העתידן דוד פסיג: "לנולדים היום יש סיכוי לחיות עד שנת 2150"
העתידן ד"ר דוד פסיג, שהיה בין העתידנים שהזהירו מפני המיתון העולמי, צופה שינויים דרמטיים בעולם הפנסיוני. לדבריו מחקרים מלמדים, כי לילדים שנולדים היום יש סיכוי לחיות עד טווח השנים 2140-2150. לשם ההשוואה תוחלת החיים הנוכחית במדינת ישראל היא גיל 78 לגברים ו-82 לנשים.
פסיג, המשמש כראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך באוניברסיטת בר-אילן פרסם באוגוסט האחרון את ספרו "צופן העתיד - מבחן העתיד של ישראל", בו הציג התבססות על מודלים של צפיית העתיד לפי מדדים שהוכחו במשך עשרות, מאות ואף אלפי שנים - ולפיהם הוא מזהה מגמות כלכליות בעתיד.
פסיג נשא את דברים במהלך טקס ההשקה של התוכנית לתכנון פנסיוני ובטחון כלכלי חברתי מיסודה של כלל ביטוח בשיתוף אוניברסיטת ת"א שנערך השבוע בנוכחות צמרת האוניברסיטה, מנהלי כלל ביטוח ועשרות סוכני ביטוח גדולים של החברה.
לדבריו של פסיג, במאה ה-21 יחולו בעולם שינויים דרמטיים בעוצמתם ובקצב התפתחותם ובין השאר בשנת 2020, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המין האנושי יחיו בעולם יותר אנשים מעל גיל 65 מאשר ילדים מתחת לגיל 5. עוד הוסיף כי בישראל, המצב טוב יותר מהממוצע העולמי הצפוי הזה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
