רמי לוי אחרי 300%: אפשר להתחיל לספור את הכסך במדרגות

אביחי ברכה, אנליסט במחלקת המחקר של רמקו, מכסה את מניית רמי לוי ומוריד המלצה מקניה חזקה לתשואת שוק
אביחי ברכה |

במחלקת המחקר של רמקו המלצנו על מניית רמי לוי מזה זמן רב בהמלצת 'קניה חזקה'. להלן מספר עדכונים לאחר הדוחות הכספים של החברה:

* תוצאות הרבעון השני היו מצוינות והפתיעו לטובה במיוחד בשורת הרווחיות התפעולית (7.7%).

* הרווחיות הגבוהה קוזזה בהוצאות מימון של 1.8 מיליון ₪ למרות שבמאזני החברה קופת מזומנים של 128 מיליון ₪ נטו.

* לחברה נכון למועד הדוח 16 סניפים ונראה כי החברה פועלת לפתוח מספר נוסף של סניפים בעתיד הקרוב.

* להערכתי גם בשנה הקרובה נראה צמיחה דו ספרתית גבוהה בעיקר בזכות פתיחת הסניפים.

* החברה עברה במהלך השנה ממדד היתר למדד ת"א 75 בין השאר בזכות העליות במחיר המניה וכמובן בזכות הגדלת החזקות הציבור ע"י מכירת חבילת מניות מבעל השליטה לבית ההשקעות פסגות.

סיבות להורדת ההמלצה:

* החברה מתומחרת לפי מכפיל 11 בקרוב לתוצאות החזויות השנה (בהמלצה הראשונה הייתה מתומחרת לפי מכפיל 5), מכפיל זה דומה למכפילים בהם מתומחרות מובילות השוק שופרסל וריבוע.

ברור לנו כי הצמיחה ושיעורי הרווחיות שונים בין החברות אולם גם הסיכון של חברה המפעילה כ- 16 סניפים לבין חברות המפעילות מעל 200 סניפים כ"א שונה גם כן.

* קשה להעריך האם החברה תצליח לשמור על אותם שיעורי רווחיות גם כאשר מספר הסניפים יגיע ל 20 ומעלה, לטענת מר רמי לוי החברה תצליח לשמור על שיעורי הרווחיות ואף לשפרם , אנו לא מזלזלים בהנחה זו ולא נופתע לגמרי אם יתברר הדבר כנכון אולם עדיין מעריכים כי פרמיית הסיכון עולה.

* מתחילת השנה עלה מחיר המניה ב-297%, מדד ת"א 75 לעומתו עלה ב- 117% בלבד. אנו סבורים כי גם אם תמשיך המניה לעלות יהיה קשה להגדיל את הפער מהמדד הרלוונטי וזהו זמן טוב למשוך חלק מהרווחים הגדולים בהשקעה.

* קופת המזומנים הגדולה של החברה אינה תורמת בתקופה הנוכחית (סביבת ריבית אפסית) לשורת הרווח הנקי .

סיכום

ההמלצה הראשונה הייתה מבוססת על צמיחה גבוהה, שיטות שיווק ייחודיות, לקיחת נתח שוק מהמתחרים ועוד, בנוסף לתופעות אלו (אשר כנראה ימשכו גם בשנת 2010) התמחור היה אטרקטיבי למדי, כיום לאחר עלית המניה ב-297% אנו סבורים כי הגיע זמן ליהנות מהרווחים או במילים אחרות להתחיל לספור את הכסף במדרגות.

חשוב לציין כי אנו לא חושבים שמחיר המניה נכון להיום הינו מנופח אלא מתומחר במחיר הוגן למדי. לפי התוצאות החזויות ב 2010 ומכפיל 11 החברה נסחרת בדיסקאונט של כ 7% .

חשוב לזכור כי מדובר בחברה קטנה יחסית כאשר בחברות בסדר גודל כזה נדרוש בד"כ אפ-סייד משמעותי יותר.

ההמלצה החדשה היא תשואת שוק במחיר יעד של 76.5 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.