גיל בפמן מנסה לשדר אופטימיות: "הירידה בקצב האינפלציה תמתן את השפעות הפגיעה הצפויה בשכר"
על רקע פרסום נתוני הירידה בשכר הממוצע ברבעון השלישי, השבוע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נרשמה ירידה ממוצעת של 1.2% בשכר, בענפי הפיננסים היתה ירידה חדה של כ-8.2%) מפרסם הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, סקירת מאקרו ובה הוא מנסה לשדר קצת אופטימיות.
בלאומי אומרים כי "התעמקות בנתונים החודשיים לאחרונה, ולא בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, מצביעה על בלימת העלייה בשכר ויציבות בו. להערכתנו, מגמה זו תשמר ככל הנראה בעתיד הקרוב, בעיקר לאור הפגיעה בענפי משק שונים (תעשיה עילית, פיננסיים).
"עם זאת, יש לזכור, כי קצב עליית המחירים במשק צפוי להתמתן מאוד בעת הקרובה, כך שישנה תקווה לכך שכוח הקניה של הציבור יפגע פחות, גם בהינתן ירידה בקצב עליית השכר הנומינלי ואף קיפאון בו".
בנוגע לירידה החדה שנרשמה בחודשים האחרונים בתיק הנכסים הפיננסים של הציבור אומר בפמן כי "כאשר עורכים אומדן המבחין בין השפעת השערוך על התיק (המתחשבת בשינויים במחירי הנכסים השונים) לבין השינוי בתיק כתוצאה מצבירת הנכסים על ידי הציבור, בנטרול השפעת הסיוע הממשלתי כאמור מעלה, מתברר כי למרות הירידה בשווי התיק הרי שקצב הצבירה השנתי הגיע לכ-3%-4% והוא קרוב לקצב צמיחת המשק.
"לאור סימני ההאטה בקצב הצמיחה ברבע האחרון של השנה והמשך הירידה במחירי הנכסים הפיננסיים גם בחודש נובמבר, עלולה מגמת השחיקה בשווי תיק נכסי הציבור הפיננסיים להימשך גם בעת הקרובה. כפי שציינו גם בעבר, לצמצום זה בעושרו הפיננסי של הציבור השפעה שלילית על הצריכה הפרטית במשק וכפועל יוצא על קצב הפעילות הכלכלית".
בנוגע לחשש בקרב המשקיעים בשוק אגרות החוב הקונצרנים מפני אי פרעון חובות בשנים הקרובות על ידי החברות שגייסו סכומים גדולים אומרים בלאומי כי "על רקע גיוסי החוב הגדולים של הסקטור העסקי בשנים קודמות, היקף החוב הסחיר (אג"ח קונצרני) המגיע לנקודה של תשלום קרן ילך ויעלה במהלך השנים הקרובות (וגם בחוב הלא סחיר המגיע לפרעון תהיה עלייה)".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
