סליחות וכפרות: שוב קניתי גבוה ומכרתי נמוך
ראש השנה בא והלך ומה שנשאר ממנו זה תשלומים. הכספומט שלי לא מכפר על העוונות שאני עושה עם כרטיס האשראי. בנוסף להכל הנחיתו את ההודעה על העלאת יחס הלימות ההון שככל הנראה בסופו של תהליך תייקר לי את האשראי הזה. ואני תוהה, הלימות או אלימות? ובכל זאת מה זה כמה תשלומים לעומת פדיונות בשוק הקרנות של קרוב ל-4.5 מיליארד שקלים בספטמבר.
מעניין איך ממש לפני יום כיפור התנודתיות בשווקים מחריפה, מדד הויקס מטפס לשיאים כאילו גם הוא פוחד מה ירשמו עליו בספר החיים. הפחד הזה מורגש בסניפי הבנק ללא ספק. כמשווקת אני משתדלת להעביר את ההערכות של בית ההשקעות בנוגע למצב השוק על מנת שיחלחל ללקוח הסופי. אך אין יום שעובר שאני לא נתקלת ביועץ או יועצת שאומרים לי "אני יודע את זה, אבל הלקוחות זה כבר סיפור אחר."
בשבוע האחרון נראה שיועצים שהחלו מתעניינים בהשקעות, חוזרים להתבצר בכספיות. כפי שאמר לי יועץ באחד הבנקים הגדלים בשרון השבוע "אמנם קלישאה, אבל עדיף ציפור אחת ביד מאשר שניים על העץ". לעומת זאת נראה כי המשקיעים המוסדיים לא מפחדים להגדיל את החשיפה שלהם להשקעה בחו"ל. מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי במהלך חודש אוגוסט המוסדיים רכשו מניות בחו"ל ב-900 מיליון דולר. ואילו המשקיעים הפרטיים, דווקא מימשו החזקות במניות בכ-120 מיליון דולר.
מפתיע? לא ממש. הפערים בין מגמות המוסדיים למגמות היועצים מסבירים את המחקרים על התנהגות משקיעים, המראים שבעל מניות ממוצע בקרן מקבל ביצועים פחותים משל הקרן עצמה. הסיבה היא פשוטה. המשקיע הממוצע קונה קרן רק אחרי רצף של ביצועים טובים ומוכר אותה בירידה הגדולה הראשונה (מתוך מחקרו של צ'אק ג'אפה ממרקטואץ'). במילים אחרות הוא קונה גבוה מוכר נמוך.
אולי אם המסר בנוגע למתרחש אצל המוסדיים היה מגיע ללקוח הסופי בצורה מסודרת, מאורגנת ובשפה פשוטה ייתכן וגברת כהן מחדרה הייתה מתחילה לקנות יחד עם המוסדיים מניות בחו"ל. אך משולש האהבה שיצרה ועדת בכר בין היועצים, המשקיעים והמשווקים מקשה על כך. ועל כן הטור הזה קיים. אולי זו הכפרה שלי.
הטעות הכי נפוצה בנוגע ליום כיפור היא שמכפרים על עוונות בין אדם לחברו. בפועל מכפרים על עוונות בין אדם למקום. כנראה שהמושלים, המדינות והטייקונים יצטרכו בכל זאת לעושות יותר מלצום על מנת לפצות אותנו על הטלטלה בשווקים בחודשים האחרונים.
והנה תפילת נעילה כלכלית שהשוק יחזור לגיוסים, שמניות הבנקים יעלו והתשלומים על הכרטיס ייגמרו. ועכשיו אפשר לתקוע בשופר. שתהיה שנה מוצלחת וגמר חתימה טובה.
לטורים קודמים:
- 6.ד" ר שושן 09/10/2011 18:17הגב לתגובה זואנחנו צריכים לקבל מידע בצורה הנ" ל , יישר כוח. כתבה שמעשירה לעומת השמועות הרגילת וההעתקות מכל האתרים
- 5.antisopitalist 09/10/2011 15:59הגב לתגובה זוGiveret Cohen has a lot more years to learn what Giveret Vatanabe learned ( in Japan) for last 20 years. Once S... hits the fan, no investment is good. Japanese household finances are , mostly( by tradition) managed by women and once they found that their stocks market was tanking for 10 years and their bond markets were returning only 1 percent per year with huge capital loss potential, she learned to look out and invest oversees.. So maybe it will take Giveret Cohen at least 10 years to understand that homes do not appreciate, stocks do not go up and treasury bonds yield very little. Now, Where is Australian Dollar ( that is where Giveret Vatanabe invested) when you need it.? (:-
- 4.נועם רבינוביץ 09/10/2011 13:21הגב לתגובה זובאמת כיף להתרענן עם ידיעות שהם לא מגיעות בכתיבה משעממת. אני חושב שזה ממש חשוב שכולם יראו את הנתונים האלה. חבל שתוקעים את זה בעמוד נידח
- 3.דפנה 09/10/2011 11:04הגב לתגובה זוחכם על העולם בטוקבק, כבר לא משועממת העו" ד שלי דואג להעסיק אותי. לך תשחרר מזונות בשוק יורד. תקבל רק בעמידה!
- 2.ערן 09/10/2011 10:35הגב לתגובה זואורך רוח קיים אצל מוסדיים בגלל כיס עמוק לכן פרטיים צריכים תחזית ארוכה יותר ולכן סיכון גבוה יותר. גברת כהן תפסיד עוד הרבה אלא אם תתחיל לשחרר את הכספים בעוד ארבע שנים עד שבע שנים.
- 1.דוד 07/10/2011 12:37הגב לתגובה זולכן הכנסתי והחזרתי את האשה למקומה הטבעי............למטבח לבשל לי אוכל......ולמיטה לעשות לי ילדים........
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
