מניית כלל פיננסים: שווה השקעה גם לטווח הקצר

נתי לייזר ושי פיימן, אנליסטים בפורמולה שוקי הון, מסתכלים על מניית כלל פיננסים
נתי לייזר |

בחסות דנקנר ואחרי שהיה מעמודי התווך של הנפקת סלקום, מונה השבוע טל רז למנכ"ל כלל פיננסים, האיש שיוטל עליו להכין רה ארגון בחברה. בעקבות זאת יצאנו לבדוק את כדאיות החברה.

כאשר השווקים עולים, הביקוש להנפקות וחיתום עולה, בדקנו האם כדאי לרכוש את מניית החברה למרות ההפסדים שחוותה ב-2008. אז לדעתנו החברה מעניינת ונסחרת בחסר.

כלל פיננסים: חברה בת של כלל אחזקות, עסקי ביטוח מקבוצת אי.די.בי.

החברה עוסקת בניהול תיקי השקעות וקרנות נאמנות, חיתום, בנקאות להשקעות והנפקת תעודות סל ע"י "מבט" ואג"ח מובנות.

כלל פיננסים פועלת באמצעות אשכול חברות, שהגדולה ביניהן היא בטוחה, כאשר בטוחה מנהלת קרנות נאמנות באמצעות המותגים אילנות בטוחה, וכלל פיננסים קרנות נאמנות וכן שירותי ברוקראז' וניהול תיקים.

כלל פיננסים כוללת גם את כלל פיננסים חיתום, ואת כלל פיננסים נגזרים, המנהלת גם את מבט תעודות סל וכלל פיננסים בית השקעות. בנוסף, כלל פיננסים שולטת בחברות הבינלאומיות טיטניום - חברה אמריקאית העוסקת בניהול נכסים וכן AVA forex - חברה הפועלת בקפריסין בתחום מסחר במט"ח באינטרנט.

נתונים פיננסים: שווי שוק 333 מיליון שקלים, הון עצמי 594 מיליון שקלים

חוזקות: החברה "נהנתה" מרפורמת בכר בכך שביצעה בשנים האחרונות מספר מהלכים משמעותיים בשוק הפיננסי שהגדילו את נתח השוק שלה בסקטור הפיננסי בארץ.

בנוסף, הקמת חברה משותפת של AVA, החברה רשומה בספרים בכ- 10 מיליון שקל, חברה זו הרוויחה כ-21 מיליון שקל ברבעון הראשון, נזכיר כי כלל מחזיקה בחברה כ-33%. לפי מכפיל 4 שווי החברה הינו כ 336 מליון ש"ח כאשר חלקה של כלל כ-110 מליון ש"ח.

שווי נכסי קרנות הנאמנות המנוהלים בקבוצה מסתכם בכ- 9.5 מיליארד ש"ח כולל קרנות כספיות. בנוסף, יש לקחת בחשבון מעבר של העמיתים מקרנות כספיות בדמי ניהול אפסיים לקרנות שאינן כספיות, כאשר בסוף שנת 2008 היחסיות עמדה על 51 אחוזים בקרנות הכספיות לעומת 49 אחוזים בקרנות שאינן כספיות, ביחס לחודש מרץ השנה היחס השתנה ועמד על 41 אחוזים כספיות לעומת 59, ניתן לראות שתהליך זה הולך ומתגבר, בחודש אפריל היחס עמד על 35 אחוזים כספיות לעומת 65 אחוזים. נתונים אלה מראים את הגידול ברווחיות דמי ניהול בקרנות.

שווי תעודות הסל המנוהלות של החברה כיום כ- 5.5 מיליארד ש"ח לעומת 4.5 אשתקד.

טיטניום - זרוע ניהול הנכסים של כלל פיננסים בחו"ל אשר נרכשה לפני כשנתיים ב-60.6 מיליון דולר והחזקתה עומדת על 51%. לפני כחודשיים פורסם שהחברה בוחנת מכירה של זרוע זו.

סיכום זרוע הפיננסי: אילנות/ קרנות/ ניהול תיקים/ תעודות סל יכול להגיע לרמת רווח תפעולית של 180-200 מיליון ש"ח לשנה.

נקודה נוספת לטובה, נתח הרווח שיכנס לקופה בעבור גל החיתום שפקד את השנה. אנו מעריכים שרמת הרווחית השנה לחברה בתחום החיתום מגיעה לרמת הכנסות של 85 מליון ש"ח לשנה ואף יותר.

חולשות:

כמובן שמניה זו רגישה לשוק באופן משמעותי ומשברים נוספים בשוק יפגעו בשווי ניהול ההשקעות/ דמי ניהול בניהול התיקים ובהיקף חברת המט"ח, הקרנות ותעודות הסל. שנית, לחברה חסרה הכנסה קבועה בתחום הפנסיוני הנובעת מהיעדר ניהול קופות גמל. נזכיר רק שיש באשכול כלל ניהול בנפרד של קופות גמל ע"י כלל גמל.

החברה מנהלת לעצמה מניות בתיק הנוסטרו שלה ומחזיקה ברכיב מנייתי גבוה יחסית, כמיליארד שקל, וחשופה לתנודתיות. חולשות אלו יכולות להפוך לחוזקות משמעותיות בשוק עולה.

לסיכום: כאשר כלל פיננסים הונפקה במרץ 2007 בשווי של 1.2 מיליארד שקל היא הייתה אחת החברות היותר מבטיחות במשק, הציפיות היו בשמים, אז הגיע משבר שנת 2008 בו הפסידה החברה כ- 310 מיליון שקל. לדעתנו, תוצאותיה של החברה מושפעות משינויים בשווי קרנות הנאמנות, תיקי ההשקעות, תעודות הסל ותעודות התחייבות אותם מנהלת הקבוצה וכן שווי תיק הנוסטרו, לפיכך החברה חשופה לתנודתיות בשוק. למרות זאת, החברה מתומחרת בחסר ולא מן הנמנע שהחברה תעבור לרווחיות כבר השנה, המניה צפויה ליהנות מרוח גבית בתקופת גאות ואנו מעריכים כי בטווח הקצר החברה כדאית לרכישה.

מאת: נתי לייזר ושי פיימן - אנליסטים בפורמולה שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.