תשובה וחבריו מנסים למנף את הכישלון - אסור ליפול בפח הזה
הפרופגנדה של תאגידי הגז עלתה מדרגה ועכשיו היא תולה את כישלונה העסקי לממש את מכתבי הכוונות ולסגור עסקה עם חברות מקבוצת החברה לישראל בועדת ששינסקי.
כך אנו קוראים כי: "כניסתה של ועדת ששינסקי.... והמלצות לעלות את המיסוי על תגליות הגז הטבעי הקיימות....יצרו חוסר וודאות עסקית שמנעה מהשותפות לחתום על חוזה אספקה מחייבים בצל העובדה שאינה יכולה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית, לסגור את המימון לפרויקט ולקבוע מחיר מכירה לגז". הייתי מצפה שהכתב יבדוק טענות אלו. בניגוד לטענות ול'עובדות' אלו, אין שום בעיה לדעת איך יראה הפרויקט מהבחינה העסקית אם המלצות ועדת ששינסקי יתקבלו במלואן, ולקבוע מחיר מכירה לגז. ואכן, על פי הודעות כי"ל ובתי הזיקוק, שותפות תמר הייתה במו"מ איתן, ללא קשר ל"חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ופשוט הפסידה את העסקה.
שותפות תמר נחלה כשלון צורב במו"מ על מכירת הגז, ונראה שההצעה של EMG הייתה זולה/טובה יותר. ככל הנראה השותפים בתמר הבינו זאת כבר לפני שבוע וניסו לערב את הממשלה דרך שר התשתיות לנדאו, שמיהר לכתוב מכתבים לראש הממשלה. עכשיו מנסה השותפות להטיל את האשמה על ועדת ששינסקי. ביו השאר, בטענות על "חוסר הוודאות העסקית והמימונית שנוצרה בעקבות המלצות וועדת ששינסקי", ולמנף את הכישלון במשא ומתן למכירת הגז להישג במאבקה בועדת ששינסקי.
הטיעונים האלו של שותפויות הגז הם טיעוני סרק. לפי פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, "עצם זה שהוועדה הציגה את המסקנות רק שיפר את הוודאות בענף, ולא הפחית אותה". לגבי המימון, גורמים בנקאיים בכירים אומרים כי המלצות ששינסקי לא השפיעו ולהערכתם גם לא ישפיעו על מימון הפרויקט.
הסיבה לכך היא שאחד המדדים החשובים אותו בודקים הבנקים לצורך נתינת הלוואות ואשראים, המודד את יכולת של חברה להחזיר הלוואות, והנכלל לעיתים בהסכם ההלוואה, מבוסס על הרווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות - EBITDA. מדד זה לא נפגע ממסקנות ועדת ששינסקי. אין כל בעיה לקבל מימון בהיקף של 3 מיליארד דולר לפרויקט שיש לו הכנסות נקיות (לפני ריבית, מס, ופחת) של כ-30 מיליארד דולר - גם אם יתקבלו המלצות ועדת ששינסקי במלואן. לדברי פרופ' קנדל: "אפשר לסגור פיננסית את פרויקט פיתוח תמר כבר היום".
יתרה מזאת, הממשלה הציעה לעזור במימון פרויקט תמר, אלא שתאגידי הגז אינם מעוניינים בהצעות הממשלתיות הנדיבות ומאיימות על המדינה באי חתימת הסכם לאספקת גז עם לקוחות ישראלים. מטרתם הגלויה בקמפיין ההפחדה הנוכחי היא שמסקנות ועדת ששינסקי לא יחולו על 'תמר'.
השותפים הישראלים בתמר לא סוגרים את מימון הפרויקט, לא מאשרים את תוכנית הפיתוח של הפרויקט, טוענים שאינם מקדמים משא ומתן עם הלקוחות, מאיימים בעצירת הפרויקט ונוקטים בפעולות נוספות כאמצעי לחץ על הממשלה, ושר התשתיות נופל בפח ותומך בתאגידי האנרגיה.
אני מציע ללנדאו ולממשלה לפעול ולא לכתוב מכתבים. החוק מסמיך את שר התשתיות לחייב בעל חזקה לספק את הגז הדרוש לצרכי המשק. כל מה שהוא צריך לעשות זה להודיע לשותפים שהם פועלים בניגוד לחזקה שנתנה להם, לקחת מהשותפים את שטר החזקה בתמר, כאשר המדינה, לפנים משורת הדין - תחזיר להם את כל השקעותיהם בצרוף ריבית ביד נדיבה.
בדרך זו לנדאו והממשלה יבטיחו וישיגו את מבוקשם - שמאגר תמר יפותח בזמן. בסיכומו של דבר השותפים בתמר אינם אלא משקיעים פיננסיים, ואת כישורי המכירה שלהם ראינו זה עתה. את הפעילויות המקצועיות בתחום הקידוח וההפקה עושה השותף המפעיל את השותפות. הממשלה תוכל בקלות רבה לממן את הפרויקט במקום השותפים הנוכחיים.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
