזור לגיוסים יציבים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Antisopitalist 04/11/2011 18:46
    הגב לתגובה זו
    I would like to address the question how does one make money in this market. One way to make money( in the long run) is not to lose much when markets are volatile like these days. Capital preservation is the first task, not making money. Now, once that is taken care off, one must look at markets without looking at politics, because if one looks at politics to get answers about market direction that would mean sure loss. What is needed is the market reading skills, to predict what rabbits will politicians pull of their hats. In another words let the market tell you( if you can hear) what will happen politically to justify the moves, " learned" from market showing the way. That, of course, means , if one does not know how to read markets, one needs to stay out. And ones that do, need to be very cautiously executing the safe strategies with lowest error exposure markets can offer.
  • 5.
    מעיין 04/11/2011 18:23
    הגב לתגובה זו
    אני דווקא הרווחתי כסף על המהלך הזה
  • מעוניין 04/11/2011 18:59
    הגב לתגובה זו
    סחורות?מטבעות?
  • 4.
    אלדד כץ 04/11/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
    כל אירופה מתנהלת כמו סוחרים מהשוק ברמלה, לא ראיתי מצב כזה בשוק כבר הרבה זמן שכל פיפס שאיזה אחד אומר מעיף את השוק שלושה ארבעה אחוזים, לא ייאמן.
  • 3.
    אלי 04/11/2011 17:57
    הגב לתגובה זו
    כבר עוקב בפעם השלישית וזה טור לעניין. מקווה לשמוע עוד
  • 2.
    ערן 04/11/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה
  • 1.
    כתבה נהדרת יפה ונכונה . (ל"ת)
    ספרטה 04/11/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.