העדפת נושים באאורה? רוצה דחיית בתשלום החוב אך רכשה אג"ח ג' בשוק
חברת הנדל"ן אאורה סיפקה הלילה למשקיעים חדשות שליליות אודות פעילותה העסקית אשר מצביעות על צורך לגבש הסדר חוב, זאת בשל חוסר יכולת עמידה בהתחייבויות מול מחזיקי האג"ח. בקשת החברה להסדר מעלה גם אפשרות לכך שחברת אאורה ביצעה העדפת נושים בכך שהשקיעה מיליוני שקלים ברכישת איגרות חוב של סדרה ג', זאת בשעה שלא היו בידיה מקורות כספיים לתשלום החוב ליתר סדרות האג"ח.
חברת אאורה עוסקת בתחום יזמות הנדל"ן. לחברה פעילויות במזרח אירופה אך גם בישראל באמצעות חברת הבת אאורה ישראל. אתמול בשעות הערב עדכנה החברה כי נכון להיום, היקף הכספים העומדים לרשות החברה לשם פירעון התחייבויותיה נמוכים מן הנדרש, זאת למרות המאמצים הרבים והפעולות שנעשו.
בחברה לא מעוניינים לבצע מימוש מהיר של הנכסים מאחר והתמורה שתתקבל תהיה נמוכה משמעותית מן השווי. לפיכך, בחברה הודיעו על כוונתם לפעול מול מחזיקי החוב כדי לבחון חלופות להשגת תזרים המזומנים אשר ייאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה. לכן, בחברה מבקשים לדחות את תשלומי הקרן והריבית על איגרות החוב לתקופה של 90 ימים.
לחברת אאורה ישנם שש סדרות אג"ח - סדרה א' עד סדרה ו'. בסוף נובמבר אמורה החברה לפרוע כמחצית מהקרן של סדרה ג' בהיקף כספי של כ-17 מיליון שקל וחמישית מתשלום הקרן (פלוס ריבית) של סדרה ב' בהיקף של 22 מיליון שקל.
בפועל, סך התשלום הצפוי למחזיקי האג"ח מסדרה ג' צפוי לעמוד על כ-13-14 מיליון שקל, זאת לאחר שבשבועות האחרונים השקיעה אאורה מיליוני שקלים ברכישה עצמית של איגרת החוב וכעת היא מחזיקה ב-22% מסדרת האג"ח.
רכישות אלו מעלות שאלות לא פשוטות עבור מחזיקי האג"ח מסדרה ב' אשר עשויים לטעון לכך שאאורה ביצעה העדפת נושים. במלים אחרות, אאורה העדיפה לפעול לטובת מחזיקי האג"ח של סדרה ג' והעדיפה אותם על פני סדרה ב'. גם מחזיקי יתר הסדרות (א, ד', ה' וו') אשר אמורים לקבל את תשלומי החוב זמן לא רב מאוחר יותר עשויים לטעון טענה דומה.
מחירי איגרות החוב נסחרים כיום ברמת תשואות כזאת המגלמת הסדר חוב. באסיפת מחזיקי האג"ח שהתקיימה לפני מספר שבועות, אמר בעל השליטה בחברה בועז משעולי כי אין בכוונתו להכניס את היד לכיס ולהזרים הון נוסף לחברה.
מאאורה נמסר בתגובה כי: :"החברה הודיעה כי לא תרכוש יותר איגרות חוב".
- 8.משקיע 31/10/2011 11:12הגב לתגובה זולהסיר מהחברה את גיבנת הניהול הכושל, המסלול: חדלות פרעון והחלפת חוב בנכסים.
- 7.יהויכין 31/10/2011 10:48הגב לתגובה זולבעלי השליטה: אתם מבקשים לדחות את הפדיון ולדבריכם צפוי תזרים מזומנים חיובי - אין בעיה - תביאו בטחונות נוספים מן הבית, תקבלו הסכמה לדחיה מבעלי האג" חים ולאחר פדיונם ישתחררו לכם אותם בטחונות. פשוט - נכון?
- 6.חנן וייס, סא" ל במיל' 31/10/2011 10:23הגב לתגובה זושופט בכיר בדין משמעתי משטרה צבאית יו" ר דירקטוריון
- 5.אאורה זו חברה שמנהלים אותה קרמינלים 2 ערקים ה (ל"ת)רוטשילד 31/10/2011 09:32הגב לתגובה זו
- 4.קובי 31/10/2011 08:46הגב לתגובה זומנהלי החברה פעלו בצעדי הונאה מתוזמנים: הודיעו לפני חודשיים על השקעה של 200 מליון שח בנכס גרמני, הודיעו על רכישה של אגחים בסך 50 מליון שח לפני חודש וכל זאת ללא גרוש בקופה! אם זה לא תרמית והונאה!?
- 3.בן 31/10/2011 08:45הגב לתגובה זומעלה חששות לניגוד עניינים לגבי כל מי שנתן להם כסף.
- 2.אני 31/10/2011 08:40הגב לתגובה זו...בהון ולא בחוב. על כל המשתמע!!! רק שבתרחיש הטוב ביותר אתם מקבלים צמוד 5%, ובתרחיש הגרוע יותר (וגם הנפוף יותר לאחרונה..).... אתם יודעים כבר (תספורות נהי של בעל השליטה)
- 1.נוכלים. (ל"ת)ר 31/10/2011 08:31הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
