אפקט ה"יום שאחרי": הדולר ב-3.37

בליל שישי ה-13 ליוני עת התעוררו אזרחי ישראל לקולות צפוצפי החירום שהתריעו על תחילתה של מתקפת המנע בעומק איראן השקל צנח ב-3.4% באופן מיידי. החרדה מול פני הבאות התבטאה ישירות בשערי המט"ח שהיו מהנכסים היחידים שנסחרו באותה השעה. אבל המטוסים לא איחרו לבוא עם הבשורות: פגיעה משמעותית באתרי הגרעין ובעיקר במתקני ההעשרה, קטילת הצמרת הפיקודית ורבים ממדעני הגרעין, ונטרול משגרי טילים ומחסנים תוך השגת שליטה אווירית כמעט מוחלטת - בפעולה שהתבררה כתוצר של כוחות אוויר וכוחות מוסווים שחמקו פנימה.

איך שהתבררה התמונה התרחש מהפך: השקל התחזק מול הדולר ב-5.9% תוך שעות בודדות. בפתיחת שבוע המסחר התפשטה המגמה משוק המט"ח גם לשוק ההון המקומי. שוק האג"ח הממשלתיות התחזק, מרווחי האשראי ירדו, והביקוש לאג"ח שקליות זינק. 

הסכם הפסקת האש עם איראן סימן אולי את התפנית המרכזית. אחרי תקיפה אמריקאית עוצמתית שעל פי ההערכות השמידה, או לכל הפחות, פגעה אנושות בתכנית הגרעין הכריז הנשיא טראמפ על הפסקת אש בין ישראל לאיראן כשהוא מכנה את המערכה הקצרה "מלחמת 12 הימים". 

מעבר להצלחה הצבאית, ישראל הדגימה לעולם יכולות התקפיות והגנתיות מתקדמות. מערכות ההגנה הרב-שכבתיות פעלו בהצלחה גבוהה מול מטווחי טילים ונחילי כטמ"מים, על אף שאחדים מהם, לצערנו, הצליחו לחדור את מעטפת ההגנה ולהסב הרס רב ואבידות בנפש. תקיפות מדויקות עם עומק מודיעיני תוך שיתוף פעולה בינלאומי הובילו את המשקיעים למסקנה שצריכים לעדכן את פרמיות הסיכון של ישראל - אולי הסיכונים לא נוטרלו לחלוטין, אבל רמת השליטה והתגובה משפרים את יציבות המדינה והמסוגלות שלה מול איומים ביטחוניים.

• הבנקים עלו ב-1% ועל המניות הבולטות היום בשוק
• מדד הביטוח זינק ב-5.5%, הנדל"ן ב-3.5%; אלביט ירדה ב-5.5%

זה הוביל לשינוי חד בתפיסה הכלכלית: בתי השקעות החלו לפרסם סקירות חיוביות על הכלכלה המקומית. ברקליס העלה את מחירי היעד למניות הבנקים בטווח של בין 14% עד 27%, וטען כי סביבת הסיכון השתפרה בצורה ניכרת. לדברי האנליסטים, מדובר בהשפעה משולבת של תמחור נמוך, שיפור בפעילות הכלכלית המקומית והתחזקות המטבע. בנוסף לסקירות חיוביות על ענף הביטוח המלצת קנייה למניית הפניקס: אפסייד של 16% לפי ברקליס.

בשיחה שערכנו עם שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים בבנק דיסקונט עוד בעיצומה של המערכה הוא תיאר את מגמת ההיתחזקות של השקל כשילוב של הצלחה ביטחונית אבל לא רק, קצביאן הסביר "מאזן השירותים של ישראל, שמתמקד בייצוא הייטק, רשם ברבעון הראשון של השנה שיא של 11.6 מיליארד דולר וזה עוד לפני המערכה מול איראן. השקל עוד לא מיצה את פוטנציאל ההתחזקות שלו", טען.

לדבריו, מרבית פעילות המסחר במט"ח כלל אינה מתבצעת בישראל מה שמרמז על מעורבות גבוהה של משקיעים זרים, שחוזרים בהדרגה לבורסה המקומית, לפעמים דרך קרנות סל עולמיות, בלי גידור מטבעי. "אנחנו שומעים על חזרה של משקיעים מוסדיים בינלאומיים. התחושה הכללית היא של אמון מחודש - לא רק בביטחון, אלא גם בכלכלה המקומית". 

• וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
• אחרי הפסקת האש - זינוק של 47% בהוצאות באשראי
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ההשלכות של התחזקות השקל מורכבות. מצד אחד, היבואנים נהנים מעלויות רכישה נמוכות יותר. מצד שני, יצואנים ובמיוחד חברות הייטק סופגים שחיקה ברווחיות. התחזקות השקל מפחיתה את ערכן של הכנסות במט"ח, בעוד שההוצאות בעיקר שכר נותרות בשקלים.

השקל המתחזק מייצר גם אתגר לבנק ישראל. מצד אחד, שקל חזק תורם לבלימת האינפלציה ומשקף אמון גובר בכלכלה ובמשק, אך מהצד השני, הוא עלול לפגוע ברווחיות היצואנים ולהאט את קצב הצמיחה. במציאות כזו, נדרשת מדיניות שקולה, כזו ששומרת על יציבות מחירים מבלי לחנוק את מנועי הצמיחה של המשק.