סליחות וכפרות: שוב קניתי גבוה ומכרתי נמוך
ראש השנה בא והלך ומה שנשאר ממנו זה תשלומים. הכספומט שלי לא מכפר על העוונות שאני עושה עם כרטיס האשראי. בנוסף להכל הנחיתו את ההודעה על העלאת יחס הלימות ההון שככל הנראה בסופו של תהליך תייקר לי את האשראי הזה. ואני תוהה, הלימות או אלימות? ובכל זאת מה זה כמה תשלומים לעומת פדיונות בשוק הקרנות של קרוב ל-4.5 מיליארד שקלים בספטמבר.
מעניין איך ממש לפני יום כיפור התנודתיות בשווקים מחריפה, מדד הויקס מטפס לשיאים כאילו גם הוא פוחד מה ירשמו עליו בספר החיים. הפחד הזה מורגש בסניפי הבנק ללא ספק. כמשווקת אני משתדלת להעביר את ההערכות של בית ההשקעות בנוגע למצב השוק על מנת שיחלחל ללקוח הסופי. אך אין יום שעובר שאני לא נתקלת ביועץ או יועצת שאומרים לי "אני יודע את זה, אבל הלקוחות זה כבר סיפור אחר."
בשבוע האחרון נראה שיועצים שהחלו מתעניינים בהשקעות, חוזרים להתבצר בכספיות. כפי שאמר לי יועץ באחד הבנקים הגדלים בשרון השבוע "אמנם קלישאה, אבל עדיף ציפור אחת ביד מאשר שניים על העץ". לעומת זאת נראה כי המשקיעים המוסדיים לא מפחדים להגדיל את החשיפה שלהם להשקעה בחו"ל. מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי במהלך חודש אוגוסט המוסדיים רכשו מניות בחו"ל ב-900 מיליון דולר. ואילו המשקיעים הפרטיים, דווקא מימשו החזקות במניות בכ-120 מיליון דולר.
מפתיע? לא ממש. הפערים בין מגמות המוסדיים למגמות היועצים מסבירים את המחקרים על התנהגות משקיעים, המראים שבעל מניות ממוצע בקרן מקבל ביצועים פחותים משל הקרן עצמה. הסיבה היא פשוטה. המשקיע הממוצע קונה קרן רק אחרי רצף של ביצועים טובים ומוכר אותה בירידה הגדולה הראשונה (מתוך מחקרו של צ'אק ג'אפה ממרקטואץ'). במילים אחרות הוא קונה גבוה מוכר נמוך.
אולי אם המסר בנוגע למתרחש אצל המוסדיים היה מגיע ללקוח הסופי בצורה מסודרת, מאורגנת ובשפה פשוטה ייתכן וגברת כהן מחדרה הייתה מתחילה לקנות יחד עם המוסדיים מניות בחו"ל. אך משולש האהבה שיצרה ועדת בכר בין היועצים, המשקיעים והמשווקים מקשה על כך. ועל כן הטור הזה קיים. אולי זו הכפרה שלי.
הטעות הכי נפוצה בנוגע ליום כיפור היא שמכפרים על עוונות בין אדם לחברו. בפועל מכפרים על עוונות בין אדם למקום. כנראה שהמושלים, המדינות והטייקונים יצטרכו בכל זאת לעושות יותר מלצום על מנת לפצות אותנו על הטלטלה בשווקים בחודשים האחרונים.
והנה תפילת נעילה כלכלית שהשוק יחזור לגיוסים, שמניות הבנקים יעלו והתשלומים על הכרטיס ייגמרו. ועכשיו אפשר לתקוע בשופר. שתהיה שנה מוצלחת וגמר חתימה טובה.
לטורים קודמים:
- 6.ד" ר שושן 09/10/2011 18:17הגב לתגובה זואנחנו צריכים לקבל מידע בצורה הנ" ל , יישר כוח. כתבה שמעשירה לעומת השמועות הרגילת וההעתקות מכל האתרים
- 5.antisopitalist 09/10/2011 15:59הגב לתגובה זוGiveret Cohen has a lot more years to learn what Giveret Vatanabe learned ( in Japan) for last 20 years. Once S... hits the fan, no investment is good. Japanese household finances are , mostly( by tradition) managed by women and once they found that their stocks market was tanking for 10 years and their bond markets were returning only 1 percent per year with huge capital loss potential, she learned to look out and invest oversees.. So maybe it will take Giveret Cohen at least 10 years to understand that homes do not appreciate, stocks do not go up and treasury bonds yield very little. Now, Where is Australian Dollar ( that is where Giveret Vatanabe invested) when you need it.? (:-
- 4.נועם רבינוביץ 09/10/2011 13:21הגב לתגובה זובאמת כיף להתרענן עם ידיעות שהם לא מגיעות בכתיבה משעממת. אני חושב שזה ממש חשוב שכולם יראו את הנתונים האלה. חבל שתוקעים את זה בעמוד נידח
- 3.דפנה 09/10/2011 11:04הגב לתגובה זוחכם על העולם בטוקבק, כבר לא משועממת העו" ד שלי דואג להעסיק אותי. לך תשחרר מזונות בשוק יורד. תקבל רק בעמידה!
- 2.ערן 09/10/2011 10:35הגב לתגובה זואורך רוח קיים אצל מוסדיים בגלל כיס עמוק לכן פרטיים צריכים תחזית ארוכה יותר ולכן סיכון גבוה יותר. גברת כהן תפסיד עוד הרבה אלא אם תתחיל לשחרר את הכספים בעוד ארבע שנים עד שבע שנים.
- 1.דוד 07/10/2011 12:37הגב לתגובה זולכן הכנסתי והחזרתי את האשה למקומה הטבעי............למטבח לבשל לי אוכל......ולמיטה לעשות לי ילדים........
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.05% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
