מופע הארנבות של מנהיגי העולם, האם בקרוב נוכל למחוא כפיים?

לאחר תקופה ארוכה, מנהיגי העולם החלו לקחת אחריות והמשקיעים החלו לשמים לב. האם השינוי בשווקים קרב?
ג'נט צ'יקו | (10)

הגיע קרקס לישראל. אף פעם לא הייתי בקרקס. כשהעברתי את שנות ה-20 בתל אביב נהגתי לומר שאין צורך לבקר בקרקס, מספיק לרדת לאלנבי, שם כבר זה המופע האמיתי. היום אחרי שחציתי את ה-30 ועברתי לגור בפתח תקווה ראיתי שקרקס מדארנו נטע אוהלו בצומת קרית אונו, ופתאום זה נראה מסקרן. נשים עם זקן, גמדים, לוליינים, לי זה קצת נשמע כמו מפגש של ה-G20.

מקור המילה "קרקס" מהמילה "סירקוס" (Circus) שפרושה מעגל או טבעת. הלוליינות של השוק הישראלי גם היא השלימה מעגל. כבר לא מנותק מהכפר הגלובלי כפי שנטו להאמין. יועצים מבינים כי הבורסה ברחוב אחד העם איננה חסינה בפני משברים ומלחמות בעולם. עכשיו יותר מתמיד צריך לחפש את ההשקעות מעבר לגבולות המוכר. ברור ששינוי כזה לא קורה ביום אבל יותר מעניין למה הוא מתרחש?? זה הרי לא קורה כשאין לחם לאנשים, אחרת בזה הם היו מתעסקים. השינוי מגיע כאשר הקולקטיב מרגיש שהוא לא מוכן להשלים עם המתרחש, ולהשאיר את הכספים בריבית אפסית בקרנות הכספיות כבר מייאש את הלקוחות.

בינתיים בשוק ההון במטה קסם לאחר שבעה חודשים רצופים של פדיונות כבדים משוק קרנות הנאמנות החלו המשקיעים להראות סימנים של שינוי מגמה. הגיוסים קטנים והתנודתיות עדיין גבוהה אך אין ספק שיש אור בקצה המנהרה.

חלקנו זוכר מקורס מבוא לכלכלה 101 שם מלמדים את ההשפעה של ההמונים על התנועות בשוק וזה דבר די אינטואיטיבי. אבל אם זה מה שלמדנו, איך זה שלא ידענו לעשות מזה כסף? ירידת מחירי מוצרי החלב הייתה פעולה שרוב הציבור ידע שתתרחש. האם יש מכשירים פיננסים המתאימים יותר לתקופתנו? כאלו שלא בלבוש "ויקטור צ'נדלר" דרכם אפשר גם להמר על אירועים פוליטיים.

יועצת מסניף של בנק מוכר בירושלים שאלה אותי אתמול "מה הקטע עם היוונים האלה, הכל היה סגור מה פתאום התעלולים האלה?" עניתי לה שאנחנו רואים רק את התוצאה של ההכרזה על משאל עם ,לעומת זאת העם היווני נמצא ברחובות , מפגין , כועס על הסנקציות המשתמעות מן ההסכם. היא ענתה לי, "אם כך, איך עושים כסף בשוק כזה?"

יש הרבה תשובות לשאלה הזו, אבל אם עקבתם בטורים האחרונים גיליתם כי לא זו מטרת הטור לדבר על איך לעשות כסף אלא לשתף אתכם, המשקיעים , היועצים והקוראים במה קורה מאחורי דלתות סגורות בבתי ההשקעות והבנקים. האמת היא שכולם פוחדים ממיתון אבל בניגוד לחודשים הקודמים, מתחילים לראות שוב השקעות באגחים קונצרניים טיפין טיפין. משווקי קרנות שנמצאים הרבה זמן בשוק יעידו כי לרוב אלה סממנים של שוק שמתחיל לחזור לגיוסים יציבים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Antisopitalist 04/11/2011 18:46
    הגב לתגובה זו
    I would like to address the question how does one make money in this market. One way to make money( in the long run) is not to lose much when markets are volatile like these days. Capital preservation is the first task, not making money. Now, once that is taken care off, one must look at markets without looking at politics, because if one looks at politics to get answers about market direction that would mean sure loss. What is needed is the market reading skills, to predict what rabbits will politicians pull of their hats. In another words let the market tell you( if you can hear) what will happen politically to justify the moves, " learned" from market showing the way. That, of course, means , if one does not know how to read markets, one needs to stay out. And ones that do, need to be very cautiously executing the safe strategies with lowest error exposure markets can offer.
  • 5.
    מעיין 04/11/2011 18:23
    הגב לתגובה זו
    אני דווקא הרווחתי כסף על המהלך הזה
  • מעוניין 04/11/2011 18:59
    הגב לתגובה זו
    סחורות?מטבעות?
  • 4.
    אלדד כץ 04/11/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
    כל אירופה מתנהלת כמו סוחרים מהשוק ברמלה, לא ראיתי מצב כזה בשוק כבר הרבה זמן שכל פיפס שאיזה אחד אומר מעיף את השוק שלושה ארבעה אחוזים, לא ייאמן.
  • 3.
    אלי 04/11/2011 17:57
    הגב לתגובה זו
    כבר עוקב בפעם השלישית וזה טור לעניין. מקווה לשמוע עוד
  • 2.
    ערן 04/11/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה
  • 1.
    כתבה נהדרת יפה ונכונה . (ל"ת)
    ספרטה 04/11/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
חשמל
צילום: תמר מצפי

בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?

רשות החשמל משיקה מודל עדכון חצי-שנתי שמבוסס על מדדים כלכליים קבועים; הספקים ממתינים לפירוט מרכיבי התעריף שיקבע את רווחיותם; ואיך שער הדולר קשור? 

רן קידר |
נושאים בכתבה חשמל

תעריף החשמל יתייקר בינואר ב-1.5%, עדכון שמציב את העלייה בתחום התחתון של הטווח שפורסם מראש. השינוי נובע מעלייה במדד המחירים לצרכן, כאשר התחזקות השקל מול הדולר בלמה התייקרות גדולה יותר. לצד העדכון, רשות החשמל עוברת למודל חדש של קביעת תעריפים בתדירות גבוהה יותר, תחילה פעמיים בשנה ובהמשך אחת לרבעון.

לפי החלטת הרשות, ההתייקרות משקפת תוספת של כ-5.9 שקל בחודש לצרכן ביתי ממוצע. מאחר שמחיר החשמל משפיע על רוב המוצרים והשירותים במשק, צפויה השפעה עקיפה רחבה יותר, אם כי ברמה מתונה יחסית. שיעור ההתייקרות נמוך גם מהעלייה השנתית במדד, שעומד כעת על כ-2.5%.

המודל החדש שמיישמת הרשות מבוסס על מדדים מוגדרים מראש , בעיקר מדד המחירים לצרכן ושער הדולר, ומחליף שיטת עדכון שנתית שהסתמכה במידה רבה על תחזיות. המשמעות היא שמחיר החשמל ישקף באופן תדיר יותר את השינויים בפועל בתשומות הייצור, שמחירן מוצמד לרוב למטבע האמריקאי.

במהלך השנה הקרובה התכנון הוא להרחיב את מנגנון העדכון לתדירות רבעונית, מתוך רצון להגביר שקיפות ולאפשר לחברות האספקה וליצרנים להתנהל מול תעריף שחוזה מקרוב את תנאי השוק.

לצד פרסום שיעור ההתייקרות, ספקי החשמל עדיין ממתינים למסמכי ההרכב המלאים של התעריף. עבורם, המשמעות אינה טכנית בלבד: חלוקת המחיר בין רכיב קבוע לרכיב משתנה משפיעה ישירות על הרווחיות שלהם. בעוד את הרכיב הקבוע הם נדרשים לשלם במלואו, בגזרת הרכיב המשתנה הם עשויים לנהל מו"מ מול יצרני החשמל.