סליחות וכפרות: שוב קניתי גבוה ומכרתי נמוך
ראש השנה בא והלך ומה שנשאר ממנו זה תשלומים. הכספומט שלי לא מכפר על העוונות שאני עושה עם כרטיס האשראי. בנוסף להכל הנחיתו את ההודעה על העלאת יחס הלימות ההון שככל הנראה בסופו של תהליך תייקר לי את האשראי הזה. ואני תוהה, הלימות או אלימות? ובכל זאת מה זה כמה תשלומים לעומת פדיונות בשוק הקרנות של קרוב ל-4.5 מיליארד שקלים בספטמבר.
מעניין איך ממש לפני יום כיפור התנודתיות בשווקים מחריפה, מדד הויקס מטפס לשיאים כאילו גם הוא פוחד מה ירשמו עליו בספר החיים. הפחד הזה מורגש בסניפי הבנק ללא ספק. כמשווקת אני משתדלת להעביר את ההערכות של בית ההשקעות בנוגע למצב השוק על מנת שיחלחל ללקוח הסופי. אך אין יום שעובר שאני לא נתקלת ביועץ או יועצת שאומרים לי "אני יודע את זה, אבל הלקוחות זה כבר סיפור אחר."
בשבוע האחרון נראה שיועצים שהחלו מתעניינים בהשקעות, חוזרים להתבצר בכספיות. כפי שאמר לי יועץ באחד הבנקים הגדלים בשרון השבוע "אמנם קלישאה, אבל עדיף ציפור אחת ביד מאשר שניים על העץ". לעומת זאת נראה כי המשקיעים המוסדיים לא מפחדים להגדיל את החשיפה שלהם להשקעה בחו"ל. מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי במהלך חודש אוגוסט המוסדיים רכשו מניות בחו"ל ב-900 מיליון דולר. ואילו המשקיעים הפרטיים, דווקא מימשו החזקות במניות בכ-120 מיליון דולר.
מפתיע? לא ממש. הפערים בין מגמות המוסדיים למגמות היועצים מסבירים את המחקרים על התנהגות משקיעים, המראים שבעל מניות ממוצע בקרן מקבל ביצועים פחותים משל הקרן עצמה. הסיבה היא פשוטה. המשקיע הממוצע קונה קרן רק אחרי רצף של ביצועים טובים ומוכר אותה בירידה הגדולה הראשונה (מתוך מחקרו של צ'אק ג'אפה ממרקטואץ'). במילים אחרות הוא קונה גבוה מוכר נמוך.
אולי אם המסר בנוגע למתרחש אצל המוסדיים היה מגיע ללקוח הסופי בצורה מסודרת, מאורגנת ובשפה פשוטה ייתכן וגברת כהן מחדרה הייתה מתחילה לקנות יחד עם המוסדיים מניות בחו"ל. אך משולש האהבה שיצרה ועדת בכר בין היועצים, המשקיעים והמשווקים מקשה על כך. ועל כן הטור הזה קיים. אולי זו הכפרה שלי.
הטעות הכי נפוצה בנוגע ליום כיפור היא שמכפרים על עוונות בין אדם לחברו. בפועל מכפרים על עוונות בין אדם למקום. כנראה שהמושלים, המדינות והטייקונים יצטרכו בכל זאת לעושות יותר מלצום על מנת לפצות אותנו על הטלטלה בשווקים בחודשים האחרונים.
והנה תפילת נעילה כלכלית שהשוק יחזור לגיוסים, שמניות הבנקים יעלו והתשלומים על הכרטיס ייגמרו. ועכשיו אפשר לתקוע בשופר. שתהיה שנה מוצלחת וגמר חתימה טובה.
לטורים קודמים:
- 6.ד" ר שושן 09/10/2011 18:17הגב לתגובה זואנחנו צריכים לקבל מידע בצורה הנ" ל , יישר כוח. כתבה שמעשירה לעומת השמועות הרגילת וההעתקות מכל האתרים
- 5.antisopitalist 09/10/2011 15:59הגב לתגובה זוGiveret Cohen has a lot more years to learn what Giveret Vatanabe learned ( in Japan) for last 20 years. Once S... hits the fan, no investment is good. Japanese household finances are , mostly( by tradition) managed by women and once they found that their stocks market was tanking for 10 years and their bond markets were returning only 1 percent per year with huge capital loss potential, she learned to look out and invest oversees.. So maybe it will take Giveret Cohen at least 10 years to understand that homes do not appreciate, stocks do not go up and treasury bonds yield very little. Now, Where is Australian Dollar ( that is where Giveret Vatanabe invested) when you need it.? (:-
- 4.נועם רבינוביץ 09/10/2011 13:21הגב לתגובה זובאמת כיף להתרענן עם ידיעות שהם לא מגיעות בכתיבה משעממת. אני חושב שזה ממש חשוב שכולם יראו את הנתונים האלה. חבל שתוקעים את זה בעמוד נידח
- 3.דפנה 09/10/2011 11:04הגב לתגובה זוחכם על העולם בטוקבק, כבר לא משועממת העו" ד שלי דואג להעסיק אותי. לך תשחרר מזונות בשוק יורד. תקבל רק בעמידה!
- 2.ערן 09/10/2011 10:35הגב לתגובה זואורך רוח קיים אצל מוסדיים בגלל כיס עמוק לכן פרטיים צריכים תחזית ארוכה יותר ולכן סיכון גבוה יותר. גברת כהן תפסיד עוד הרבה אלא אם תתחיל לשחרר את הכספים בעוד ארבע שנים עד שבע שנים.
- 1.דוד 07/10/2011 12:37הגב לתגובה זולכן הכנסתי והחזרתי את האשה למקומה הטבעי............למטבח לבשל לי אוכל......ולמיטה לעשות לי ילדים........
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
