לפישר אין שפנים בכובע: "בשונה ממדינות אחרות, אנחנו חייבים להיות זהירים"

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, כינס היום מסיבת עיתונאים מיוחדת שעיקרה המלצות מדיניות שגיבשה מחלקת המחקר של בנק ישראל לטיפול במיתון הפוקד את המשק הישראלי. הכותרות טררם מסיבת העיתונאים היו גרנדיוזיות ודברו על צפי להצגת תוכנית אגרסיבית שתכלול הרחבה פיסקאלית אבל בשורה התחתונה, פישר לא ממש הגיע עם כלים חדשים ודיבר על דברים דומים שכבר אמר לפניו רוני בר און, שר האוצר.

בפתח הדברים אומרים בבנק ישראל כי המשק הישראלי עומד בפני מיתון הנובע מהמשבר הפיננסי העולמי. הענפים שצפויים להיפגע במיוחד הם ענפי הייצוא, המגזר הפיננסי וכן ענפים שהם צרכני אשראי גדולים.

בכוונת בנק ישראל על פי התוכנית שהציג היום סטנלי פישר היא להקטין את הפגיעה בצמיחה, בתעסוקה וברווחה וזאת תוך מזעור הנזקים הפוטינציאלים כתוצאה ממדיניות זו שצפויים בעתיד.

מטרתו של בנק ישראל היא תמיכה בביקוש המצרפי במשק הישראלי שצפוי להיפגע כתוצאה מהירידה בצריכה הפרטית וההשקעות. כמו כן תכוון המדיניות להקטנת הפגיעה בתעסוקה.

ברבעון הרביעי של 2008 הייתה הצמיחה במשק הישראלי שלילית בשיעור של 0.5% בעוד הצמיחה בשאר המדינות המפותחות בעולם ירדה ב-6.5%.

משרד האוצר יפעל יחד עם בנק ישראל במטרה לזרז תוכניות רב שנתיות להשקעה בתשתיות. כמו כן מתכוונים באוצר להתחיל תוכנית להכשרות מקצועיות בהיקף של 200 מיליון שקל. הגדלת ההשקעות במשק הישראלי תכלול בין היתר הגדלת תקציב המדען הראשי ל-350 מיליון שקל; קרנות לענף הביוטכנולוגיה ולמו"פ בפריפריה (250 מיליון שקל ו-100 מיליון שקל בהתאמה).

המדיניות הממולצת של בנק ישראל: שוק העבודה

בבנק ישראל מתכוונים להתחיל את תוכנית "מס הכנסה שלילי" בפריסה ארצית החל מ-2009. כמו גם לקדם את הפריסה הארצית של פרוייקט "אורות לתעסוקה", מיזם של משרד האוצר לשילוב מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה.

סטנלי פישר: "לרוב אני מציע לא לתת עצות לממשלה אבל אנחנו נמצאים בתקופה לגמרי יוצאת מן הכלל"

פישר: "זאת מסיבת עיתונאים של מחלקת המחקר של בנק ישראל שגיבשה את המדיניות הממשלתית לטיפול במשבר במשק. תפקידנו הוא להיות יועץ כלכלי לממשלה, לרוב אני מציע לא לתת עצות לממשלה אבל אנחנו נמצאים בתקופה לגמרי יוצאת מן הכלל. אנחנו נמצאים בתקופה בה טרם נכנסה הממשלה לתפקידה ולכן חשבנו שעכשיו באופן יוצא מן הכלל זה הזמן לתת עצה."

"התוכנית במונחים של הוצאות היא יחסית צנועה. זאת מאחר ואין לנו מרווח גדול להגדיל הוצאות, על פי התכנון, אם הממשלה תגדיל את ההוצאות ב-1.7%, אז הגירעון יגיע ל-5% מהתוצר לכן הצטרכנו להגיש תוכנית מאוד מכוונת ואין מקום להרחבה פסיקאלית נרחבת."

גודל התוכנית המומלצת ביחס למה שמדינות אחרות מנהיגות הוא שונה מאחר והחוב הציבורי שלנו גדול, שלא כמו אוסטרליה שהורידה את החוב הציבורי לאפס. החוב שלנו גדול ולכן אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים. אם יש מישהו שיכול להציע תוכנית שלא תגדיל את הגירעון והאבטלה אז אין ספק שאנחנו נתמוך בזה.

מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קנית פלוג. הציגה את המלצות המדיניות

פלוג: "המשק הישראלי כבר גולש למיתון כתוצאה מהמשבר העולמי, ענפי הייצוא יפגע בגלל הירידה בביקוש העולמי לייצוא שלנו. הפעילות במשק תתמתן המגזר הפיננסי וענפים שהם צרכני אשראי כבדים יפגעו."

"מטרת התוכנית היא לצמצם את הפגיעה בתוצר בתעסוקה. אנחנו רוצים שהמשק יהיה מוכן לחידוש הצמיחה ברגע שהתנאים במשק העולמי ישתפרו. אנחנו מתכוונים להגדיל את הביקוש המצרפי."

הצעדים שאנחנו מציעים צריכים להיות ממוקדים איפה שהם הכי אפקטיביים ואיפה שהפגיעה היא הגדולה ביותר. אנחנו נתמקד באוכלוסיות מועטות הכנסה אצלם הנטייה השולית לצרוך גבוהה ולכן תוספת הכנסה עבורן תבוא לידי ביטוי בעלייה משמעותית יותר בצריכה הפרטית.

בבנק ישראל מתכוונים להפעיל תוכנית מס הכנסה שלילי שמטרתה להגדיל את ההכנסה הפנויה באמצעות מס הכנסה שלילי וכך להקטין את הפגיעה בצריכה הפרטית. התקופה שצריך לעבוד לקבלת דמי אבטלה תקוצר, יש צורך לעשות זאת כבר עכשיו ולא להמתין עד לעלייה של שיעור האבטלה. המטרה היא להגדיל את אי הודאות אם הם יהיו זכאים או לא לביטוח אבטלה. כמו כן ממליצה פלוג להאריך את משך הזמן שמקבלים המפוטרים דמי הבטחת הכנסה.

פלוג אומרת שבהשוואה בינלאומית דמי האבטלה בישראל נמוכים ועליהם לתת מספיק זמן לחיפוש עבודה, מהרגע שאנשים נכנסים למעגל האבטלה.

פלוג אומרת שצריך להבטיח שמפעל שייסגר והעובדים יהיו בחופשה ללא תשלום לא תיספר והעובדים יהיו זכאים החל ממנה לקבל דמי אבטלה.

קידום זמינות של פרויקטים תשתיים נוספים. הממשלה צריכה ליזום פרוייקטים ציבוריים נוספים שייבחרו אם תהיה להם הצדקה כלכלית. הקדמה של תוכניות רב שנתיות כמו אופק חדש של משרד החינוך תסייע במידה מסויימת.

נושא נוסף שקיבל כיסוי משמעותי היא הגדלת תקציב המדען הראשי וחושבים שיש מקום להגדלה נוספת. פעילות זו תסייע לשמר כוח אדם איכותי.

עלות הצעדים המוצעים תהיה 4.4 מיליארד שקל, בערך מיליארד וחצי בפרוייקטים הריאליים 1.8 מיליארד עלות הצעדים בשוק העבודה.

הצעדים יהיו חלק מהמדיניות התקציבית לאחר שבבנק ישראל ניתחו את ההשפעות המאקרו כלכליות. אנחנו עדים לגבייה חדה מאוד בגביית המיסים והיא משתקפת בעלייה בגירעון. "אנחנו חושבים שהמדיניות הממשלתית הייתה שמרנית, הירידה מ-100% תוצר ויותר ל-80% תאפשר למייצבים האוטומטיים כפי שמגדירים הכלכלנים לפעול."

אם הממשלה תאמץ תקציב של 1.7% יגיע הגירעון ל-5% תוצר. אם התוכנית תבוצע ללא קיצוץ במקומות אחרים יגיע הגירעון גם ל-6% תוצר. יהיה בהחלט רצוי אם יהיה ניתן להגיע כבר היום לאיזשהם צעדים לקיצוץ בסעיפים מסוימים שיהוו איתות שהממשלה מוכנה לחזור לתוואי פוחת של הגירעון. למשל מציינת פלוג דחייה של תוספות השכר במשק הציבורי.

העובדה שיחס החוב הציבורי לתוצר הוא גבוה יחסית מגדיל את החוב והגירעון מגבילה את גבולות המגרש ולא מאפשרת מדיניות מרחיבה בהיקפים יותר גדולים. אם מאיזשהן סיבות המיתון יהיה גדול יותר מההערכות שלנו ברור שהגירעון יגדל מעבר להערכות שלנו, זה כמובן יבוא לידי ביטוי בעלייה בתשואות על איגרות החוב. פלוג מציעה לבחון ביטול פטורים ממס, או למצוא תחומים אחרים שבהם ניתן לקצץ.

פלוג אומרת שכדי להקטין את הגירעון והעלייה בתשואות יש לאמץ כלל מדיניות שתפחית את החוב הציבורי בטווח הבינוני. במדינות המפותחות ההרחבות הפיסקאליות גבוהות יחסית ומצויות בפרופורציה למשקל החוב בתוצר.

"להוציא את יפן, שיש לה משקל חוב גבוה מהתוצר, אפשר לראות שיש קשר שלילי בין גדול התוכנית להרחבה פיסקאלית לגודל החוב בתוצר."

"משקל יחס החוב מהתוצר של ישראל גבוה.

התחום הפיננסי

קרנית פלוג מציינת במסגרת הצעדים שכבר החלו את קרנות המנוף ומתן ערבויות לבנקים לצורך גיוס הון לצורך הגדלת המקורות למתן אשראי, ועוד רבים נוספים.

בתחום הפיננסי מציינת פלוג את שיתוף הפעולה עם האוצר והרשות לניירות ערך כלי טיפול נוספים לשוק האשראי.

התמונה המאקרו כלכלית מציגה עדכון של התחזית המאקרו כלכלית של בנק ישראל. החלופה הראשונה מתבססת על מדיניות תקציבית שעברה במשרד ראש הממשלה והתוצאות המאקרו כלכליות ממנה.

פלוג מציינת שהתחזית הקודמת שפורסמה בינואר על ידי בנק ישראל התבססה על התחזית של קרן המטבע, צפי לירידה של 3% בסחר העולמי. הסחר העולמי הוא משתנה מפתח כי הוא מהווה אינדיקציה ליצוא הישראלי.

התמונה המאקרו כלכלית

פלוג: "התמונה המאקרו כלכלית היום נראת הרבה יותר רע מאז התחזית של קרן המטבע שניתנה בינואר. עדכון התחזיות של קרן המטבע יעשה רק באפריל, אך בינתיים הגענו למסקנה כי הסחר העולמי צפוי להיות רע הרבה יותר מהתחזית הקודמת."

"אנחנו צופים התכווצות של 7% בסחר העולמי ל-2009. ההערכה שלנו היא שהתוצר יתכווץ ב-1.5% במהלך 2009. שיעור האבטלה יהיה גבוה מ-8% בסוף השנה. הייצוא הישראלי צפוי להתכווץ ב-2009 בכ-11%. התוכנית הכלכלית שלנו תקזז את ההשפעות של המיתון."

"התוכנית מציגה או שואפת להקטין את התכווצות התוצר בכ-0.5%. העובדה שהתוכנית ממוקדת בבעלי הכנסות נמוכות תמנע כניסה של 4,000 משפחות למעגל העוני. הצעדים שלנו מוטי תעסוקה ולכן בהחלט יכול להיות שהתוצאות יהיו אף יותר טובות."

"אנחנו חושבים שביצוע נחוש ונמרץ ומהיר של תוכנית ההאצה יחד עם הצעדים בתוכנית הזאת יפעלו לגידול מסוים בביקוש המצרפי במשק להקלה באשראי. זאת תוך כדי הקטנת הפגיעה בשכבות החלשות. המדינות מכוונת לצמצום הנזקים ארוכי הטווח למשק הישראלי."