לאן מועדות פניו של השוק הקונצרני? עניין של פדיונות

סיון ליימן | (5)

שנת 2010 הייתה שנה מצוינת למדדי התל בונד - מדד התל בונד השקלי עלה בכ-8% והגדילו לעשות מדדי התל בונד הצמודים שזינקו בלמעלה מ-10% - עליות מרשימות ביותר.

חודש דצמבר 2010, לעומת זאת, לא האיר פניו כלל למשקיעים באג"ח הקונצרניות. בניגוד למדד המעוף שזינק בכ-6.5% ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר - בתחילת דצמבר היו אלה ירידות חדות אך בסיכום החודש ירדו המדדים במתינות יחסית. להלן מספר נתונים מסכמים על מדדי התל בונד בשנת 2010:

מהנתונים ניתן לראות שלמרות הירידות בחודשים נובמבר-דצמבר 2010 היוו מדדי התל-בונד השקעה משתלמת בסיכומה של השנה: התשואה לפדיון במדדי התל בונד המשיכה לעלות גם בדצמבר ומדד התל בונד 20 -שהתשואה לפדיון בו עמדה בסוף אוקטובר על רמה של 1.95% בלבד - עלתה בסוף השנה לרמה של 2.45%. הירידה במדדי התל בונד בחודשיים האחרונים לוותה בירידה במדדי אג"ח הממשלתיות הצמודות והשקליות בריבית קבועה.

הסיבה לשאלה מדוע ירדו מדדי התל בונד בחודש דצמבר נמצאת בענף קרנות הנאמנות:

בעוד שעד לתחילת חודש דצמבר גייסו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות סכום פנומנאלי של מעל ל-16 מיליארד שקלים (כאשר רק בחודשים אוקטובר ונובמבר גייסו קרנות אלו 4.5 מיליארד שקלים!) - הסתכמו הפדיונות מקרנות אלו בחודש דצמבר ב-600 מיליון . פדיונות אלה הצטרפו לפדיונות גדולים אף יותר בקרנות אג"ח מדינה וצמודות מדד של 1.6 מיליארד שקלים.

כספים אלה, אשר נפדו מאג"ח הממשלתיות והקונצרניות, הופנו להשקעה בקרנות המנייתיות בארץ - ואלה רשמו במהלך חודש דצמבר גידול מרשים של כמיליארד שקלים בנכסיהן.

מהו הכיוון העתידי של שוק אג"ח הקונצרני?

אני סבור שהיות והתשואות במדדי התל בונד עדיין נמוכות מאוד - ימשיך ציבור המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות ולקנות במקומן מניות. גם האופטימיות שמקרינים אנשי שוק ההון לגבי הצפוי בשוק ההון בשנת 2011 מחלחלת אל המשקיעים ומביאה אותם להגדיל עוד ועוד את מרכיב המניות בתיק השקעותיהם.

דעתי היא כי מהלך הפדיונות בקרנות הקונצרניות טרם מיצה את עצמו והוא עשוי להימשך בשבועות הקרובים ובינתיים עדיף שלא להגדיל חשיפה לאפיק זה.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אל תתייחסו לנבואות זעם, השקיעו באג\"ח קונצרני! (ל"ת)
    משקיע באגח קונצרני 09/01/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המרווחים סבירים לסביבת הריבית הנוכחית (ל"ת)
    הממתין לעלית הריבית 05/01/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעניין מאוד , תודה סיוון (ל"ת)
    יוני 04/01/2011 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כבש 04/01/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    כמה שווה מלרג אחרי ההסדר
  • 1.
    יאללה חברים, להרביץ אותה במניות ושנצליח אמן! (ל"ת)
    אבי 04/01/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות