העדפת נושים באאורה? רוצה דחיית בתשלום החוב אך רכשה אג"ח ג' בשוק
חברת הנדל"ן אאורה סיפקה הלילה למשקיעים חדשות שליליות אודות פעילותה העסקית אשר מצביעות על צורך לגבש הסדר חוב, זאת בשל חוסר יכולת עמידה בהתחייבויות מול מחזיקי האג"ח. בקשת החברה להסדר מעלה גם אפשרות לכך שחברת אאורה ביצעה העדפת נושים בכך שהשקיעה מיליוני שקלים ברכישת איגרות חוב של סדרה ג', זאת בשעה שלא היו בידיה מקורות כספיים לתשלום החוב ליתר סדרות האג"ח.
חברת אאורה עוסקת בתחום יזמות הנדל"ן. לחברה פעילויות במזרח אירופה אך גם בישראל באמצעות חברת הבת אאורה ישראל. אתמול בשעות הערב עדכנה החברה כי נכון להיום, היקף הכספים העומדים לרשות החברה לשם פירעון התחייבויותיה נמוכים מן הנדרש, זאת למרות המאמצים הרבים והפעולות שנעשו.
בחברה לא מעוניינים לבצע מימוש מהיר של הנכסים מאחר והתמורה שתתקבל תהיה נמוכה משמעותית מן השווי. לפיכך, בחברה הודיעו על כוונתם לפעול מול מחזיקי החוב כדי לבחון חלופות להשגת תזרים המזומנים אשר ייאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה. לכן, בחברה מבקשים לדחות את תשלומי הקרן והריבית על איגרות החוב לתקופה של 90 ימים.
לחברת אאורה ישנם שש סדרות אג"ח - סדרה א' עד סדרה ו'. בסוף נובמבר אמורה החברה לפרוע כמחצית מהקרן של סדרה ג' בהיקף כספי של כ-17 מיליון שקל וחמישית מתשלום הקרן (פלוס ריבית) של סדרה ב' בהיקף של 22 מיליון שקל.
בפועל, סך התשלום הצפוי למחזיקי האג"ח מסדרה ג' צפוי לעמוד על כ-13-14 מיליון שקל, זאת לאחר שבשבועות האחרונים השקיעה אאורה מיליוני שקלים ברכישה עצמית של איגרת החוב וכעת היא מחזיקה ב-22% מסדרת האג"ח.
רכישות אלו מעלות שאלות לא פשוטות עבור מחזיקי האג"ח מסדרה ב' אשר עשויים לטעון לכך שאאורה ביצעה העדפת נושים. במלים אחרות, אאורה העדיפה לפעול לטובת מחזיקי האג"ח של סדרה ג' והעדיפה אותם על פני סדרה ב'. גם מחזיקי יתר הסדרות (א, ד', ה' וו') אשר אמורים לקבל את תשלומי החוב זמן לא רב מאוחר יותר עשויים לטעון טענה דומה.
מחירי איגרות החוב נסחרים כיום ברמת תשואות כזאת המגלמת הסדר חוב. באסיפת מחזיקי האג"ח שהתקיימה לפני מספר שבועות, אמר בעל השליטה בחברה בועז משעולי כי אין בכוונתו להכניס את היד לכיס ולהזרים הון נוסף לחברה.
מאאורה נמסר בתגובה כי: :"החברה הודיעה כי לא תרכוש יותר איגרות חוב".
- 8.משקיע 31/10/2011 11:12הגב לתגובה זולהסיר מהחברה את גיבנת הניהול הכושל, המסלול: חדלות פרעון והחלפת חוב בנכסים.
- 7.יהויכין 31/10/2011 10:48הגב לתגובה זולבעלי השליטה: אתם מבקשים לדחות את הפדיון ולדבריכם צפוי תזרים מזומנים חיובי - אין בעיה - תביאו בטחונות נוספים מן הבית, תקבלו הסכמה לדחיה מבעלי האג" חים ולאחר פדיונם ישתחררו לכם אותם בטחונות. פשוט - נכון?
- 6.חנן וייס, סא" ל במיל' 31/10/2011 10:23הגב לתגובה זושופט בכיר בדין משמעתי משטרה צבאית יו" ר דירקטוריון
- 5.אאורה זו חברה שמנהלים אותה קרמינלים 2 ערקים ה (ל"ת)רוטשילד 31/10/2011 09:32הגב לתגובה זו
- 4.קובי 31/10/2011 08:46הגב לתגובה זומנהלי החברה פעלו בצעדי הונאה מתוזמנים: הודיעו לפני חודשיים על השקעה של 200 מליון שח בנכס גרמני, הודיעו על רכישה של אגחים בסך 50 מליון שח לפני חודש וכל זאת ללא גרוש בקופה! אם זה לא תרמית והונאה!?
- 3.בן 31/10/2011 08:45הגב לתגובה זומעלה חששות לניגוד עניינים לגבי כל מי שנתן להם כסף.
- 2.אני 31/10/2011 08:40הגב לתגובה זו...בהון ולא בחוב. על כל המשתמע!!! רק שבתרחיש הטוב ביותר אתם מקבלים צמוד 5%, ובתרחיש הגרוע יותר (וגם הנפוף יותר לאחרונה..).... אתם יודעים כבר (תספורות נהי של בעל השליטה)
- 1.נוכלים. (ל"ת)ר 31/10/2011 08:31הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
