האם חלה על רשות המסים חובה לגלות מידע לנישום

מאת: עו"ד אביטל כהנה

ביהמ"ש קבע כי לא ניתן להכריע בבקשה לגילוי מסמכים שעניינם חיוב מס של נישום , במסגרת התדיינות משפטית בינו ובין רשות המס, בטרם תינתן הכרעת בית המשפט העליון בסוגיה זו, המונחת לפניה כיום.
יוסי בן דוד |

תקציר בר"ע 394/08

מנהל המכס והמע"מ -ירושלים, ע"י פרקליטות מחוז ירושלים נ' 1. טכנוטייר בע"מ; 2. מאיירס בע"מ

בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להכריע בבקשה לגילוי מסמכים שעניינם חיוב מס של נישום פלוני, במסגרת התדיינות משפטית בין אותו נישום ובין רשות המס, בטרם תינתן הכרעת בית המשפט העליון בסוגיה זו, המונחת לפניה כיום. זאת, מאחר שמדובר במהלך שאינו נקי מקשיים משפטיים, ושחוקיותו אינה מובנת מאליה, נוכח חובת הסודיות המיוחדת והמוגברת המוטלת על רשות המסים.

העובדות

כל אחת מן המשיבות הגישה תביעה נגד המבקש, מנהל המכס והמע"מ, להשבת מס קנייה ששילמה, לשם עיכוב הליכי גבייה שעמדו להינקט נגדה בגין חוב מס. הדיון בתביעות אוחד, ובמסגרתו צווה המבקש לאפשר למשיבות לעיין בפרוטוקולים ובהחלטות שהוצגו בפני ועדת מסים עקיפים, ואשר נוגעים לנישומים אחרים, וזאת כפוף למחיקת כל פרט מזהה. על כך בקשת רשות הערעור דנן.

לטענת המבקש, החלטתו של בית המשפט קמא מנוגדת לחובת הסודיות החלה על הרשות מכוח סעיף 19ב לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 [להלן - "חוק מס קנייה"], חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, וחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

עוד טוען המבקש כי לא ניתן למחוק את הפרטים באופן שקורא המסמכים יתקשה לזהות את הנישומים שעליהם מדובר, וכי המידע הכלול במסמכים אינו רלוונטי לתביעתן של המשיבות.

לטענת המשיבות, המסמכים מכילים מידע רלוונטי ביותר להוכחת טענתן בכתבי התביעה. כמו כן, חובת הסודיות החלה על הרשות מכוח חוק מס קנייה אינה מוחלטת, ועל הרשות לערוך איזון בין נקודת המוצא, שהיא כלל הגילוי, לבין התכליות שאותן נועדה הסודיות לשרת.

בית המשפט קבע:

גילוי מסמכים שעניינם חיוב מס של נישום פלוני, במסגרת התדיינות משפטית בינו ובין רשות המס, הוא מהלך שאינו נקי מקשיים משפטיים ושחוקיותו אינה מובנת מאליה. הבעייתיות נובעת מחובת הסודיות המיוחדת והמוגברת המוטלת על רשות המסים. לגבי מס קנייה, מקור החובה הוא בסעיף 19ב לחוק מס קנייה.

אמנם הסעיף עצמו קובע חריג לחובת הסודיות, מקום שבו שר האוצר התיר את הגילוי, או מקום שבו הגילוי נדרש במסגרת הליך משפטי על פי חוק מסים, אולם צו גילוי לא יינתן בכל מקרה, והשאלה היא עניין של איזון בין האינטרסים הפרטיים והציבוריים המקופלים בחובת הסודיות, אל מול התועלת שהגילוי עשוי להסב בקידום האינטרסים הלגיטימיים של מבקשו.

בסוגיה זו טרם נפסקה הלכה, והיא מונחת כיום לפני בית המשפט העליון במסגרת רע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ. במצב דברים זה, ונוכח המשמעות הבלתי הפיכה העשויה להיות נודעת לגילוי מסמכים בעניינו של צד שלישי, אם יתברר בסוף שלא היה מקום לגילוי - אין מקום להתיר את גילוי המסמכים בטרם הוכרעה הסוגיה בבית המשפט העליון.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת, כך שהחלטת בית המשפט קמא מבוטלת. ככל שהכרעת בית המשפט העליון תעלה כי למשיבות מוקנית הזכות לדרוש את גילוי המסמכים, הן יוכלו להגיש בקשה חדשה בעניין.

בבית המשפט המחוזי בירושלים

לפני: כב' השופט מ' סובל

ניתן ב-10.11.2008

באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.