איך לשפר משמעותית את תוצאות הקמפיין בפרסום המקוון?

"בתקופת משבר יש לפחות כלי אחד המאפשר להיווכח בתוצאות הפרסום באופן מיידי ובשקיפות מלאה, האינטרנט"
שי בן ארי |

בתקופת משבר, כאשר עסקים מבקשים להפיק את המרב מכל מהלך שיווקי או פרסומי ואפקטיביות הפרסום גורלית לתוצאות הפעילות העסקית, יש לפחות כלי אחד המאפשר להיווכח בתוצאות הפרסום באופן מיידי ובשקיפות מלאה, האינטרנט.

השגת אפקטיביות מרבית בפרסום באינטרנט מותנית בהתאמת הקריאטיב למדיה וביכולת לאבחן תוך כדי תנועה את המוצרים היעילים שמייצרים את אחוזי ההקלקה הגבוהים ביותר ולנתב אליהם את התקציב.

מניתוח קמפיינים באינטרנט עולה כי ברוב המקרים, כ-55% מהתקציב מספק למעלה מ-90 אחוז מתוצאות הקמפיין. במילים אחרות, כ-45% מהתקציב מתאדה עקב שימוש במוצרים לא יעילים. המסקנה: התקציב לא נוהל כהלכה ובמהלך הקמפיין לא התבצעו בו השינויים המתבקשים , והרי אחד היתרונות המובהקים של הפרסום המקוון הוא היכולת לבצע שינויים תוך כדי תנועה בהתאם לתוצאות שמושגות.

בשורה התחתונה כאשר לא מתבצע ניהול דינאמי לקמפיין מתפספס היתרון הגדול של האינטרנט ע"פ המדיה המסורתית והוא היכולת לבצע שינויים קריטיים הן בקריאיטיב והן במדיה במהלך הקמפיין.כיום עומדים לרשותנו מגוון כלים ותוכנות המחוברים ON-LINE לקמפיין ומספקים תוצאות וניתוחים של תוצאות הפרסום בזמן אמת. כך למשל, ניתן לבדוק אילו אמצעים מספקים את "הסחורה" לנתב אליהם את התקציב. כמו כן ניתן להעביר מיידית, תוך כדי הקמפיין, תקציבים מפורטלים שלא הוכיחו את יעילותם לפורטלים אחרים.

פעולה הכרחית נוספת היא לבחון את הקריאיטיב מול אחוזי ההקלקה (באנרים) ויחסי ההמרה (בדף הנחיתה) ולדאוג להחליפם במידה והנתונים מראים כי חלה ירידה באחוזי ההקלקה או באיכות הלידים (גולשים מתעניינים בנושא) שהגיעו מהקמפיין.

הטיפ שלי: כדאי להכין מראש שני קריאיטיבים בידיעה שניאלץ לרענן את המסר כאשר תתחולל שחיקה בתוצאות, ושחיקה כזו תמיד מגיעה, ולהעלות בחזרה את העניין של הגולש הפוטנציאלי שטרם הגיב ..

בניגוד לפרסום באמצעים המסורתיים (עיתונות כתובה, שילוט ואף רדיו וטלוויזיה) כאשר תפקידו של משרד הפרסום מסתיים עם העלאת הקמפיין, הרי שבאינטרנט העבודה רק מתחילה עם העלייה לאוויר. במילים פשוטות, ניהול דינאמי יכול לשפר את תוצאות הקמפיין בעשרות אחוזים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".