פער של 4,000% במכרז: מחיר המינימום - 1,757 שקל, הזוכה - 73 אלף שקל

המחסור האדיר בקרקעות מוביל מתחרים במכרזים להציע מחירים הגבוהים באופן משמעותי מממחיר המינימום המוצע במכרזי מנהל מקרקעי ישראל. מה הפער בראשל"צ?
לירן סהר | (6)

מנתוני ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל שפורסמו היום (ד') ניתן לזהות עליה בביקוש לקרקעות בפריפריה ומטרופולין הצפוני של חיפה. הנתונים מבהירים עד כמה חריף המחסור בקרקעות במדינה וניתן להבחין בפערים המשמעותיים בין מחירי המינימום שנדרשו על ידי המינהל לבין ההצעות הזוכות.

בראשון לציון הוגשו 12 הצעות למכרז לחכירת מגרש לבניית 130 יח"ד בבנייה רוויה במע"ר בראשון לציון בו זכתה גינדי החזקות מערב ראשון תמורת סכום של 102.55 מיליון שקל, המשקך מחיר של כ- 790 אלף שקל ליחידת דיור. סכום המינימום עמד על 41.89 מיליון שקל המשקף מחיר של 322 אלף שקל ליחידת דיור, פער של 145%.

בעכו בשכונת האגרוף הוגשו 6 הצעות למכרז לחכירת שני מתחמים לבניית 106 יח"ד. היזם משה חדיף בניין והשקעות זכה במגרש לבניית 56 יח"ד וישלם למינהל 5,987,777 שקל (106.9 אלף שקל ליח"ד) מחיר המינימום למגרש זה עמד על 648,700 בלבד ( 11.6 אלף שקל ליח"ד). א .לוי השקעות ובניו זכה במגרש לבניית 50 יח"ד וישלם למינהל 7,555,555 שקל (כ-151 אלף שקל ליח"ד), מחיר המינימום למגרש זה הסתכם ב 576,600 בלבד (כ-11.5 אלף שקל ליח"ד), פער של 1,200%.

בנוסף, 8 הצעות הוגשו למכרז לחכירת שני מתחמים בשכונת הנדיב בעכו. היזם גרופית הנדסה אזרחית זכה במגרש לבניית 96 יח"ד ששטחו 7,590 מ"ר וישלם למינהל 6,777,555 שקל (70.6 אלף שקל ליח"ד). מחיר המינימום למגרש זה היה 284,500 שקל (2964 שקל למ"ר), פער של 2,300%. היזם משה חדיף זכה במגרש לבניית 120 יח"ד ששטחו 7,757 מ"ר וישלם למינהל 8,500,000 שקל (70.8 אלף ליח"ד). מחיר המינימום למגרש זה עמד על 276,700 שקל (2,306 שקל ליח"ד), פער של 2970%.

בשכונת רמת רבין א' בכרמיאל הוגשו 8 הצעות למכרז לחכירת 100 יח"ד על מגרש ששטחו 13,498 מ"ר. היזם טרקלין יזום בניה ישלם למינהל סכום של 7,300,000 שקל (73 אלף שקל ליח"ד). מחיר המינימום במכרז עמד על 175,700 בלבד (1,757 שקל ליח"ד), פער של 4,000%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נמרוד 03/03/2011 10:56
    הגב לתגובה זו
    במידה והמחירים בשוק ישארו ברמה הנוכחית הם עוד עלולים להרוויח. אבל מרכיב הסיכון הגדול (בועה, בועה ועוד פעם בועה) מעלה את השאלה את הכסף של מי הם מסכנים? האם הרכישה היא בכספים שגוייסו בבורסה (אג" ח)? ומהן הבטוחות שקיבלו הממנים? יכול להיות שהחברות שזכו במכרזים לא רק מסכנות את כספן אלא גם את כספי המשקיעים/הציבור.
  • בועות יש בקוקה קולה 03/03/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
    מי שהקשיב לכל הטיפשים שכבר שנתיים משלשלים בועות אכל אותה בענק. אין פה שום בועה. מחירי הנדל" ן לא ירדו יותר לעולם!!!!!!!!!! לעולם!!!!!!!!
  • 4.
    חכם 02/03/2011 23:01
    הגב לתגובה זו
    אם המכרזים היו בשיטת " מחיר למשתכן" כך שמחיר הקרקע לא יכול להשתנות אלא רק המחיר הסופי של הדירה עפ" י מפרט ידוע מראש, אזי היזם לא היה משלם פי 10 על הקרקע וכך מחירי הדיור היו נשארים שפויים. היזם לא נותן מתנות חינם ואם הוא שילם 200% יותר ממחיר המינימום, אז לרוכש זה יעלה 400% יותר!!! איזו מדינה...איזו מדינה...ואיזה שרים חכמי חלם
  • 3.
    זה לא שמאי.....זה אשמאי !! (ל"ת)
    פשוט בושה לאינטלקט 02/03/2011 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחלחחחחחחח 02/03/2011 17:32
    הגב לתגובה זו
    מי שלא קנה אכל אותה מי שלא ייקנה יאכל אותה יותר
  • 1.
    השמאי של המינהל עשה יופי של עבודה פחחחחחחח... (ל"ת)
    אליהו 02/03/2011 17:31
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.