תשובה וחבריו מנסים למנף את הכישלון - אסור ליפול בפח הזה

אמנון פורטוגלי |

הפרופגנדה של תאגידי הגז עלתה מדרגה ועכשיו היא תולה את כישלונה העסקי לממש את מכתבי הכוונות ולסגור עסקה עם חברות מקבוצת החברה לישראל בועדת ששינסקי. כך אנו קוראים כי: "כניסתה של ועדת ששינסקי.... והמלצות לעלות את המיסוי על תגליות הגז הטבעי הקיימות....יצרו חוסר וודאות עסקית שמנעה מהשותפות לחתום על חוזה אספקה מחייבים בצל העובדה שאינה יכולה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית, לסגור את המימון לפרויקט ולקבוע מחיר מכירה לגז". הייתי מצפה שהכתב יבדוק טענות אלו. בניגוד לטענות ול'עובדות' אלו, אין שום בעיה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית אם המלצות ועדת ששינסקי יתקבלו במלואן, ולקבוע מחיר מכירה לגז. ואכן, על פי הודעות כי"ל ובתי הזיקוק, שותפות תמר הייתה במו"מ איתן, ללא קשר ל"חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ופשוט הפסידה את העסקה. שותפות תמר נחלה כשלון צורב במו"מ על מכירת הגז, ונראה שההצעה של EMG הייתה זולה/טובה יותר. ככל הנראה השותפים בתמר הבינו זאת כבר לפני שבוע וניסו לערב את הממשלה דרך שר התשתיות לנדאו, שמיהר לכתוב מכתבים לראש הממשלה. עכשיו מנסה השותפות להטיל את האשמה על ועדת ששינסקי. ביו השאר, בטענות על "חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ולמנף את הכישלון במשא ומתן למכירת הגז להישג במאבקה בועדת ששינסקי. הטיעונים האלו של שותפויות הגז הם טיעוני סרק. לפי פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, "עצם זה שהוועדה הציגה את המסקנות רק שיפר את הוודאות בענף, ולא הפחית אותה". לגבי המימון, גורמים בנקאיים בכירים אומרים כי המלצות ששינסקי לא השפיעו ולהערכתם גם לא ישפיעו על מימון הפרויקט. הסיבה לכך היא שאחד המדדים החשובים אותו בודקים הבנקים לצורך נתינת הלוואות ואשראים, המודד את יכולת של חברה להחזיר הלוואות, והנכלל לעיתים בהסכם ההלוואה, מבוסס על הרווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות - EBITDA. מדד זה לא נפגע ממסקנות ועדת ששינסקי. אין כל בעיה לקבל מימון בהיקף של 3 מיליארד דולר לפרויקט שיש לו הכנסות נקיות (לפני ריבית, מס, ופחת) של כ-30 מיליארד דולר - גם אם יתקבלו המלצות ועדת ששינסקי במלואן. לדברי פרופ' קנדל: "אפשר לסגור פיננסית את פרויקט פיתוח תמר כבר היום". יתרה מזאת, הממשלה הציעה לעזור במימון פרויקט תמר, אלא שתאגידי הגז אינם מעוניינים בהצעות הממשלתיות הנדיבות ומאיימות על המדינה באי חתימת הסכם לאספקת גז עם לקוחות ישראלים. מטרתם הגלויה בקמפיין ההפחדה הנוכחי היא שמסקנות ועדת ששינסקי לא יחולו על 'תמר'. השותפים הישראלים בתמר לא סוגרים את מימון הפרויקט, לא מאשרים את תוכנית הפיתוח של הפרויקט, טוענים שאינם מקדמים משא ומתן עם הלקוחות, מאיימים בעצירת הפרויקט ונוקטים בפעולות נוספות כאמצעי לחץ על הממשלה, ושר התשתיות נופל בפח ותומך בתאגידי האנרגיה. אני מציע ללנדאו ולממשלה לפעול ולא לכתוב מכתבים. החוק מסמיך את שר התשתיות לחייב בעל חזקה לספק את הגז הדרוש לצרכי המשק. כל מה שהוא צריך לעשות זה להודיע לשותפים שהם פועלים בניגוד לחזקה שנתנה להם, לקחת מהשותפים את שטר החזקה בתמר, כאשר המדינה, לפנים משורת הדין - תחזיר להם את כל השקעותיהם בצרוף ריבית ביד נדיבה. בדרך זו לנדאו והממשלה יבטיחו וישיגו את מבוקשם - שמאגר תמר יפותח בזמן. בסיכומו של דבר השותפים בתמר אינם אלא משקיעים פיננסיים, ואת כישורי המכירה שלהם ראינו זה עתה. את הפעילויות המקצועיות בתחום הקידוח וההפקה עושה השותף המפעיל את השותפות. הממשלה תוכל בקלות רבה לממן את הפרויקט במקום השותפים הנוכחיים. מאת: אמנון פורטוגלי, פורום פעולה אזרחית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.


נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.