טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

האינטרס האמיתי של טראמפ בשיחות עם איראן והאם זה משרת אותנו?

בעוד טראמפ מנסה לגבש הסכם חדש עם איראן כדי לבלום את תוכנית הגרעין, השיקולים הכלכליים והאינטרס האמריקאי עלולים להתנגש באינטרסים הביטחוניים של ישראל

אביחי טדסה | (5)

השבוע ידברו נציגים של ממשל טראמפ עם נציגים בכירים של איראן כדי להמשיך לנסות להגיע להסכם. טראמפ אמר מספר פעמים בעבר שהצדדים צריכים להיות הגיוניים וכשהוא אומר הגיוניים הוא מתכוון עם ראש כלכלי-עסקי.  טראמפ רואה באיראן איום גדול והוא לדבריו ובמעשיו עד כה לא מוכן שהיא תגיע לנשק גרעיני. הוא מאיים עלייה שאם לא יגיעו להסכם אז כל האופציות פתוחות ורומז על האופציה הצבאית. אבל הוא עושה את זה בתחכום כשאפשר להבין מדבריו שהוא רוצה הסכם, ישראל, "המשוגעים האלו" רוצים לתקוף.


כלומר, הוא בא למו"מ עם איראן עם לחץ גדול שהוא שולט בו - יש משוגע באזור שרוצה לתקוף אתכם, הוא צודק, אז בואו תסדרו איתי "דיל". עסקה מבחינת טראמפ היא עסקה כלכלית. יש איום ביטחוני, הוא מכיר ויודע וחושש ממנו, אבל כשהוא מדבר על עסקה והסכם הוא מדבר על "מי יוצא לארה"ב ממנו?". מה שיוצא לארה"ב ממנו במקרה של איראן זה בעיקר עוד השפעה על מחירי הנפט ואולי עסקים מול האיראנים. 

אחד הדברים שהכי חשובים לטראמפ הם מחירי נפט נמוכים כדי שהציבור האמריקאי לא ישלם הרבה על הדלק ועל החשמל ועל ההוצאות בכלל. אנרגיה היא עלות שמתגלגלת בסוף לכל מוצר. זו הסיבה שהוא משחרר הרבה קידוחים ודואג שהיקף הקידוחים של נפט וגז בארה"ב יעלה. אבל הוא גם צריך את המדינות האחרות לצידו. מחיר הנפט לא נשלט בארה"ב, אלא בשווקים והכוח של אופק+ מאוד גדול. אם הוא יצליח להביא את איראן להפקת נפט משמעותית, זה ישפיע על המחירים. 

הבעיה שזה גם יעזור מאוד לכלכלה האיראנית, וזה לא האינטרס של ישראל. האם טראמפ רואה את האינטרסים שלנו באופן ברור ומזדה איתם? לא בטוח. זו יכולה להיות סכנה גדולה בהמשך, אבל די ברור שכל הסכם שיהיה, יגרום לכך שאיראן לא תהיה גרעינית. על זה טראמפ לא יוותר. ואיך הסכם עם איראן ישפיע על הכלכלה ועל הבורסה? מוקדם עדיין להעריך, אבל סיכוי טוב שזה יהיה לטובה - פרמיית הסיכון תרד, אגרות החוב יעלו, הבורסה תעלה, הדולר יירד - מה יקרה לבורסה אם ארה"ב תגיע להסכם עם איראן?  


 מחיר הנפט עולה אחרי ירידה חדה

 מחירי הנפט רשמו עלייה בסוף שבוע תנודתי, כאשר חבית נפט מסוג ברנט חצתה את רף ה-67 דולר, וחבית WTI (West Texas Intermediate) נסחרה קרוב ל-63 דולר. העלייה מגיעה לאחר ירידה של 1.6% בשבוע שעבר, על רקע חששות ממדיניות המכסים של ארה"ב והתפתחויות גיאופוליטיות באיראן ובאוקראינה. שוק הנפט נותר תחת השפעת גורמים סותרים: מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תוכניות OPEC+ להגדלת התפוקה והסיכונים במזרח התיכון.

מלחמת הסחר, ממשיכה ליצור אי-ודאות בשווקים. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר בראיון ל-ABC כי שיחות עם שותפות סחר של ארה"ב, במיוחד באסיה, מתקדמות היטב. עם זאת, התעריפים הגבוהים על סחורות סיניות והמכסים הנגדיים של סין על מוצרים אמריקאיים, מעוררים חששות מפגיעה בצמיחה הכלכלית העולמית ובביקוש לנפט. לדברי אנליסטים, התעריפים עלולים להפחית את הפעילות הכלכלית, במיוחד בסין, היבואנית הגדולה בעולם של נפט גולמי, ובכך להקטין את צריכת האנרגיה.


מנגד, סין מפגינה נחישות לתמוך בכלכלתה. ז'או צ'נשין, סגן יו"ר הוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמות, הצהיר כי הממשל "בטוח לחלוטין" ביכולתו לעמוד ביעד הצמיחה של כ-5% ב-2025. תוכניות התמרצת הכלכלה של סין, הכוללות תמיכה בתעסוקה וצריכה פנימית, עשויות להגביר את הביקוש לנפט בטווח הקצר, אם יצליחו להתגבר על הלחצים מהתעריפים.

קיראו עוד ב"בארץ"

OPEC+ והגדלת התפוקה: צל דובי על השוק

ארגון OPEC+, הכולל את מדינות אופ"ק ושותפות כמו רוסיה, ממשיך להשפיע על מחירי הנפט. לאחר החלטה להגדיל את תפוקת הנפט ב-138,000 חביות ליום באפריל, הקבוצה צפויה להיפגש ב-5 במאי כדי לדון בתוכניות ליוני. ההערכה היא כי OPEC+ עשויה להאריך את הגדלת התפוקה, מה שמטיל צל דובי על השוק ומגביר את החששות מעודף היצע. 


החלטות OPEC+ מגיעות על רקע דרישות של טראמפ להורדת מחירי הנפט, כחלק ממדיניותו להפחית את מחירי הדלק בארה"ב. עם זאת, סעודיה וחברות אחרות ב-OPEC+ מתנגדות להגדלות תפוקה משמעותיות, שכן מחירי הברנט הנוכחיים – מתחת ל-85 דולר לחבית – אינם מספיקים לאזן את התקציבים שלהן. לדוגמה, סעודיה זקוקה למחיר של כ-98 דולר לחבית כדי לעמוד ביעדי התקציב שלה ב-2025.


התפתחויות גיאופוליטיות: איראן ואוקראינה

התפתחויות גיאופוליטיות ממשיכות להשפיע על שוק הנפט. באיראן, שיחות עם ארה"ב על תוכנית הגרעין הראו סימני התקדמות, והצדדים הסכימו להיפגש שוב באירופה. עם זאת, פיצוץ בנמל שאהיד רג'אי ביום שבת, שהותיר עשרות הרוגים, מדגיש את הסיכונים באזור. הנמל, הממוקם במצר הורמוז – נתיב מרכזי לסחר בנפט – הוא נקודה אסטרטגית, וכל שיבוש עלול להשפיע על אספקת הנפט העולמית. בנוסף, ממשל טראמפ ממשיך להפעיל לחץ על איראן באמצעות סנקציות חדשות, כולל על יבוא נפט סיני ממקורות איראניים, במטרה לצמצם את יצוא הנפט של טהרן לאפס.


במקביל, המפגש בין נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לנשיא טראמפ, העלה חששות לגבי עתיד הסנקציות על רוסיה. טראמפ טען כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עשוי לעכב את סיום המלחמה באוקראינה, והציע להטיל סנקציות נוספות. סיום המלחמה עשוי להוביל להקלה בסנקציות על יצוא הנפט הרוסי, מה שיגדיל את ההיצע העולמי ויפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים. עם זאת, אנליסטים מעריכים כי גם במקרה של הפסקת אש, ייקח זמן עד שרוסיה תגדיל את יצוא הנפט שלה באופן משמעותי, שכן היא כפופה למגבלות תפוקה של OPEC+.


בנק ההשקעות גולדמן זאקס הוריד לאחרונה את תחזית הברנט שלו ל-40 דולר לחבית עד סוף 2025, תוך ציון עודף היצע וירידה בביקוש עקב המכסים. השבוע הקרוב יספק תובנות נוספות, עם פרסום דוחות רבעוניים של חברות נפט מובילות כמו BP, Shell, שברון ושל. דוחות עשויים לשפוך אור על מגמות הביקוש וההיצע, כמו גם על האופן שבו התעריפים והסנקציות משפיעים על התעשייה. בנוסף, הדוח החודשי של מינהל המידע לאנרגיה האמריקאי (EIA), שצפוי להתפרסם ביום חמישי לאחר עיכוב לצורך עדכון מודלים, יספק נתונים קריטיים על מלאי הנפט והביקוש בארה"ב.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בא 28/04/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    דוגמה!! !
  • 3.
    מצחיק 28/04/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    טראמפ רוצה אולי להוריד מחיר דלק לצרכניםאבל זו תהיה פגיעה אנושה בתעשיית הנפט האמרקאית בה מחירי ההפקה גבוהים
  • 2.
    זה החבר הכי טוב של ביבי אז אין מה לדאוג..חחחח (ל"ת)
    אנונימי 28/04/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק חרס נשאר בידנו 28/04/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
    מאז איראן הפכה למדינת סף גרעינית ביבי לעבד נרצע של טראמפ הבולם פעולה צבאית והסכם בעייתי בדרך.
  • Ron DeSantis 28/04/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    אירן דוהרת לקראת הגרעין תודה לביבי ולביסיטים שהביאו אותנו לזה. פייגלין הדביל שתמך בביבי...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.