לאן מועדות פניו של השוק הקונצרני? עניין של פדיונות

סיון ליימן | (5)

שנת 2010 הייתה שנה מצוינת למדדי התל בונד - מדד התל בונד השקלי עלה בכ-8% והגדילו לעשות מדדי התל בונד הצמודים שזינקו בלמעלה מ-10% - עליות מרשימות ביותר.

חודש דצמבר 2010, לעומת זאת, לא האיר פניו כלל למשקיעים באג"ח הקונצרניות. בניגוד למדד המעוף שזינק בכ-6.5% ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר - בתחילת דצמבר היו אלה ירידות חדות אך בסיכום החודש ירדו המדדים במתינות יחסית. להלן מספר נתונים מסכמים על מדדי התל בונד בשנת 2010:

מהנתונים ניתן לראות שלמרות הירידות בחודשים נובמבר-דצמבר 2010 היוו מדדי התל-בונד השקעה משתלמת בסיכומה של השנה: התשואה לפדיון במדדי התל בונד המשיכה לעלות גם בדצמבר ומדד התל בונד 20 -שהתשואה לפדיון בו עמדה בסוף אוקטובר על רמה של 1.95% בלבד - עלתה בסוף השנה לרמה של 2.45%. הירידה במדדי התל בונד בחודשיים האחרונים לוותה בירידה במדדי אג"ח הממשלתיות הצמודות והשקליות בריבית קבועה.

הסיבה לשאלה מדוע ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר נמצאת בענף קרנות הנאמנות:

בעוד שעד לתחילת חודש דצמבר גייסו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום פנומנאלי של מעל ל-16 מיליארד שקלים (כאשר רק בחודשים אוקטובר ונובמבר גייסו קרנות אלו 4.5 מיליארד שקלים!) - הסתכמו הפדיונות מקרנות אלו בחודש דצמבר ב-600 מיליון . פדיונות אלה הצטרפו לפדיונות גדולים אף יותר בקרנות אג"ח מדינה וצמודות מדד של 1.6 מיליארד שקלים.

כספים אלה, אשר נפדו מאג"ח הממשלתיות והקונצרניות, הופנו להשקעה בקרנות המנייתיות בארץ - ואלה רשמו במהלך חודש דצמבר גידול מרשים של כמיליארד שקלים בנכסיהן.

מהו הכיוון העתידי של שוק אג"ח הקונצרני?

אני סבור שהיות והתשואות במדדי התל בונד עדיין נמוכות מאוד - ימשיך ציבור המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות ולקנות במקומן מניות. גם האופטימיות שמקרינים אנשי שוק ההון לגבי הצפוי בשוק ההון בשנת 2011 מחלחלת אל המשקיעים ומביאה אותם להגדיל עוד ועוד את מרכיב המניות בתיק השקעותיהם.

דעתי היא כי מהלך הפדיונות בקרנות הקונצרניות טרם מיצה את עצמו והוא עשוי להימשך בשבועות הקרובים ובינתיים עדיף שלא להגדיל חשיפה לאפיק זה.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אל תתייחסו לנבואות זעם, השקיעו באג\"ח קונצרני! (ל"ת)
    משקיע באגח קונצרני 09/01/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המרווחים סבירים לסביבת הריבית הנוכחית (ל"ת)
    הממתין לעלית הריבית 05/01/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעניין מאוד , תודה סיוון (ל"ת)
    יוני 04/01/2011 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כבש 04/01/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    כמה שווה מלרג אחרי ההסדר
  • 1.
    יאללה חברים, להרביץ אותה במניות ושנצליח אמן! (ל"ת)
    אבי 04/01/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.