טירוף הנדל"ן בשיא: מחיר המינימום לקרקע - 6,588 ש', מחיר הזכייה - 152 א' ש'

המחסור האדיר בקרקעות מוביל מתחרים במכרזים להציע מחירים הגבוהים באופן משמעותי מממחיר המינימום המוצע במכרזי מנהל מקרקעי ישראל. בכמה נמכר מגרש בגדרה?
לירן סהר | (13)

נתוני ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל מבהירים עד כמה חריף המחסור בקרקעות במדינה. בדיון שנערך היום, בתוצאות של ארבעה מכרזים, ניתן להבחין בפערים השמעותיים בין מחירי המינימום שנדרשו על ידי המינהל לבין ההצעות הזוכות.

בגדרה הוגשו 128 הצעות למכרז לחכירת 5 מגרשים לבניה עצמית בגודל ממוצע של חצי דונם, לבניית 2 יח"ד כל אחד. מחיר המינימום עמד על כ-420 אלף שקל למגרש, אך ההצעות הזוכות נעו בין 1,100,000 שקלים למגרש לבניית 2 יח"ד שגודלו 482 מ"ר, לבין 1,249,850 שקלים למגרש לבניית 2 יח"ד, שגודלו 452 מ"ר .

בישוב בת הדר, הנמצא בסמוך לצומת אשקלון, הוגשו 126 הצעות הוגשו למכרז לחכירת 21 מגרשים לבניה עצמית בגודל ממוצע של כחצי דונם. ההצעות הזוכות נעו בין 293,995 שקלים לבין 400,000 שקל. לא כולל הוצאות פיתוח. מחירי המינימום נעו בין 123,305 שקל לבין 136,500 שקל.

הוצאות הפיתוח למגרש נעות בין 216,613 שקלים למגרש בגודל 499 מ"ר לבין 218,558 שקל למגרש בגודל 508 מ"ר.

בבית שאן הוגשו הצעות למכרז לחכירת 5 מגרשים לבניית 7 יח"ד לבנייה עצמית . סכומי הזכיה נעו בין 64,000 שקלים למגרש בגודל 546 מ"ר לבניית יחידת דיור אחת כאשר מחיר המינימום היה 4,728 שקלים (לא כולל הוצאות פיתוח), לבין 151,777 למגרש בגודל 635 מ"ר לבניית 2 יח"ד, שבו מחיר המינימום היה 6,588 שקל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שמאי אעלק :)) 24/02/2011 05:28
    הגב לתגובה זו
    זה רק טמטום של שמאי טמבל,שהעריך מגרש בשליש מערכו !! מי זה המטומטם הזה ? זה שמאי או ליצן במסיבות לילדי הגן ?
  • 9.
    חכם ציון 24/02/2011 00:48
    הגב לתגובה זו
    מתי תתפקחו?
  • 8.
    למי שעוד לא הבין:מחיר המינימום הוא כאילו... (ל"ת)
    שלא יטענו נגד המציע 23/02/2011 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מבין מאד 23/02/2011 19:09
    הגב לתגובה זו
    המקום הטוב ביותר להשקעה בארץ היא הער חיפה. הפנימו עצה בחינם.
  • הרג אותי 24/02/2011 05:30
    הגב לתגובה זו
    תחליט ! או חיפה או בארץ ? זה לא הולך ביחד........(מקווה שהבנת)
  • 6.
    משה 23/02/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    האדם שזכה ב 1.250.000 ש" ח,,כנראה לא יודע שהמחיר עם מע" מ והוצאות פיתוח והוצאות נוספות מגיע ל 1.800.000 ,זה נכון שמדובר על 2 יחידות עדיין ,,ממש אבל ממש לא משתלם במחיר הזה ,,המינהל הנוכלים נותנים לציבור לשסע אחד את השני,,במקום להציע את המגרשים בהגרלה במחירים סבירים,,ממש מדינה של גזלנים.
  • 5.
    איציק ר 23/02/2011 17:25
    הגב לתגובה זו
    עושים צחוק מהעבודה.כנראה שאנחנו מטומטמים.יכולתם לפרסם מחיר מינימום של אחד שקל,הייתם מקבלים את אותה התוצאה.אם לא תשחררו אדמות,המחיר לא יירד. איזה ביזיון.אני משתדל להיות מאופק.
  • פאנקי 24/02/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    שישחררו יותר קרקעות כך שלא יבואו למגרש אחד 120 איש. זה נקרא דפיצית. ומי שאחראי על דפיצית הזה זאת ממשלת ישראל. ומי המרוויח היקרי מדפיצית - קופת המדינה. ולאן הולך הכסף ?
  • 4.
    למה -בבית שאן חסר קרקע?-שגעון! (ל"ת)
    י 23/02/2011 16:42
    הגב לתגובה זו
  • דודי 23/02/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
    אסור לבנות לגובה בגלל שבית שאן יושבת על השבר הסורי אפריקאי, מותר לבנות עד 4 קומות.
  • 3.
    פועל זר 23/02/2011 16:19
    הגב לתגובה זו
    כך ימשיכו לעבוד הזרים בבניה ולא הישראלים
  • 2.
    זוג צעיר 23/02/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    כך מוכרים מחזירים משכנתא ולא עובדים תשאלו את מי שקנה לפני שנתיים
  • 1.
    השתגענו לגמרי!!! (ל"ת)
    דודי 23/02/2011 16:04
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.