בתקופה בה מוגנת עובדת בהריון מפני פיטורים, עומדת לה הזכות לעבוד בפועל במקום עבודתה

תקציר מאת עו"ד עדי ויינשטיין בן-ארי

העובדות

אילנה ריידר (להלן: "העובדת") עבדה בחברת נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ (להלן: "המעבידה"). עד להתפטרות חשב החברה הייתה העובדת מנהלת חשבונות יחידה בחברה בכפיפות לחשב.

בפברואר 2010 פרש החשב מתפקידו והעובדת נותרה לבדה במחלקת החשבות ועבדה בכפיפות ישירה לסמנכ"לית החברה, עד להצטרפות עובדת נוספת. במרץ 2010 מונתה חשבת חדשה לחברה.

ביוני 2010 עת גילתה העובדת שהיא בהריון, שררה מתיחות בין העובדת לבין חשבת החברה. לטענת העובדת, חשבת החברה והסמנכ"לית התנכלו עקב חשדן כי היא בהריון. לטענת המעבידה ההיפך הוא הנכון. לאחר מספר שיחות שנעשו עם העובדת, ומספר תקופות ניסיון שניתנו לעובדת ולאור העובדה שמערכת היחסים בין העובדת לחשבת כשלה נתקבלה החלטה להפסיק את עבודתה של העובדת. לאחר הפגישה בה נמסרה לה ההודעה על הפסקת עבודה, הודיעה העובדת כי הנה בהריון. לאור זאת, הודיעה המעבידה, כי על העובדת להפסיק להגיע לעבודה וכי המעבידה תשלם את שכרה ושאר זכויותיה. באותו מועד פנתה העובדת למעבידה בדרישה להחזירה לעבודה בפועל.

פסק הדין

פיטורי העובדת טעונים היתר הממונה - בין אם ידע המעביד על ההריון ובין אם לאו, וללא היתר שכזה לא ניתן לפטרה. אם פוטרה עובדת בהריון ללא היתר, הלכה פסוקה היא מימים ימימה - שככלל בטלים פיטוריה. ככל שלא יינתן היתר של הממונה לפיטורי העובדת יש להחזירה לעבודה בפועל, גם אם תחליט המעבידה לתקוף את החלטת הממונה. תכלית ההוראה האוסרת על הפיטורים אינה כלכלית גרידא והיא נועדה להבטיח את זכותה של העובדת לשוב לעבודתה לאחר תקופה זו.

כפי שכבר נקבע בפסיקה, פדיון תקופת איסור הפיטורים בכסף כאשר העובדת מעוניינת ומבקשת לחזור לעבודה, אינה עולה בקנה אחד עם רוח החוק, ומהווה הפרה של חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק"), המקימה זכות לפיצוי.

הוראות החוק המעניקות לעובדות בהריון תקופת הגנה מפני פיטורים. תכליתן להבטיח את המשך השתלבותן של העובדות בפועל באותו מקום עבודה ובכך להקטין את הסיכון כי חרף ההגנה הן תצאנה ממעגל העבודה באותו מקום. על מנת להגשים את תכלית החוק, יש להקיש מהחוק את הזכות של העובדת ההרה להמשיך ולעבוד בפועל כל עוד לא הותרו פיטוריה, זאת כזכות נפרדת מהשאלה הכללית הנוגעת לזכות של עובד לעבוד. ברי, כי במקרה של הפרת זכות כאמור דרך המלך תהיה 'אכיפה' של הזכות לעבוד, וזאת כדי שלא יהא סיכול של תכלית החוק בדרך של שינוי הנסיבות.

הנטל להוכיח, כי לכאורה מוצדק שלא להורות על השבתה של העובדת לעבודה בפועל, מוטל על המעבידה. בית הדין התרשם, כי חרף מערכת היחסים הבינאישית הלא פשוטה בין העובדת לבין החשבת יש להורות על השבת העובדת לעבודתה בפועל.

השאלה היא האם חוסר המקצועיות ואופן ההתנהגות של העובדת, הגיעו לרמה כזו שיהיה זה בלתי צודק או נכון לאכוף את ביצוע העבודה עד להכרעת הממונה בבקשה להיתר הפיטורים, זאת בדומה לשיקולים שעומדים בפני הממונה בהתאם לסעיף 9ב לחוק בכל הנוגע למתן היתר פיטורים למועד שקדם למתן ההחלטה, ובכלל זה החלופה הקבועה בסעיף קטן (2) - כאשר "המעביד הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות".

הבעיות המקצועיות בעבודת העובדת לא הגיעו לרמה חמורה עד שבלתי אפשרי להמשיך ולתת לה לעבוד בפועל עד להחלטת הממונה. מדובר במנהלת חשבונות מנוסה אשר עבדה כשנתיים. לא הוכח, כי רמתה המקצועית נמוכה עד כדי כך עד כי לא נכון יהיה להשיבה בפועל לעבודתה. מידת העצמאות של עובד ומידת הצורך בבקרה נקבעת על ידי המעביד - חזקה על מעביד כי הוא מתאים את מנגנוני הבקרה והפיקוח על עובד בהתאם לרמת ביצועיו מעת לעת. אף בעיות ההתנהגות לא הגיעו לרמה כה חמורה עד כדי חוסר יכולת להורות על ביצוע עבודה בפועל. התנהגות זו איפשרה את קיום העבודה, ולא נראה כי לא תאפשר את קיום העבודה בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.