הסוף לרכבת ההרים בשוקי המניות? 3 סיבות לעליות שבדרך
שוקי המניות ברחבי העולם וישראל בפרט אופיינו בתנודתיות רבה בעת האחרונה' כאשר הכיוון הכללי הינו שלילי. הסיבה העיקרית לשוק הדובי הפוקד את העולם הינם החששות מהאטה בצמיחה העולמית בהובלתן של המדינות המפותחות. החששות עלו כאשר פורסמו נתוני המאקרו החלשים. הם למעשה חלק ניכר מהטריגר לירידות בשווקי המניות.
משבר האשראי של מדינות אירופה מעיב על הענף הפיננסי האירופי ו"תורם את חלקו" לאווירת הנכאים בשוקי ההון. יחד עם זאת, להערכתנו המיתון העולמי לא צפוי לחזור באחד או שני הרבעונים הקרובים. לדעתנו, העננות בשווקים כתוצאה מנתוני מאקרו קודרים עשויה לפוג בעזרתן של 3 קרני שמש אופטימיות לטווח הקצר.
הסיבה הראשונה לאופטימיות נעוצה בנתוני המיקרו. מרבית החברות בעולם ובארץ מציגות דוחות כספיים טובים, אשר מצביעים הן על רמת רווחים נאה והן על שמרנות יחסית במצבור המזומנים. כתוצאה מכך, ניתן למצוא חברות רבות, בארץ ובחו"ל שמחיריהן בשוק כיום מגלמים מיתון (במקרה הזהיר) וקטסטרופה (במקרה הרע).
כדוגמא ניתן למצוא במחיריהן של מניות הבנקים בישראל ובפרט של לאומי ופועלים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, בנק פועלים ולאומי נסחרים סביב מכפיל הון של 0.8 בלבד. זהו מחיר זול מאוד, במיוחד לאור העובדה כי שנת 2011 צפויה להיות שנה רווחית ביותר למערכת הבנקאית בישראל.
לקרן האור השנייה ישנם שורשים שליליים. אך לטווח הקצר השפעתה של קרן אור חיובית לשווקים. מחיר הכסף בעולם המערבי (דהיינו הריבית) הינו נמוך (בעיקר בארה"ב ובגוש האירו), וצפוי להישאר כך תקופה ארוכה.
כאשר הכסף זול, אטרקטיביות המניות עולה משני טעמים: היעדר תשואה גבוהה בנכסים חסרי סיכון (מק"מ, פיקדון וכו'), מעודדת את המשקיעים להגדיל סיכון ולהעביר חלק מכספם לשוקי המניות על מנת לקבל תשואה גבוהה יותר על השקעתם.
הסיבה השנייה, אשר משתמשים בה על מנת להסביר את ההיגיון הכלכלי של הנקודה הראשונה, היא מחיר הגיוס של החברות. כאשר הכסף זול, לחברות זול יותר (ולעיתים גם קל יותר) לגייס חוב. חוב זה יכול לשמש להרחבת פעילות או לפדיון חוב יקר יותר. בכל מקרה, כאשר מחיר הכסף זול ישנה התנפחות של מחירי הנכסים הפיננסים ובהם שוק המניות.
הסיבה השלישית אשר תספק תמיכה לשווקים הינה כמות הכסף בשווקים. הערכתנו כי תוכנית הרחבה פיננסית נוספת (QE3) הינה רק שאלה של זמן ועדיין בתוקף. העובדה שמחיר הכסף נמוך לא מעיד בהכרח שיש "מספיק" ממנו על מנת לעודד צריכה. תוכנית ההרחבה הכמותית השלישית, אשר אנו מצפים להכרזתה, תיתן רוח גבית לשוקי ההון בארה"ב ובכל העולם ותהווה את הנדבך הנוסף לשוק שורי.
ברם, חשוב לזכור כי הסיבה לכך שמחיר הכסף כה זול הינה החששות של נגידי הבנקים מפני גלישה למיתון. כמו כן, כמות של כסף בלתי מוגבלת או אם להשתמש בלשונו של נגיד הבנק הפדרלי, ברננקי, "לשפוך כסף ממסוקים" תוביל בסופו של תהליך לאינפלציה.
כפי שהדברים נראים כרגע, העולם צפוי לקבל בקרוב הזמנה למסיבה בשווקים. הבעיה היא שמתישהו מישהו יצטרך לשלם את החשבון. אבל לכך להערכתנו, יש עוד זמן. לפיכך, ככתוב בספר ישעיהו פרק כב: "אכול ושתה כי מחר נמות".
- 7.אחד שיודע 24/08/2011 01:27הגב לתגובה זואלירן , אין דרך אחרת להביע את צרות העין שלך. למרות הייחוס המשפחתי (לאבא של דן אין שום קשר לחברה) יש אנשים מוכשרים שמקבלים במה בגלל הכישרון ולא בגלל הייחוס. משתתף בצערך שאין לך לא כישרון ולא ייחוס, נותר לי רק לאחל לך שקנאים כמוך יחיו ויסבלו!!!!
- 6.בקיצור:" קזינו" !!! (ל"ת)מצחיק 23/08/2011 23:44הגב לתגובה זו
- 5.בנטוב 23/08/2011 15:49הגב לתגובה זוההפשרות שהשווקים כן יתאוששו והכלכלות בעולם בכל זאת יפרחו והמצב כן ישתפר כי את כל ההשקעות העכשיויות הם בבחינת השקעה לעתיד וחיזוק הכלכלה ואפשר שכך יהיה העתיד קצת אופטימיות
- 4.אלירן 23/08/2011 15:45הגב לתגובה זואבל אל תבלבל לנו במוח
- 3.פרקליטו של השטן 23/08/2011 13:46הגב לתגובה זובנושא מופיע קישור למה שדן הלמן כתב וזאת רק בשבוע שעבר. אמנם הוא לא כתב שזה חייב לקרות ובכל זאת הוא נשמע עגמומי למדי. מה השתנה אז מהיום? או שאולי הוא שולח לחמו על פני המים.?
- 2.תאכל ותשתה היום כי מפולת מחר.. עלאק תקנו! (ל"ת)תוכל תןכל 23/08/2011 13:21הגב לתגובה זו
- 1.אז למה הקרן " חוג הקוטב הצפוני" בירידה מתמדת? (ל"ת)א 23/08/2011 10:20הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
