דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

בלי חתימות בסניף והגדלת היקפי האשראי: הקלות הפיקוח על הבנקים

בצל מערכת "עם כלביא" הפיקוח על הבנקים יוצא (שוב) בשורת הקלות למערכת הבנקאית: נטילת הלוואות ודחיית תשלומים בלי נוכחות פיזית, לאפשר חריגות מהמסגרות לזמן ארוך יותר, וגמישות באשראי הצרכני וגם - הבנק יוכל להתקשר ולנדנד לנו לקחת הלוואה אפילו אם סירבנו לו בעבר 

מנדי הניג | (1)

על רקע המתיחות הביטחונית ומבצע "עם כלביא" מודיע המפקח על הבנקים על שורת הקלות רגולטוריות רחבות היקף עבור המערכת הבנקאית. בינתיים מדובר על הוראת שעה זמנית, שתישאר בתוקף עד שבועיים לאחר תום מצב החירום בעורף אבל את ההשפעות ירגישו כמעט באופן מיידי לקוחות פרטיים ועסקיים כאחד. המטרה של ההקלות היא כפולה: מצד אחד לאפשר לבנקים גמישות תפעולית בתקופה המאתגרת הזאת ומצד שני להושיט יד - או ליתר דיוק לאפשר להושיט יד - ללקוחות שנפגעו כלכלית מהמצב. בכללם ממשפחות שפונו מהבתים, דרך מילואימניקים שצריכים להיעדר מהעבודה ועד עסקים קטנים שמתמודדים עם ירידה חדה בהכנסות. 

מה בדיוק כוללות ההקלות ואיך זה ישפיע עלינו?

אחת ההקלות הבולטות היא בתהליכי דחיית תשלומי הלוואות, כולל משכנתאות. במצב רגיל, אם מישהו רוצה לדחות תשלום להלוואה שלקח הוא צריך לבצע חתימה פיזית, מה שבמקרים מסוימים גם דורש הגעה לסניף. עכשיו, במסגרת הוראת השעה לקוחות יוכלו לאשר דחיית תשלומי הלוואות בשיחה טלפונית פשוטה בתנאי שהבנק מתעד אותה. יותר מזה, במקרים שבהם אחד הלווים הוא במצב מיוחד כמו מילואימניקים או מפונים שלא נמצאים במצב שאפילו מאפשר להם לחתום הבנקים יוכלו להסתפק בהליך זיהוי מרחוק ללא דרישה להגעה פיזית. 

על פניו, זה נשמע כמו הקלה מבורכת למשפחות ויחידים שמתמודדים עם קשיים זמניים ודחיית תשלומים תאפשר להם קצת אורך רוח. אבל אם להיות כנים, הבנקים לא ממש מפסידים כאן וההקלה הזאת משרתת בעיקר את הצד המלווה. דחיית תשלומים לא מבטלת את החובות, ובמקרים רבים היא אפילו מגדילה אותו עם ריביות נוספות שיתגלגלו לשנים הבאות. ההקלה הזאת נראית יותר כמו דרך להשאיר את הלקוחות "במשחק" ולמנוע מצב שבו הבנקים יאלצו להתמודד עם חדלות פירעון המונית.

זה מתקשר גם להטבה הבאה בשורת ההקלות של המפקח - והיא הצעת אשראי צרכני גם למי שסירב בעבר. בשגרה, בנקים לא רשאים להציע מחדש אשראי ללקוחות שסירבו להצעה קודמת במשך שלושה חודשים לפחות. כעת, הוראת השעה מבטלת את המגבלה הזאת ומאפשרת לבנקים לפנות שוב ללקוחות עם הצעות אשראי. המטרה המוצהרת היא לעזור למי שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות המתיחות הבטחונית. אבל זו "אליה וקוץ בה" ובמהלך כזה כמו שדובר רבות יש סכנה של ממש למשקי הבית. להציף את השוק באשראי בתקופה שבה רבים בקושי מצליחים לעמוד בהתחייבויות קיימות זה דבר שיכול ללכוד לקוחות תמימים במעגל חובות. יש לא מעט אנשים שיברכו על החמצן הכלכלי והמסגרת שהתרחבה מעט אבל לא מעט כאלו שיקפצו על האשראי וישתמשו בו בלי חשבון ויסתבכו אפילו יותר.

הבנקים, לעומת זאת, יהנו מהגמישות התפעולית. הם יכולו להגדיל את תיק האשראי, לגבות ריביות גבוהות, ולהמשיך לגלגל רווחים גם אם הלקוחות יתקשו להחזיר את ההלוואות בהמשך מישהו מהפיקוח יזרוק להם גלגל הצלה מה שיאפשר לחגיגה להמשך.

ההקלות כוללות גם התרת חריגות ממסגרת האשראי לפרק זמן ארוך יותר, ללא דרישה להסדרה מיידית כמו שנהוג במהלך השגרה. התקרות שקובעת הוראת השעה הן 5,000 ש"ח ליחידים, 10,000 ש"ח לעסקים קטנים, ו-100,000 ש"ח לעסקים גדולים. גם כאן המשמעות כפולה - זה חמצן לעסקים שמתמודדים עם משבר תזרימי או למשפחות שצריכות כסף מיידי, אבל גם כאן יש אותיות קטנות. לחרוג מהמסגרת זה דבר שמגיע עם חשבונית. חריגות כאלה מגיעות עם עמלות וריביות גבוהות עם קרדיט שנפגע אנושות ובנוסף הגמישות הזאת יכולה לעודד לקוחות להיכנס לחובות עמוקים יותר. הבנקים, בינתיים, מקבלים אור ירוק לקחת את הסיכונים בידיעה שברוב המקרים, הם יוכלו לגבות את הכסף מאוחר יותר ואפילו עם תוספת נאה.

בהמשך הרשימה אנחנו רואים עוד רשימת הקלות כמו: הכפלת הזמן לסגירת חשבונות בנק כדי לעזור לבנקים לתפקד גם אם יש להם פחות כח אדם. הנפקת כרטיסי אשראי עם מסמכי זיהוי חילופיים ולא בהכרח תעודות זהות. אבל אם קוראים בין השורות מקבלים (שוב) את אותה התמונה. המפקח יוצא בהצהרות על תמיכה במשק אבל בפועל, ההקלות משרתות בעיקר את המערכת שזוכה לגמישות תפעולית ומשריינת את הרווחים שלה. עבור משקי הבית ההקלות האלה מגיעות עם תג מחיר כבד: הגדלת אשראי ודחיית תשלומים עשויים להקל בטווח הקצר אבל יכולים להוביל לסיבוכים כלכליים בעתיד שיהיו הרבה יותר יקרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רועי 19/06/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    עוד חבל הצלה ודחיית קץ לבועה...החבל הראשון הקורונה החבל השני 7.10 החבל השלישי מלחמה עם חיזבלה חבל רביעי ולדעתי האחרון מלחמה עם אירן...האסון גודל לצערי
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.