מופע הארנבות של מנהיגי העולם, האם בקרוב נוכל למחוא כפיים?
הגיע קרקס לישראל. אף פעם לא הייתי בקרקס. כשהעברתי את שנות ה-20 בתל אביב נהגתי לומר שאין צורך לבקר בקרקס, מספיק לרדת לאלנבי, שם כבר זה המופע האמיתי. היום אחרי שחציתי את ה-30 ועברתי לגור בפתח תקווה ראיתי שקרקס מדארנו נטע אוהלו בצומת קרית אונו, ופתאום זה נראה מסקרן. נשים עם זקן, גמדים, לוליינים, לי זה קצת נשמע כמו מפגש של ה-G20.
מקור המילה "קרקס" מהמילה "סירקוס" (Circus) שפרושה מעגל או טבעת. הלוליינות של השוק הישראלי גם היא השלימה מעגל. כבר לא מנותק מהכפר הגלובלי כפי שנטו להאמין. יועצים מבינים כי הבורסה ברחוב אחד העם איננה חסינה בפני משברים ומלחמות בעולם. עכשיו יותר מתמיד צריך לחפש את ההשקעות מעבר לגבולות המוכר. ברור ששינוי כזה לא קורה ביום אבל יותר מעניין למה הוא מתרחש?? זה הרי לא קורה כשאין לחם לאנשים, אחרת בזה הם היו מתעסקים. השינוי מגיע כאשר הקולקטיב מרגיש שהוא לא מוכן להשלים עם המתרחש, ולהשאיר את הכספים בריבית אפסית בקרנות הכספיות כבר מייאש את הלקוחות.
בינתיים בשוק ההון במטה קסם לאחר שבעה חודשים רצופים של פדיונות כבדים משוק קרנות הנאמנות החלו המשקיעים להראות סימנים של שינוי מגמה. הגיוסים קטנים והתנודתיות עדיין גבוהה אך אין ספק שיש אור בקצה המנהרה.
חלקנו זוכר מקורס מבוא לכלכלה 101 שם מלמדים את ההשפעה של ההמונים על התנועות בשוק וזה דבר די אינטואיטיבי. אבל אם זה מה שלמדנו, איך זה שלא ידענו לעשות מזה כסף? ירידת מחירי מוצרי החלב הייתה פעולה שרוב הציבור ידע שתתרחש. האם יש מכשירים פיננסים המתאימים יותר לתקופתנו? כאלו שלא בלבוש "ויקטור צ'נדלר" דרכם אפשר גם להמר על אירועים פוליטיים.
יועצת מסניף של בנק מוכר בירושלים שאלה אותי אתמול "מה הקטע עם היוונים האלה, הכל היה סגור מה פתאום התעלולים האלה?" עניתי לה שאנחנו רואים רק את התוצאה של ההכרזה על משאל עם ,לעומת זאת העם היווני נמצא ברחובות , מפגין , כועס על הסנקציות המשתמעות מן ההסכם. היא ענתה לי, "אם כך, איך עושים כסף בשוק כזה?"
יש הרבה תשובות לשאלה הזו, אבל אם עקבתם בטורים האחרונים גיליתם כי לא זו מטרת הטור לדבר על איך לעשות כסף אלא לשתף אתכם, המשקיעים , היועצים והקוראים במה קורה מאחורי דלתות סגורות בבתי ההשקעות והבנקים. האמת היא שכולם פוחדים ממיתון אבל בניגוד לחודשים הקודמים, מתחילים לראות שוב השקעות באגחים קונצרניים טיפין טיפין. משווקי קרנות שנמצאים הרבה זמן בשוק יעידו כי לרוב אלה סממנים של שוק שמתחיל לחזור לגיוסים יציבים.
- 6.Antisopitalist 04/11/2011 18:46הגב לתגובה זוI would like to address the question how does one make money in this market. One way to make money( in the long run) is not to lose much when markets are volatile like these days. Capital preservation is the first task, not making money. Now, once that is taken care off, one must look at markets without looking at politics, because if one looks at politics to get answers about market direction that would mean sure loss. What is needed is the market reading skills, to predict what rabbits will politicians pull of their hats. In another words let the market tell you( if you can hear) what will happen politically to justify the moves, " learned" from market showing the way. That, of course, means , if one does not know how to read markets, one needs to stay out. And ones that do, need to be very cautiously executing the safe strategies with lowest error exposure markets can offer.
- 5.מעיין 04/11/2011 18:23הגב לתגובה זואני דווקא הרווחתי כסף על המהלך הזה
- מעוניין 04/11/2011 18:59הגב לתגובה זוסחורות?מטבעות?
- 4.אלדד כץ 04/11/2011 18:11הגב לתגובה זוכל אירופה מתנהלת כמו סוחרים מהשוק ברמלה, לא ראיתי מצב כזה בשוק כבר הרבה זמן שכל פיפס שאיזה אחד אומר מעיף את השוק שלושה ארבעה אחוזים, לא ייאמן.
- 3.אלי 04/11/2011 17:57הגב לתגובה זוכבר עוקב בפעם השלישית וזה טור לעניין. מקווה לשמוע עוד
- 2.ערן 04/11/2011 14:21הגב לתגובה זותודה רבה
- 1.כתבה נהדרת יפה ונכונה . (ל"ת)ספרטה 04/11/2011 13:48הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
