סיווג פעילות כ"מלכ"ר או כעוסק" לעניין מע"מ

מאת: עו"ד (כלכלה) מיכל זילברשטיין

האם מלכ"ר חייב בתשלום מע"מ, בגין פעילות עסקית דלילה שהוא מפעיל בעצמו?
יוסי בן דוד |

שאלה:

----------

האם מלכ"ר חייב בתשלום מע"מ, בגין פעילות עסקית דלילה שהוא מפעיל בעצמו? המקרה עוסק במכללה, אשר מפעילה בעצמה (ולא באמצעות מפעיל חיצוני) דוכן פלאפל בתוך הקמפוס.

השאלות:

1. האם קיימת אופציה, שלא לשלם מע"מ על פעילות הדוכן לעיל?

2. מה הם התנאים לכך?

תשובה:

------------

בהתאם לסעיף 4(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ], על פעילותו של מלכ"ר בישראל מוטל מס שכר בשיעורים מן השכר ששילם. זאת, בניגוד ל"עוסק" המשלם מס על עסקאותיו בניכוי מס התשומות, ששימש לביצוע עסקאות אלה.

בסעיף 58 לחוק מע"מ ניתנה למנהל מע"מ, בין השאר, הסמכות לסווג פעילות מסוימת של חייב במס, בסיווג שונה מן הסיווג שנקבע לאותו החייב במס. לפיכך, במקרה הנידון קיימת הסמכות למנהל מע"מ להחליט, שפעילותו של דוכן הפלאפל לעיל [להלן - "הדוכן"] תסווג כ"עוסק" - בנפרד מן הפעילות המלכ"רית של המכללה - לבקשת המכללה או מיוזמתו.

בשנת 1990, בפסק הדין בעניין ע"א 767/87, עמותת "בשערייך ירושלים" נ' מנהל המכס ומע"מ, מיסים ד/6 עמוד ה-60 [להלן - "פסק הדין בשעריך ירושלים"], בית המשפט העליון קבע לראשונה קריטריונים להחלטה: האם לסווג פעילות כ"מלכ"ר", או כ"עוסק" לעניין מע"מ.

באותו המקרה, עמותה, שפעילותה סווגה כמלכ"ר לעניין מע"מ, הקימה וניהלה רשת של 12 חנויות מזון ברחבי הארץ. החנויות מכרו מוצרי מזון במחירים זולים מתוך מטרה לסייע לנזקקים, אולם שעריהן היו פתוחים לכל דורש.

בית המשפט בחן שורה של שיקולים, המצביעים על סיווג הפעילות לעיל כמלכ"ר:

1. פעילות שלא למטרות רווח, אלא על בסיס התנדבותי ובמחירים נמוכים.

2. אי חלוקת רווחים ורכוש.

3. מאזן גירעוני, מימון ציבורי ותרומות.

4. מהות פעילות שאינה עסקית במובן של אי תחרות בעוסקים אחרים.

5. הצדקה ואפשרות להפרדה בין סיווג עסקי למלכ"ר.

6. פגיעה בהכנסות האוצר.

בפסק הדין בשעריך ירושלים, בית המשפט קבע, כי יש לסווג את פעילות חנויות המזון כ"עוסק" בשל שלושת הנימוקים הבאים:

א. תחרות עם עוסקים אחרים.

ב. הערך המוסף, הנובע מן המטרה הזמנית של רווחיות בפעילות חנויות המזון, לפני השימוש ברווח זה לטובת נזקקים.

ג. פטור בלתי מוצדק ממע"מ ללקוחות, הצורכים את מוצרי המזון של רשת החנויות לעיל.

השיקולים הללו וכן שיקולים נוספים הופעלו בעשרות פסקי דין, שניתנו מאז ועד היום בסוגיית סיווג פעילויות לעניין מע"מ, והם הובילו לתוצאות שונות במקרים שונים.

לפיכך, כדי לקבוע, אם בענייננו יש לסווג את פעילות הדוכן בנפרד מפעילותה המלכ"רית של המכללה, יש צורך לבחון את העובדות הרלוונטיות ולהפעיל את השיקולים השונים באותן העובדות.

בנתוני השאלות צוינה עובדה אחת בלבד והיא, שמדובר ב"פעילות דלילה" - עובדה שבפני עצמה יכולה להשפיע על החלטת הסיווג, ואולי אף להביא לכך שהפעילות לעיל תסווג כעסקית, אך תהיה פטורה ממס.

מובן שלשם קבלת הוודאות בעניין הסיווג הנכון יש לפנות לתחנת המע"מ, שבה רשומה המכללה ולקבל את אישור התחנה לכך.

לסיום, יש לזכור, כי אם יוחלט על פי עובדות המקרה לעיל, שיש לסווג את פעילות הדוכן כ"עוסק מורשה", הרי בצד החיוב במס עסקאות, בגין הפעילות העסקית, קמה הזכות לניכוי מס התשומות, ששימש לקיום אותה הפעילות העסקית.

המשיבה - ממשרד עו"ד ד. פוטשבוצקי ז"ל.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.