גיל בפמן מנסה לשדר אופטימיות: "הירידה בקצב האינפלציה תמתן את השפעות הפגיעה הצפויה בשכר"
על רקע פרסום נתוני הירידה בשכר הממוצע ברבעון השלישי, השבוע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נרשמה ירידה ממוצעת של 1.2% בשכר, בענפי הפיננסים היתה ירידה חדה של כ-8.2%) מפרסם הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, סקירת מאקרו ובה הוא מנסה לשדר קצת אופטימיות.
בלאומי אומרים כי "התעמקות בנתונים החודשיים לאחרונה, ולא בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, מצביעה על בלימת העלייה בשכר ויציבות בו. להערכתנו, מגמה זו תשמר ככל הנראה בעתיד הקרוב, בעיקר לאור הפגיעה בענפי משק שונים (תעשיה עילית, פיננסיים).
"עם זאת, יש לזכור, כי קצב עליית המחירים במשק צפוי להתמתן מאוד בעת הקרובה, כך שישנה תקווה לכך שכוח הקניה של הציבור יפגע פחות, גם בהינתן ירידה בקצב עליית השכר הנומינלי ואף קיפאון בו".
בנוגע לירידה החדה שנרשמה בחודשים האחרונים בתיק הנכסים הפיננסים של הציבור אומר בפמן כי "כאשר עורכים אומדן המבחין בין השפעת השערוך על התיק (המתחשבת בשינויים במחירי הנכסים השונים) לבין השינוי בתיק כתוצאה מצבירת הנכסים על ידי הציבור, בנטרול השפעת הסיוע הממשלתי כאמור מעלה, מתברר כי למרות הירידה בשווי התיק הרי שקצב הצבירה השנתי הגיע לכ-3%-4% והוא קרוב לקצב צמיחת המשק.
"לאור סימני ההאטה בקצב הצמיחה ברבע האחרון של השנה והמשך הירידה במחירי הנכסים הפיננסיים גם בחודש נובמבר, עלולה מגמת השחיקה בשווי תיק נכסי הציבור הפיננסיים להימשך גם בעת הקרובה. כפי שציינו גם בעבר, לצמצום זה בעושרו הפיננסי של הציבור השפעה שלילית על הצריכה הפרטית במשק וכפועל יוצא על קצב הפעילות הכלכלית".
בנוגע לחשש בקרב המשקיעים בשוק אגרות החוב הקונצרנים מפני אי פרעון חובות בשנים הקרובות על ידי החברות שגייסו סכומים גדולים אומרים בלאומי כי "על רקע גיוסי החוב הגדולים של הסקטור העסקי בשנים קודמות, היקף החוב הסחיר (אג"ח קונצרני) המגיע לנקודה של תשלום קרן ילך ויעלה במהלך השנים הקרובות (וגם בחוב הלא סחיר המגיע לפרעון תהיה עלייה)".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
