בלי חתימות בסניף והגדלת היקפי האשראי: הקלות הפיקוח על הבנקים

על רקע המתיחות הביטחונית ומבצע "עם כלביא" מודיע המפקח על הבנקים על שורת הקלות רגולטוריות רחבות היקף עבור המערכת הבנקאית. בינתיים מדובר על הוראת שעה זמנית, שתישאר בתוקף עד שבועיים לאחר תום מצב החירום בעורף אבל את ההשפעות ירגישו כמעט באופן מיידי לקוחות פרטיים ועסקיים כאחד. המטרה של ההקלות היא כפולה: מצד אחד לאפשר לבנקים גמישות תפעולית בתקופה המאתגרת הזאת ומצד שני להושיט יד - או ליתר דיוק לאפשר להושיט יד - ללקוחות שנפגעו כלכלית מהמצב. בכללם ממשפחות שפונו מהבתים, דרך מילואימניקים שצריכים להיעדר מהעבודה ועד עסקים קטנים שמתמודדים עם ירידה חדה בהכנסות. 

מה בדיוק כוללות ההקלות ואיך זה ישפיע עלינו?

אחת ההקלות הבולטות היא בתהליכי דחיית תשלומי הלוואות, כולל משכנתאות. במצב רגיל, אם מישהו רוצה לדחות תשלום להלוואה שלקח הוא צריך לבצע חתימה פיזית, מה שבמקרים מסוימים גם דורש הגעה לסניף. עכשיו, במסגרת הוראת השעה לקוחות יוכלו לאשר דחיית תשלומי הלוואות בשיחה טלפונית פשוטה בתנאי שהבנק מתעד אותה. יותר מזה, במקרים שבהם אחד הלווים הוא במצב מיוחד כמו מילואימניקים או מפונים שלא נמצאים במצב שאפילו מאפשר להם לחתום הבנקים יוכלו להסתפק בהליך זיהוי מרחוק ללא דרישה להגעה פיזית. 

על פניו, זה נשמע כמו הקלה מבורכת למשפחות ויחידים שמתמודדים עם קשיים זמניים ודחיית תשלומים תאפשר להם קצת אורך רוח. אבל אם להיות כנים, הבנקים לא ממש מפסידים כאן וההקלה הזאת משרתת בעיקר את הצד המלווה. דחיית תשלומים לא מבטלת את החובות, ובמקרים רבים היא אפילו מגדילה אותו עם ריביות נוספות שיתגלגלו לשנים הבאות. ההקלה הזאת נראית יותר כמו דרך להשאיר את הלקוחות "במשחק" ולמנוע מצב שבו הבנקים יאלצו להתמודד עם חדלות פירעון המונית.

זה מתקשר גם להטבה הבאה בשורת ההקלות של המפקח - והיא הצעת אשראי צרכני גם למי שסירב בעבר. בשגרה, בנקים לא רשאים להציע מחדש אשראי ללקוחות שסירבו להצעה קודמת במשך שלושה חודשים לפחות. כעת, הוראת השעה מבטלת את המגבלה הזאת ומאפשרת לבנקים לפנות שוב ללקוחות עם הצעות אשראי. המטרה המוצהרת היא לעזור למי שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות המתיחות הבטחונית. אבל זו "אליה וקוץ בה" ובמהלך כזה כמו שדובר רבות יש סכנה של ממש למשקי הבית. להציף את השוק באשראי בתקופה שבה רבים בקושי מצליחים לעמוד בהתחייבויות קיימות זה דבר שיכול ללכוד לקוחות תמימים במעגל חובות. יש לא מעט אנשים שיברכו על החמצן הכלכלי והמסגרת שהתרחבה מעט אבל לא מעט כאלו שיקפצו על האשראי וישתמשו בו בלי חשבון ויסתבכו אפילו יותר.

• 61% מהישראלים חושבים שהבנקים מתנהלים באופן הוגן
• עליית סיכון בנדל"ן: המפקח על הבנקים זימן את הבנקים לפגישה

הבנקים, לעומת זאת, יהנו מהגמישות התפעולית. הם יכולו להגדיל את תיק האשראי, לגבות ריביות גבוהות, ולהמשיך לגלגל רווחים גם אם הלקוחות יתקשו להחזיר את ההלוואות בהמשך מישהו מהפיקוח יזרוק להם גלגל הצלה מה שיאפשר לחגיגה להמשך.

ההקלות כוללות גם התרת חריגות ממסגרת האשראי לפרק זמן ארוך יותר, ללא דרישה להסדרה מיידית כמו שנהוג במהלך השגרה. התקרות שקובעת הוראת השעה הן 5,000 ש"ח ליחידים, 10,000 ש"ח לעסקים קטנים, ו-100,000 ש"ח לעסקים גדולים. גם כאן המשמעות כפולה - זה חמצן לעסקים שמתמודדים עם משבר תזרימי או למשפחות שצריכות כסף מיידי, אבל גם כאן יש אותיות קטנות. לחרוג מהמסגרת זה דבר שמגיע עם חשבונית. חריגות כאלה מגיעות עם עמלות וריביות גבוהות עם קרדיט שנפגע אנושות ובנוסף הגמישות הזאת יכולה לעודד לקוחות להיכנס לחובות עמוקים יותר. הבנקים, בינתיים, מקבלים אור ירוק לקחת את הסיכונים בידיעה שברוב המקרים, הם יוכלו לגבות את הכסף מאוחר יותר ואפילו עם תוספת נאה.

בהמשך הרשימה אנחנו רואים עוד רשימת הקלות כמו: הכפלת הזמן לסגירת חשבונות בנק כדי לעזור לבנקים לתפקד גם אם יש להם פחות כח אדם. הנפקת כרטיסי אשראי עם מסמכי זיהוי חילופיים ולא בהכרח תעודות זהות. אבל אם קוראים בין השורות מקבלים (שוב) את אותה התמונה. המפקח יוצא בהצהרות על תמיכה במשק אבל בפועל, ההקלות משרתות בעיקר את המערכת שזוכה לגמישות תפעולית ומשריינת את הרווחים שלה. עבור משקי הבית ההקלות האלה מגיעות עם תג מחיר כבד: הגדלת אשראי ודחיית תשלומים עשויים להקל בטווח הקצר אבל יכולים להוביל לסיבוכים כלכליים בעתיד שיהיו הרבה יותר יקרים.

• קרן הפיצויים: יותר מ-25 אלף תביעות מתחילת המלחמה
• מי יכול לעזוב את הארץ ומתי? ועדת חריגים תאשר טיסות מישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"