הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

המקרה העצוב של בנק אוף אמריקה

אורית לוין מיחידת ההשקעות של בנק מזרחי, כותבת על הירידה התלולה של מניית Bank of America ותגובת המשקיעים
אורית לוין | (30)

ביום שני אחה"צ הודיע בנק אוף אמריקה על מחיקת מוניטין ענקית בת 20.3 מיליארד דולר מחטיבת כרטיסי האשראי של הבנק. עם היקף מחיקה גבוה כל כך ועיתוי לא מוצלח במיוחד - אין פלא שהמשקיעים הוליכו את מניית הבנק לירידה חדה. למחיקה יש אולי הסברים טובים, אך כפי שאראה בטור זה, אין פלא שהם לא הרשימו את המשקיעים, שאמונם בחברה הולך ופוחת.

מה גרם למחיקה הגבוהה כל כך?

מדובר למעשה בשתי מחיקות: האחת, בסך 10.4 מיליארד דולר, בוצעה עוד בדוחות 2009 ונבעה מכך שהבנק העריך שאיכות האשראי בחברת כרטיסי האשראי תידרדר. מחיקה זו אכן פגעה בדוחות המאוחדים של Bank of America. המחיקה האחרת, בסך 9.9 מיליארד דולר, בוצעה כעת וזאת משום שהבנק סבור שחברת כרטיסי האשראי תינזק מחוקים בשם Dodd-Frank. מדובר בחוקים שנשיא ארה"ב חתם עליהם בשנת 2009 והם מגבילים את עמלות הסליקה ועמלות הצרכנים הנגבות בכרטיסי האשראי. מחיקה זו לא השפיעה על הדוחות המאוחדים.

מדוע המחיקה בוצעה דווקא כעת בגין דוחות 2009?

הבנק מבצע הערכה מחודשת של המוניטין בספריו מעת לעת ומצא לנכון לבצע את המחיקה כעת. אחת הסיבות האפשריות לעיתוי היא שהבנק מתמודד עם תביעות רבות בנוגע למשכנתאות שהעניקה חברת הבת Countrywide ולגבי עיקולי בתים לכאורה בהליכים לא חוקיים. ייתכן שהנהלת הבנק הקדימה תרופה למכה וביצעה כעת את המחיקה, כדי להסיר לפחות את נושא רישום המוניטין מסדר היום.

המחיקה לא משפיעה על התוצאות המאוחדות של הבנק. מוניטין של חברה נפגע, כאשר השווי ההוגן של הרכישה, יורד מתחת לערכה בספרים. במקרה כזה, החברה נאלצת למחוק את ההפרש ממאזניה. המחיקה השנייה הייתה בחברת FIA Card Services, השייכת לחטיבת כרטיסי האשראי של Bank of America. חטיבה זו כוללת עסקים נוספים. כללי החשבונאות לא חייבו מחיקה בחטיבה עצמה, כי לפי ההערכות המוניטין שלה לא נפגע. כך קרה שמבחינה חשבונאית Bank of America הצליח להתחמק מהמחיקה, אך ההסבר הטכני לא הוסיף לאמון המשקיעים בה.

תגובת המשקיעים

מניית בנק אוף אמריקה ירדה 4% בעקבות ההודעה. משקיעים רבים מאוכזבים מרכישות שביצע Bank of America, במיוחד רכישת Countrywide ב-2006, אז בנק המשכנתאות הגדול בארה"ב, מהלך שכמעט גרם לקריסתו. הבנק קיבל סיוע וערבויות מממשלת ארה"ב וניצל בזכותם, אך מניית הבנק איבדה בדרך 29% מהשיא בשנה האחרונה.

מניית Bank of America בשנה האחרונה

(מקור: בלומברג)

הבנק פרסם תוצאות מאכזבות לשנת 2010, בין השאר בצל מחיקות ענק בתחומי המשכנתאות וכרטיסי האשראי, הקשורים לחברת Countrywide. תחילה סברו, כי המחיקות הגבוהות היוו ניקוי אורוות עם כניסת המנכ"ל החדש, בריאן מויהאן, לתפקיד. כעת חוששים, כי המחיקות טרם הסתיימו ונכונו לבנק הוצאות גבוהות נוספות עד שיסיים ליישב את הסכסוכים המשפטיים בנוגע למשכנתאות הבעייתיות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(30):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אל 26/02/2011 06:50
    הגב לתגובה זו
    הם יאמרו לעומת שנה שעברה.....הרווחנו דולר. משחק של מחיקות או אי מחיקות ואז יבוא המשקיע המתלהב ויקפיץ ת' מניה.
  • יוסי מזרחי 27/02/2011 07:40
    הגב לתגובה זו
    סחירה. היות וישנם אין ספור משקיעים וסוחרים במניה, סביר להניח שכל תנועה בה תשקף את המידע האמיתי הקיים בשוק וסביר להניח שלא תתכן תנועה חדה במניה כתוצאה מפרשנות מוטעית של הדו" חות הכספיים.
  • 13.
    ג.כ 25/02/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
    הדוחות הסטאטוריים הראו על נפילה ברווח. הדוחות המתואמים הכו את הרווח. המנייה מגידה בירידה חדשה. האם שורה תחתונה היו דוחות טובים או גרועים? לאיזה דוחות המשקיעים צריכים להתייחס? אני חושב שיש בלבול גם בתקשור באתרים השונים. תודה להתייחסותך.
  • אורית 27/02/2011 08:01
    הגב לתגובה זו
    שלום, הסיבה לירידה ברווחי לוידס היא הפסדים על ביטוחי אתרי קידוח נפט בסינגפור. בנטרול אותם הפסדים, הם אכן הציגו רווח למניה גבוה מהקונסנזוס. אבל הייתי מסתכלת על עוד כמה נקודות מדאיגות בדוחות לוידס: 1. מרווחי האשראי נמוכים וההנהלה צופה שיישארו יציבים ברמה הנוכחית. 2. יש מנכ" ל חדש, זה תמיד כרוך בשינויים ניהוליים/אסטרטגיים/פרסונליים ולכן אי הודאות גוברת. 3. הבנק נמצא עדיין בהליך של מכירת נכסים, כדי להחזיר כספי סיוע שהוא קיבל מהממשלה, אחרת הוא משלם על הסיוע ריבית מאד גבוהה. מכירת הנכסים מתבצעת בהפסדים, ולא ברור כמה זמן היא תימשך...
  • 12.
    חדש במדור 25/02/2011 09:47
    הגב לתגובה זו
    גם מניית סיטי ירדה באותו יום ואפילו בשיעור גבוה יותר, וזאת מבלי להודיע שום הודעה מהותית. ביום שני לא היה מסחר, ולכן הירידות בשתי המניות מוסברות, לדעתי, בשל חשש המשקיעים מלוב, חוסר יציבות, עצבנות וכדומה, ולא מדיווח כזה או אחר של BAC. דרך אגב, הגרף שצרפת בכלל לא מראה את הירידה במחיר המניה כי הוא חודשי ולא יומי, מתחילת השנה המניה נגעה ב-15 דולר (ואת זה לא רואים בגרף) וגרף יומי היה יכול להראות את הירידה בצורה טובה יותר כי כרגע בכלל נראה שמדובר בעליה... בכל מקרה, תודה :-)
  • מנטליסט 26/02/2011 12:57
    הגב לתגובה זו
    כנראה שמניות בסקטור מסוים כמו הבנקאות נוטות לרדת יחד. וכשיש סיבה חיצונית כמו המצב בלוב יותר קשה לבודד. אבל נראה לי שניתוח כמו של אורית טוב גם למצבים שהסקטור עולה ולמניה עצמה יש בעיות מיוחדות.
  • יוסי מזרחי 27/02/2011 07:42
    חזקה יחסית בין מניות הפיננסים. בנוסף, ביום כזה אכן קשה לבודד את הסיבה העיקרית שהשפיעה על התנועה במניה, אם כי סביר מאוד להניח שהודעת BAC החמירה את הירידות והן היו יכולות להיות מתונות יותר לולא ההודעה.
  • 12 - אתה לגמרי צודק ! (ל"ת)
    ג.כ 25/02/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    צא 24/02/2011 16:01
    הגב לתגובה זו
    השאלה מדוע המחיקה ולא בגין מה. הכתבה מאירה יפה מאוד את עובדת המחיקה ובגין מה בוצעה אך השאלה האמיתית מדוע לבצע מחיקה ? הרי החוק אינו מחייב כך וגם כללי החשבונאות. הסיבה להערכתי (בלבד) היא העובדה כי הבנק יצליח להציג בצורה זאת רווח גבוהה יותר מהפעילות שבגינה הופחת מוניטין גם ברמת ההכנסות וגם במקרה של מכירת הפעילות. לפי דעתי לא מדובר בניקוי אורוות או חובה חשבונאית כי אם ניראות של הצפת ערך בעתיד הניראה לעין.
  • אורית 27/02/2011 08:04
    הגב לתגובה זו
    הרשה לי לחלוק על דעתך, המשחק בנוגע להאם למחוק או לא אינו גמיש כפי שהיה בעבר, במיוחד בבנק שנמצא תחת חקירות מתמידות... החובה החשבונאית קיימת ושרירה, אין לו אפשרות לדחות את ההחלטה יתר על מידה, או להקדימה כדי להציג רווח יותר גבוה בהמשך.
  • 10.
    בנקים למשכנתאות 24/02/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    אורית שלום ,תוכלי בבקשה להתייחס גם לבנקים למשכנתאות שקרסו פעם. פרני מיי ,פרדי מקיי ועוד..
  • אורית 24/02/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
    פרדי מאק ופאני מאיי היו קורסים אלמלא הממשלה האמריקאית הייתה רוכשת את מניותיהן ומחליפה את הנהלתן, כעת הן בשלבי התאוששות מהמשבר.
  • 9.
    בני 24/02/2011 09:57
    הגב לתגובה זו
    כבר מתומחרות בשווי המניה. נסחרת לפי 143B בזמן שבספרים ההון מתומחר ב230B$.. כל המחיקות מגולמות כבר במחיר.
  • אורית 24/02/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
    לא התייחסתי לתמחור המניה, אבל בכל אופן התמחור מאד קשור לצפי למחיקות העתידיות...
  • 8.
    ג.כ 24/02/2011 09:44
    הגב לתגובה זו
    לטעמי היא כבר באה לידי ביטוי בדוחות דצמבר האחרונים? או שאני טועה..
  • אורית 24/02/2011 11:29
    הגב לתגובה זו
    המחיקה של ה 20.3 מיליארד דולר מתחלקת לשניים: 10.4 מיליארד דולר כבר נמחקו באמת בדוחות דצמבר האחרונים, ו 9.9 מיליארד דולר שיבוצעו כעת, לאור בדיקה שבוצעה לאחרונה, והם לא ישפיעו על דוחות בנק אוף אמריקה המאוחדים.
  • ג.כ 24/02/2011 11:52
    שאין השפעה על בדוחות קדימה. ד" א - המניה עדיין ברמות שפל. לפני מספר רבעונים היתה כבר ב 19.5$ . המחיקה כבר מגולמת במחיר.
  • 7.
    יוסי מזרחי 24/02/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
    גופים פיננסיים גדולים נוספים המחזיקים בחברות כרטיסי אשראי? ואם כן - האם גם הם צפויים להציג מחיקות?
  • אורית 24/02/2011 11:32
    הגב לתגובה זו
    שלום יוסי, כל הבנקים הגדולים מחזיקים במידה כזו או אחרת גם בפעילות כרטיסי אשראי. מצב הענף בכי רע, בעיקר בתחום ה debt cards, שהם כרטיסי אשראי שלמעשה מעניקים הלוואות. שם חלה הידרדרות דרמטית גם בשל המשבר וגם בשל העובדה שמלכתחילה לא נעשתה בדיקה נאותה של יכולת החזר הלקוחות. בעקבות הרגולציה החדשה זה גם ישתנה. עשויות להיות מחיקות נוספות...
  • יוסי מזרחי 24/02/2011 12:09
    נוספות, מיהם הגופים הצפויים לבצע אותן? ואגב, כתבת שהמחיקה אינה אמורה להשפיע על הדו" חות המאוחדים - הכיצד? האם המחיקה משפיעה רק על דוח" ות חברת הבת?
  • 6.
    ג' ק 24/02/2011 08:14
    הגב לתגובה זו
    הכתבה שלך השכילה אותי ועזרה לי להבין כמה נקוד
  • 5.
    ישראלי בארהב 24/02/2011 03:20
    הגב לתגובה זו
    בנק גרוע ביותר יחס רע ללקוחות. יש לי חשבון שם ובוולס פארגו (וגם חשבון יותר פעיל בקרדיט יוניון המקומי) ושני הבנקים גרועים מאוד. אין קו אשראי לחשבון כמו בישראל, על כל עסקה שהחשבון במינוס (גם אם עסקה של סנט אחד!!!) נגבות עמלו של עשרות דולרים!!!!!!!!!! שיטה של מאפיונרים... יותר גרוע מפועלים לאומי ושות!!! למה להשקיע רחוק??? יש מניות בנקים ישראלים אגוד, לאומי, דיסקונט (פועלים לא כדאי... מי יודע מה הולך שם).
  • 4.
    אורית 23/02/2011 19:02
    הגב לתגובה זו
    שלום מנטליסט, בעקבות המשבר חלו מיזוגים ורכישות רבים בענף. בנק wells fargo רכש את wachovbia, ובנק JPMorgan את bear sterns. בנק אוף אמריקה הוא דוגמא לרכישות לא כל כך מוצלחות (הוא רכש גם את מריל לינץ' ) וביצע מחיקות גבוהות. בנק Wells fargo לעומתו, על אף שביצע מחיקות גבוהות גם כן, הצליח למזג בהצלחה את פעילות Wachovia ואילו בנק JPMorgan רכש רק חלק מהנכסים הרעילים של Bear Sterns בעוד שאת הרעילים ביותר רכשה הממשלה. לדעתי, הבנקאות בארה" ב בשלבי התאוששות, אבל לא נחלצה ממנו.
  • מנטליסט 24/02/2011 06:39
    הגב לתגובה זו
    ממתין לכתבותיך הבאות.
  • 3.
    משקיע 23/02/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה נודע כי באפט הגדיל את ההשקעה שלו בוולס פארגו ויצא מההשקעה בבנק אופ אמריקה לחלוטין. כנראה שהוא יודע מדוע יש להעדיף לטווח הקרוב את WFC מבין כל הבנקים הגדולים בארה" ב.
  • 2.
    דני 23/02/2011 18:07
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה אורית.ככלל כתבותייך מענינות ומועילות.אשמח לשמוע את דעתך נכון להיום וצפי לעתיד על סיטי, גייפימורגן וגולדמן.
  • אורית 24/02/2011 07:04
    הגב לתגובה זו
    תודה. קצת קשה לענות על השאלה הזאת בשתי שורות. בגדול, ג' ' יפי מורגן וגולדמן זאקס לדעתי במצב מצוין, איכות האשראי שלהם משתפרת, הם הפכו לבנקים מסחריים מבנקים להשקעות, כך שעדיין מרכיב בנקאות ההשקעות שלהם גבוה, וזה יתרון בתקופה הנוכחית. גם מצב ההון שלהם בסדר. הם אינם חשופים באופן משמעותי למשכנתאות, כמו בנק אוף אמריקה או וולס פארגו. לגבי סיטי - כמובן אין מה להשוות לגייפי מורגן ולגולדמן, מצבם היה גרוע בצל המשבר, אבל גם הם התחילו להראות אותות שיפור. לראיה, הממשלה האמריקאית מכרה את אחזקתה במניותיהם, איתות לאמון ביכולת החברה. מצב ההון השתפר פלאים...
  • רוב תודות ! (ל"ת)
    דני 24/02/2011 09:47
  • 1.
    מנטליסט 23/02/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה המעניינת האם בנק אוף אמריקה היא דוגמא חריגה, או שיש עוד בנקים במצב דומה? בכלל, האם ניתן לומר שהבנקאות בארה" ב התאוששה מהמשבר? ערב טוב.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן