דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

בלי חתימות בסניף והגדלת היקפי האשראי: הקלות הפיקוח על הבנקים

בצל מערכת "עם כלביא" הפיקוח על הבנקים יוצא (שוב) בשורת הקלות למערכת הבנקאית: נטילת הלוואות ודחיית תשלומים בלי נוכחות פיזית, לאפשר חריגות מהמסגרות לזמן ארוך יותר, וגמישות באשראי הצרכני וגם - הבנק יוכל להתקשר ולנדנד לנו לקחת הלוואה אפילו אם סירבנו לו בעבר 

מנדי הניג | (1)

על רקע המתיחות הביטחונית ומבצע "עם כלביא" מודיע המפקח על הבנקים על שורת הקלות רגולטוריות רחבות היקף עבור המערכת הבנקאית. בינתיים מדובר על הוראת שעה זמנית, שתישאר בתוקף עד שבועיים לאחר תום מצב החירום בעורף אבל את ההשפעות ירגישו כמעט באופן מיידי לקוחות פרטיים ועסקיים כאחד. המטרה של ההקלות היא כפולה: מצד אחד לאפשר לבנקים גמישות תפעולית בתקופה המאתגרת הזאת ומצד שני להושיט יד - או ליתר דיוק לאפשר להושיט יד - ללקוחות שנפגעו כלכלית מהמצב. בכללם ממשפחות שפונו מהבתים, דרך מילואימניקים שצריכים להיעדר מהעבודה ועד עסקים קטנים שמתמודדים עם ירידה חדה בהכנסות. 

מה בדיוק כוללות ההקלות ואיך זה ישפיע עלינו?

אחת ההקלות הבולטות היא בתהליכי דחיית תשלומי הלוואות, כולל משכנתאות. במצב רגיל, אם מישהו רוצה לדחות תשלום להלוואה שלקח הוא צריך לבצע חתימה פיזית, מה שבמקרים מסוימים גם דורש הגעה לסניף. עכשיו, במסגרת הוראת השעה לקוחות יוכלו לאשר דחיית תשלומי הלוואות בשיחה טלפונית פשוטה בתנאי שהבנק מתעד אותה. יותר מזה, במקרים שבהם אחד הלווים הוא במצב מיוחד כמו מילואימניקים או מפונים שלא נמצאים במצב שאפילו מאפשר להם לחתום הבנקים יוכלו להסתפק בהליך זיהוי מרחוק ללא דרישה להגעה פיזית. 

על פניו, זה נשמע כמו הקלה מבורכת למשפחות ויחידים שמתמודדים עם קשיים זמניים ודחיית תשלומים תאפשר להם קצת אורך רוח. אבל אם להיות כנים, הבנקים לא ממש מפסידים כאן וההקלה הזאת משרתת בעיקר את הצד המלווה. דחיית תשלומים לא מבטלת את החובות, ובמקרים רבים היא אפילו מגדילה אותו עם ריביות נוספות שיתגלגלו לשנים הבאות. ההקלה הזאת נראית יותר כמו דרך להשאיר את הלקוחות "במשחק" ולמנוע מצב שבו הבנקים יאלצו להתמודד עם חדלות פירעון המונית.

זה מתקשר גם להטבה הבאה בשורת ההקלות של המפקח - והיא הצעת אשראי צרכני גם למי שסירב בעבר. בשגרה, בנקים לא רשאים להציע מחדש אשראי ללקוחות שסירבו להצעה קודמת במשך שלושה חודשים לפחות. כעת, הוראת השעה מבטלת את המגבלה הזאת ומאפשרת לבנקים לפנות שוב ללקוחות עם הצעות אשראי. המטרה המוצהרת היא לעזור למי שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות המתיחות הבטחונית. אבל זו "אליה וקוץ בה" ובמהלך כזה כמו שדובר רבות יש סכנה של ממש למשקי הבית. להציף את השוק באשראי בתקופה שבה רבים בקושי מצליחים לעמוד בהתחייבויות קיימות זה דבר שיכול ללכוד לקוחות תמימים במעגל חובות. יש לא מעט אנשים שיברכו על החמצן הכלכלי והמסגרת שהתרחבה מעט אבל לא מעט כאלו שיקפצו על האשראי וישתמשו בו בלי חשבון ויסתבכו אפילו יותר.

הבנקים, לעומת זאת, יהנו מהגמישות התפעולית. הם יכולו להגדיל את תיק האשראי, לגבות ריביות גבוהות, ולהמשיך לגלגל רווחים גם אם הלקוחות יתקשו להחזיר את ההלוואות בהמשך מישהו מהפיקוח יזרוק להם גלגל הצלה מה שיאפשר לחגיגה להמשך.

ההקלות כוללות גם התרת חריגות ממסגרת האשראי לפרק זמן ארוך יותר, ללא דרישה להסדרה מיידית כמו שנהוג במהלך השגרה. התקרות שקובעת הוראת השעה הן 5,000 ש"ח ליחידים, 10,000 ש"ח לעסקים קטנים, ו-100,000 ש"ח לעסקים גדולים. גם כאן המשמעות כפולה - זה חמצן לעסקים שמתמודדים עם משבר תזרימי או למשפחות שצריכות כסף מיידי, אבל גם כאן יש אותיות קטנות. לחרוג מהמסגרת זה דבר שמגיע עם חשבונית. חריגות כאלה מגיעות עם עמלות וריביות גבוהות עם קרדיט שנפגע אנושות ובנוסף הגמישות הזאת יכולה לעודד לקוחות להיכנס לחובות עמוקים יותר. הבנקים, בינתיים, מקבלים אור ירוק לקחת את הסיכונים בידיעה שברוב המקרים, הם יוכלו לגבות את הכסף מאוחר יותר ואפילו עם תוספת נאה.

בהמשך הרשימה אנחנו רואים עוד רשימת הקלות כמו: הכפלת הזמן לסגירת חשבונות בנק כדי לעזור לבנקים לתפקד גם אם יש להם פחות כח אדם. הנפקת כרטיסי אשראי עם מסמכי זיהוי חילופיים ולא בהכרח תעודות זהות. אבל אם קוראים בין השורות מקבלים (שוב) את אותה התמונה. המפקח יוצא בהצהרות על תמיכה במשק אבל בפועל, ההקלות משרתות בעיקר את המערכת שזוכה לגמישות תפעולית ומשריינת את הרווחים שלה. עבור משקי הבית ההקלות האלה מגיעות עם תג מחיר כבד: הגדלת אשראי ודחיית תשלומים עשויים להקל בטווח הקצר אבל יכולים להוביל לסיבוכים כלכליים בעתיד שיהיו הרבה יותר יקרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי 19/06/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    עוד חבל הצלה ודחיית קץ לבועה...החבל הראשון הקורונה החבל השני 7.10 החבל השלישי מלחמה עם חיזבלה חבל רביעי ולדעתי האחרון מלחמה עם אירן...האסון גודל לצערי
קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.