הסוף לרכבת ההרים בשוקי המניות? 3 סיבות לעליות שבדרך
שוקי המניות ברחבי העולם וישראל בפרט אופיינו בתנודתיות רבה בעת האחרונה' כאשר הכיוון הכללי הינו שלילי. הסיבה העיקרית לשוק הדובי הפוקד את העולם הינם החששות מהאטה בצמיחה העולמית בהובלתן של המדינות המפותחות. החששות עלו כאשר פורסמו נתוני המאקרו החלשים. הם למעשה חלק ניכר מהטריגר לירידות בשווקי המניות.
משבר האשראי של מדינות אירופה מעיב על הענף הפיננסי האירופי ו"תורם את חלקו" לאווירת הנכאים בשוקי ההון. יחד עם זאת, להערכתנו המיתון העולמי לא צפוי לחזור באחד או שני הרבעונים הקרובים. לדעתנו, העננות בשווקים כתוצאה מנתוני מאקרו קודרים עשויה לפוג בעזרתן של 3 קרני שמש אופטימיות לטווח הקצר.
הסיבה הראשונה לאופטימיות נעוצה בנתוני המיקרו. מרבית החברות בעולם ובארץ מציגות דוחות כספיים טובים, אשר מצביעים הן על רמת רווחים נאה והן על שמרנות יחסית במצבור המזומנים. כתוצאה מכך, ניתן למצוא חברות רבות, בארץ ובחו"ל שמחיריהן בשוק כיום מגלמים מיתון (במקרה הזהיר) וקטסטרופה (במקרה הרע).
כדוגמא ניתן למצוא במחיריהן של מניות הבנקים בישראל ובפרט של לאומי ופועלים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, בנק פועלים ולאומי נסחרים סביב מכפיל הון של 0.8 בלבד. זהו מחיר זול מאוד, במיוחד לאור העובדה כי שנת 2011 צפויה להיות שנה רווחית ביותר למערכת הבנקאית בישראל.
לקרן האור השנייה ישנם שורשים שליליים. אך לטווח הקצר השפעתה של קרן אור חיובית לשווקים. מחיר הכסף בעולם המערבי (דהיינו הריבית) הינו נמוך (בעיקר בארה"ב ובגוש האירו), וצפוי להישאר כך תקופה ארוכה.
כאשר הכסף זול, אטרקטיביות המניות עולה משני טעמים: היעדר תשואה גבוהה בנכסים חסרי סיכון (מק"מ, פיקדון וכו'), מעודדת את המשקיעים להגדיל סיכון ולהעביר חלק מכספם לשוקי המניות על מנת לקבל תשואה גבוהה יותר על השקעתם.
הסיבה השנייה, אשר משתמשים בה על מנת להסביר את ההיגיון הכלכלי של הנקודה הראשונה, היא מחיר הגיוס של החברות. כאשר הכסף זול, לחברות זול יותר (ולעיתים גם קל יותר) לגייס חוב. חוב זה יכול לשמש להרחבת פעילות או לפדיון חוב יקר יותר. בכל מקרה, כאשר מחיר הכסף זול ישנה התנפחות של מחירי הנכסים הפיננסים ובהם שוק המניות.
הסיבה השלישית אשר תספק תמיכה לשווקים הינה כמות הכסף בשווקים. הערכתנו כי תוכנית הרחבה פיננסית נוספת (QE3) הינה רק שאלה של זמן ועדיין בתוקף. העובדה שמחיר הכסף נמוך לא מעיד בהכרח שיש "מספיק" ממנו על מנת לעודד צריכה. תוכנית ההרחבה הכמותית השלישית, אשר אנו מצפים להכרזתה, תיתן רוח גבית לשוקי ההון בארה"ב ובכל העולם ותהווה את הנדבך הנוסף לשוק שורי.
ברם, חשוב לזכור כי הסיבה לכך שמחיר הכסף כה זול הינה החששות של נגידי הבנקים מפני גלישה למיתון. כמו כן, כמות של כסף בלתי מוגבלת או אם להשתמש בלשונו של נגיד הבנק הפדרלי, ברננקי, "לשפוך כסף ממסוקים" תוביל בסופו של תהליך לאינפלציה.
כפי שהדברים נראים כרגע, העולם צפוי לקבל בקרוב הזמנה למסיבה בשווקים. הבעיה היא שמתישהו מישהו יצטרך לשלם את החשבון. אבל לכך להערכתנו, יש עוד זמן. לפיכך, ככתוב בספר ישעיהו פרק כב: "אכול ושתה כי מחר נמות".
- 7.אחד שיודע 24/08/2011 01:27הגב לתגובה זואלירן , אין דרך אחרת להביע את צרות העין שלך. למרות הייחוס המשפחתי (לאבא של דן אין שום קשר לחברה) יש אנשים מוכשרים שמקבלים במה בגלל הכישרון ולא בגלל הייחוס. משתתף בצערך שאין לך לא כישרון ולא ייחוס, נותר לי רק לאחל לך שקנאים כמוך יחיו ויסבלו!!!!
- 6.בקיצור:" קזינו" !!! (ל"ת)מצחיק 23/08/2011 23:44הגב לתגובה זו
- 5.בנטוב 23/08/2011 15:49הגב לתגובה זוההפשרות שהשווקים כן יתאוששו והכלכלות בעולם בכל זאת יפרחו והמצב כן ישתפר כי את כל ההשקעות העכשיויות הם בבחינת השקעה לעתיד וחיזוק הכלכלה ואפשר שכך יהיה העתיד קצת אופטימיות
- 4.אלירן 23/08/2011 15:45הגב לתגובה זואבל אל תבלבל לנו במוח
- 3.פרקליטו של השטן 23/08/2011 13:46הגב לתגובה זובנושא מופיע קישור למה שדן הלמן כתב וזאת רק בשבוע שעבר. אמנם הוא לא כתב שזה חייב לקרות ובכל זאת הוא נשמע עגמומי למדי. מה השתנה אז מהיום? או שאולי הוא שולח לחמו על פני המים.?
- 2.תאכל ותשתה היום כי מפולת מחר.. עלאק תקנו! (ל"ת)תוכל תןכל 23/08/2011 13:21הגב לתגובה זו
- 1.אז למה הקרן " חוג הקוטב הצפוני" בירידה מתמדת? (ל"ת)א 23/08/2011 10:20הגב לתגובה זו

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.