רמי לוי אחרי 300%: אפשר להתחיל לספור את הכסך במדרגות
במחלקת המחקר של רמקו המלצנו על מניית רמי לוי מזה זמן רב בהמלצת 'קניה חזקה'. להלן מספר עדכונים לאחר הדוחות הכספים של החברה:
* תוצאות הרבעון השני היו מצוינות והפתיעו לטובה במיוחד בשורת הרווחיות התפעולית (7.7%).
* הרווחיות הגבוהה קוזזה בהוצאות מימון של 1.8 מיליון ₪ למרות שבמאזני החברה קופת מזומנים של 128 מיליון ₪ נטו.
* לחברה נכון למועד הדוח 16 סניפים ונראה כי החברה פועלת לפתוח מספר נוסף של סניפים בעתיד הקרוב.
* להערכתי גם בשנה הקרובה נראה צמיחה דו ספרתית גבוהה בעיקר בזכות פתיחת הסניפים.
* החברה עברה במהלך השנה ממדד היתר למדד ת"א 75 בין השאר בזכות העליות במחיר המניה וכמובן בזכות הגדלת החזקות הציבור ע"י מכירת חבילת מניות מבעל השליטה לבית ההשקעות פסגות.
סיבות להורדת ההמלצה:
* החברה מתומחרת לפי מכפיל 11 בקרוב לתוצאות החזויות השנה (בהמלצה הראשונה הייתה מתומחרת לפי מכפיל 5), מכפיל זה דומה למכפילים בהם מתומחרות מובילות השוק שופרסל וריבוע.
ברור לנו כי הצמיחה ושיעורי הרווחיות שונים בין החברות אולם גם הסיכון של חברה המפעילה כ- 16 סניפים לבין חברות המפעילות מעל 200 סניפים כ"א שונה גם כן.
* קשה להעריך האם החברה תצליח לשמור על אותם שיעורי רווחיות גם כאשר מספר הסניפים יגיע ל 20 ומעלה, לטענת מר רמי לוי החברה תצליח לשמור על שיעורי הרווחיות ואף לשפרם , אנו לא מזלזלים בהנחה זו ולא נופתע לגמרי אם יתברר הדבר כנכון אולם עדיין מעריכים כי פרמיית הסיכון עולה.
* מתחילת השנה עלה מחיר המניה ב-297%, מדד ת"א 75 לעומתו עלה ב- 117% בלבד. אנו סבורים כי גם אם תמשיך המניה לעלות יהיה קשה להגדיל את הפער מהמדד הרלוונטי וזהו זמן טוב למשוך חלק מהרווחים הגדולים בהשקעה.
* קופת המזומנים הגדולה של החברה אינה תורמת בתקופה הנוכחית (סביבת ריבית אפסית) לשורת הרווח הנקי .
סיכום
ההמלצה הראשונה הייתה מבוססת על צמיחה גבוהה, שיטות שיווק ייחודיות, לקיחת נתח שוק מהמתחרים ועוד, בנוסף לתופעות אלו (אשר כנראה ימשכו גם בשנת 2010) התמחור היה אטרקטיבי למדי, כיום לאחר עלית המניה ב-297% אנו סבורים כי הגיע זמן ליהנות מהרווחים או במילים אחרות להתחיל לספור את הכסף במדרגות.
חשוב לציין כי אנו לא חושבים שמחיר המניה נכון להיום הינו מנופח אלא מתומחר במחיר הוגן למדי. לפי התוצאות החזויות ב 2010 ומכפיל 11 החברה נסחרת בדיסקאונט של כ 7% .
חשוב לזכור כי מדובר בחברה קטנה יחסית כאשר בחברות בסדר גודל כזה נדרוש בד"כ אפ-סייד משמעותי יותר.
ההמלצה החדשה היא תשואת שוק במחיר יעד של 76.5 ש"ח.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
