יתכן ופרשת הבקדייטינג ("תארוך לאחור") בקומברס, שהתגלתה בשנת 2006, הגיעה סוף סוף לסיומה. היום פורסם כי נחתם הסדר עם חברת קומברס ליישוב תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד החברה בעקבות הפרשה על ידי משקיעים, כשבראשם מנורה-מבטחים הישראלית.

מנורה-מבטחים עומדת בראש המשקיעים שיפוצו

משרד עורכי הדין הניו יורקי פומרנץ הודיע היום כי הצדדים הגיעו להסדר שצפוי להטיב עם המשקיעים בחברה בתקופה שבין סוף חודש אפריל 2001 לתחילת חודש ינואר 2008. על פי ההסדר, תשלם קומברס למשקיעים 225 מיליון דולר, כש-60 מיליון דולר ישולמו על ידי קובי אלכסנדר עצמו, מנכ"ל יו"ר החברה לשעבר. עוד נמסר כי זהו אחד הסכומים הגדולים ביותר אי פעם ששולם על ידי בכיר לשעבר כדי ליישב תביעה ייצוגית בניירות ערך בבית משפט פדראלי.

את התביעה הייצוגית הובילה מנורה-מבטחים לאחר שהחברה הצליחה לשכנע את בית המשפט כי היא הניזוקה הישירה העיקרית של הפרשה ושל קריסתה של חברת קומברס. יש לציין כי ערכאה קודמת מינתה לתפקיד זה את קרן הפנסיה של השרברבים ומתקיני הצינורות, שהייתה גם היא בין הניזוקות.

בעקבות ההסכם אמר עו"ד מרק גרוס, מראשי פירמת פומרנץ, כי "זהו ההסדר השני בגודלו בהיסטוריה של תביעות ייצוגיות כנגד בקדייטינג של אופציות. אנו שמחים על כך שההסכם ישיב חלק משמעותי ביותר מהנזקים שנגרמו לתובעים הייצוגיים". עו"ד איתן לביא אמר כי "זהו גם ההסדר הגדול ביותר בו מעורב גורם מוסדי ישראלי כמוביל בתביעה ייצוגית".

הצדדים מתכוונים להגיש את ההסדר באופן מיידי לאישור בית המשפט.

בקדייטינג ("תיארוך לאחור") הוא שינוי רטרואקטיבי במועד הענקת כתבי אופציה למניה, לתאריך שבו מחירה היה בשפל, כך שמימוש האופציה יניב רווח מרבי למחזיק בה. במהלך ההיסטוריה, בקדייטינג בוצע בדרך כלל על ידי בכירים בחברה ציבורית שהעניקה להם את האופציות, זאת במטרה להגדיל הרווחים. בקדייטינג מהווה עבירה פלילית.

מעקב שפורסם בעבר ע"י העיתון "וול סטריט ג'ורנל", העלה כי לפחות 115 חברות דיווחו לבעלי המניות שלהן על חקירה פנימית, חקירה של ה-SEC, חקירה פלילית או תיקון דו"חות כספיים בעקבות חשדות לבקדייטינג. בין החברות ברשימה נמצאות אפל, מק'אפי, בורדקום. חברות ישראליות נוספות, מלבד קומברס, מופיעות ברשימה אף הן, ביניהן מרקורי אינטראקטיב, צורן ואם-סיסטמס.

ה'וול סטריט ג'ורנל' חשף, קומברס פתחה בחקירה

הסיפור בנוגע לחלוקת האופציות בקומברס ראה אור ב-14 למרץ בשנת 2006 לאחר שקומברס הפתיעה את ציבור המשקיעים והודיעה על דחיית פרסום דו"חותיה ל-SEC ועל הקמת ועדה מיוחדת בהרכב חברי מועצת המנהלים, אשר תבדוק נושאים הקשורים להענקת אופציות. ב-17 למרץ דיווחה קומברס כי ייתכן ותאלץ להגיש מחדש את דו"חותיה הרבעוניים בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2005 ושל השנים 2001-2004. כתוצאה מפרסום הפרשה, אבדה המנייה קרוב ל-20% מערכה בתוך כחודש. התביעה היצוגית כללה את כל המשקיעים אשר רכשו את מניות קומברס החל מתאריך ה-30 לאפריל בשנת 2001 ועד לתאריך ה-16 באפריל בשנת 2006.

התחלת החקירה בקומברס, שהחלה בעקבות בדיקה שערך ה'וול סטריט ג'ורנל' במועדי חלוקת האופציות, הביאה להתפטרותו של היו"ר והמנכ"ל אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים דייוויד קריינברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין. במקביל החל משרד התובע המחוזי בניו-יורק לבחון את פרטי הפרשה, וחודשים אחדים לאחר מכן הוגשו כנגד אלכסנדר, קריינברג וסורין כתבי אישום פליליים לבית המשפט הפדרלי בברוקלין, ובהמשך אף למעצרם של שני האחרונים.

גם קומברס עצמה הגישה תביעה פיצויים כנגד אלכסנדר וסורין, בטענה ששינוי תאריכי הקצאת האופציות יצרו לחברה הפסדים כספיים בהיקף של יותר מ-70 מיליון דולר. קובי אלכסנדר מצידו, הגיש תביעת פיצויים נגדית בהיקף של 72 מיליון דולר, בטענה שקומברס סירבה למלא התחייבויות שהיו לה כלפיו לאחר שעזב את החברה ב-2006, ביניהן מימוש של אופציות שקיבל כחלק מחבילת השכר.

טענת הרשויות האמריקניות היתה ששלושת מנהלי החברה קיבלו אופציות בתוך הכסף שלא דווחו כלל ולא נרשמו כהלכה בספרים, וגילמו בתוכן רווח מהותי מיידי. אלכסנדר הרוויח 138 מיליון דולר בין 1991 ל-2001 ממכירת אופציות שביסודן בקדייטינג, 6.4 מיליון דולר מתוך סכום זה מקורו באופציות שהיו בתוך הכסף בעת ההענקה. קריינברג זכה לרווח של 13 מיליון דולר כתוצאה ממכירת האופציות שבבסיס כולן בקדייטינג שבין שנת 1994 ועד לשנת 2001, ואצלו מיליון דולר היו בתוך הכסף סורין הרוויח מהמכירה 14 מיליון דולר בין השנים 1991 ל-2001 - ומיליון דולר היו בתוך הכסף בזמן ההענקה. בנוסף, לשלושה גם היום מיליוני אופציות שמקורן בבקדייטינג, רווחים לא חוקיים, כשהם גם הקימו קרן חשאית נפרדת להקצאות אופציות לעובדי מפתח.

הסדר עם ה-SEC