ארקיע
צילום: ארקיע

ארקיע נמכרה בשווי מצחיק: 11 מיליון דולר, אחרי רווח של 22 מיליון דולר ב-2024

רונן אלעד משלם 2.83 מיליון דולר על 25% בשלב הראשון, אחרי שהאחים נקש מזרימים 8.5 מיליון דולר וממירים הלוואת בעלים; ב-2024 וב-2025 החברה הייתה רווחית, וב-2026 נפגעה בעיקר מהחשיפה לדלק וממצוקת מימון
מירב ארד | (8)

השליטה בארקיע עוברת במחיר נמוך באופן יוצא דופן לחברת תעופה שהציגה בשנים האחרונות רווח של ממש. רונן אלעד, בעל עניין בפלסטופיל ויו"ר אירודרום, משלם בשלב הראשון 2.83 מיליון דולר ומקבל 25% מהמניות בהקצאה. זה שווי של 11.3 מיליון דולר לכל החברה אחרי הכסף, ושל 8.5 מיליון דולר לפני ההזרמה. העיתוי חשוב: הסכום הזה נקבע אחרי שהאחים נקש כבר מזרימים לקופה 8.5 מיליון דולר במזומן וממירים למניות הלוואת בעלים של 4.5 מיליון דולר.

להרחבה: רונן אלעד בדרך לשליטה בארקיע: העובדים חתמו איתו ועקפו את קבוצת לרנר

בשלב ההשלמה, בכפוף לאישורי רשות התחרות, רשות התעופה ומשרד התחבורה, ובתוך שישה חודשים לכל היותר, אלעד ישלים השקעה כוללת של 30 מיליון דולר ויגיע ל-82% מהמניות. מעבר ל-2.83 מיליון דולר הוא מעמיד הלוואת בעלים ניתנת להמרה של 7.17 מיליון דולר, ובהשלמה יזרים עוד 20 מיליון דולר. 30 מיליון דולר תמורת 82% משקפים שווי של כ-36.6 מיליון דולר לכל החברה אחרי השקעתו. האחים נקש יישארו עם 3%, והעובדים, שמוותרים על 7% וירדו מ-22% ל-15%, מקבלים התחייבות שהשיעור הזה יישמר עד להנפקה. המדינה תעביר 7.8 מיליון דולר כפיצוי על נזקי הלחימה מול איראן, אחרי הזרמת נקש. יחד נכנסים לקופה כ-46.3 מיליון דולר מאלעד, מנקש ומהמדינה, יותר מהשווי שנגזר ממחיר הכניסה של אלעד. הסכומים המיידיים, 18.5 מיליון דולר במזומן ביום ההקצאה הראשונה, מיועדים לפעילות השוטפת, ובהם תשלום משכורות, להבדיל מפירעון חובות עבר.

ארקיע היא חברה פרטית, והנתונים שלה מגיעים מאומדנים שפורסמו. ב-2024 הסתכם הרווח בכ-22 מיליון דולר, שיא לחברה, וב-2025 בכ-12 מיליון דולר, על מחזור שנתי של יותר מ-400 מיליון דולר. שווי של 11.3 מיליון דולר בשלב הראשון נמוך משנת רווח אחת ב-2024, וגם שווי ההשלמה, כ-36.6 מיליון דולר, משקף מכפיל נמוך על אותן תוצאות. בעבר נסחרו סביב ארקיע שוויים גבוהים בהרבה: מגעים מול שלד בורסאי לפי 120 עד 130 מיליון שקל, מגעים מול אל על לפי 85 עד 100 מיליון שקל, ובעונת הרווחים אף התבקשו על השליטה כ-170 מיליון שקל. ועד עובדי רשות שדות התעופה דיבר על שווי של 140 עד 180 מיליון שקל כשבחן רכישה. מול אלה, המתווה הנוכחי נראה כמהלך חילוץ יותר מאשר מכירה במחיר מלא. האחים נקש אף מזרימים כסף כדי לצאת, ונשארים עם נתח זעיר.

ב-2026 התהפך התזרים, אף שהיקף הפעילות היה גבוה. עד סוף אוקטובר טסו עם ארקיע כ-1.9 מיליון נוסעים, מספר שיא בחברה. מתחילת השנה עד ספטמבר כבר נרשם הפסד של כ-30 מיליון דולר, והאומדנים לשנה כולה נעים בין 50 ל-60 מיליון דולר, ובחלק מההערכות אף מעל 70 מיליון דולר אם ההון החדש היה מתעכב. הגירעון בהון העצמי הוערך בכ-60 מיליון דולר, ומאז 2020 עד הרבעון השלישי של 2026 הצטברו הפסדים של כ-61 מיליון דולר, אחרי הפסדי קורונה והפסד של כ-25 מיליון דולר ב-2023. להרחבה: ארקיע עלולה לרשום הפסד של מעל 70 מיליון דולר ב-2026, והעובדים יוצאים נגד עסקת לרנר

המקור העיקרי להיפוך ב-2026 הוא מחירי הדלק הסילוני, שזינקו בכ-130% מתחילת השנה אחרי השיבושים במצר הורמוז. ארקיע נותרה חשופה למחיר במלואו, בזמן שאל על גידרה חלק גדול מרכישת הדלק לטווח הקרוב ורשמה הכנסות נטו מגידור. עלות החשיפה הזו הוערכה ב-107 מיליון דולר מתחילת השנה, ויש הערכה שלפיה בנטרול הסכום הזה החברה הייתה נשארת רווחית.

צריך לזכור שהחשבון הזה פשטני. דלק הוא ההוצאה התפעולית הגדולה של חברת תעופה, וגידור הוא חלק מניהול העסק, לא סעיף שאפשר לנטרל בדיעבד. אי אפשר לבחון את התוצאות כאילו הדלק נקנה במחירים של תחילת השנה, כי גם ההגנה עולה כסף. מי שקונה אופציות משלם פרמיה מראש, בלי קשר לכיוון המחיר, ומי שמקבע מחיר בעסקת החלף מוותר על החיסכון כשהדלק יורד, כמו שקרה לחברות תעופה רבות ב-2020, כשהנפט קרס והן נשארו עם הפסדי גידור. הגידור גם מחייב ביטחונות וקווי אשראי מול הבנקים, משאב שחסר לחברה במצוקת מזומנים. כלומר, גם בתרחיש שבו ארקיע הייתה מגדרת, היו כאן הוצאות שצריך להתחשב בהן, והרווח היה נמוך מהמספר שמתקבל מנטרול 107 מיליון הדולר.

לצד הדלק באה גם החלטה תפעולית יקרה: התרחבות לקווים ארוכים, לניו יורק, לבנגקוק, לפוקט ולהאנוי, חלקם בחכירה רטובה שמתייקרת כשהדלק עולה. לצי של שבעה מטוסים בבעלות נוספו כ-11 מטוסים בחכירה עם צוות, שיעור גבוה מהמקובל בענף. כל טיסת הלוך ושוב ליעדים הרחוקים התייקרה בכ-100 אלף דולר ברכיב הדלק. אלה עלויות כבדות, אבל הן קשורות למחיר האנרגיה ולמבנה המימון והצי, יותר מאשר לקריסה בביקוש. במקביל מתחרה בה גם ישראייר גרופ, שבחנה בעבר רכישה של החברה.

המחיר בעסקה משקף בראש ובראשונה מצוקת נזילות ובור בהון, ופחות את כושר ההשתכרות שהפעילות הציגה כשהדלק היה נוח יותר. אלעד נכנס לחברה שטסה עם שיא נוסעים, שגייסה פיצוי מהמדינה על נזק חיצוני, ושבשנתיים שקדמו להפסד הנוכחי כבר הוכיחה שהיא יודעת להרוויח. אחרי האישורים הרגולטוריים יתברר אם ההון החדש, כ-46.3 מיליון דולר, יספיק לייצב את התזרים בחורף ולבנות מחדש גידור ומבנה צי, כך שהרווחיות של 2024 ו-2025 תחזור.

הוספת תגובה
8 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 19/11/2026 15:31
    הגב לתגובה זו
    חברה מעולה .עם ניהול נכון ושיפור השרות והמענה תגיע לגבהים מדהימים.זה שישראלים אוהבים לקטר זה לא סוד...מאחל הצלחה לחברה ולעובדים ונקש לעת זיקנה עשו את הפדיחה.והעובדים עאלק מכרו ..חחח אבי אדרי.
  • 7.
    אנונימי 3 19/11/2026 08:39
    הגב לתגובה זו
    לסגור פעילות ליעדים הרחוקים ולהתמקד רק בפעילות המקומית החבוטה של אחרי סגירת שדה דב ואילת ויעדי הים התיכון ועד מערב אירופה המזרח התיכון . תחרות לאל על כבר לא תהיה מחברה מקומית. ייתכן שגם ישראייר צריכה לבדוק טוב את המקרה הזה כדי שלא יתמוטטו על טיסות ארוכות.
  • 6.
    אנונימי 19/11/2026 00:17
    הגב לתגובה זו
    השבת המחוללת תבעה את עלבונה. זה לוקח לפעמים קצתהרבה זמן אבל בסוף זה מגיע. תזכורת לכל אותם שמחפשים להרויח מחילולי שבת. בשורה התחתונה הכל ילך לאבדון.
  • 5.
    חשבתי שיהיה זול חבל שלא קניתי (ל"ת)
    אנונימי 18/11/2026 08:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מנכל כושל (ל"ת)
    אנונימי 18/11/2026 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גג. אנונימי 18/11/2026 07:15
    הגב לתגובה זו
    צריך לאסור את זה בחוק
  • 2.
    עובד 17/11/2026 22:37
    הגב לתגובה זו
    עוז ברלוביץ שהצליח להקריס את החברה וכמעט והביא אותה לחדלות פרעון בזמנים הכי טובים של התעופה הישראלית.אין כתבה אחת שמדברת על המחדל הזה שלוקדימה שיתחיל לארוז הוא וצוות הכושלים שלו
  • 1.
    כל הכבוד כתבה נכונה (ל"ת)
    אנונימי 17/11/2026 16:13
    הגב לתגובה זו