בלי חתימות בסניף והגדלת היקפי האשראי: הקלות הפיקוח על הבנקים
בצל מערכת "עם כלביא" הפיקוח על הבנקים יוצא (שוב) בשורת הקלות למערכת הבנקאית: נטילת הלוואות ודחיית תשלומים בלי נוכחות פיזית, לאפשר חריגות מהמסגרות לזמן ארוך יותר, וגמישות באשראי הצרכני וגם - הבנק יוכל להתקשר ולנדנד לנו לקחת הלוואה אפילו אם סירבנו לו בעבר
על רקע המתיחות הביטחונית ומבצע "עם כלביא" מודיע המפקח על הבנקים על שורת הקלות רגולטוריות רחבות היקף עבור המערכת הבנקאית. בינתיים מדובר על הוראת שעה זמנית, שתישאר בתוקף עד שבועיים לאחר תום מצב החירום בעורף אבל את ההשפעות ירגישו כמעט באופן מיידי לקוחות פרטיים ועסקיים כאחד. המטרה של ההקלות היא כפולה: מצד אחד לאפשר לבנקים גמישות תפעולית בתקופה המאתגרת הזאת ומצד שני להושיט יד - או ליתר דיוק לאפשר להושיט יד - ללקוחות שנפגעו כלכלית מהמצב. בכללם ממשפחות שפונו מהבתים, דרך מילואימניקים שצריכים להיעדר מהעבודה ועד עסקים קטנים שמתמודדים עם ירידה חדה בהכנסות.
מה בדיוק כוללות ההקלות ואיך זה ישפיע עלינו?
אחת ההקלות הבולטות היא בתהליכי דחיית תשלומי הלוואות, כולל משכנתאות. במצב רגיל, אם מישהו רוצה לדחות תשלום להלוואה שלקח הוא צריך לבצע חתימה פיזית, מה שבמקרים מסוימים גם דורש הגעה לסניף. עכשיו, במסגרת הוראת השעה לקוחות יוכלו לאשר דחיית תשלומי הלוואות בשיחה טלפונית פשוטה בתנאי שהבנק מתעד אותה. יותר מזה, במקרים שבהם אחד הלווים הוא במצב מיוחד כמו מילואימניקים או מפונים שלא נמצאים במצב שאפילו מאפשר להם לחתום הבנקים יוכלו להסתפק בהליך זיהוי מרחוק ללא דרישה להגעה פיזית.
על פניו, זה נשמע כמו הקלה מבורכת למשפחות ויחידים שמתמודדים עם קשיים זמניים ודחיית תשלומים תאפשר להם קצת אורך רוח. אבל אם להיות כנים, הבנקים לא ממש מפסידים כאן וההקלה הזאת משרתת בעיקר את הצד המלווה. דחיית תשלומים לא מבטלת את החובות, ובמקרים רבים היא אפילו מגדילה אותו עם ריביות נוספות שיתגלגלו לשנים הבאות. ההקלה הזאת נראית יותר כמו דרך להשאיר את הלקוחות "במשחק" ולמנוע מצב שבו הבנקים יאלצו להתמודד עם חדלות פירעון המונית.
זה מתקשר גם להטבה הבאה בשורת ההקלות של המפקח - והיא הצעת אשראי צרכני גם למי שסירב בעבר. בשגרה, בנקים לא רשאים להציע מחדש אשראי ללקוחות שסירבו להצעה קודמת במשך שלושה חודשים לפחות. כעת, הוראת השעה מבטלת את המגבלה הזאת ומאפשרת לבנקים לפנות שוב ללקוחות עם הצעות אשראי. המטרה המוצהרת היא לעזור למי שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות המתיחות הבטחונית. אבל זו "אליה וקוץ בה" ובמהלך כזה כמו שדובר רבות יש סכנה של ממש למשקי הבית. להציף את השוק באשראי בתקופה שבה רבים בקושי מצליחים לעמוד בהתחייבויות קיימות זה דבר שיכול ללכוד לקוחות תמימים במעגל חובות. יש לא מעט אנשים שיברכו על החמצן הכלכלי והמסגרת שהתרחבה מעט אבל לא מעט כאלו שיקפצו על האשראי וישתמשו בו בלי חשבון ויסתבכו אפילו יותר.
- 61% מהישראלים חושבים שהבנקים מתנהלים באופן הוגן
- עליית סיכון בנדל"ן: המפקח על הבנקים זימן את הבנקים לפגישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנקים, לעומת זאת, יהנו מהגמישות התפעולית. הם יכולו להגדיל את תיק האשראי, לגבות ריביות גבוהות, ולהמשיך לגלגל רווחים גם אם הלקוחות יתקשו להחזיר את ההלוואות בהמשך מישהו מהפיקוח יזרוק להם גלגל הצלה מה שיאפשר לחגיגה להמשך.
ההקלות כוללות גם התרת חריגות ממסגרת האשראי לפרק זמן ארוך יותר,
ללא דרישה להסדרה מיידית כמו שנהוג במהלך השגרה. התקרות שקובעת הוראת השעה הן 5,000 ש"ח ליחידים, 10,000 ש"ח לעסקים קטנים, ו-100,000 ש"ח לעסקים גדולים. גם כאן המשמעות כפולה - זה חמצן לעסקים שמתמודדים עם משבר תזרימי או למשפחות שצריכות כסף מיידי, אבל גם כאן יש אותיות
קטנות. לחרוג מהמסגרת זה דבר שמגיע עם חשבונית. חריגות כאלה מגיעות עם עמלות וריביות גבוהות עם קרדיט שנפגע אנושות ובנוסף הגמישות הזאת יכולה לעודד לקוחות להיכנס לחובות עמוקים יותר. הבנקים, בינתיים, מקבלים אור ירוק לקחת את הסיכונים בידיעה שברוב המקרים, הם יוכלו
לגבות את הכסף מאוחר יותר ואפילו עם תוספת נאה.
בהמשך הרשימה אנחנו רואים עוד רשימת הקלות כמו: הכפלת הזמן לסגירת חשבונות בנק כדי לעזור לבנקים לתפקד גם אם יש להם פחות כח אדם. הנפקת כרטיסי אשראי עם מסמכי זיהוי חילופיים ולא בהכרח תעודות זהות. אבל אם קוראים בין השורות מקבלים (שוב) את אותה התמונה. המפקח יוצא בהצהרות על תמיכה במשק אבל בפועל, ההקלות משרתות בעיקר את המערכת שזוכה לגמישות תפעולית ומשריינת את הרווחים שלה. עבור משקי הבית ההקלות האלה מגיעות עם תג מחיר כבד: הגדלת אשראי ודחיית תשלומים עשויים להקל בטווח הקצר אבל יכולים להוביל לסיבוכים כלכליים בעתיד שיהיו הרבה יותר יקרים.
- 1.רועי 19/06/2025 13:36הגב לתגובה זועוד חבל הצלה ודחיית קץ לבועה...החבל הראשון הקורונה החבל השני 7.10 החבל השלישי מלחמה עם חיזבלה חבל רביעי ולדעתי האחרון מלחמה עם אירן...האסון גודל לצערי
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
