הסוף לרכבת ההרים בשוקי המניות? 3 סיבות לעליות שבדרך
שוקי המניות ברחבי העולם וישראל בפרט אופיינו בתנודתיות רבה בעת האחרונה' כאשר הכיוון הכללי הינו שלילי. הסיבה העיקרית לשוק הדובי הפוקד את העולם הינם החששות מהאטה בצמיחה העולמית בהובלתן של המדינות המפותחות. החששות עלו כאשר פורסמו נתוני המאקרו החלשים. הם למעשה חלק ניכר מהטריגר לירידות בשווקי המניות.
משבר האשראי של מדינות אירופה מעיב על הענף הפיננסי האירופי ו"תורם את חלקו" לאווירת הנכאים בשוקי ההון. יחד עם זאת, להערכתנו המיתון העולמי לא צפוי לחזור באחד או שני הרבעונים הקרובים. לדעתנו, העננות בשווקים כתוצאה מנתוני מאקרו קודרים עשויה לפוג בעזרתן של 3 קרני שמש אופטימיות לטווח הקצר.
הסיבה הראשונה לאופטימיות נעוצה בנתוני המיקרו. מרבית החברות בעולם ובארץ מציגות דוחות כספיים טובים, אשר מצביעים הן על רמת רווחים נאה והן על שמרנות יחסית במצבור המזומנים. כתוצאה מכך, ניתן למצוא חברות רבות, בארץ ובחו"ל שמחיריהן בשוק כיום מגלמים מיתון (במקרה הזהיר) וקטסטרופה (במקרה הרע).
כדוגמא ניתן למצוא במחיריהן של מניות הבנקים בישראל ובפרט של לאומי ופועלים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, בנק פועלים ולאומי נסחרים סביב מכפיל הון של 0.8 בלבד. זהו מחיר זול מאוד, במיוחד לאור העובדה כי שנת 2011 צפויה להיות שנה רווחית ביותר למערכת הבנקאית בישראל.
לקרן האור השנייה ישנם שורשים שליליים. אך לטווח הקצר השפעתה של קרן אור חיובית לשווקים. מחיר הכסף בעולם המערבי (דהיינו הריבית) הינו נמוך (בעיקר בארה"ב ובגוש האירו), וצפוי להישאר כך תקופה ארוכה.
כאשר הכסף זול, אטרקטיביות המניות עולה משני טעמים: היעדר תשואה גבוהה בנכסים חסרי סיכון (מק"מ, פיקדון וכו'), מעודדת את המשקיעים להגדיל סיכון ולהעביר חלק מכספם לשוקי המניות על מנת לקבל תשואה גבוהה יותר על השקעתם.
הסיבה השנייה, אשר משתמשים בה על מנת להסביר את ההיגיון הכלכלי של הנקודה הראשונה, היא מחיר הגיוס של החברות. כאשר הכסף זול, לחברות זול יותר (ולעיתים גם קל יותר) לגייס חוב. חוב זה יכול לשמש להרחבת פעילות או לפדיון חוב יקר יותר. בכל מקרה, כאשר מחיר הכסף זול ישנה התנפחות של מחירי הנכסים הפיננסים ובהם שוק המניות.
הסיבה השלישית אשר תספק תמיכה לשווקים הינה כמות הכסף בשווקים. הערכתנו כי תוכנית הרחבה פיננסית נוספת (QE3) הינה רק שאלה של זמן ועדיין בתוקף. העובדה שמחיר הכסף נמוך לא מעיד בהכרח שיש "מספיק" ממנו על מנת לעודד צריכה. תוכנית ההרחבה הכמותית השלישית, אשר אנו מצפים להכרזתה, תיתן רוח גבית לשוקי ההון בארה"ב ובכל העולם ותהווה את הנדבך הנוסף לשוק שורי.
ברם, חשוב לזכור כי הסיבה לכך שמחיר הכסף כה זול הינה החששות של נגידי הבנקים מפני גלישה למיתון. כמו כן, כמות של כסף בלתי מוגבלת או אם להשתמש בלשונו של נגיד הבנק הפדרלי, ברננקי, "לשפוך כסף ממסוקים" תוביל בסופו של תהליך לאינפלציה.
כפי שהדברים נראים כרגע, העולם צפוי לקבל בקרוב הזמנה למסיבה בשווקים. הבעיה היא שמתישהו מישהו יצטרך לשלם את החשבון. אבל לכך להערכתנו, יש עוד זמן. לפיכך, ככתוב בספר ישעיהו פרק כב: "אכול ושתה כי מחר נמות".
- 7.אחד שיודע 24/08/2011 01:27הגב לתגובה זואלירן , אין דרך אחרת להביע את צרות העין שלך. למרות הייחוס המשפחתי (לאבא של דן אין שום קשר לחברה) יש אנשים מוכשרים שמקבלים במה בגלל הכישרון ולא בגלל הייחוס. משתתף בצערך שאין לך לא כישרון ולא ייחוס, נותר לי רק לאחל לך שקנאים כמוך יחיו ויסבלו!!!!
- 6.בקיצור:" קזינו" !!! (ל"ת)מצחיק 23/08/2011 23:44הגב לתגובה זו
- 5.בנטוב 23/08/2011 15:49הגב לתגובה זוההפשרות שהשווקים כן יתאוששו והכלכלות בעולם בכל זאת יפרחו והמצב כן ישתפר כי את כל ההשקעות העכשיויות הם בבחינת השקעה לעתיד וחיזוק הכלכלה ואפשר שכך יהיה העתיד קצת אופטימיות
- 4.אלירן 23/08/2011 15:45הגב לתגובה זואבל אל תבלבל לנו במוח
- 3.פרקליטו של השטן 23/08/2011 13:46הגב לתגובה זובנושא מופיע קישור למה שדן הלמן כתב וזאת רק בשבוע שעבר. אמנם הוא לא כתב שזה חייב לקרות ובכל זאת הוא נשמע עגמומי למדי. מה השתנה אז מהיום? או שאולי הוא שולח לחמו על פני המים.?
- 2.תאכל ותשתה היום כי מפולת מחר.. עלאק תקנו! (ל"ת)תוכל תןכל 23/08/2011 13:21הגב לתגובה זו
- 1.אז למה הקרן " חוג הקוטב הצפוני" בירידה מתמדת? (ל"ת)א 23/08/2011 10:20הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
