לאן מועדות פניו של השוק הקונצרני? עניין של פדיונות
שנת 2010 הייתה שנה מצוינת למדדי התל בונד - מדד התל בונד השקלי עלה בכ-8% והגדילו לעשות מדדי התל בונד הצמודים שזינקו בלמעלה מ-10% - עליות מרשימות ביותר.
חודש דצמבר 2010, לעומת זאת, לא האיר פניו כלל למשקיעים באג"ח הקונצרניות. בניגוד למדד המעוף שזינק בכ-6.5% ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר - בתחילת דצמבר היו אלה ירידות חדות אך בסיכום החודש ירדו המדדים במתינות יחסית. להלן מספר נתונים מסכמים על מדדי התל בונד בשנת 2010:
מהנתונים ניתן לראות שלמרות הירידות בחודשים נובמבר-דצמבר 2010 היוו מדדי התל-בונד השקעה משתלמת בסיכומה של השנה: התשואה לפדיון במדדי התל בונד המשיכה לעלות גם בדצמבר ומדד התל בונד 20 -שהתשואה לפדיון בו עמדה בסוף אוקטובר על רמה של 1.95% בלבד - עלתה בסוף השנה לרמה של 2.45%. הירידה במדדי התל בונד בחודשיים האחרונים לוותה בירידה במדדי אג"ח הממשלתיות הצמודות והשקליות בריבית קבועה.
הסיבה לשאלה מדוע ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר נמצאת בענף קרנות הנאמנות:
בעוד שעד לתחילת חודש דצמבר גייסו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום פנומנאלי של מעל ל-16 מיליארד שקלים (כאשר רק בחודשים אוקטובר ונובמבר גייסו קרנות אלו 4.5 מיליארד שקלים!) - הסתכמו הפדיונות מקרנות אלו בחודש דצמבר ב-600 מיליון . פדיונות אלה הצטרפו לפדיונות גדולים אף יותר בקרנות אג"ח מדינה וצמודות מדד של 1.6 מיליארד שקלים.
כספים אלה, אשר נפדו מאג"ח הממשלתיות והקונצרניות, הופנו להשקעה בקרנות המנייתיות בארץ - ואלה רשמו במהלך חודש דצמבר גידול מרשים של כמיליארד שקלים בנכסיהן.
מהו הכיוון העתידי של שוק אג"ח הקונצרני?
אני סבור שהיות והתשואות במדדי התל בונד עדיין נמוכות מאוד - ימשיך ציבור המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות ולקנות במקומן מניות. גם האופטימיות שמקרינים אנשי שוק ההון לגבי הצפוי בשוק ההון בשנת 2011 מחלחלת אל המשקיעים ומביאה אותם להגדיל עוד ועוד את מרכיב המניות בתיק השקעותיהם.
דעתי היא כי מהלך הפדיונות בקרנות הקונצרניות טרם מיצה את עצמו והוא עשוי להימשך בשבועות הקרובים ובינתיים עדיף שלא להגדיל חשיפה לאפיק זה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
- 5.אל תתייחסו לנבואות זעם, השקיעו באג\"ח קונצרני! (ל"ת)משקיע באגח קונצרני 09/01/2011 11:46הגב לתגובה זו
- 4.המרווחים סבירים לסביבת הריבית הנוכחית (ל"ת)הממתין לעלית הריבית 05/01/2011 08:58הגב לתגובה זו
- 3.מעניין מאוד , תודה סיוון (ל"ת)יוני 04/01/2011 10:55הגב לתגובה זו
- 2.כבש 04/01/2011 10:46הגב לתגובה זוכמה שווה מלרג אחרי ההסדר
- 1.יאללה חברים, להרביץ אותה במניות ושנצליח אמן! (ל"ת)אבי 04/01/2011 09:54הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
