הסחורות מזנקות: אסטרטגיות השקעה בזהב וכסף

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, בוחן את העליות החדות הנרשמות בכסף ובזהב ומציע אסטרטגיות השקעה
אריה גורן |

במסחר בסחורות בשבוע האחרון נרשמו עליות במחירי כמעט כל הסחורות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-2.03%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-42.1% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-37.2% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסויה, ב-6.0%, ובפלדה, ב-5.4%, ובכסף, ב-6.1%, אבל על הכסף עוד בהמשך. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-0.8% ל-77.47 דולר לחבית.

העלייה המרשימה בשבועות האחרונים במדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, לא נפסקה. אף על פי שמדד ההובלה הימית ירד ב-3.3% ביום שישי שעבר מערכו הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, 4,661 נקודות, עלה המדד בסיכום שבועי ב-9.6% ונסגר ביום שישי האחרון בשער של 4,507 נקודות. מהשפל שנרשם במדד זה ב-24 בספטמבר השנה כבר עלה המדד ב-108%.

במסחר במניות בשבוע האחרון בארצות הברית ובעולם נרשמו ירידות, אם כי מתונות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום שבועי ב-0.19% ל-1,091.38 נקודות, לאחר שביום שני שעבר נרשם לו ערכו הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, 1,113.69 נקודות. מניות הנאסד"ק ירדו בשבוע שעבר ב-1.01% ל-2,146.04 נקודות, לאחר שגם למדד זה נרשם ביום שני שעבר ערכו הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, 2,205.32 נקודות. מדד המניות העולמיMSCI World ירד בשבוע שעבר ב-1.08% ל-1,145.72 נקודות, המדד נמוך כיום ב-31.9% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-67.5% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.

הדולר התחזק מעט ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-0.29% ל-1.486 דולר לאירו, ונחלש ב-0.89% ביחס לין היפני ל-88.85 ין לדולר. ביחס לשקל עלה הדולר בסיכום שבועי ב-0.98%, ושערו היציג האחרון היה 3.811 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

כסף או זהב

מחירי הזהב והכסף עולים מדי שבוע, לזהב אף נרשם ביום רביעי שעבר מחירו הגבוה ביותר אי פעם, 1,153.40 דולר לאונקיה, אם כי בערכים ריאליים היה מחירו בינואר 1980 גבוה הרבה יותר, 1,900 דולרים לאונקיה בחישוב לדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מתחילת השנה כבר עלה מחיר הזהב ב-29.7%, ומחיר הכסף אף עלה הרבה יותר, ב-63.3%. רק לשם הבהרה, מחירי הזהב והכסף מתייחסים לאונקיה טרוי, השווה 31.10 גרם; אונקיית זהב אינה מתייחסת ל-28.35 גרם, כפי שמסבירים לעתים בטעות פרשנים ברדיו, זהו משקלה של אונקיה רגילה.

מחירי הזהב והכסף עלו למרות עודף ההיצע על הביקוש בשנים האחרונות. מחיר הסחורות עולה כשקיים מחסור, כמו במקרה הנוכחי בסוכר, ויורד כשקיים עודף בסחורה. אולם במקרה של הזהב והכסף מחירם עולה למרות העודף הקיים בהיצע.

להלן הסיבות העיקריות לעלייה המרשימה במחיר הזהב והכסף:

1. היחלשות הדולר: בסחר העולמי מחיר הזהב והכסף ננקב בדולרים, וככל שערך הדולר יורד בהשוואה למטבעות העיקריים האחרים, יורד גם מחיר הזהב והכסף המחושב במטבעות אחרים.

2. החשש מפני אינפלציה: מכיוון שהבנקים המרכזיים של מדינות רבות הזרימו סכומים עצומים כדי להגביר את הפעילות הכלכלית, שנחלשה מאוד במשבר האחרון, קיימת אפשרות להתפרצות אינפלציונית, וההשקעה במתכות האצילות נחשבה תמיד כמגן מפני אינפלציה.

3. התערערות האמון במערכת הבנקאות העולמית: כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי האחרון התערער אמון ציבור המשקיעים במערכת הבנקאות, וההשקעה בזהב וגם בכסף נחשבה תמיד מקלט בטוח בעיתות משבר.

ההשקעה בזהב ובכסף נעשית בדרך כלל בחוזים עתידיים או בתעודות סל המשקיעות במתכת הממשית כמו תעודת הסל לזהב GLD ותעודת הסל לכסף SLV. אבל לאחרונה התפתח ביקוש רב גם למטבעות זהב, עד כדי כך שהמטבעה הלאומית של ארצות הברית אינה מצליחה לעמוד בביקוש למטבעות זהב, ונרשם לאחרונה יבוא גדול לארצות הברית של מטבעות זהב מבריטניה. ייצור מטבעות הזהב בבריטניה שולש בתשעת החודשים הראשונים של השנה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת והגיע ל-100,391 אונקיות. השימוש בכסף לטביעת מטבעות בבריטניה באותו פרק זמן גדל ב-31% בהשוואה לשנה הקודמת והגיע ל-270,382 אונקיות. המכירות של מטבע הזהב הנשר האמריקאי גדלו בשיעור של יותר מכפול בתשעת החודשים הראשונים של השנה והגיעו ל-954,000 אונקיות.

לאור העלייה הגדולה במחירי הזהב והכסף נשאלת השאלה האם עדיין כדאי להשקיע בהן, ואיזו השקעה עדיפה, הזהב או הכסף? או אולי כדאי לבחור באסטרטגיית spread: קנייה של זהב או כסף בהתאם להערכה איזה מחיר יעלה יותר (או ירד פחות) ומכירה במקביל של המתכת השנייה הצפויה לפי ההערכה לעלות בשיעור נמוך יותר (או לרדת יותר)? יש לזכור שנוסף על השימוש לצורך השקעה השימוש העיקרי בכסף הוא שימוש תעשייתי, כך שעם ההתאוששות מהמשבר העולמי צפוי לגדול מאוד הביקוש לכסף למטרות תעשייתיות.

בטבלאות ובגרפים להלן נתונים השוואתיים על הזהב והכסף, כך שהקורא שיבחר באסטרטגיית spread יוכל לגבש בעצמו דעה מה מיועד למכירה ומה לקנייה.

איך משקיעים באסטרטגיית spread בזהב וכסף בישראל

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחירי הזהב והכסף בשני הכיוונים, קנייה ומכירה. ההשקעה באמצעות כלל-פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה יחס המחירים בכיוון ההפוך למצופה. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים.

איך משקיעים באסטרטגיית spread בזהב וכסף בארצות הברית

תעודות הסל GLD ו-SLV הנסחרות בבורסת ניו יורק משקיעות בזהב וכסף ממשיים, כך שביצועיהן דומים לביצועי הזהב והכסף, התעודות סחירות מאוד ודמי הניהול לא גבוהים 0.4% ו-0.5% לשנה בהתאמה. אפשר לרכוש תעודת סל לאחת משתי המתכות ולמכור שורט את התעודה למתכת האצילה השנייה. מכיוון שלשתי התעודות גם אופציות סחירות אפשר לרכוש אופציית call לתעודה אחת ואופציית put לתעודה השנייה.

* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.