מחפשים תשואה: דלתא גליל אג"ח כ' - לקנות או לא?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, סוקר את חברת דלתא גליל תעשיות בע"מ ובודק את אגרת-החוב מסדרה כ'
סיון ליימן | (11)

דלתא גליל תעשיות בע"מ הינה חברת טקסטיל ותיקה (נוסדה בשנת 1975 ע"י דב לאוטמן) העוסקת בעיצוב, פיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי הלבשה תחתונה וגרביים לנשים גברים וילדים. משנת 2007 נמצאת דלתא גליל בשליטת GMM CAPITAL LLC בבעלות אייזיק דאבח.

כיום פועלת החברה בשלושה תחומים מרכזיים:

א) תחום פעילות דלתא בארה"ב - "השוק העממי": לשוק זה מפתחת, משווקת ומוכרת החברה מוצרי מותג פרטי וכל זאת עבור רשתות הדיסקאונט הקמעוניות המובילות בארה"ב כמו טרגט ,וול-מרט ורשתות נוספות. פעילות זאת, על אף שמהווה כ-48% ממחזור המכירות של דלתא, מתאפיינת בשולי רווח נמוכים יחסית וזאת בשל התחרות העצומה השוררת בארה"ב.

ב) תחום פלח שוק עליון גלובלי: בתחום זה החברה עוסקת בפיתוח מוצרים עבור מותגים מובילים כמו נייקי, קלווין קליין, וויקטוריה'ס סיקרט והוגו בוס. פעילות זאת מהווה כ-40% ממכירות החברה ומאופיינת בשולי רווח גבוהים של כ-6.5%.

ג) תחום פעילות הרשת בישראל: תחום זה מהווה כ-12% ממכירות החברה ומאופיין בשולי הרווח הגבוהים ביותר של פעילות החברה - כ-15%.

תוצאות כספיות

החברה הציגה בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2011 רווח של 5.846 מיליוני דולרים לעומת רווח של 3.872 מיליוני דולרים ברבעון המקביל של שנת 2010 - זינוק של 51%. כמו כן, הציגה החברה מכירות בהיקף כולל של למעלה מ-157 מיליוני דולרים לעומת 140 מיליוני דולרים ברבעון המקביל אשתקד, מדובר גידול של 12% במכירות. נקודה נוספת היא שהחברה אינה חברה ממונפת במיוחד היות ויחס ההון העצמי / מאזן מסתכם ב-0.47 ומעיד על יציבות פיננסית.

החברה הנפיקה לראשונה אג"ח מסדרה כ' (דלתא אגח כ) במהלך ינואר 2010 - אז הוצעו לציבור אג"ח בשווי כולל של 113 מיליון שקלים בריבית שקלית מקסימאלית ברוטו שאינה עולה על 7.25% - אולם ביקושי יתר קבעו את הריבית על 7% בלבד. מדובר באג"ח שיעמדו לפירעון הקרן ב-5 תשלומים שנתיים שווים ביולי בין השנים 2012-2016. אג"ח מסדרה כ' משלמות ריבית פעמיים בשנה בינואר וביולי מיולי 2010 ועד יולי 2016. בינתיים הספיקה החברה לבצע הרחבת סידרה וכעת קיימות במחזור אג"ח בהיקף כולל של כ-211 מיליון שקלים.

להלן הנתונים העיקריים לגבי אג"ח זו:

תשואה לפדיון ברוטו: חברת דלתא מציגה שיפור עקבי בתוצאותיה הכספיות בשנים האחרונות ולחברה לא צפויה בעיה בהחזר ההתחייבויות למחזיקי אג"ח. התשואה לפדיון ברוטו מעידה שהמשקיעים מאמינים ביכולת החברה לעמוד בתשלומי הריבית והקרן של האג"ח.

- מח"מ האג"ח: מדובר במח"מ קצר יחסית המתאים לתקופה זו של עליית ריבית במשק.

- דירוג האג"ח: האג"ח זוכה לדירוג גבוה מחברת מידרוג בין היתר בשל שיפור ניכר ברווחיות לצד צמיחה במכירות בדוחות 2010, זאת נוכח מהלכי הבראה שנקטה החברה. בנוסף לחברה רמת נזילות טובה כתוצאה מיתרת מזומנים גבוהה ומסגרות אשראי לא מנוצלות בבנקים. אופק הדירוג היציב נובע מיציבות בתוצאות הכספיות.

התניות פיננסיות ובטחונות:

- אגרות-החוב אינן מובטחות בשיעבוד.

- אגרות-החוב יועמדו לפירעון מיידי במקרה שבו אף חברת דירוג לא תדרג אותן במשך למעלה מ-45 ימי עסקים.

- אגרות-החוב יועמדו לפירעון מיידי עם החברה לא תשלם למחזיקי אג"ח סכום המגיע להם בתוך שבעה ימי עסקים.

- אגרות-החוב יועמדו לפירעון מיידי במקרה של החלטת בית המשפט על פירוק החברה.

לסיכום, האם דלתא אג"ח כ' היא אכן הזדמנות או לא?

דלתא גליל היא חברה רווחית ויציבה והשיפור המתמשך בתוצאותיה - הבא לידי ביטוי בדוחות החברה ובדירוג החברה ע"י חברת מידרוג - מעיד על כך שלדלתא לא צפויה בעיה לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי סידרה כ'. יתרון בולט לאג"ח זו הוא מח"מ קצר יחסית ובשל כך היא אמורה להתחיל ולשלם תשלומי קרן כבר בשנה הבאה.

החיסרון העיקרי שאני מוצא היא העובדה שאג"ח מסדרה כ' אינן משועבדות אך למרות זאת אני סבור כי ההשקעה בהן מעניינת ובעלת תשואה ראויה לטווח הארוך.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אריק 31/01/2013 07:57
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה , רואים ירידת ערך של האגח, למרות שאגחים אחרים שומרים על יציבות,האם יש משמעות לכך?
  • 8.
    אורן 01/06/2011 08:28
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא מה עד כמה יימשך הגידול במכירות של דלתא? אני מבין שב 2010 היה הרבה יותר טוב לחברה ביחס ל 2009 אבל האם זו מגמה שתימשך הלאה, גם אם לא באותו ווליום?
  • השאלה שלך לא קשורה לאגח לא מבין מה רצית לדעת (ל"ת)
    סלבדור הגדול 01/06/2011 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אכן המלצה מעולה. תודה על כל ההמלצות שלך. (ל"ת)
    טוקבק בתשלום 01/06/2011 06:26
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אכן אג" ח ראוי להשקעה. (ל"ת)
    משה בטיטו 31/05/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    r 31/05/2011 18:01
    הגב לתגובה זו
    תורידו את המדד מ 6.9% ומה תקבלו? קצת יותר מ" קדחת" . וכשהריבית תעלה? (המח" מ לא קצר אלא בינוני). אדון סיוון, זה כל מה שיש לך להציע?
  • 4.
    ירון 31/05/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
    הפעילות בישראל מייצרת אחוזים ניכרים מכלל הרווח. היה שם מנכל מעולה שפרש לפני חודשיים ומאז אין שם מנהל. אם לא ימנו מנכל מהר הרווחיות של של הפעילות הזו תדעך ומהר.
  • 3.
    רפאלו 31/05/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי העובדה שהחברה מייצרת במצריים , מה שמוביל לגידול בפרמיית הסיכון
  • סיון ליימן 31/05/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
    המפעל במצריים אחראי ל-11% ממכירות החברה ונסגר למשך שבוע אחד בלבד במהלך המהומות במצרים. מפברואר חזר המפעל לפעילות מלאה.לדעתי אין הדבר מוביל לגידול פרמיית הסיכון.
  • 2.
    גיל 31/05/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
    ההמלצות שלך עד עכשיו כמעט תמיד הוכיחו את עצמן
  • 1.
    יגאל 31/05/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
    אני בהחלט מסכים -אני מתכוון לקנות
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.