טראמפ ונתניהו (X)
טראמפ ונתניהו (X)

האינטרס האמיתי של טראמפ בשיחות עם איראן והאם זה משרת אותנו?

בעוד טראמפ מנסה לגבש הסכם חדש עם איראן כדי לבלום את תוכנית הגרעין, השיקולים הכלכליים והאינטרס האמריקאי עלולים להתנגש באינטרסים הביטחוניים של ישראל

אביחי טדסה | (5)

השבוע ידברו נציגים של ממשל טראמפ עם נציגים בכירים של איראן כדי להמשיך לנסות להגיע להסכם. טראמפ אמר מספר פעמים בעבר שהצדדים צריכים להיות הגיוניים וכשהוא אומר הגיוניים הוא מתכוון עם ראש כלכלי-עסקי.  טראמפ רואה באיראן איום גדול והוא לדבריו ובמעשיו עד כה לא מוכן שהיא תגיע לנשק גרעיני. הוא מאיים עלייה שאם לא יגיעו להסכם אז כל האופציות פתוחות ורומז על האופציה הצבאית. אבל הוא עושה את זה בתחכום כשאפשר להבין מדבריו שהוא רוצה הסכם, ישראל, "המשוגעים האלו" רוצים לתקוף.


כלומר, הוא בא למו"מ עם איראן עם לחץ גדול שהוא שולט בו - יש משוגע באזור שרוצה לתקוף אתכם, הוא צודק, אז בואו תסדרו איתי "דיל". עסקה מבחינת טראמפ היא עסקה כלכלית. יש איום ביטחוני, הוא מכיר ויודע וחושש ממנו, אבל כשהוא מדבר על עסקה והסכם הוא מדבר על "מי יוצא לארה"ב ממנו?". מה שיוצא לארה"ב ממנו במקרה של איראן זה בעיקר עוד השפעה על מחירי הנפט ואולי עסקים מול האיראנים. 

אחד הדברים שהכי חשובים לטראמפ הם מחירי נפט נמוכים כדי שהציבור האמריקאי לא ישלם הרבה על הדלק ועל החשמל ועל ההוצאות בכלל. אנרגיה היא עלות שמתגלגלת בסוף לכל מוצר. זו הסיבה שהוא משחרר הרבה קידוחים ודואג שהיקף הקידוחים של נפט וגז בארה"ב יעלה. אבל הוא גם צריך את המדינות האחרות לצידו. מחיר הנפט לא נשלט בארה"ב, אלא בשווקים והכוח של אופק+ מאוד גדול. אם הוא יצליח להביא את איראן להפקת נפט משמעותית, זה ישפיע על המחירים. 

הבעיה שזה גם יעזור מאוד לכלכלה האיראנית, וזה לא האינטרס של ישראל. האם טראמפ רואה את האינטרסים שלנו באופן ברור ומזדה איתם? לא בטוח. זו יכולה להיות סכנה גדולה בהמשך, אבל די ברור שכל הסכם שיהיה, יגרום לכך שאיראן לא תהיה גרעינית. על זה טראמפ לא יוותר. ואיך הסכם עם איראן ישפיע על הכלכלה ועל הבורסה? מוקדם עדיין להעריך, אבל סיכוי טוב שזה יהיה לטובה - פרמיית הסיכון תרד, אגרות החוב יעלו, הבורסה תעלה, הדולר יירד - מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?  


 מחיר הנפט עולה אחרי ירידה חדה

 מחירי הנפט רשמו עלייה בסוף שבוע תנודתי, כאשר חבית נפט מסוג ברנט חצתה את רף ה-67 דולר, וחבית WTI (West Texas Intermediate) נסחרה קרוב ל-63 דולר. העלייה מגיעה לאחר ירידה של 1.6% בשבוע שעבר, על רקע חששות ממדיניות המכסים של ארה"ב והתפתחויות גיאופוליטיות באיראן ובאוקראינה. שוק הנפט נותר תחת השפעת גורמים סותרים: מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תוכניות OPEC+ להגדלת התפוקה והסיכונים במזרח התיכון.

מלחמת הסחר, ממשיכה ליצור אי-ודאות בשווקים. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר בראיון ל-ABC כי שיחות עם שותפות סחר של ארה"ב, במיוחד באסיה, מתקדמות היטב. עם זאת, התעריפים הגבוהים על סחורות סיניות והמכסים הנגדיים של סין על מוצרים אמריקאיים, מעוררים חששות מפגיעה בצמיחה הכלכלית העולמית ובביקוש לנפט. לדברי אנליסטים, התעריפים עלולים להפחית את הפעילות הכלכלית, במיוחד בסין, היבואנית הגדולה בעולם של נפט גולמי, ובכך להקטין את צריכת האנרגיה.


מנגד, סין מפגינה נחישות לתמוך בכלכלתה. ז'או צ'נשין, סגן יו"ר הוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמות, הצהיר כי הממשל "בטוח לחלוטין" ביכולתו לעמוד ביעד הצמיחה של כ-5% ב-2025. תוכניות התמרצת הכלכלה של סין, הכוללות תמיכה בתעסוקה וצריכה פנימית, עשויות להגביר את הביקוש לנפט בטווח הקצר, אם יצליחו להתגבר על הלחצים מהתעריפים.

קיראו עוד ב"בארץ"

OPEC+ והגדלת התפוקה: צל דובי על השוק

ארגון OPEC+, הכולל את מדינות אופ"ק ושותפות כמו רוסיה, ממשיך להשפיע על מחירי הנפט. לאחר החלטה להגדיל את תפוקת הנפט ב-138,000 חביות ליום באפריל, הקבוצה צפויה להיפגש ב-5 במאי כדי לדון בתוכניות ליוני. ההערכה היא כי OPEC+ עשויה להאריך את הגדלת התפוקה, מה שמטיל צל דובי על השוק ומגביר את החששות מעודף היצע. 


החלטות OPEC+ מגיעות על רקע דרישות של טראמפ להורדת מחירי הנפט, כחלק ממדיניותו להפחית את מחירי הדלק בארה"ב. עם זאת, סעודיה וחברות אחרות ב-OPEC+ מתנגדות להגדלות תפוקה משמעותיות, שכן מחירי הברנט הנוכחיים – מתחת ל-85 דולר לחבית – אינם מספיקים לאזן את התקציבים שלהן. לדוגמה, סעודיה זקוקה למחיר של כ-98 דולר לחבית כדי לעמוד ביעדי התקציב שלה ב-2025.


התפתחויות גיאופוליטיות: איראן ואוקראינה

התפתחויות גיאופוליטיות ממשיכות להשפיע על שוק הנפט. באיראן, שיחות עם ארה"ב על תוכנית הגרעין הראו סימני התקדמות, והצדדים הסכימו להיפגש שוב באירופה. עם זאת, פיצוץ בנמל שאהיד רג'אי ביום שבת, שהותיר עשרות הרוגים, מדגיש את הסיכונים באזור. הנמל, הממוקם במצר הורמוז – נתיב מרכזי לסחר בנפט – הוא נקודה אסטרטגית, וכל שיבוש עלול להשפיע על אספקת הנפט העולמית. בנוסף, ממשל טראמפ ממשיך להפעיל לחץ על איראן באמצעות סנקציות חדשות, כולל על יבוא נפט סיני ממקורות איראניים, במטרה לצמצם את יצוא הנפט של טהרן לאפס.


במקביל, המפגש בין נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לנשיא טראמפ, העלה חששות לגבי עתיד הסנקציות על רוסיה. טראמפ טען כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עשוי לעכב את סיום המלחמה באוקראינה, והציע להטיל סנקציות נוספות. סיום המלחמה עשוי להוביל להקלה בסנקציות על יצוא הנפט הרוסי, מה שיגדיל את ההיצע העולמי ויפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים. עם זאת, אנליסטים מעריכים כי גם במקרה של הפסקת אש, ייקח זמן עד שרוסיה תגדיל את יצוא הנפט שלה באופן משמעותי, שכן היא כפופה למגבלות תפוקה של OPEC+.


בנק ההשקעות גולדמן זאקס הוריד לאחרונה את תחזית הברנט שלו ל-40 דולר לחבית עד סוף 2025, תוך ציון עודף היצע וירידה בביקוש עקב המכסים. השבוע הקרוב יספק תובנות נוספות, עם פרסום דוחות רבעוניים של חברות נפט מובילות כמו BP, Shell, שברון ושל. דוחות עשויים לשפוך אור על מגמות הביקוש וההיצע, כמו גם על האופן שבו התעריפים והסנקציות משפיעים על התעשייה. בנוסף, הדוח החודשי של מינהל המידע לאנרגיה האמריקאי (EIA), שצפוי להתפרסם ביום חמישי לאחר עיכוב לצורך עדכון מודלים, יספק נתונים קריטיים על מלאי הנפט והביקוש בארה"ב.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בא 28/04/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    דוגמה!! !
  • 3.
    מצחיק 28/04/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    טראמפ רוצה אולי להוריד מחיר דלק לצרכניםאבל זו תהיה פגיעה אנושה בתעשיית הנפט האמרקאית בה מחירי ההפקה גבוהים
  • 2.
    זה החבר הכי טוב של ביבי אז אין מה לדאוג..חחחח (ל"ת)
    אנונימי 28/04/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק חרס נשאר בידנו 28/04/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
    מאז איראן הפכה למדינת סף גרעינית ביבי לעבד נרצע של טראמפ הבולם פעולה צבאית והסכם בעייתי בדרך.
  • Ron DeSantis 28/04/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    אירן דוהרת לקראת הגרעין תודה לביבי ולביסיטים שהביאו אותנו לזה. פייגלין הדביל שתמך בביבי...
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.