הדולר הגלום ב-3.37: איפה התחתית?
מגמת ההתחזקות של המטבע המקומי נמשכת כששער הדולר הגלום נחלש ועומד על 3.37, הגורמים: ביקושי מטבע לאור ההכרעה באיראן, סקירות מחודשות על מניות מקומיות שמאיצות זרימת הון מחו"ל; ובמיקרו: מי המרוויחות והמפסידות; שאלת מליון הדולר: מתי בנק ישראל יתעורר?
נראה כי מגמת ההתחזקות של השקל לא הייתה אפיזודה רגעית, אלא המשך של כיוון עמוק יותר שמקבל חיזוק גם מהזירה המאקרו-כלכלית. שער הדולר הגלום דולר גלום 0.05% - כפי שנגזר מתמחור האופציות - נסחר כעת סביב 3.37 שקלים, ובמהלך השבוע האחרון איבד הדולר מערכו כ-3.18% מול השקל. ההתחזקות הזאת משקפת את שילוב הנסיבות: גם שינוי התפיסה הביטחונית, וגם תמונת יסוד מקרו-כלכלית שתומכת בהמשך המגמה.
בליל שישי ה-13 ליוני עת התעוררו אזרחי ישראל לקולות ציפצופי החירום שהתריעו על תחילתה של מתקפת המנע בעומק איראן השקל צנח ב-3.4% באופן מיידי. החרדה מול פני הבאות התבטאה ישירות בשערי המט"ח שהיו מהנכסים היחידים שנסחרו באותה השעה. אבל המטוסים לא איחרו לבוא עם הבשורות: פגיעה משמעותית באתרי הגרעין ובעיקר במתקני ההעשרה, קטילת הצמרת הפיקודית ורבים ממדעני הגרעין, ונטרול משגרי טילים ומחסנים תוך השגת שליטה אווירית כמעט מוחלטת - בפעולה שהתבררה כתוצר של כוחות אוויר וכוחות מוסווים שחמקו פנימה.
איך שהתבררה התמונה התרחש מהפך: השקל התחזק מול הדולר ב-5.9% תוך שעות בודדות. בפתיחת שבוע המסחר התפשטה המגמה משוק המט"ח גם לשוק ההון המקומי. שוק האג"ח הממשלתיות התחזק, מרווחי האשראי ירדו, והביקוש לאג"ח שקליות זינק.
הסכם הפסקת האש עם איראן סימן אולי את התפנית המרכזית. אחרי תקיפה אמריקאית עוצמתית שעל פי ההערכות השמידה, או לכל הפחות, פגעה אנושות בתכנית הגרעין הכריז הנשיא טראמפ על הפסקת אש בין ישראל לאיראן כשהוא מכנה את המערכה הקצרה "מלחמת 12 הימים".
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להצלחה הצבאית, ישראל הדגימה לעולם יכולות התקפיות והגנתיות מתקדמות. מערכות ההגנה הרב-שכבתיות פעלו בהצלחה גבוהה מול מטווחי טילים ונחילי כטמ"מים, על אף שאחדים מהם, לצערנו, הצליחו לחדור את מעטפת ההגנה ולהסב הרס רב ואבידות בנפש. תקיפות מדויקות עם עומק מודיעיני תוך שיתוף פעולה בינלאומי הובילו את המשקיעים למסקנה שצריכים לעדכן את פרמיות הסיכון של ישראל - אולי הסיכונים לא נוטרלו לחלוטין, אבל רמת השליטה והתגובה משפרים את יציבות המדינה והמסוגלות שלה מול איומים ביטחוניים.
זה הוביל לשינוי חד בתפיסה הכלכלית: בתי השקעות החלו לפרסם סקירות חיוביות על הכלכלה המקומית. ברקליס העלה את מחירי היעד למניות הבנקים בטווח של בין 14% עד 27%, וטען כי סביבת הסיכון השתפרה בצורה ניכרת. לדברי האנליסטים, מדובר בהשפעה משולבת של תמחור נמוך, שיפור בפעילות הכלכלית המקומית והתחזקות המטבע. בנוסף לסקירות חיוביות על ענף הביטוח המלצת קנייה למניית הפניקס: אפסייד של 16% לפי ברקליס.
בשיחה שערכנו עם שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים בבנק דיסקונט עוד בעיצומה של המערכה הוא תיאר את מגמת ההיתחזקות של השקל כשילוב של הצלחה ביטחונית אבל לא רק, קצביאן הסביר "מאזן השירותים של ישראל, שמתמקד בייצוא הייטק, רשם ברבעון הראשון של השנה שיא של 11.6 מיליארד דולר וזה עוד לפני המערכה מול איראן. השקל עוד לא מיצה את פוטנציאל ההתחזקות שלו", טען.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
לדבריו, מרבית פעילות המסחר במט"ח כלל אינה מתבצעת בישראל מה שמרמז על מעורבות גבוהה של משקיעים זרים, שחוזרים בהדרגה לבורסה המקומית, לפעמים דרך קרנות סל עולמיות, בלי גידור מטבעי. "אנחנו שומעים על חזרה של משקיעים מוסדיים בינלאומיים. התחושה הכללית היא של אמון מחודש - לא רק בביטחון, אלא גם בכלכלה המקומית".
ההשלכות של התחזקות השקל מורכבות. מצד אחד, היבואנים נהנים מעלויות רכישה נמוכות יותר. מצד שני, יצואנים ובמיוחד חברות הייטק סופגים שחיקה ברווחיות. התחזקות השקל מפחיתה את ערכן של הכנסות במט"ח, בעוד שההוצאות בעיקר שכר נותרות בשקלים.
השקל המתחזק מייצר גם אתגר לבנק ישראל. מצד אחד, שקל חזק תורם לבלימת האינפלציה ומשקף אמון גובר בכלכלה ובמשק, אך מהצד השני, הוא עלול לפגוע ברווחיות היצואנים ולהאט את קצב הצמיחה. במציאות כזו, נדרשת מדיניות שקולה, כזו ששומרת על יציבות מחירים מבלי לחנוק את מנועי הצמיחה של המשק.
- 3.קש 29/06/2025 12:06הגב לתגובה זועל פי דעתי זאת עבודה של המשקיעים הזרים .בואו נחשוב בהיגיון נגיד שאני משקיע זר שמלווה כסף בחול ומשקיע אותו בארץ מה הוא צריך לעשות שההלוואה תהיה זולה הוא מעלה את ה$ לשיא מביא אותו לארץ רוכש מניות מקומיות ומפיל את ה$
- 2.שומפבלי 27/06/2025 22:27הגב לתגובה זוהשקל כוכב עליון
- 1.אחלה דולר זבל (ל"ת)שח 27/06/2025 11:19הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
