איך לשפר משמעותית את תוצאות הקמפיין בפרסום המקוון?
בתקופת משבר, כאשר עסקים מבקשים להפיק את המרב מכל מהלך שיווקי או פרסומי ואפקטיביות הפרסום גורלית לתוצאות הפעילות העסקית, יש לפחות כלי אחד המאפשר להיווכח בתוצאות הפרסום באופן מיידי ובשקיפות מלאה, האינטרנט.
השגת אפקטיביות מרבית בפרסום באינטרנט מותנית בהתאמת הקריאטיב למדיה וביכולת לאבחן תוך כדי תנועה את המוצרים היעילים שמייצרים את אחוזי ההקלקה הגבוהים ביותר ולנתב אליהם את התקציב.
מניתוח קמפיינים באינטרנט עולה כי ברוב המקרים, כ-55% מהתקציב מספק למעלה מ-90 אחוז מתוצאות הקמפיין. במילים אחרות, כ-45% מהתקציב מתאדה עקב שימוש במוצרים לא יעילים. המסקנה: התקציב לא נוהל כהלכה ובמהלך הקמפיין לא התבצעו בו השינויים המתבקשים , והרי אחד היתרונות המובהקים של הפרסום המקוון הוא היכולת לבצע שינויים תוך כדי תנועה בהתאם לתוצאות שמושגות.
בשורה התחתונה כאשר לא מתבצע ניהול דינאמי לקמפיין מתפספס היתרון הגדול של האינטרנט ע"פ המדיה המסורתית והוא היכולת לבצע שינויים קריטיים הן בקריאיטיב והן במדיה במהלך הקמפיין.כיום עומדים לרשותנו מגוון כלים ותוכנות המחוברים ON-LINE לקמפיין ומספקים תוצאות וניתוחים של תוצאות הפרסום בזמן אמת. כך למשל, ניתן לבדוק אילו אמצעים מספקים את "הסחורה" לנתב אליהם את התקציב. כמו כן ניתן להעביר מיידית, תוך כדי הקמפיין, תקציבים מפורטלים שלא הוכיחו את יעילותם לפורטלים אחרים.
פעולה הכרחית נוספת היא לבחון את הקריאיטיב מול אחוזי ההקלקה (באנרים) ויחסי ההמרה (בדף הנחיתה) ולדאוג להחליפם במידה והנתונים מראים כי חלה ירידה באחוזי ההקלקה או באיכות הלידים (גולשים מתעניינים בנושא) שהגיעו מהקמפיין.
הטיפ שלי: כדאי להכין מראש שני קריאיטיבים בידיעה שניאלץ לרענן את המסר כאשר תתחולל שחיקה בתוצאות, ושחיקה כזו תמיד מגיעה, ולהעלות בחזרה את העניין של הגולש הפוטנציאלי שטרם הגיב ..
בניגוד לפרסום באמצעים המסורתיים (עיתונות כתובה, שילוט ואף רדיו וטלוויזיה) כאשר תפקידו של משרד הפרסום מסתיים עם העלאת הקמפיין, הרי שבאינטרנט העבודה רק מתחילה עם העלייה לאוויר. במילים פשוטות, ניהול דינאמי יכול לשפר את תוצאות הקמפיין בעשרות אחוזים.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
