רמי לוי אחרי 300%: אפשר להתחיל לספור את הכסך במדרגות

אביחי ברכה, אנליסט במחלקת המחקר של רמקו, מכסה את מניית רמי לוי ומוריד המלצה מקניה חזקה לתשואת שוק
אביחי ברכה |

במחלקת המחקר של רמקו המלצנו על מניית רמי לוי מזה זמן רב בהמלצת 'קניה חזקה'. להלן מספר עדכונים לאחר הדוחות הכספים של החברה:

* תוצאות הרבעון השני היו מצוינות והפתיעו לטובה במיוחד בשורת הרווחיות התפעולית (7.7%).

* הרווחיות הגבוהה קוזזה בהוצאות מימון של 1.8 מיליון ₪ למרות שבמאזני החברה קופת מזומנים של 128 מיליון ₪ נטו.

* לחברה נכון למועד הדוח 16 סניפים ונראה כי החברה פועלת לפתוח מספר נוסף של סניפים בעתיד הקרוב.

* להערכתי גם בשנה הקרובה נראה צמיחה דו ספרתית גבוהה בעיקר בזכות פתיחת הסניפים.

* החברה עברה במהלך השנה ממדד היתר למדד ת"א 75 בין השאר בזכות העליות במחיר המניה וכמובן בזכות הגדלת החזקות הציבור ע"י מכירת חבילת מניות מבעל השליטה לבית ההשקעות פסגות.

סיבות להורדת ההמלצה:

* החברה מתומחרת לפי מכפיל 11 בקרוב לתוצאות החזויות השנה (בהמלצה הראשונה הייתה מתומחרת לפי מכפיל 5), מכפיל זה דומה למכפילים בהם מתומחרות מובילות השוק שופרסל וריבוע.

ברור לנו כי הצמיחה ושיעורי הרווחיות שונים בין החברות אולם גם הסיכון של חברה המפעילה כ- 16 סניפים לבין חברות המפעילות מעל 200 סניפים כ"א שונה גם כן.

* קשה להעריך האם החברה תצליח לשמור על אותם שיעורי רווחיות גם כאשר מספר הסניפים יגיע ל 20 ומעלה, לטענת מר רמי לוי החברה תצליח לשמור על שיעורי הרווחיות ואף לשפרם , אנו לא מזלזלים בהנחה זו ולא נופתע לגמרי אם יתברר הדבר כנכון אולם עדיין מעריכים כי פרמיית הסיכון עולה.

* מתחילת השנה עלה מחיר המניה ב-297%, מדד ת"א 75 לעומתו עלה ב- 117% בלבד. אנו סבורים כי גם אם תמשיך המניה לעלות יהיה קשה להגדיל את הפער מהמדד הרלוונטי וזהו זמן טוב למשוך חלק מהרווחים הגדולים בהשקעה.

* קופת המזומנים הגדולה של החברה אינה תורמת בתקופה הנוכחית (סביבת ריבית אפסית) לשורת הרווח הנקי .

סיכום

ההמלצה הראשונה הייתה מבוססת על צמיחה גבוהה, שיטות שיווק ייחודיות, לקיחת נתח שוק מהמתחרים ועוד, בנוסף לתופעות אלו (אשר כנראה ימשכו גם בשנת 2010) התמחור היה אטרקטיבי למדי, כיום לאחר עלית המניה ב-297% אנו סבורים כי הגיע זמן ליהנות מהרווחים או במילים אחרות להתחיל לספור את הכסף במדרגות.

חשוב לציין כי אנו לא חושבים שמחיר המניה נכון להיום הינו מנופח אלא מתומחר במחיר הוגן למדי. לפי התוצאות החזויות ב 2010 ומכפיל 11 החברה נסחרת בדיסקאונט של כ 7% .

חשוב לזכור כי מדובר בחברה קטנה יחסית כאשר בחברות בסדר גודל כזה נדרוש בד"כ אפ-סייד משמעותי יותר.

ההמלצה החדשה היא תשואת שוק במחיר יעד של 76.5 ש"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.