האם חלה על רשות המסים חובה לגלות מידע לנישום
ביהמ"ש קבע כי לא ניתן להכריע בבקשה לגילוי מסמכים שעניינם חיוב מס של נישום , במסגרת התדיינות משפטית בינו ובין רשות המס, בטרם תינתן הכרעת בית המשפט העליון בסוגיה זו, המונחת לפניה כיום.
תקציר בר"ע 394/08
מנהל המכס והמע"מ -ירושלים, ע"י פרקליטות מחוז ירושלים נ' 1. טכנוטייר בע"מ; 2. מאיירס בע"מ
בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להכריע בבקשה לגילוי מסמכים שעניינם חיוב מס של נישום פלוני, במסגרת התדיינות משפטית בין אותו נישום ובין רשות המס, בטרם תינתן הכרעת בית המשפט העליון בסוגיה זו, המונחת לפניה כיום. זאת, מאחר שמדובר במהלך שאינו נקי מקשיים משפטיים, ושחוקיותו אינה מובנת מאליה, נוכח חובת הסודיות המיוחדת והמוגברת המוטלת על רשות המסים.
העובדות
כל אחת מן המשיבות הגישה תביעה נגד המבקש, מנהל המכס והמע"מ, להשבת מס קנייה ששילמה, לשם עיכוב הליכי גבייה שעמדו להינקט נגדה בגין חוב מס. הדיון בתביעות אוחד, ובמסגרתו צווה המבקש לאפשר למשיבות לעיין בפרוטוקולים ובהחלטות שהוצגו בפני ועדת מסים עקיפים, ואשר נוגעים לנישומים אחרים, וזאת כפוף למחיקת כל פרט מזהה. על כך בקשת רשות הערעור דנן.
לטענת המבקש, החלטתו של בית המשפט קמא מנוגדת לחובת הסודיות החלה על הרשות מכוח סעיף 19ב לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 [להלן - "חוק מס קנייה"], חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, וחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
עוד טוען המבקש כי לא ניתן למחוק את הפרטים באופן שקורא המסמכים יתקשה לזהות את הנישומים שעליהם מדובר, וכי המידע הכלול במסמכים אינו רלוונטי לתביעתן של המשיבות.
לטענת המשיבות, המסמכים מכילים מידע רלוונטי ביותר להוכחת טענתן בכתבי התביעה. כמו כן, חובת הסודיות החלה על הרשות מכוח חוק מס קנייה אינה מוחלטת, ועל הרשות לערוך איזון בין נקודת המוצא, שהיא כלל הגילוי, לבין התכליות שאותן נועדה הסודיות לשרת.
בית המשפט קבע:
גילוי מסמכים שעניינם חיוב מס של נישום פלוני, במסגרת התדיינות משפטית בינו ובין רשות המס, הוא מהלך שאינו נקי מקשיים משפטיים ושחוקיותו אינה מובנת מאליה. הבעייתיות נובעת מחובת הסודיות המיוחדת והמוגברת המוטלת על רשות המסים. לגבי מס קנייה, מקור החובה הוא בסעיף 19ב לחוק מס קנייה.
אמנם הסעיף עצמו קובע חריג לחובת הסודיות, מקום שבו שר האוצר התיר את הגילוי, או מקום שבו הגילוי נדרש במסגרת הליך משפטי על פי חוק מסים, אולם צו גילוי לא יינתן בכל מקרה, והשאלה היא עניין של איזון בין האינטרסים הפרטיים והציבוריים המקופלים בחובת הסודיות, אל מול התועלת שהגילוי עשוי להסב בקידום האינטרסים הלגיטימיים של מבקשו.
בסוגיה זו טרם נפסקה הלכה, והיא מונחת כיום לפני בית המשפט העליון במסגרת רע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ. במצב דברים זה, ונוכח המשמעות הבלתי הפיכה העשויה להיות נודעת לגילוי מסמכים בעניינו של צד שלישי, אם יתברר בסוף שלא היה מקום לגילוי - אין מקום להתיר את גילוי המסמכים בטרם הוכרעה הסוגיה בבית המשפט העליון.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת, כך שהחלטת בית המשפט קמא מבוטלת. ככל שהכרעת בית המשפט העליון תעלה כי למשיבות מוקנית הזכות לדרוש את גילוי המסמכים, הן יוכלו להגיש בקשה חדשה בעניין.
בבית המשפט המחוזי בירושלים
לפני: כב' השופט מ' סובל
ניתן ב-10.11.2008
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
