מופע הארנבות של מנהיגי העולם, האם בקרוב נוכל למחוא כפיים?
הגיע קרקס לישראל. אף פעם לא הייתי בקרקס. כשהעברתי את שנות ה-20 בתל אביב נהגתי לומר שאין צורך לבקר בקרקס, מספיק לרדת לאלנבי, שם כבר זה המופע האמיתי. היום אחרי שחציתי את ה-30 ועברתי לגור בפתח תקווה ראיתי שקרקס מדארנו נטע אוהלו בצומת קרית אונו, ופתאום זה נראה מסקרן. נשים עם זקן, גמדים, לוליינים, לי זה קצת נשמע כמו מפגש של ה-G20.
מקור המילה "קרקס" מהמילה "סירקוס" (Circus) שפרושה מעגל או טבעת. הלוליינות של השוק הישראלי גם היא השלימה מעגל. כבר לא מנותק מהכפר הגלובלי כפי שנטו להאמין. יועצים מבינים כי הבורסה ברחוב אחד העם איננה חסינה בפני משברים ומלחמות בעולם. עכשיו יותר מתמיד צריך לחפש את ההשקעות מעבר לגבולות המוכר. ברור ששינוי כזה לא קורה ביום אבל יותר מעניין למה הוא מתרחש?? זה הרי לא קורה כשאין לחם לאנשים, אחרת בזה הם היו מתעסקים. השינוי מגיע כאשר הקולקטיב מרגיש שהוא לא מוכן להשלים עם המתרחש, ולהשאיר את הכספים בריבית אפסית בקרנות הכספיות כבר מייאש את הלקוחות.
בינתיים בשוק ההון במטה קסם לאחר שבעה חודשים רצופים של פדיונות כבדים משוק קרנות הנאמנות החלו המשקיעים להראות סימנים של שינוי מגמה. הגיוסים קטנים והתנודתיות עדיין גבוהה אך אין ספק שיש אור בקצה המנהרה.
חלקנו זוכר מקורס מבוא לכלכלה 101 שם מלמדים את ההשפעה של ההמונים על התנועות בשוק וזה דבר די אינטואיטיבי. אבל אם זה מה שלמדנו, איך זה שלא ידענו לעשות מזה כסף? ירידת מחירי מוצרי החלב הייתה פעולה שרוב הציבור ידע שתתרחש. האם יש מכשירים פיננסים המתאימים יותר לתקופתנו? כאלו שלא בלבוש "ויקטור צ'נדלר" דרכם אפשר גם להמר על אירועים פוליטיים.
יועצת מסניף של בנק מוכר בירושלים שאלה אותי אתמול "מה הקטע עם היוונים האלה, הכל היה סגור מה פתאום התעלולים האלה?" עניתי לה שאנחנו רואים רק את התוצאה של ההכרזה על משאל עם ,לעומת זאת העם היווני נמצא ברחובות , מפגין , כועס על הסנקציות המשתמעות מן ההסכם. היא ענתה לי, "אם כך, איך עושים כסף בשוק כזה?"
יש הרבה תשובות לשאלה הזו, אבל אם עקבתם בטורים האחרונים גיליתם כי לא זו מטרת הטור לדבר על איך לעשות כסף אלא לשתף אתכם, המשקיעים , היועצים והקוראים במה קורה מאחורי דלתות סגורות בבתי ההשקעות והבנקים. האמת היא שכולם פוחדים ממיתון אבל בניגוד לחודשים הקודמים, מתחילים לראות שוב השקעות באגחים קונצרניים טיפין טיפין. משווקי קרנות שנמצאים הרבה זמן בשוק יעידו כי לרוב אלה סממנים של שוק שמתחיל לחזור לגיוסים יציבים.
- 6.Antisopitalist 04/11/2011 18:46הגב לתגובה זוI would like to address the question how does one make money in this market. One way to make money( in the long run) is not to lose much when markets are volatile like these days. Capital preservation is the first task, not making money. Now, once that is taken care off, one must look at markets without looking at politics, because if one looks at politics to get answers about market direction that would mean sure loss. What is needed is the market reading skills, to predict what rabbits will politicians pull of their hats. In another words let the market tell you( if you can hear) what will happen politically to justify the moves, " learned" from market showing the way. That, of course, means , if one does not know how to read markets, one needs to stay out. And ones that do, need to be very cautiously executing the safe strategies with lowest error exposure markets can offer.
- 5.מעיין 04/11/2011 18:23הגב לתגובה זואני דווקא הרווחתי כסף על המהלך הזה
- מעוניין 04/11/2011 18:59הגב לתגובה זוסחורות?מטבעות?
- 4.אלדד כץ 04/11/2011 18:11הגב לתגובה זוכל אירופה מתנהלת כמו סוחרים מהשוק ברמלה, לא ראיתי מצב כזה בשוק כבר הרבה זמן שכל פיפס שאיזה אחד אומר מעיף את השוק שלושה ארבעה אחוזים, לא ייאמן.
- 3.אלי 04/11/2011 17:57הגב לתגובה זוכבר עוקב בפעם השלישית וזה טור לעניין. מקווה לשמוע עוד
- 2.ערן 04/11/2011 14:21הגב לתגובה זותודה רבה
- 1.כתבה נהדרת יפה ונכונה . (ל"ת)ספרטה 04/11/2011 13:48הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
