העברת מניות בחברה פרטית מבעל מניות למנהל
לא ברור אם ההסכמה היא שהחברה תקצה למנהל החברה מניות, כך שבעלי מניותיה המקוריים ידוללו, או שאחד מבעלי המניות בחברה יעביר למנהל מחצית מה-50% שהוא מחזיק בחברה. אם החברה מקצה מניות, הרי אין פה מס רווחי הון בידה.
לגבי המנהל בחברה, חלות הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") (שכן הוא מוגדר כ"עובד" לפי אותו סעיף), וכן מדובר בהקצאת מניות בחברה פרטית שלא באמצעות נאמן. למעשה לא ניתן להקצות כלל מניות באמצעות נאמן במקרה זה, מכיוון שהעובד הופך לבעל שליטה בחברה - יחזיק ב-25% מהמניות (שהם מעל לשיעור ההופך אותו לבעל שליטה) בעקבות ההקצאה. ראו הגדרת "הקצאת מניות באמצעות נאמן" שבסעיף 102 לפקודה.
משכך הוא, חלות על ההקצאה הוראות סעיף 102(ג)(2) לפקודה, הקובעות כי יוטל מס על העובד שקיבל את המניות בחברה פרטית רק עם מכירתן, אך המס יהיה מס שולי כהכנסת עבודה.
כעת אשוב לאפשרות היותר סבירה העולה מן השאלה, והיא שאחד מבעלי המניות של החברה מעניק ללא תמורה מניות למנהל בחברה בתוך שנתיים.
פטור ממס רווחי הון עשוי להינתן מכוח סעיף 97(א)(5) לפקודה, אשר זו לשונו:
"מתנה לקרוב וכן מתנה ליחיד אחר אם שוכנע פקיד השומה כי המתנה ניתנה בתום לב, ובלבד שמקבל המתנה אינו תושב חוץ."
רשויות המס מפרשות את הסעיף הזה בחבק מס הכנסה (עמ' ה-54.4) כך:
12 מתנה לקרוב או ליחיד אחר
12.1 סעיף 97(א)(5) פוטר ממס, רווח-הון הנובע מהעברת נכס במתנה לקרוב או ליחיד אחר - אם זו נעשתה בתום-לב.
12.2 הפטור חל רק לגבי העברת נכס ללא כל תמורה. העברה של נכס בתמורה חלקית, איננה בבחינת מתנה שסעיף 97(א)(5) חל עליה.
12.3 העברת נכס במתנה לחבר-בני-אדם איננה פטורה ממס. 'קרוב' לעניין סעיף זה, הוא רק יחיד שיש לו קרבה משפחתית.
כפי שניתן להבין, רשויות המס עשויות לטעון כי בענייננו כלל לא מתקיימת מתנה, שכן הנכס ניתן בתמורה לכך שהמנהל יישאר לעבוד בחברה שנתיים (אם כי לא בטוח שיש תנאי כזה - הדבר אינו ברור מן השאלה).
למרות זאת, ניתן לטעון כי "מתנה" צריכה להתפרש לפי חוק המתנה, התשכ"ח-1968, שכן מונחים הכלולים בחוקי המס ומקורם בדין הכללי צריכים להתפרש על פי אותו דין [כך נקבע בפס"ד ע"א 496/93 פקיד שומה חיפה נ' משה סמו, מיסים יא/1 (פברואר 1997) עמ' ה-5: "דברים אלה ישימים בענייננו.
למונח 'מתנה' בהקשר של דיני מיסוי רווחי הון אין משמעות מיוחדת השונה ממשמעות המושג על פי הדין הכללי. עמדה זו, כך עולה מהסיכומים אשר הוגשו לנו, אף מקובלת על שני הצדדים. לפיכך, יהיה זה אך טבעי כי נפנה להוראות חוק המתנה, תשכ"ח-1968, כדי לקבוע אם הענקת הרישיון למונית למשיב כמוה כמתנה שניתנה לו"].
חוק המתנה קובע אמנם כי מתנה היא מתן נכס ללא קבלת תמורה, אך בהמשך קובע כך:
4. מתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר-המתנה או להימנע מעשותו; נותן המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב, ורשאי לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו, ואם היה בדבר ענין לציבור - היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו.
הנה כי כן, ניתן לראות שמתן המניות הוא מתנה המותנית בכך שמקבל המתנה יהיה בחברה שנתיים.
משלא ניתן לשלול את מתן המניות במתנה בשל אפשרות קיומו של תנאי לנתינת מתנה על פי חוק המתנה עצמו, וכן בשל כך שהפטור ממס שבסעיף 97(א)(5) לפקודה אינו מחייב מתן מתנה ללא תמורה [ראו לשם ההשוואה את סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, המחייב נתינת מתנה ללא תמורה לשם הזכאות לפטור], ניתן לטעון כי מתן מניות עם תנאי כמובא בשאלה מקנה את הזכות לפטור ממס רווחי הון.
מנגד ניתן לטעון כי תכלית החוק אינה מבקשת להבחין את הסדר הפטור ממיסי מקרקעין על מתן נכסי נדל"ן ללא תמורה לקרוב, לעומת מתן נכסים הוניים אחרים במתנה לפי פקודת מס הכנסה, ולכן יש לפרש כי היעדר תמורה לרבות היעדר תנאים או הוראות לביצוע מטעם מקבל המתנה הוא תנאי שיש להחילו גם על מתנות של נכסים הוניים. מעבר לכך, בפסיקה לעניין חוק מיסוי מקרקעין פורש רבות כי קבלת נכס מקרקעין, ובמקביל עשיית מעשה אחר למען נותן המתנה - הדבר מהווה תמורה, ולכן אין פה מתנה. בהקשר זה ייתכן גם שהמנהל שמקבל את המניות ייחשב כמקבל שכר שהוא "מענק הישארות" בחברה מבעל מניותיה, ולכן מענק זה חייב במס.
מצד שני אין יחסי עובד-מעביד בין המנהל לבעל המניות בחברה, ואז הכנסה ממקור 2(2) לפקודה לא קיימת, אך עדיין ניתן להטיל חיוב במס מכוח סעיף 2(10) לפקודה.
לסיכום:
קיים סיכון ממשי לאי מתן פטור ממס מטעם הרשויות וכן לחיוב מקבל המניות במס, אם אכן נתינתן של המניות כפופה להתחייבות המקבל להישאר בחברה שנתיים (ראו ע"א 271/83 נמרוד גרייבר נ' פקיד השומה, פד"א י"ג עמ' 161). ללא התחייבות כאמור הסיכוי לאי חיוב נותן המניות במתנה וכן מקבל המניות במס - גדל.
תשובתי זו ניתנה בהנחה כי אין מדובר בענייננו בחברה שהיא "איגוד מקרקעין".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
