מופע הארנבות של מנהיגי העולם, האם בקרוב נוכל למחוא כפיים?
הגיע קרקס לישראל. אף פעם לא הייתי בקרקס. כשהעברתי את שנות ה-20 בתל אביב נהגתי לומר שאין צורך לבקר בקרקס, מספיק לרדת לאלנבי, שם כבר זה המופע האמיתי. היום אחרי שחציתי את ה-30 ועברתי לגור בפתח תקווה ראיתי שקרקס מדארנו נטע אוהלו בצומת קרית אונו, ופתאום זה נראה מסקרן. נשים עם זקן, גמדים, לוליינים, לי זה קצת נשמע כמו מפגש של ה-G20.
מקור המילה "קרקס" מהמילה "סירקוס" (Circus) שפרושה מעגל או טבעת. הלוליינות של השוק הישראלי גם היא השלימה מעגל. כבר לא מנותק מהכפר הגלובלי כפי שנטו להאמין. יועצים מבינים כי הבורסה ברחוב אחד העם איננה חסינה בפני משברים ומלחמות בעולם. עכשיו יותר מתמיד צריך לחפש את ההשקעות מעבר לגבולות המוכר. ברור ששינוי כזה לא קורה ביום אבל יותר מעניין למה הוא מתרחש?? זה הרי לא קורה כשאין לחם לאנשים, אחרת בזה הם היו מתעסקים. השינוי מגיע כאשר הקולקטיב מרגיש שהוא לא מוכן להשלים עם המתרחש, ולהשאיר את הכספים בריבית אפסית בקרנות הכספיות כבר מייאש את הלקוחות.
בינתיים בשוק ההון במטה קסם לאחר שבעה חודשים רצופים של פדיונות כבדים משוק קרנות הנאמנות החלו המשקיעים להראות סימנים של שינוי מגמה. הגיוסים קטנים והתנודתיות עדיין גבוהה אך אין ספק שיש אור בקצה המנהרה.
חלקנו זוכר מקורס מבוא לכלכלה 101 שם מלמדים את ההשפעה של ההמונים על התנועות בשוק וזה דבר די אינטואיטיבי. אבל אם זה מה שלמדנו, איך זה שלא ידענו לעשות מזה כסף? ירידת מחירי מוצרי החלב הייתה פעולה שרוב הציבור ידע שתתרחש. האם יש מכשירים פיננסים המתאימים יותר לתקופתנו? כאלו שלא בלבוש "ויקטור צ'נדלר" דרכם אפשר גם להמר על אירועים פוליטיים.
יועצת מסניף של בנק מוכר בירושלים שאלה אותי אתמול "מה הקטע עם היוונים האלה, הכל היה סגור מה פתאום התעלולים האלה?" עניתי לה שאנחנו רואים רק את התוצאה של ההכרזה על משאל עם ,לעומת זאת העם היווני נמצא ברחובות , מפגין , כועס על הסנקציות המשתמעות מן ההסכם. היא ענתה לי, "אם כך, איך עושים כסף בשוק כזה?"
יש הרבה תשובות לשאלה הזו, אבל אם עקבתם בטורים האחרונים גיליתם כי לא זו מטרת הטור לדבר על איך לעשות כסף אלא לשתף אתכם, המשקיעים , היועצים והקוראים במה קורה מאחורי דלתות סגורות בבתי ההשקעות והבנקים. האמת היא שכולם פוחדים ממיתון אבל בניגוד לחודשים הקודמים, מתחילים לראות שוב השקעות באגחים קונצרניים טיפין טיפין. משווקי קרנות שנמצאים הרבה זמן בשוק יעידו כי לרוב אלה סממנים של שוק שמתחיל לחזור לגיוסים יציבים.
- 6.Antisopitalist 04/11/2011 18:46הגב לתגובה זוI would like to address the question how does one make money in this market. One way to make money( in the long run) is not to lose much when markets are volatile like these days. Capital preservation is the first task, not making money. Now, once that is taken care off, one must look at markets without looking at politics, because if one looks at politics to get answers about market direction that would mean sure loss. What is needed is the market reading skills, to predict what rabbits will politicians pull of their hats. In another words let the market tell you( if you can hear) what will happen politically to justify the moves, " learned" from market showing the way. That, of course, means , if one does not know how to read markets, one needs to stay out. And ones that do, need to be very cautiously executing the safe strategies with lowest error exposure markets can offer.
- 5.מעיין 04/11/2011 18:23הגב לתגובה זואני דווקא הרווחתי כסף על המהלך הזה
- מעוניין 04/11/2011 18:59הגב לתגובה זוסחורות?מטבעות?
- 4.אלדד כץ 04/11/2011 18:11הגב לתגובה זוכל אירופה מתנהלת כמו סוחרים מהשוק ברמלה, לא ראיתי מצב כזה בשוק כבר הרבה זמן שכל פיפס שאיזה אחד אומר מעיף את השוק שלושה ארבעה אחוזים, לא ייאמן.
- 3.אלי 04/11/2011 17:57הגב לתגובה זוכבר עוקב בפעם השלישית וזה טור לעניין. מקווה לשמוע עוד
- 2.ערן 04/11/2011 14:21הגב לתגובה זותודה רבה
- 1.כתבה נהדרת יפה ונכונה . (ל"ת)ספרטה 04/11/2011 13:48הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
