איך לשפר משמעותית את תוצאות הקמפיין בפרסום המקוון?

"בתקופת משבר יש לפחות כלי אחד המאפשר להיווכח בתוצאות הפרסום באופן מיידי ובשקיפות מלאה, האינטרנט"
שי בן ארי |

בתקופת משבר, כאשר עסקים מבקשים להפיק את המרב מכל מהלך שיווקי או פרסומי ואפקטיביות הפרסום גורלית לתוצאות הפעילות העסקית, יש לפחות כלי אחד המאפשר להיווכח בתוצאות הפרסום באופן מיידי ובשקיפות מלאה, האינטרנט.

השגת אפקטיביות מרבית בפרסום באינטרנט מותנית בהתאמת הקריאטיב למדיה וביכולת לאבחן תוך כדי תנועה את המוצרים היעילים שמייצרים את אחוזי ההקלקה הגבוהים ביותר ולנתב אליהם את התקציב.

מניתוח קמפיינים באינטרנט עולה כי ברוב המקרים, כ-55% מהתקציב מספק למעלה מ-90 אחוז מתוצאות הקמפיין. במילים אחרות, כ-45% מהתקציב מתאדה עקב שימוש במוצרים לא יעילים. המסקנה: התקציב לא נוהל כהלכה ובמהלך הקמפיין לא התבצעו בו השינויים המתבקשים , והרי אחד היתרונות המובהקים של הפרסום המקוון הוא היכולת לבצע שינויים תוך כדי תנועה בהתאם לתוצאות שמושגות.

בשורה התחתונה כאשר לא מתבצע ניהול דינאמי לקמפיין מתפספס היתרון הגדול של האינטרנט ע"פ המדיה המסורתית והוא היכולת לבצע שינויים קריטיים הן בקריאיטיב והן במדיה במהלך הקמפיין.כיום עומדים לרשותנו מגוון כלים ותוכנות המחוברים ON-LINE לקמפיין ומספקים תוצאות וניתוחים של תוצאות הפרסום בזמן אמת. כך למשל, ניתן לבדוק אילו אמצעים מספקים את "הסחורה" לנתב אליהם את התקציב. כמו כן ניתן להעביר מיידית, תוך כדי הקמפיין, תקציבים מפורטלים שלא הוכיחו את יעילותם לפורטלים אחרים.

פעולה הכרחית נוספת היא לבחון את הקריאיטיב מול אחוזי ההקלקה (באנרים) ויחסי ההמרה (בדף הנחיתה) ולדאוג להחליפם במידה והנתונים מראים כי חלה ירידה באחוזי ההקלקה או באיכות הלידים (גולשים מתעניינים בנושא) שהגיעו מהקמפיין.

הטיפ שלי: כדאי להכין מראש שני קריאיטיבים בידיעה שניאלץ לרענן את המסר כאשר תתחולל שחיקה בתוצאות, ושחיקה כזו תמיד מגיעה, ולהעלות בחזרה את העניין של הגולש הפוטנציאלי שטרם הגיב ..

בניגוד לפרסום באמצעים המסורתיים (עיתונות כתובה, שילוט ואף רדיו וטלוויזיה) כאשר תפקידו של משרד הפרסום מסתיים עם העלאת הקמפיין, הרי שבאינטרנט העבודה רק מתחילה עם העלייה לאוויר. במילים פשוטות, ניהול דינאמי יכול לשפר את תוצאות הקמפיין בעשרות אחוזים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.