לאן מועדות פניו של השוק הקונצרני? עניין של פדיונות
שנת 2010 הייתה שנה מצוינת למדדי התל בונד - מדד התל בונד השקלי עלה בכ-8% והגדילו לעשות מדדי התל בונד הצמודים שזינקו בלמעלה מ-10% - עליות מרשימות ביותר.
חודש דצמבר 2010, לעומת זאת, לא האיר פניו כלל למשקיעים באג"ח הקונצרניות. בניגוד למדד המעוף שזינק בכ-6.5% ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר - בתחילת דצמבר היו אלה ירידות חדות אך בסיכום החודש ירדו המדדים במתינות יחסית. להלן מספר נתונים מסכמים על מדדי התל בונד בשנת 2010:
מהנתונים ניתן לראות שלמרות הירידות בחודשים נובמבר-דצמבר 2010 היוו מדדי התל-בונד השקעה משתלמת בסיכומה של השנה: התשואה לפדיון במדדי התל בונד המשיכה לעלות גם בדצמבר ומדד התל בונד 20 -שהתשואה לפדיון בו עמדה בסוף אוקטובר על רמה של 1.95% בלבד - עלתה בסוף השנה לרמה של 2.45%. הירידה במדדי התל בונד בחודשיים האחרונים לוותה בירידה במדדי אג"ח הממשלתיות הצמודות והשקליות בריבית קבועה.
הסיבה לשאלה מדוע ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר נמצאת בענף קרנות הנאמנות:
בעוד שעד לתחילת חודש דצמבר גייסו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום פנומנאלי של מעל ל-16 מיליארד שקלים (כאשר רק בחודשים אוקטובר ונובמבר גייסו קרנות אלו 4.5 מיליארד שקלים!) - הסתכמו הפדיונות מקרנות אלו בחודש דצמבר ב-600 מיליון . פדיונות אלה הצטרפו לפדיונות גדולים אף יותר בקרנות אג"ח מדינה וצמודות מדד של 1.6 מיליארד שקלים.
כספים אלה, אשר נפדו מאג"ח הממשלתיות והקונצרניות, הופנו להשקעה בקרנות המנייתיות בארץ - ואלה רשמו במהלך חודש דצמבר גידול מרשים של כמיליארד שקלים בנכסיהן.
מהו הכיוון העתידי של שוק אג"ח הקונצרני?
אני סבור שהיות והתשואות במדדי התל בונד עדיין נמוכות מאוד - ימשיך ציבור המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות ולקנות במקומן מניות. גם האופטימיות שמקרינים אנשי שוק ההון לגבי הצפוי בשוק ההון בשנת 2011 מחלחלת אל המשקיעים ומביאה אותם להגדיל עוד ועוד את מרכיב המניות בתיק השקעותיהם.
דעתי היא כי מהלך הפדיונות בקרנות הקונצרניות טרם מיצה את עצמו והוא עשוי להימשך בשבועות הקרובים ובינתיים עדיף שלא להגדיל חשיפה לאפיק זה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
- 5.אל תתייחסו לנבואות זעם, השקיעו באג\"ח קונצרני! (ל"ת)משקיע באגח קונצרני 09/01/2011 11:46הגב לתגובה זו
- 4.המרווחים סבירים לסביבת הריבית הנוכחית (ל"ת)הממתין לעלית הריבית 05/01/2011 08:58הגב לתגובה זו
- 3.מעניין מאוד , תודה סיוון (ל"ת)יוני 04/01/2011 10:55הגב לתגובה זו
- 2.כבש 04/01/2011 10:46הגב לתגובה זוכמה שווה מלרג אחרי ההסדר
- 1.יאללה חברים, להרביץ אותה במניות ושנצליח אמן! (ל"ת)אבי 04/01/2011 09:54הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
