בתקופה בה מוגנת עובדת בהריון מפני פיטורים, עומדת לה הזכות לעבוד בפועל במקום עבודתה
תקציר מאת עו"ד עדי ויינשטיין בן-ארי
העובדות
אילנה ריידר (להלן: "העובדת") עבדה בחברת נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ (להלן: "המעבידה"). עד להתפטרות חשב החברה הייתה העובדת מנהלת חשבונות יחידה בחברה בכפיפות לחשב.
בפברואר 2010 פרש החשב מתפקידו והעובדת נותרה לבדה במחלקת החשבות ועבדה בכפיפות ישירה לסמנכ"לית החברה, עד להצטרפות עובדת נוספת. במרץ 2010 מונתה חשבת חדשה לחברה.
ביוני 2010 עת גילתה העובדת שהיא בהריון, שררה מתיחות בין העובדת לבין חשבת החברה. לטענת העובדת, חשבת החברה והסמנכ"לית התנכלו עקב חשדן כי היא בהריון. לטענת המעבידה ההיפך הוא הנכון. לאחר מספר שיחות שנעשו עם העובדת, ומספר תקופות ניסיון שניתנו לעובדת ולאור העובדה שמערכת היחסים בין העובדת לחשבת כשלה נתקבלה החלטה להפסיק את עבודתה של העובדת. לאחר הפגישה בה נמסרה לה ההודעה על הפסקת עבודה, הודיעה העובדת כי הנה בהריון. לאור זאת, הודיעה המעבידה, כי על העובדת להפסיק להגיע לעבודה וכי המעבידה תשלם את שכרה ושאר זכויותיה. באותו מועד פנתה העובדת למעבידה בדרישה להחזירה לעבודה בפועל.
פסק הדין
פיטורי העובדת טעונים היתר הממונה - בין אם ידע המעביד על ההריון ובין אם לאו, וללא היתר שכזה לא ניתן לפטרה. אם פוטרה עובדת בהריון ללא היתר, הלכה פסוקה היא מימים ימימה - שככלל בטלים פיטוריה. ככל שלא יינתן היתר של הממונה לפיטורי העובדת יש להחזירה לעבודה בפועל, גם אם תחליט המעבידה לתקוף את החלטת הממונה. תכלית ההוראה האוסרת על הפיטורים אינה כלכלית גרידא והיא נועדה להבטיח את זכותה של העובדת לשוב לעבודתה לאחר תקופה זו.
כפי שכבר נקבע בפסיקה, פדיון תקופת איסור הפיטורים בכסף כאשר העובדת מעוניינת ומבקשת לחזור לעבודה, אינה עולה בקנה אחד עם רוח החוק, ומהווה הפרה של חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק"), המקימה זכות לפיצוי.
הוראות החוק המעניקות לעובדות בהריון תקופת הגנה מפני פיטורים. תכליתן להבטיח את המשך השתלבותן של העובדות בפועל באותו מקום עבודה ובכך להקטין את הסיכון כי חרף ההגנה הן תצאנה ממעגל העבודה באותו מקום. על מנת להגשים את תכלית החוק, יש להקיש מהחוק את הזכות של העובדת ההרה להמשיך ולעבוד בפועל כל עוד לא הותרו פיטוריה, זאת כזכות נפרדת מהשאלה הכללית הנוגעת לזכות של עובד לעבוד. ברי, כי במקרה של הפרת זכות כאמור דרך המלך תהיה 'אכיפה' של הזכות לעבוד, וזאת כדי שלא יהא סיכול של תכלית החוק בדרך של שינוי הנסיבות.
הנטל להוכיח, כי לכאורה מוצדק שלא להורות על השבתה של העובדת לעבודה בפועל, מוטל על המעבידה. בית הדין התרשם, כי חרף מערכת היחסים הבינאישית הלא פשוטה בין העובדת לבין החשבת יש להורות על השבת העובדת לעבודתה בפועל.
השאלה היא האם חוסר המקצועיות ואופן ההתנהגות של העובדת, הגיעו לרמה כזו שיהיה זה בלתי צודק או נכון לאכוף את ביצוע העבודה עד להכרעת הממונה בבקשה להיתר הפיטורים, זאת בדומה לשיקולים שעומדים בפני הממונה בהתאם לסעיף 9ב לחוק בכל הנוגע למתן היתר פיטורים למועד שקדם למתן ההחלטה, ובכלל זה החלופה הקבועה בסעיף קטן (2) - כאשר "המעביד הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות".
הבעיות המקצועיות בעבודת העובדת לא הגיעו לרמה חמורה עד שבלתי אפשרי להמשיך ולתת לה לעבוד בפועל עד להחלטת הממונה. מדובר במנהלת חשבונות מנוסה אשר עבדה כשנתיים. לא הוכח, כי רמתה המקצועית נמוכה עד כדי כך עד כי לא נכון יהיה להשיבה בפועל לעבודתה. מידת העצמאות של עובד ומידת הצורך בבקרה נקבעת על ידי המעביד - חזקה על מעביד כי הוא מתאים את מנגנוני הבקרה והפיקוח על עובד בהתאם לרמת ביצועיו מעת לעת. אף בעיות ההתנהגות לא הגיעו לרמה כה חמורה עד כדי חוסר יכולת להורות על ביצוע עבודה בפועל. התנהגות זו איפשרה את קיום העבודה, ולא נראה כי לא תאפשר את קיום העבודה בהמשך.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
